ראיון עם פרופ' אורן קפלן על ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של פרויקט "החיבוק הגדול" של חברי הכנסת במסגרת התוכנית בני ברדיו של בני בשן בגלי צה"ל. לאתר התוכנית:
לגלי צה"ל און ליין
http://glz.co.il/Program.aspx?newsid=86 : http://glz.co.il
קישור לראיון:
http://www.youtube.com/watch?v=4l21jHYIw54&list=UUhj3Su7WQkupo7-_VQYiXkg&index=10&feature=plcp
פרופ' א. קפלן- ראיון בגל"צ על ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של פרויקט "החיבוק הגדול" של חברי הכנסת במסגרת התוכנית של בני בשן בגלי צה"ל.
בני בשן: מארגנים חיבוק גדול. דיברנו עם שר ההסברה, יולי אדלשטיין,חבר של הפרויקט, שעוזר לנו ומאמין בהשלכות של בתקשורת העולמית ובדעת הציבור העולמית, ועכשיו נבדוק עוד זווית.
שלום לפרופ' אורן קפלן.
פרופ' א. קפלן: שלום שלום.
בני בשן: אהלן אורן,
פרופ' א. קפלן: כל הכבוד!
בני בשן: תודה. אתה פסיכולוג מהמכללה למינהל בראשל"צ, שמתמחה בפסיכולוגיה חיובית. מה זה אומר?
פרופ' א. קפלן: פסיכולוגיה חיובית, בגדול זה אומר מהם המשאבים של החיים שלנו. את הצרות \ מכירים אבל בשביל לצאת מהצרות בד"כ צריך כוח כלשהו. והפסיכולוגיה החיובית חוקרת את הכוח שמניע אותנו, גם להיות שמחים ולהצליח וגם לצאת מהבוץ.
בני בשן: אוקיי, כפרופסור וכפסיכולוג וכאדם חיובי, מה אתה אומר על הפרויקט הזה?
פרופ' א. קפלן: הוא נשמע לי נפלא, אני במקרה שמעתי במקרה אתמול פרומו שלו פעם ראשונה, ואמרתי לעצמי שזה ממש מדהים, כך שמאוד שמחתי שהתקשרתם אלי היום.
בני בשן: יפה יפה. ואיך אתה תגדיר הצלחה שלו?
פרופ' א. קפלן: קודם כל שהוא יקרה. זה מספיק. זה הצלחה. כי תוצרים בסופו של דבר, פסיכולוגים, יותר מאשר החיבוק הזה, הם קורים מעצמם, גם אם הם לא מודעים וגם אם לא תהיה עליהם תקשורת עולמית. אז בחלקים החברתיים התקשורתיים החיצוניים, אפשר למדוד את ההצלחה בכמה זה יתפרסם. אבל בכמה היבטים של גם הפסיכולוגיה האישית של כמה חברי הכנסת עצמם, וגם הם כקבוצה, וגם במסר שאני חושב שזה מעביר החוצה, עצם זה שזה מתקיים זה השג מאוד גדול.
בני בשן: אתה מאמין שאם לוקחים חבר כנסת X וחבר כנסת Y שבוא נגיד שקיימת ביניהם שנאה אידיאולוגית מאוד מאוד גדולה, אתה חושב שלפני החיבוק ואחרי החיבוק דרכם יכולה להיות שונה?
פרופ' א. קפלן: חד משמעית כן. כי חיבוק הוא משהו מאוד ראשוני. תינוק, אם, זה משהו שהוא מאוד מעורר איזה שהם רגשות חיוביים, כמובן כשהוא קורה בהסכמה. ז"א הם צריכים גם לרצות שזה יקרה.
בני בשן: בגלל זה כשהציעו לנו שנעביר את חוק החיבוק, אמרנו שלא נעשה כזה דבר כי לא רוצים שאף אחד יתחבק כי זה חוק,
פרופ' א. קפלן: נכון, אבל זה צריך לקרות מהסכמה. יכול להיות שתצטרכו לעשות קצת תרגילי חימום, כלומר שתצטרכו לתת להם ללחוץ יד קודם, להסתכל לעיניים, לדבר, לחייך, ואז באמת החיוך יהיה אפקטיבי יותר. כי באמת חיבוק שקורה בצורה מאולצת הוא גם מעורר מתח. וכל העניין הוא בעצם לייצר רגש חיובי.
בני בשן: כל השמונים שהביעו את הסכמתם להשתתף עשו את זה למיטב ידיעתנו בלב שלם, ובשמחה גדולה.
פרופ' א. קפלן: זה בוודאי, רק שבאמת, כשמתחבקים, בעיקר בציבור ומול מצלמות, יש משהו לכניסה, כמו שגם עושים ספורט, לכל דבר צריך איזה שהוא חימום מסוים. אז אני אומר שאם תעשו ככה, טקס איטי קצת, שבו הם טיפה יכירו, ידברו, יחייכו, ילחצו יד ואז יתחבקו, אז באמת זה יקרה בצורה יותר הרמונית. ולזה יש השפעות מאוד חזקות, כלומר יודעים שלרגש חיובי, שזה התוצאה של החיבוק, יש לו הרבה מאוד השלכות. על האופן שבו פותרים קונפליקטים, על האינטליגנציה שלנו ואפילו על הבריאות שלנו.
בני בשן: אשכרה ככה. אז זה פרופ' אורן קפלן, פרופ' מהמכללה למינהל בראשון לציון, לפני שנפרד, שאלה אישית אפשר?
פרופ' א. קפלן: בוודאי.
בני בשן: יש חיבוק שאתה לא תשכח כל חייך?
פרופ' א. קפלן: חיבוק שלא אשכח כל חיי? [צוחק] כן,אתה יודע? בקונטקסט הזה, אני הייתי בכנס בארצות הברית, וישבה שם מנהלת הכנסת, פלשתינית שנולדה בעכו, עם הרבה מתיחות, וכשנפרדנו והתחבקנו, אני חושב שכל מי שהיה שם, שכל מי שהיה שמה, ככה הרגיש מעבר לכל הקונפליקטים, שאפשר גם לדבר על פתרון ועל חיבורים, אני מקווה שזה גם מה שיקרה שם.
בני בשן: פרופ' אורן קפלן, תודה רבה רבה ששיתפת אותנו.
פרופ' א. קפלן: בכייף.
בני בשן: ביי. תודה ידידי.
[תום ההקלטה]
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן