מחשבות מושאלות על זכויות ויצירתיות בעידן אינטראקטיבי
פרופ' אורן קפלן
על כתבתו של פרופ' אורן קפלן שפורסמה במדור השיווק של דה-מרקר בשיתוף איגוד השיווק הישראלי
האם הפצה ויראלית היא תרומה או גניבה? תלוי באיזה עידן אתם נמצאים ובאיזה שלב בהצלחה העסקית נמצא המוצר שלכם. מיליוני מפתחי מוצרים בעולם עובדים בחינם, מפתחים בחינם, מפיצים בחינם, וכמהים שפריקים טכנולוגיים יזהו את ההברקה המדהימה שלהם, יפיצו אותה בחינם באופן ויראלי, ובסופו של דבר יהפכו אותם לעשירים מופלגים. אך זהו רק צד אחד של המטבע, הוא שייך בעיקר לעניים שרוצים להיות עשירים. אבל אם יתמזל מזלם, ואכן הם יצאו מהמוסך של ההורים בו פיתחו את המוצר שלהם, כמו שתיאר סטיב ג'ובס על עצמו כשעמל על פיתוח המקינטוש, גישתם עשויה להשתנות מקצה לקצה. כעת הויראליות הזו תיראה להם כפשע חמור, וסביר להניח שיש מידה רבה של צדק בדבריהם, לפחות לפי כללי העולם הישן.
את המאמר הנוכחי אקדיש להשאלות מאחרים. כלום כאן אינו שלי. בעצם, במדור שמטרתו לערוך סקירות על מאמרים, כל הרעיון הוא לא להיות מקורי. אך האם אין שום ערך מוסף בפאזל שכל חלקיו עד האחרון שבהם שייך לאחרים? תשפטו אתם.
ראשית, כדי להיכנס לאווירה המתאימה, האזינו ברוב קשב ליצירת הקלאסית הבאה. היא (כנראה) פורסמה באופן חוקי ביוטיוב, כך שאין לכם מה לחשוש, גם אם אתם נגד פיראטיות ברשת. נסו לכוון את עצמכם לדקה ה 1.10 של היצירה והאזינו לצלילי ההימנון הלאומי "התקווה", כפי שהולחנו על ידי סמטנה. אבל מה לעשות, סמטנה לא הלחין את התקווה. האם יתכן, רחמנא לצלן, שההמנון הלאומי של ישראל הוא פלגיאט מוסיקאלי? אין ספק שאם שאלה זו היתה עומדת לאחרונה בפני חבר המושבעים שפסק שסמסונג הפרה את זכויות היוצרים של אפל, התשובה היתה חד משמעית, ומי שיאזין ליצירה האמורה, לא יהסס לגבי כך לרגע. אך העם היהודי הוא עם מתוחכם, הרי כולם העתיקו ממנו את הדת המונותאיסטית, כך שברור שלמעשה גם במקרה הנוכחי אין מדובר בהעתקה, כי אם היא כרוכה בהשראה משותפת מיצירה עממית בת כ-500 שנה. שהרי אמרו חכמינו, הגונב מגנב, פטור.
ואכן, האם בעידן בו המידע זמין באופן כל כך נרחב, וההשראה ליצירה ויצירתיות מגיעה ממקומות ומקורות כה רבים, ניתן עדיין להישאר עם כללי זכויות היוצרים המסורתיים? יש להניח שבקצה האחד של הסקאלה מצויים המקרים החד-משמעיים, בהם מפעלים במדינות עולם שלישי מעתיקות באין מפריע מותגים מוכרים באופן מדוייק, ובצידה השני של הסקאלה ישנה יצירתיות חדשנית חוצה גבולות. אך מה על תחום הביניים? מה על "הוריאציה על…", על ההשראה? הנה ציטוט מתוך כתבת "הארץ" מאת שרה בן־ראובן (16.08.2012) על השימוש שעשה ש"י עגנון בטקסט של אחר: "קווי דמיון רבים נמתחים בין הרומאן 'הנר לא כבה' שכתב ש. שלום, לבין 'שירה'… שלום קרא את מאמרו של הלל ברזל ואישר את מסקנותיו, מבלי לבטא כעס על עגנון. אדרבא, הוא שמח להתכבד בכך שעגנון שילב את אירועי חייו ואת הסונטות שלו בכתיבת ספרו 'שירה'…" (תודה לקרן אשתי שקראה את המאמר בעיתון הארץ ואפשרה לי להעתיק ממנו קטעים לציטוט).
"פסיקת אפל-סמסונג משאירה את זירת הטכנולוגיה לענקים העשירים. סכום הפיצויים הענק שנגזר על סמסונג לשלם לא מטפל בבעיית התחרויות בעולם הטכנולוגי, הוא מחמיר אותה" (1). "אפל תובעת לאסור מכירת 8 סמארטפונים של סמסונג בארה"ב. רשימת המכשירים שאפל רוצה לאסור על מכירתם לאחר הניצחון על סמסונג אינה כוללת את הדגמים האחרונים של החברה, כמו גלקסי S3" (2). "הניצחון על סמסונג יעודד את אפל לרדוף גם אחרי המתחרות הקטנות. אם סמסונג לא תצליח לערער על גובה הקנס שהוטל עליה בגין הפרת הפטנטים של אפל, חברות קטנות ממנה עלולות להסס בפיתוח מכשירים חדשים – ובכך להאט את קצב הצמיחה המהיר של שוק הסלולר העולמי" (3). "התביעה של אפל נגד סמסונג היא אחת מהדרמות הייצריות ובעלות המשמעות הגדולה ביותר בעולם העסקים של ימינו. ולמרות זאת נדמה, שלרוב הצרכנים לא איכפת ממנה" (4). "אפל היא חברה חזירית ומכוערת שהיתה רגילה לגנוב לכולם" (5). "מניית סמסונג נפלה היום בסיאול ב-7.5% – השיעור החד ביותר זה 4 שנים – לאחר שבית משפט הורה לה לשלם לאפל פיצויים בסך מיליארד דולר" (6). "האם מיקרוסופט ונוקיה הן המנצחות מזכיית אפל נגד סמסונג?… טים קוק: הערכים ניצחו… " (7). "פרשנות – אפל תבעה את סמסונג אבל כיוונה לפגוע בגוגל. עבור גוגל – וכל יצרן אחר המשתמש במערכת ההפעלה שלה אנדרואיד – הדברים הולכים להיות מסובכים יותר" (8). "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (9). "וַיִּיצֶר אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם" (10).
לאורך כל 13 שנות לימודיו באוניברסיטה, כמו גם בחלק נכבד מ-12 שנות לימודיו בבית הספר, נהג להעתיק סיכומי שיעור מתלמידות ותלמידים אחרים, ומכאן שכל הידע שרכש לאורך השנים שייך לאנשים יקרים אחרים. זו הזדמנות להודות להם על נדיבותם.
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן