Menu
Menu

חלק שביעי: מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה

אתר פסיכולוגיה psychologia.co.il הוא מהאתרים הוותיקים ביותר באינטרנט שסיפק מידע בתחום הפסיכולוגיה בעברית. במהלך שנים השבנו על אלפי שאלות שהופנו אלינו דרך פורומים מקצועיים באינטרנט ובדואר האלקטרוני. בדפים הבאים יוצגו מתוכם מספר מוגבל של שאלות ותשובות שמאפיינים נושאים נפוצים המעניינים גולשים רבים.

השאלות והתשובות מסווגות לנושאים הבאים:
1. קשרי משפחה א', הורים שואלים על ילדים – התפתחות פסיכולוגית של ילדים, התנהגויות גן ובית ספר, סוגיות בחינוך וביחסי הורים-ילד וכדומה.
2. קשרי משפחה ב': ילדים שואלים לגבי הוריהם קרובי משפחה אחרים.
3. קשרים בין אישיים – חברויות ויחסים זוגיים: בעיות בזוגיות או בתקשורת זוגית או באינטימיות, אהבה ויחסי מין, קושי ליצור קשרים, קשיים במצבים חברתיים וכדומה.
4. התמודדות עם אירועי חיים שונים: כישלונות, פרידה מבן/בת זוג, הריון, לידה ואחרי הלידה.
5.  העולם הפנימי – רגשות, תחושות ושאר מצוקות: חרדה, לחץ, פחדים, דיכאון, הפרעות אכילה וכדומה.
6. הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי: סוגי מטפלים והכשרות טיפוליות שונות, גישות שונות בפסיכותרפיה, מתוך חדר הטיפולים – התחלת טיפול, סיום טיפול ומה שביניהם.
7. העמוד הנוכחי למטה – מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה: הגדרות של הפרעות נפשיות, חלומות, היפנוזה, מידע על תרופות פסיכיאטריות, מושגים תיאורטיים אחרים בפסיכולוגיה.

 

חלק שביעי: מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה

סכיזופרניה?
אני בן 24, ולדודתי מצד אימי יש סכיזופרניה.
שמעתי שסכיזופרניה עוברת בתורשה, האם נכון הדבר? מה הסיכוי להעברת המחלה?
תשובה
אכן יש מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, אם כי מדובר במחלה מורכבת בעלת שונות רבה ולא ברור כלל שמדובר בתופעה אחת בלבד.
במידה ורק דודתך חולה ואין מחלה אצל קרובים נוספים ההסתברות נמוכה למדי. ההסתברות של ילד להורה חולה סכיזופרניה לחלות במחלה הוא 10%. ההסתברות הכללית באוכלוסיה היא 1%.

 שאלה
שאלתי הראשונה היא מהו פסיכופט. ושאלתי השנייה, היא: הגעתי לטיפול כשהיו לי פנטזיות. אותן פנטזיות ממשיכות, רק שעכשיו הפסיכולוגית שלי מופיעה גם. האם אני משליך עליה? תוכל להסביר לי קצת על הנושא?
תשובה
פסיכופט הוא אדם שפועל בניגוד לכללי חברה מקובלים באופן שגולש להתנהגות פלילית ולא מוסרית מבלי להרגיש עכבות או חרדה בעקבות זאת. הוא ינצל כל אדם בסביבתו לטובתו האישית ולא יחוש על כך אשמה.
העובדה שהפסיכולוגית שלך נכנסת לפנטזיות איננה יוצאת דופן, השאלה מה את עושה עם המחשבות הללו וכן מה הרקע היותר רחב בגללו פנית לטיפול. נסה להעלות את הנושא בטיפול מאחר ולפי מה שאתה מתאר הנושא הזה הוא לב הטיפול וכל חומר גלם עשוי לעזור כדי להבין אותו טוב יותר. אינני יודע לומר אם זו השלכה או לא, אני מציע להביא את התמונה המלאה יותר לטיפול שם בוודאי אפשר יהיה להתבונן בה טוב יותר מאשר כאן במסגרת מצומצמת בהרבה.

מאניה דיפרסיה
רציתי לשאול האם ידוע עד כמה תורשתית המחלה מאניה-דיפרסיה? מאם לבן? או למשל האם יכולה לעבור גם בדילוג על דור אחד (מסבתא לנכד/ה?)כמו כן – האם ידוע בכלל מהו הגן/ים הפגועים ואם כן – האם קיימות כיום שיטות לאיתור גנטי מוקדם?
תשובה
לא בהכרח שלמחלה יש מרכיב תורשתי וגם אם כן ההסתברות אינה גבוהה ולא ניתן לאתר או לדעת זאת מראש.

 אבל
רציתי לדעת מה זה אבל כרוני ? מה הסימנים לכך שאדם לא מתגבר על האבדן, והאם זה סותר את העובדה שהוא טוען, כי קרוב למות יקירו הוא עבר את שלבי האבל "לפי הספר"? בהתייחסויות קודמות שלך, אמרת שמות אם/הורה הוא אירוע קשה שמלווה כל החיים. איך יודעים אם זה בצורה נורמאלית או לא? האם רק על סמך הצהרת האדם האבל? האם 4 שנים לאחר האבדן, אדם אמור לשים זאת מאחוריו? (מדובר באבדן אם כשהאדם היה בתחילת שנות העשרים לחייו).
תשובה
אבל כרוני או אבל פתולוגי הם מצב מתמשך של אבל שבו תפקודי החיים האחרים לא חוזרים לתקנם גם זמן רב לאחר פטירת האדם האהוב. אבל הוא תהליך בשלבים וממושך, יש בו ללא ספק מרכיב אישי ואי אפשר להכליל באופן מלא כמה זמן הוא אמור להימשך. את זיכרון האדם היקר אי אפשר לשים מאחור וכמובן שמות אדם צעיר הוא פחות טבעי ולכן יותר קשה לעיכול ממות אדם קשיש. השאלה המרכזית היא מה התפקוד בחיים של האדם האבל. עד כמה הוא פתוח לחיות או עד כמה הוא מרכז את כל חייו סביב המוות והאבל. זו האבחנה העיקרית שאפשר לעשות סביב נושא זה. בכל מקרה, גם אם לא מדובר באבל כרוני אלא בסבל שגורם לפגיעה חמור באיכות החיים, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ולנסות לבדוק כיצד להמשיך הלאה בחיים. שיטות כגון EMDR נועדו להתמודד עם חוויות טראומתיות כולל עיבוד אבל.

 GAD -מספר שאלות…
מה הקשר בין דיכאון והפרעת חרדה מסוג GAD ? האם יתכן שלאחר הטבה ראשונית בחרדה, (בהשפעת קלונקס +בשילוב SSRI ,) יופיע דיכאון…
האם החרדה עצמה גורמת לדיכאון או שזה "שניים במחיר של אחד"…? האם זו הפרעה כרונית לכל החיים? האם זו נטייה אישיותית, או משהו שקורה בעקבות חוויות החיים המסוימות (אבדן)? האם אפיזודה דיכאונית בעבר בגיל ההתבגרות,היא סימן מקדים או קשורה בדרך כלשהי להופעת הפרעה זו בשנות ה20 ? האם יוצאים מזה?
תשובה
דיכאון והפרעות חרדה יכולים להופיע ביחד, יכולים להשפיע זה על זה, אך לא בהכרח. זו לא הפרעה כרונית לחיים ואפשר לטפל בה, סיבותיה מגוונות ותלויות בהיסטוריה האישית שלך, אין לכך סיבות קבועות. לגבי התרופות תצטרך להתייעץ עם פסיכיאטר אך לגבי חרדה ודיכאון אני מצרף קישור למאמרים מקיפים בנושא
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm
http://www.psychologia.co.il/depres1.htm

 סכיזופרניה
מהי סכיזופרניה וכיצד מאבחנים אותה?
תשובה
סכיזופרניה היא מחלה כרונית שגורמת לפגיעה בבוחן המציאות ובתפקודים קוגניטיביים ורגשיים שונים. יש לה גלים כך שבזמן התפרצות צריך בד"כ להתאשפז או/ו לקבל טיפול אינטנסיבי אך במצבי רגיעה אפשר לתפקד, כל אחד לפי מאפייניו האישיים. המחלה דורשת גם טיפול פסיכיאטרי תרופתי קבוע, על פי רוב לכל החיים.
באינטרנט ובספרים יש חומר רב על המחלה ואני מציע לך להיכנס למנוע חיפוש ולהקליד את המילה כדי לקבל חומר רב לגבי סכיזופרניה.

 התפתחות שיגעון
אני מעוניינת לדעת האם ישנו מחקר, או כל טקסט שמנסה להגדיר (לפרט) מהם השלבים להתפתחות שיגעון.
תשובה
שיגעון היא מילה פופולארית אבל אין לה בסיס מדעי כלשהו. הפרעות ומחלות נפשיות מוגדרות ומקוטלגות בכל מיני דרכים וצורות. כל אחת שונה זו מזו ואי אפשר לקבוע שיש שלבים מסודרים וברורים להתפתחות של בעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. למשל, התפתחות של דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעת אישיות, כל אחת מהמילים הללו מייצגת בעיה פסיכולוגית מסוימת, נוצרת בצורה שונה והטיפול בה שונה.
במידה ויש לך שאלה ספציפית ודבר מה שמטריד אותך נסי להסביר במה מדובר ויתכן שאפשר יהיה לתת לך מענה יותר ממוקד.

 הפרעה בזהות האישית
האם יש קורלציה לוגית וברורה בין הפרעת אישיות גבולית(בורדרליין) לבין הפרעה בזהות האישית? (זהות מינית, מקצועית, אישיותית, הפרעה בתפיסת ה"אני העליון", "האגו",הפרעות נרקיסיסטיות-שיגעון גדלות, דימוי עצמי נמוך וכו'….). מדוע אנו הלוקים בהפרעת אישיות גבולית, לקינו בכפלים- אף בהפרעה סיסטמאתית בזהות העצמית שלנו?
זה הרי לא חלק אינטגראלי מההפרעה. כי אם נספח להפרעת האישיות.?!
תשובה
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בין היתר בבעיה סביב זהות.
בסופו של דבר צריך לבחון מה מטריד אותך באופן אישי. ההגדרה של הפרעת האישיות היא כותרת בלבד ואין לה כל משמעות בפני עצמה. לכן אין כך ליקוי כפול. לדעתי כדאי להתמקד במה מטריד ופוגע לך באיכות החיים ולטפל בזה מאשר להתמקד בכותרות ושמות ולתופעה שלא בהכרח משפרים במשהו את הדברים. חוץ מלדכדך ולייאש אותך אני לא רואה פונקציה אחרת לאבחנות הללו.

 אתה מאמין שאפשר לצאת מהפרעת חרדה מתי שהוא בחיים?
אתה מאמין שאפשר לצאת מהפרעת חרדה מתי שהוא בחיים או שהיא נשארת למשך כל החיים?
תשובה
אפשר בהחלט. זו לא מחלה כרונית. רצוי לשלב טיפול פסיכולוגי עם תרופות מתאימות.
אני מצרף קישור למאמר על חרדה:
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

 התפתחות פסיכוזה
כתבת אתמול או שלשום על משהו שקשור להתפתחות פסיכוזה.
האם תוכל להסביר מה הסימנים המקדימים, או להפנות אותי לקרוא משהו בנושא – הנושא מסקרן מאוד.
תשובה
בד"כ הפרט עצמו אינו מצליח להבחין בזה. הסביבה היא זו שרואה. הסימפטומים קשורים בד"כ לבלבול רב, התנהגות וחשיבה משונים, אובדן בוחן מציאות, הלוצינציות ודלוזיות (מחשבות שווא ומראות שוא). אם תקלידי במנוע חיפוש את המונח פסיכוזה תקבלי קישורים רלוונטיים רבים.

שאלות
האם יש קשר בין פגיעה עצמית למזוכיזם? למה הכוונה כשאומרים להיות רדוף בפנטזיות? מתי זה דורש טיפול?
האם אופי הפנטזיה קובע גם הוא?
תשובה
פגיעה עצמית אינה תמיד כוללת הנאה מהכאב, פעמים רבות היא מפסיקה כאב אחר שמטריד עוד יותר, והוא כאב פנים נפשי. זה מעיד על בעיה שיש לטפל בה במסגרת פסיכולוגית.
רדוף פנטזיות זה ביטוי כללי מדי כדי להסביר למה הוא קשור. סביר להניח שמדובר בכך שיש דברים רבים שמטרידים ועוברים בדמיון.
אני מציע לא לעסוק בכותרות וכיצד הדברים נקראים, אלא לפנות לטיפול ולדבר ולעסוק במהות שמטרידה אותך. גם אם תדעי הגיונית איך הדברים נקראים זה לא יעזור לפתרון ולהתמודדות איתם.

 מאניה דיפרסיה והפרעות דו קוטביות
איפה אפשר למצוא מאמרים בנושא מאניה דיפרסיה והפרעות דו-קוטביות?? (עדיפות לאנגלית)
ומה המונחים הלועזיים המדוייקים לשתי המחלות??
תשובה
תוכלי לקרוא את המאמר הרצ"ב על הפרעות חרדה וביניהם גם הפרעה דו קוטבית.
http://www.psychologia.co.il/depres1.htm
באנגלית פשוט הקלידי בכל מנוע חיפוש (גוגל למשל) Bipolar Disorder

מה הם כאבים פסיכוסומאטיים מישהו שמע על כך
שלום אני בת 30. לפני כ 3 חודשים החלה לי הסתבכות נוראית של חיידק בגוף ומאז החיידק החלים ואני לא. יש לי כאבים חזקים ביותר בגוף. עשו לי עשרות בדיקות ולא נמצא מאומה. ברצוני לציין שהייתי מטופלת שנים בכדורים פסיכיאטרים עקב כאב לאחר ניתוח וזאת ע"י נוירולוג. כעת נתנה האבחנה של כאבים פסיכוסומאטיים והחלו לטפל בי בכדור נגד דיכאון. זה היום החמישי ואני עדיין מתעוררת מוקדם מקיאה כל הגוף רועד ודופק ממש סבל ממושך ונוראי.
שאלתי מהם כאבים פסיכוסומאטיים? האם זוהי בעיה נפשית קשה שחוזרת? אין לי רקע של בעיות נפשיות וגם לא במשפחה.
אני מאוד סובלת ומתוסכלת. האם אתה מכיר מקרים דומים? קשה לי לקבל את זה, כי הכאב כה עז ומורגש. דרך אגב התחלתי טיפול לפני כחודשים אצל פסיכולוגית קלינית אבל לדעתי זה דורש זמן לא מרגישה שינוי בתחושות.
תשובה
כאבים פסיכוסומאטיים הם כאבים אמיתיים וגופניים מאוד, עם זאת, יש להם מרכיב כלשהו שקשור להיבטים פסיכולוגיים. לפי מה שאת מתארת המערכת החיסונית שלך נחלשה וזה קשור לא פעם גם לחוסן הנפשי שנחלש. במצבים כאלה הגוף נוטה לחלות ביתר קלות ומחושים מקבלים העצמה וגורמים לעייפות וקושי רבים יותר.
לפי מה שאת מתארת את מטופלת כרגע גם תרופתית וגם בפסיכותרפיה ויש לקוות שהשילוב הזה יעזור.

 שאלה כללית
האם הפרעת אישיות תלותית יכולה להיות לצד הפרעת אישיות גבולית?
תשובה
בעיקרון הפרעות האישיות יכולות לחפוף זו את זו כי כל אחת מהן היא הכללה כל כך רחבה של תופעות שבטוח יש מישהו שמתאים להגדרה משותפת. עם זאת, אנשים שמתבוננים על הפרעות אישיות באופן פורמאלי יטענו שבכל זאת אבחנה אחת היא נכונה יותר והשנייה אולי משנית ופחות מתאימה.

 Introvert Personality Disorder
האם היית מגדיר אישיות אינטרוברטית כהפרעת אישיות? האם כך היא מובאת בספרות? אם לא, למה יש שבכל זאת מגדירים אותה כך? למיטב ידיעתי קיימות הפרעות אישיות שונות וזו שהבאתי לעיל אינה אחת מהן.
תשובה
הפרעות אישיות הן שם כולל וכוללני לסל רחב של מצבים ולא הייתי מנסה להסתמך עליהן יותר מידי. עדיף להתמקד בשאלה מה מטריד, מה פוגע באיכות החיים ואיך אפשר לטפל בזה. המונח הפרעות אישיות נעשה מאוד פופולארי ולמעשה כמעט כל אדם אפשר לשבץ לתוך ריבוע של הפרעת אישיות. לכן נוצרים שמות רבים, חלקם פורמאליים חלקם פשוט נוצרים דרך כתיבה של גורמים שונים. כאמור, עדיף לעזוב את האבחנה ולהתעסק עם המהות.

 האם זו הפרעה נפשית??
לפני כחצי שנה הכרתי גבר רווק. יצאנו במשך 4 חודשים והעניין לא הסתדר בינינו בגלל אי יכולתו למלא את צרכי הרגשיים כבן זוג. החלטנו להישאר כידידים. עלי לציין שהוא אדם נחמד ונעים לי לשתף אותו בחיי כידיד.
הבעיה מתחילה כאשר הוא מתחיל לספר לי סיפורים על עצמו. לפעמים יש לי תחושה שהוא ממציא דברים (ואין לי מושג למה) לדוגמא: הוא יכול לספר לי שהוא מוזמן הערב למסיבה וכאשר אני אשאל אותו למחרת איך היתה המסיבה הוא בכלל לא יזכור שהוא סיפר לי שהוא היה צריך ללכת למסיבה.
דוגמא נוספת: הוא יכול לספר לי שהוא הכיר מישהי והקשר ביניהם נפלא ואפילו הוא יציין מאיזה איזור היא בארץ וכאשר בשיחה הבאה אני יעלה את נושא "המישהי" הוא פשוט לא יזכור שהוא סיפר לי סיפור על אחת כזו שגרה אי שם בארץ…… ואז הופ… פתאום יש סיפור על מישהי אחרת וכאשר אני שואלת אותו על הראשונה הוא בכלל לא יודע על מה אני מדברת איתו. אפילו הוא סיפר לי שיש לו ילד אי שם בארץ וכאשר מספר ימים לאחר מכן שאלתי אותו על הילד הוא אמר לי "לא אמרתי לך דבר כזה"
שוחחתי איתו על הנושא ואמרתי לו שיש לי תחושה שהוא משקר לי או שהוא ממציא סיפורים. הוא נעלב ממני ואמר לי שאני לא צריכה לשפוט אותו ושאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא. זה נכון במקרים מסויימים, אבל במקרה זה, זה בלתי אפשרי.
יש לי תחושה שיש לו בעיה. זה לא יכול להיות שהוא ימציא דברים ואח"כ יעמיד אותי במצב כאילו אני זו שהמצאתי את הסיפור או לדבריו לא הבנתי נכון.
אני מאוד אשמח לקבל את חוות דעתך האם זה יתכן שיש כאן איזו שהיא הפרעה נפשית שהוא ממציא סיפור ומאמין בו? או, האם זה נובע מחיפוש תשומת לב מצידי ולעורר את קנאתי.
אודה לך אם תוכל להביע את דעתך בסיפור מוזר זה.
תשובה
אני לא יודע מהי "הפרעה נפשית", זהו שם קוד כללי מאוד ופופולארי לשימוש אבל מאחוריו אין הרבה תוכן.
אדם שמשקר באופן קבוע בוודאי נמצא בבעיה. זה יכול להיות מגוון של דברים וכל האפשרויות שציינת יכולות כמובן להיות מציאותיות ויש בוודאי גם עוד כמה פירושים נוספים. מאחר ונפרדתם ואת אינך רואה בו בן זוג פוטנציאלי אולי עדיף לא להיכנס יותר מידי לעובי הקורה. קבלי אותו עם התכונה הזו במידה ואת רוצה בידידותו, אולי תביני בהמשך "מה הסיפור". במידה ולא פשוט נתקי את הקשר.

 חלומות ודיכאון
לפני שנה חליתי בדיכאון וחרדה ,כיום אני מחלימה ובשלב תרופתי של איזון.
המשבר שקרה לי היה עקב פרידה מבן זוג שלא התאים לי והייתי תקופה קצרה בהמתנה בין הפטיש לסדן שגרמה לי לחרדות. נישאתי לפני כחודשיים וחצי,אני מאוד מאושרת והגשמתי את חלומי.
כשלושה חודשים לערך אני חולמת חלומות נוראים, מה שהכי מוזר שיש חלום שחוזר כל יום על עצמו וגם עוד כמה סיטואציות שמופיעות כמה פעמים בשבוע.
למשל כל יום אני חולמת שאני בנפרד מבעלי ובכלל לא זוכרת שאני נשואה,בתוך החלום אני אומרת לעצמי שהיה לי מישהו מקסים ואני לא מבינה למה אנחנו לא ביחד ,לא בשבתות לא בחגים והלבד הזה תמיד יוצא משהו כמו שבועיים. החלומות שלי לרוב הם חלום בתוך חלום ואני מרגישה במציאות. כאילו מתעוררת מהחלום ואני מאמינה שזו המציאות.וזה כל כך אמיתי.
כמו כן הסיטואציות שחוזרות על עצמם המון פעמים הן שאני לא יכולה ללכת,שיש לי בעיה ברגליים ,אני נופלת באמצע מעבר חציה ולא מצליחה לעבור ועוד המון מצבים שפתאום אני לא יכולה ללכת. יש עוד סיטואציה בחלום שגם חוזרת על עצמה זה שיש לי משהו דביק כמו עיסה בפה ואני לא מצליחה להוציא את כולה והיא לא נגמרת…
וכמובן חשה את הדיכאון בחלום -וההרגשה היא אמיתית , הרגשת דחייה, הרגשת בדידות והכי מפחיד שאני בחלום מאמינה ויודעת שזאת המציאות .ושזה לא חלום!!!
כשאני מתעוררת בבוקר לוקח לי זמן לעכל שאני במיטה בבית החדש שלי והחיים שלי נפלאים. מה דעתך?
תשובה
לפי מה שאת מתארת נרפאת מהחרדה ומהדיכאון במהלך היום ואת כל המשקעים שלהם את חווה במהלך הלילה. כנראה שהאושר הרב בחייך עקב הדברים החיוביים שקרו לך עדיין לא מבטלים את כל מה שהיה קודם וסוג של פוסט טראומה עדיין מטרידה אותך. זו הסיבה שזה יוצא דרך החלומות. אני מציע לך לא להשאיר את זה כך ולפנות לטיפול. תוכלי אולי להיעזר בשיטת EMDR שנועדה במקור לטיפול בפוסט טראומה. המצב החיצוני טוב אבל משהו בפנים עדיין לא רגוע ולא מקבל את המציאות החדשה. http://www.psychologia.co.il/emdr2.htm

יציאה מהגוף
רציתי לדעת אם מישהו מבין קצת בפירוש חלומות, מה זה אומר שחלמתי שאני מתה ואז יוצאת מהגוף שלי ורואה את הגוף שלי על הרצפה, אני פשוט כל היום מסתובבת עם תחושה לא טובה מזה.. תשובה
חלום הוא דבר מאוד אישי ואין פירוש אוניברסאלי לחלום שלך.
סוג החלום שאת מתארת קורה לא פעם, יש אנשים רבים שמדווחים עליו. מדובר בסוג של התבוננות חיצונית, הנפש מתבוננת על הגוף מבחוץ, משהו שיכול לעורר תהיות ואי שקט במיוחד כי נושא המוות מפחיד ומטריד תמיד. האופן שזה מתקשר לחיים שלך כיום אינו טריוויאלי ותצטרכי בעזרת האסוציאציות שלך לראות לאן זה מתחבר. נסי לחשוב מה זה מזכיר לך, בהקשר למה את חושבת שחלמת את זה, יתכן שזה ייתן לך את הכיוון.

אולי תוכלו לפרש לי את החלום הבא
חלמתי שאני בא לבית של ידידה שלי ומגלה שהיא מתה ואני נעשה נורא עצוב בשל עובדה זו. כשסיפרתי לידידה את החלום היא נורא נעלבה ואמרה שהיא מפרשת את זה כאילו זה מה שאני רוצה שיקרה בתת המודע שלי
האם אני אדם מעוות כל כך או שהפרוש לחלום יותר אופטימי מתחזיתה?
תשובה
מצד אחד אינני יכול לפרש את החלום כי הוא החלום שלך והפירוש חייב להיות מבוסס על האסוציאציות והפירושים שלך.
מצד שני, הפירוש הקונקרטי שנתנה לו ידידתך כנראה אינו נכון, במיוחד אם אתה אינך מתחבר לפירוש הזה. אני מתאר לעצמי שהיה לה קשה עם תוכן החלום ולכן הגיבה כך, אין לזה בהכרח קשר אליך ולמה שהחלום באמת אומר.

מחשבה שלא מפסיקה לרדוף אותי…
לפני כ-10 ימים חלמתי שני חלומות יום אחרי יום היו עוד הרבה אבל שני אלו לא מפסיקות לרדוף אותי כבר 10 ימים..
החלום הראשון: חלמתי שביקשתי מהמרצה בסיום הלימודים שאני רוצה לקחת איתה טרמפ הביתה לכיוון צפון למרות שאני לא גרה שם, כבר בחנייה פגשנו את בעלה שהיה מאוד מנומנם ואפאטי, היא ביקשה ממני לחכות לה בחניון מסוים וכך עשיתי, כשיצאה ממרכז קניות הבגדים, שאלתי אותה היי למה שיערך רטוב? והיא ענתה שהיה לה חם ולכן רחצה בחנות, ניגשנו יחדיו לחנייה בעלה חיכה לה, כשרציתי להיכנס לרכבה במושב האחורי, כי תיארתי לעצמי שבעלה ירצה לשבת מקדימה, והיא אמרה:" מה פתאום – את יושבת מקדימה והוא מאחורה"…..מה את לא רואה אייה ישנוני הוא , אי אפשר להעביר איתו מילה איתך לפחות אפשר לצחוק ולהשתעשע כל הדרך. בעלה ישב במושב האחורי חצי רדום, בהמשך הנסיעה הייתה ארוכה. פתאום אני רואה את אבי שאני רגילה לראות ולשמוע אותו בלי הרף עומד בתחנת האוטובוס. ביקשתי ממנה אם היא יכולה לעצור לו היא אמרה בטח. ואז היא עוצרת ואני שואלת "אבא מה קרה לך למה אתה כזה אדיש ונינוח מה לך ולתחנת אוטובוס" בוא עלה יחד איתנו. הדבר שרודף אותי בחלום זה שכל החלום אני צוחקת ומאושרת וכך גם המרצה שמאוד נהנתה בחברתי בעוד שאבי ובעלה אדישים, אפאטיים, מדוכאים וישנוניים דבר שלא מתאים ואפייני לאבי!!  וכך גם בעלה, אולי בגלל שמדברת עליו המון.
בכל אופן החלום הזה רודף אותי מאז ואני לא מפסיקה לשחזר אותו במוחי, למה?
תראה אני מאוד מעריכה את המרצה היא מדהימה, מצד שני אני בהתלבטות קשה בנוגע להמשך לימודיי אם בכלל, ומצד אחר אני לא "משתגעת על אבא שלי" – אנחנו כל הזמן בכאסחים! הוא אדם מאוד חרד ולחוץ ברמות על, כל דבר שואל שמונים אלף פעם, שאני משתגעת ומאבדת את סבלנותי , ניסיתי הכל אבל לא הולך?
למה החלום הזה לא מפסיק לרדוף אותי, אני חייבת לציין שקיבלתי פרספקטיבה שונה מאז בנוגע ללימודיי, אבל כל השאר מציק לי, למה לחלום על המרצה?
החלום השני נורא בייש אותי והגעיל אותי, אני אפילו מתביישת לספר אבל כל פעם שאני נזכרת בו בלי הרף אני חוטפת בחילה
החלום היה קצר , אבל שוב אני זוכרת את פרטיו: אני יושבת באסלת השירותיים כשצואה ניגרת בכמויות הן מהפה והן מהרקטום פשוט בצורה איומה ומגעילה. סליחה על התיאור, אבל גם זה רודף אותי בלי סוף
HELP- ME אני יודעת שאתה לא יכול לנתח אותי דרך המחשב, אבל מדוע אני חולמת כל כך הרבהחלומות ? ועוד זוכרת אותם.
אני חייבת לציין שאני קצת דיכאונית ועצובה לאחרונה, ובנוסף בוכה המון המון אני ממש דואגת
תשובה
החלומות שלך נשמעים מעניינים ועמוקים ובוודאי מספרים דבר מה חשוב עבורך. העובדה שהם רודפים אותך מספרת על כך שיש בהם משהו משמעותי שאת רוצה לפענח, אבל אולי קשה לך להתמודד איתו. יש בחלומות דברים רבים ואת מבינה בעצמך שאין אפשרות של ממש לנתח אותם מבלי להכיר אותך לעומק. חלומות הם דבר מאוד אישי ולעיתים נדירות יש פירוש אוניברסאלי לחלום.
את מוטרדת ממשהו, את נמצאת בצומת דרכים מקצועי, יש לך קשיים עם אביך אולי עם השייכות המשפחתית באופן כללי, את דיכאונית ועצובה לאחרונה. לאור כל הדברים המצטברים הללו האם אין מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי ולנסות לגעת בכל הדברים הללו באופן ישיר? נראה לי שחלק ממה שחלומות עושים במצב כזה הם להתריע שיש קושי ושאפשר ורצוי לקבל עזרה מקצועית. אין סיבה לחכות שהמצב יהיה גרוע יותר, אני מציע לך לפנות כעת ובתוך המפגש גם להביא את החלומות.

היפנוזה ונטייה מינית
בהנחה שנטייה מינית אינה גנטית אלא נרכשת , האם לדעתך אפשר לשנות נטייה חד מינית ע"י היפנוזה , כפי שנגמלים בעזרתה מעישון , או כפי שמטפלים בעזרתה בטראומות ילדות ? אם באופן קטגורי התשובה שלילית , אשמח אם תנמק.
האם ידוע לך על מחקרים או ניסיון כלשהו בנושא , אולי תקדימים , לינקים , מומחים ?
תשובה
נטייה מינית אינה שחור או לבן. היא נמצאת על רצף ויכולה להשתנות מתקופה לתקופה. יש אנשים שנטייתם המינית חד משמעית ולא ניתנת לשינוי, יש כאלה שנמצאים בתחום אפור דו מיני ולכן יכולים להימשך לשני המינים. במקרה כזה אני לא חושב שאפשר לבטל את המשיכה לאחד המינים, אבל אולי אפשר להגביר את המשיכה לכיוון שרוצים בו.
יש חילוקי דעות בנושא בין מטפלים, יש כאלה שסבורים שלא ניתן לשנות נטייה מינית ויש כאלה שסבורים שכן. נסה אולי להתייעץ בפורום סקסולוגיה כאן באתר, יתכן שיהיה ליועץ שם משהו לחדש או לתרום.
השימוש בהיפנוזה אפשרי אבל אין בו בהכרח יתרון על פני טיפול פסיכולוגי אחר. אין כאן פטנט מהיר שיעשה טרנספורמציה במגע קסם.

היפנוזה
שאלתי היכן אפשר לעשות היפנוזה והאם רופא המשפחה שולח ?
תשובה
רופא המשפחה לא מפנה להיפנוזה. יתכן שבחלק מקופות החולים יש אנשי מקצוע שמתמחים בהיפנוזה.
תוכל להגיע למטפל מהפנט באמצעות רשימת החברים של האגודה הישראלית להיפנוזה בקישור
www.hypno.org.il

הפחתה במינון סרוקסט
אני מאד מבוהלת וצריכה הרגעה. אני בת 29 ונוטלת סרוקסט מזה 4 וחצי שנים בעקבות משבר חמור שעברתי עם מחלה ופטירתה של אמי. כשהיא חלתה סבלתי ממשבר של דיכאון, חרדות איומות, חוסר תיאבון. בשנתיים האחרונות התחלתי בתהליך הפחתה הדרגתי של הסרוקסט. עד היום עברתי משני כדורים ליום לחצי כדור והרגשתי מצוין. אני במקביל גם בטיפול פסיכולוגי. בחודשים האחרונים הרגשתי ממש טוב והחלטנו לנסות לעבור לשלב הבא ולהוריד מחצי כדור לרבע כדור. פה נשברתי.
כבר שבוע מאד ההורדה ואני שבר כלי. אמנם לא סובלת מחרדות אבל סובלת מאד מהתקפי זעם עצומים, בכי בלתי נשלט ותחושה של אובדן שליטה. אני מוציאה המון מזה על בעלי אני מבוהלת מאד כיוון שבדרך כלל אני הילדה הטובה, המאופקת ואת כל מה שסבלתי עד היום סבלתי בשקט (חרדות, דיכאון).
אני לא יודעת מאיפה הזעם הזה מגיע ואני מבוהלת מאובדן השליטה. היום בבוקר הייתה לי התקפה איומה בגלל שבעלי לא אמר לי משהו שציפיתי שיגיד (משהו חסר משמעות) והתפרקתי לחלוטין. בכיתי וצרחתי והשתוללתי במשך שעות. עד עכשיו לא נרגעתי לחלוטין. אפילו כדורי הרגעה פתאום לא עוזרים לי. אני מבוהלת מאד בעיקר מהאלמנט של אובדן שליטה. אני חוששת להשתגע, להתפרק ליד אנשים, לפגוע בבעלי בצורה שלא אוכל להתנצל עליה מאוחר יותר. אני כל כך מבוהלת שלא מצליחה להירגע.
עלי לציין שכבר ניסיתי בעבר להוריד למינון זה של סרוקסט וגם אז זו הייתה נקודת משבר מבהילה ומהר מאד החזרתי לחצי כדור וחזרתי לעצמי. אני יודעת שאני יכולה לעשות זאת גם עכשיו אבל מנסה להיות חזקה ולהגיע למטרה שלי והיא להיות בלי כדורים, בעיקר כדי שאוכל כבר להיכנס להריון.
האם זה קורה לי בגלל ההורדה? האם אני באמת מאבדת שליטה? האם אני משתגעת? מאיפה כל הזעם הזה בא ולמה אני יוצאת מפרופורציות? האם זה הגיוני שבהפחתה במינונים כאלה קטנים קורים לי דברים בעוצמות כאלה חזקות? והשאלה שהכי מציקה לי – האם זה יעבור בקרוב או שאין מנוס ואאלץ להעלות חזרה את המינון?
תשובה
ראשית את הפחתת התרופה צריך לעשות תחת ייעוץ של פסיכיאטר איתו גם תוכלי לשוחח על התופעות שאת מתארת. התרופה תורמת לא רק בתכונותיה הכימיות אלא גם בידיעה שיש לך משהו ששומר עליך. הפחתת המינון גורמת לכן לא רק לירידה בהשפעת התרופה באופן ישיר אלא גם להרגשה שאת פחות מוגנת ושמורה. אני מציע לך להיעזר בשני המטפלים שלך, הן הפסיכולוגית והן הפסיכיאטר כדי לברר מה קורה וכדי לעשות תכנון שאכן מתאים לך. יש תרופות שאפשר לקחת בהריון, למרות שכמובן עדיף בלי. אם השפעת הורדת התרופה כל כך חריפה כדאי לבדוק את האפשרויות הקיימות.

 מהי שיטת ה EMDR?
האם היא מיועדת לסובלים מהפרעות חרדה, טראומות, הפרעה פוסט טראומטית ודכאון?
תשובה
רצ"ב קישור למאמר קצר בנושא:
http://www.psychologia.co.il/emdr2.htm

שאלה בנוגע ל"דיסוננס – קוגניטיבי"
הייתי רוצה לקבל הגדרה ברורה ומובנת למושג דיסוננס קוגניטיבי וכיצד אנו בחיי היום יום יכולים להיתקל בה אשמח לדוגמא מחיי היום יום. אם הבנתי נכון את המושג וארצה לבסס את תשובתי עם דוגמא מהחיים נניח
1)בחורה הבאה מביית דתי מחליטה כי היא עוזבת את עקרונות ואמונות משפחתה  והופכת לבחורה חילונית
2)או נניח שקניתי רכב מסוים ,לאחר כשבוע אומרים לי פראיירית יכולת לקנות ג'יפ באותו מחיר, ואז אני בעצם מנסה ליפות ולשכנע עצמי שעשיתי את הדבר הנכון
תשובה
התיאוריה מתייחסת לממצאיו של פסטינגר משנות החמישים. היא מתארת מצב של חוסר עקביות בין קוגניציות המעורר תחושת מתח. הפחתת הדיסוננס נעשית ע"י ניסיונות לבטל את תחושת המתח הלא נעימה, וזאת ע"י עיוות המציאות ויישור ההדורים.
אדם המחזיק באמונות, עמדות וערכים שאינם עקיבים או שאינם מתיישבים זה עם זה, מתנסה במתח נפשי ואי נוחות מהם הוא רוצה להשתחרר. למען שאיפתו להופיע כיצור הגיוני ונבון הוא מעוות את המציאות ע"י מנגנונים של "רציונליזציה" – טיעונים הגיוניים לכאורה שלמעשה מהווים תירוץ וסילוף של המציאות האמיתית. יתכן שלפני קבלת ההחלטה האדם באמת שואף לפעול בצורה הגיונית ואובייקטיבית, קונפליקט יקשה על קבלת ההחלטה, אבל לא בהכרח יעוות את המציאות. רק אחרי קבלת ההחלטה מתעוררת תחושת הדיסוננס ומתחיל עיוות המציאות. חלק מזה נובע מסוג של התאבלות על האופציות שנסגרו עם קבלת ההחלטה, גם אם זו טובה וחיובית. דיסוננס נוצר לאחר קבלת החלטה משמעותית שכרוכה בויתור על אלטרנטיבה אחרת וכן לאחר שמערך העמדות והאמונות של הפרט עלול לעמוד בסכנה. התיאוריה מפורטת בהרחבה בכל ספר של פסיכולוגיה חברתית.
לגבי המקרה השני עם האוטו זה אכן כך. תחפשי צידוקים מדוע קניית הרכב היתה מוצדקת ולא כדאי היה לקנות רכב אחר.
לגבי הבחורה שהופכת לחילונית, אני לא רואה מדוע זה דיסוננס קוגניטיבי. אולי אם בחורה כזו היתה נשארת בדת למרות שאינה מאמינה יותר אפשר היה לראות בזה דיסוננס קוגניטיבי אם היא היתה מסבירה מדוע כדאי להיות דתי בכל מיני תירוצים לא רלוונטיים. במידה וההסברים (תירוצים) כן רלוונטיים אז זה לא דיסוננס קוגניטיבי. העיקרון המרכזי הוא עיוות המציאות בשירות ההישארות בעמדה המקורית.

מבחנים השלכתיים כמבחני מיון לעבודה
אשמח אם תיתן לי דוגמא למקצועות בהם כדאי להשתמש במבחנים השלכתיים דוגמת רורשך TATובנדר למיון עובדים.
תשובה
במיון לכל מקצוע אפשר להשתמש במבחנים השלכתיים. במידה ורוצים להבין משהו על אישיותו של העובד זו הדרך המקובלת לעשות זאת. ככל שלהיבט האישיותי יש יותר משמעות בהצלחת התפקיד כך זה יהיה נפוץ יותר בתהליך המיון.

חרדה וריטואלים
אני מטפלת בנערים. רציתי לקבל הפניה לחומר מקצועי אודות טיפול בחרדה אצל נער אשר במשך הזמן פיתח מגוון ריטואלים כדי להתמודד עם החרדה (לדרוך רק על הפסים של המדרכה כי 'אם לא אעשה את זה יקרה משהו רע לי או לאחד מבני המשפחה). הבנתי שיש לו די הרבה ריטואלים – ב תחילה אמר 7 אח"כ אמר שהרבה יותר. בנוגע לשימוש בטכסים, מדובר בהרבה יותר מעשרים פעם ביום לדבריו. מדובר בתופעה שהתגלתה לאחרונה ולדבריו הוא משתמש באמצעים אלה בערך שנה. מקור החרדה די ברור ובמקביל אנו מנסים לעבוד גם על שיפור היחסים, יצירת סביבה הולמת וכו'.
האם אפשר לקבל הפניה לחומר מקצועי שאפשר לקנות או להוציא מן הספרייה, וגם לדעת כיצד לעבוד עם הילד, לעזור לו להפחית את ההתנהגויות האלה. האם ניתן להדריך אותי בכיוון הקוגניטיבי-התנהגותי כדי להביא להקלה בסימפטומים ובמקביל לעבודה על מקור החרדה?
תשובה
הריטואלים שאת מתארת מזכירים סימפטומים של OCD שהיא חלק מהפרעת חרדה. אני מצרף קישור למאמר בנושא:
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm
אינני יכול לתת לך הדרכה בכמה שורות, אני מעריך שיש גורמים שנותנים הדרכה בסביבה המקצועית בה את נמצאת וחשוב שתקבלי הדרכה מסודרת וקבועה.
בנושא הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה יש חומר רב באינטרנט. עם זאת, במידה ואינך פסיכולוגית הייתי מציע להיזהר בשיטות בהן את משתמשת. אם מדובר בסוג של קשר הדומה לחניכה או הדרכה עדיף להישאר ברמת הקשר האישי ולהפנות במקביל את הנער לטיפול פסיכולוגי.

מורכבות התנהגותית ופירוש נכון
פעמים רבות אנשים טוענים שהם פועלים מסיבה מסוימת כאשר מתברר שההכרזה שלהם בנוגע לרגשות ותחושות ומחשבות אינה נובעת מהסיבה שהם חושבים שהיא המקור.
למשל:אדם מבוגר יוצא עם צעירה .הוא אומר שהוא מאוהב שעשה הכל חיצונית כדי שיראה לו שהוא מאוהב, סיים מנוי במשרד שידוכים וכו', אבל בד בבד מפגין רגשות של בושה ומבוכה מהקשר עם הצעירה, מפגין רמת ניבוי חלשה בנוגע להמשך..
האם ניתן לומר שמאחורי כל התנהגות מוחצנת עומדת גם סיבה מורכבת לבחירה בהצגת אותה התנהגות, מודעת או שלא מודעת?
האם בחיים האנושיים,בהוויה האנושית,ניתן לומר שכשאדם אומר שהוא מרגיש משהו או חושב משהו בהחלט יכול להיות בסיכוי גבוה ,וברוב המקרים,אם לא בכולם,שיש גורמים מורכבים אישיותיים הקשורים לאופיו לחוויות ילדות,לחינוך,לפחדים וחששות פנימיים וחיצוניים שמכתיבים את התנהלותו החיצונית?
תשובה
הפריצה של פרויד היתה בכך שהגדיר חלקים לא מודעים בהוויה האנושית אשר מצד אחד אינם נגישים אך מצד שני משפיעים על החיים ועל ההתנהגות של הפרט. אני מניח שגורמים כאלה פועלים גם במקרה שאתה מתאר. תמיד ישנם גורמים לא מודעים בשטח אך לעיתים הם מתגברים ועלולים להפריע למהלך החיים. אם זה המצב בסיפור בו אתה מתאר יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי שאמור לגעת ולעסוק בדיוק בדברים הללו שאינם נגישים ביום יום.
תשובה
האם בכל התנהגות אנושית מוחצנת ניתן למצוא מורכבות המגיעה מהלא מודע והמייצגת את האינסטנציות הנפשיות?
אדם אומר משהו..ישננם אנשים החושבים כי מה שאמר זה מה שיש,פשוט וללא עומק..רק רוחב.
האם נכון יהיה לומר שכל התנהגות אנושית,תגובה אשר תנותח לעומק עי איש מקצוע תגלה גם מרכיבים סמויים אשר הניעו את התגובה הזו,לא מודעים ומודעים?
תשובה
בעיקרון בכל דבר יש לפחות את הפוטנציאל הלא מודע והסמוי. צריך לבחון האם הוא באמת רלוונטי או זניח.

 שינוי בסיס התקשרות
כנראה שבתור תינוקת עברתי התעללות או הזנחה רגשית ופיתחתי סוג התקשרות לא טוב עם ההורים שלי. נכון להיום (אני בת 28) אני סובלת מבעיות קשות מאוד בקרבה לאנשים אחרים ובזהות.
השאלה שלי היא – האם ניתן לשנות את סוג ההתקשרות בטיפול פסיכולוגי טוב? או שמא הנזק הוא בלתי הפיך…
האם ניתן לשנות את בסיס האטאצ'מנט במידה כזאת שתאפשר לי לחוות קשר זוגי יציב? (מבחינתי יציב = שאני לא אתחרפן טוטאלית בקשר)
תשובה
אני חושב שאפשר בהחלט לשנות את אופן ההתקשרות דרך טיפול פסיכולוגי. יש הבדל בין צלקת שנותרת ומזכירה תמיד שהיתה שם פגיעה לבין התפקוד בפועל שאותו אפשר לשפר, חזקה ככל שתהיה הפגיעה.

טיפול פרטני לילדה בת 6
אני מחפש בדחיפות חומר מקצועי הטוען כי טיפול בילדים בני 6 ומטה צריך להיות ראשית כל על ידי הדרכה הורית ויש חשיבות רבה לשמירת המסגרת והשגרה של הילד. אני זקוק לחוות דעת מפורסמות לצורך הגשת ערר לבית המשפט המחוזי, מאחר והשופטת והעובדים הסוציאליים חולקים על דעתי זו ואף מתנגדים לעמדות של פסיכולוגים.
אני טוען על סמך ניסיוני והיכרותי את הילדה כי שליחת הילדה לטיפול שבועי אצל פסיכולוג תוך שיבוש שגרת יומה לא מטיב עימה.
מדובר בילדה להורים גרושים שהוגדרו ככשירים והילדה נמצאת בקשר תקין ורציף עם שניהם. הילדה מוכשרת ונבונה מעל הממוצע וללא שום בעיה מוגדרת , אם כי בתקופות שהיו עימותים בין ההורים ניכר עליה כי היא במצוקה נפשית.
גם מאמר המורה כי יש חוסר תמימות דעים בקרב קהילת בעליי המקצוע יכול להועיל.
די לי בלעורר ספק בקרב המערכת בכדיי שדעתו של בעל מקצוע בכלל תשמע.
נכון להיום אני נתקל באטימות רבה והתנגדות לפסיכולוגים בכלל מצד בכירים במערכת הרווחה, אם לא אצליח לצור חשש סביר בקרב הגורמים השונים כי יתכן והם טועים אותקף ישירות כגורם המסכן ופוגע בילדה.
תשובה
אני מכיר את הגישה הזו ואף תומך בה במקרים רבים. יש חשיבות להדרכת ההורים, אם כי במקרים רבים יש בכל זאת צורך בטיפול ישיר גם בילד. הנושא נדון רבות בפורומים מקצועיים אבל אינני זוכר כרגע מקור ספציפי להמליץ לך. תוכל להיכנס לכל ספריה אוניברסיטאית למדעי החברה ולבקש עזרה מהספרנית כדי להיכנס למאגרי המידע בפסיכולוגיה. עשה חיפוש תחת מילות אינדקס מתאימות ואין לי ספק שתמצא חומר רלוונטי. עם זאת, ללא גיבוי של דעת מומחה אני בספק אם רשימה ביבליוגרפית תעזור במקרה הזה.
אינני מכיר מאמר שאומר שיש חוסר תמימות דעים, יש מאמרים שעוסקים בהדרכת הורים כחלק מתוך אסטרטגיה טיפולית.
אני חייב להביע את הספק שלי אם תצליח לשכנע ממסד מקצועי בכלים כאלה. התוצאה לא תהיה שחור או לבן, טיפול לילדה בת 6 אינו אמור לגרום לה נזק ולא תמצא מאמר שטוען כך. יש מאמרים שיאמרו שעדיף להתחיל בהדרכת הורים אבל במקרים שההורים גרושים ויש קושי ליצור קואליציה אחידה מקובל להפנות את הטיפול לכיוונו של הילד עצמו. יש לי הרגשה שהמקרה שאתה מתאר נופל לתוך הקטגוריה הזו. מאחר ויתכן שהמלחמה אבודה מראש היה עדיף למצוא את הדרך האופטימאלית לקיים טיפול בו אתה מעורב ומשפיע.

 IQ
מהם ערכי ה- IQ? טווח נורמאלי/בינוני/גבוה??
תשובה
הממוצע הוא 100 וטווח של 90 עד 110 נחשב ממוצע. כל עליה של 10 נקודות או ירידה של 10 נקודות מייצגת שלב נוסף בהגדרות.
עם זאת, צריך להיות מאוד זהיר בפירוש המספרים הללו. מבחני המשכל בנויים מסדרה של תת מבחנים ולמעשה לציון הכללי אין משמעות של ממש. חשוב להסתכל על ציוני תתי המבחנים ובמיוחד הפערים שביניהם כדי לספר את הסיפור האמיתי, וגם אותו לקחת בעירבון מוגבל.

Call Now Button
WhatsApp לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן