בחזרה לדף הראשון של המאמר: טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים
עמדות בנוגע להומוסקסואליות
הערות: מכאן והלאה נשתמש לשם הקיצור במילה הומוסקסואלים בהתייחס להומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים.
ישנם הבדלים תרבותיים בין החברה האמריקאית לישראלית ויש לקחת זאת בחשבון בקריאת מסמך זה שגובש ע"י APA.
עיקרון 1 – פסיכולוגים מבינים שהומוסקסואליות אינה אינדיקציה למחלת נפש.
עיקרון 2 – הפסיכולוגים נקראים לזהות כיצד עמדותיהם והידע שלהם אודות הומוסקסואליות עשויים להיות רלוונטיים לאבחון ולטיפול וכן נדרשים לקבל ייעוץ ממומחה או להפנות לאדם אחר המומחה בתחום.
עיקרון 3 – פסיכולוגים שואפים להבין כיצד סטיגמות חברתיות (כדוגמת: דעות קדומות, הפלייה ואלימות) מהוות סיכון לבריאותם הנפשית ולשלומם של הומוסקסואלים.
עיקרון 4 – פסיכולוגים שואפים להבין כיצד דעות קדומות או תפיסות שגויות בנוגע להומוסקסואלים עלולות לפגוע בהצגת הטיפול בפני המטופל ובתהליך הטיפול.
מערכות יחסים ומשפחות
עיקרון 5 – פסיכולוגים שואפים להבין ולהיות בעלי ידע אודות יחסים הומוסקסואלים.
עיקרון 6 – פסיכולוגים שואפים להבין את הנסיבות המיוחדות ואת האתגרים המיוחדים העומדים בפני הורים של הומוסקסואלים.
עיקרון 7 – פסיכולוגים מכירים בכך שמשפחות של הומוסקסואלים עשויות לכלול גם אנשים שאינם בעלי קשר ביולוגי או משפטי אליהם.
עיקרון 8 – פסיכולוגים שואפים להבין כיצד נטיות הומוסקסואלים עשויות להשפיע על משפחתו של הפרט ועל היחסים עמה.
נושאים שונים
עיקרון 9 – פסיכולוגים נקראים להבין את נסיבות החיים המיוחדות והאתגרים העומדים בפני הומוסקסואלים שחברים בקבוצות מיעוט בעלות נורמות תרבותיות, ערכים ותרבויות סותרות.
עיקרון 10 – פסיכולוגים נקראים להבין את האתגרים המיוחדים, שעומדים בפני פרטים ביסקסואליים.
עיקרון 11 – פסיכולוגים שואפים להבין את הבעיות המיוחדות ואת הסכנות שעומדות בפני בני נוער הומוסקסואלי.
עיקרון 12 – פסיכולוגים מתייחסים לפער הדורות בתוך אוכלוסיית ההומוסקסואלים ובאתגרים המיוחדים שעומדים בפני הומוסקסואלים מבוגרים.
עיקרון 13 – פסיכולוגים נקראים להבין את האתגרים המיוחדים העומדים בפני הומוסקסואלים בעלי ליקויים פיסיים, חושיים, קוגניטיביים ורגשיים.
השכלה
עיקרון 14 – פסיכולוגים תומכים ומעודדים את ההשכלה וההכשרה המקצועית בנושאים הקשורים להומוסקסואליות.
עיקרון 15 – פסיכולוגים נקראים להרחיב את הידע שלהם ואת ההבנה שלהם לגבי הומוסקסואליות באמצעות הדרכה מתמשכת וייעוץ.
רקע
בשנת 1975 קיבלה אגודת הפסיכולוגים האמריקאית (APA) החלטה, שקובעת כי "הומוסקסואליות כשלעצמה אינה מעידה על ליקוי בשיקול הדעת, היציבות, מהימנות או על יכולות חברתיות ומקצועיות", זאת לאחר דיון סוער בהחלטה שהתקבלה בשנת 1973 בידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי שהסיר את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. למרבה הצער, גם כיום לאחר כשלושים שנה שחלפו לא יושמו במלואן כל המלצות ההחלטה בפרקטיקה המקצועית.
מסמך העקרונות הנ"ל נכתב ע"י אגודת הפסיכולוגים האמריקאית כדי לסייע לפסיכולוגים לגבש עמדה מקצועית הולמת, לרכוש השכלה והכשרה מתאימים ולנצלם כראוי בפסיכותרפיה וייעוץ פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים. קווים מנחים אלו מבוססים על העקרונות האתיים וקוד ההתנהגות של אגודת הפסיכולוגים האמריקאית, על תקנות שונות של ה-APA וכן על חוקים שונים של ארגוני בריאות הנפש. המונח "קווים מנחים" מתייחס להצהרות, התבטאויות או הכרזות המציעות או הממליצות על דרך התנהגות מקצועית ספציפית ממוקדת עבור הפסיכולוגים. הקווים המנחים מסודרים ב-4 חלקים: (1) עמדות בנוגע להומוסקסואליות וביסקסואליות (2) מערכות יחסים ומשפחות (3) נושאים שונים (4) הכשרה מקצועית.
עמדות בנוגע להומוסקסואליות
עיקרון 1 – פסיכולוגים מבינים שהומוסקסואליות אינה אינדיקציה למחלת נפש
עד לפני 30 שנה בלבד הנחת העבודה היתה, שהומוסקסואליות לסביות וביסקסואליות הינם מחלות נפש. מחקרה של הוקרס (1957) היה הראשון שהטיל ספק בהנחה זו וזאת כאשר היא לא מצאה הבדלים בין תוצאות מבחני השלכה שנעשו להטרוסקסואלים והומוסקסואלים. מחקרים רבים נוספים שנערכו מאז לא הראו הבדלים בין הטרוסקסואלים והומוסקסואלים ביכולות קוגניטיביות, בריאות נפשית, הערכה עצמית וכדומה. לדוגמה:
Coyle 1993; Herek 1990; Savin-Williams 1990; Tuttle & Pillard 1991, Fox 1996; Pillard 1988;Rothblum 1994; Gonsiorek 1991
במחקרים שמצאו בעיות בתפקוד הפסיכולוגי של הומוסקסואלים נמצא שהקשיים נבעו כתוצאה מהשפעות לחץ עקב הסטיגמות וחוסר קבלה חברתית בשל העדפתם המינית של הנבדקים ולא בגין ההעדפה המינית עצמה. לחץ שכזה עלול להוביל לירידה בביטחון העצמי, לסיכון גבוה יותר של ניסיונות אובדניים, התמכרות לחומרים ממכרים ולמצוקה נפשית. לדוגמא:
DiPlacido, 1998; Ross, 1990; Rotheram-Borus, Hunter, & Rosario, 1994; Savin-Williams, 1994
הספרות שסיווגה את ההומוסקסואליות כמחלת נפש נמצאה לקויה מבחינה מתודולוגית. מחקר השוואתי שלGonsiorek (1991) מצא פגמים מתודולוגיים רבים במחקרים אלו לרבות הגדרות מעורפלות, סיווג לא מדויק, השוואה לא ראויה של קבוצות, כשלים בתהליכי דגימה ועוד. למרות חוסר הביסוס האמפירי של מחקרים אלו הנזק שנובע מהם רב כיוון שהם משמשים כבסיס לאמונות שמביאות לתפיסה מוטעית של הומוסקסואליות.
רוב אגודות בריאות הנפש האמריקאיות גורסות כיום שהומוסקסואליות אינה מחלת נפש. בשנת 1975, אגודת הפסיכולוגים האמריקאית (APA) האיצה בפסיכולוגים "להוביל את המהלך ולהסיר את הסטיגמה שדבקה בנטיות הומוסקסואליות". לאחר מכן ה-APA ושאר איגודי בריאות הנפש אימצו החלטות ויישמו את המדיניות שלהם בהתבסס על הכלל הבסיסי הזה, שבא לידי ביטוי גם בקוד האתי של האגודה וכן בהנחיות למומחי APAשמייעצים לבית המשפט.
עיקרון 2 – הפסיכולוגים נקראים לזהות כיצד גישותיהם והידע שלהם אודות הומוסקסואליות עשויים להיות רלוונטיים לאבחון ולטיפול וכן נדרשים לפנות לייעוץ או להפנות לאיש מקצוע אחר המומחה בתחום
הקוד האתי קורא לפסיכולוגים להיות מודעים למערכת האמונות שלהם, ערכים, צרכים ומגבלות וההשפעות שלהם על עבודתם. הקוד האתי מעודד פסיכולוגים להעריך את היכולות והמגבלות של המומחיות שלהם – במיוחד כאשר מדובר בקבוצות שחולקות מאפיינים מיוחדים. התעלמות מכך עלולה לעכב את התקדמותו של המטופל בתהליך הפסיכותרפיה. אבחון וטיפול בהומוסקסואלים עלולים להיות מושפעים לרעה מעמדה גלויה או סמויה של המטפל. לדוגמא, כאשר הומוסקסואליות וביסקסואליות נתפסת באופן מודע כמחלת נפש, הנטייה ההומוסקסואלית של המטופל נידונה להיות מוצגת כמקור עיקרי לקשיים הפסיכולוגיים, אפילו אם הנטייה המינית לא הוצגה כבעיה.
"הטרוסקסיזם" הינה מערכת אמונות שמכחישה, משמיצה ומדביקה סטיגמות לכל צורת התנהגות שאינה הטרוסקסואלית. מערכת אמונות הטרוסקסיסטית משפיעה על השפה, התיאוריות וההתערבויות הפסיכותרפיות. כאשר נורמות הטרוסקסואליות של זהות, התנהגות ומערכות יחסים מיושמות במקרים של הומוסקסואלים, מחשבותיהם, תחושותיהם והתנהגותם עלולים להתפרש על ידי הפסיכולוג כאבנורמליות, סוטות ובלתי רצויות. כאשר פסיכולוגים לא מספיק מודעים לנושאים שעל סדר יומם של הומוסקסואלים הם עלולים לא להבין מספיק את ההשפעות שיש לסטיגמות על היחידים ועל מערכות היחסים האינטימיות שלהם.
פסיכולוגים שלא מודעים או לא קיבלו מידע עדכני בנוגע להומוסקסואלים צריכים לפנות להדרכה ייעוץ והכוונה מקצועיים כאשר הם מטפלים באוכלוסיות אלו בעת הצורך. נושאים מרכזיים בהכשרה כוללים הבנה של המיניות האנושית; תהליך ה"יציאה מהארון" וכיצד משתנים כמו גיל, מגדר, אתניות, גזע, ודת עשויים להשפיע על התהליך; הדינאמיקות של מערכות יחסים בין בני אותו מין; מערכות היחסים עם משפחות המוצא; המאבק עם ההשתייכות לקבוצות רוחניות ודתיות; נושאי קריירה והפלייה במקום העבודה; אסטרטגיות השלמה וקבלה עצמית על מנת להגיע לתפקוד מוצלח.
בהתאם לקוד האתי של APA, פסיכולוגים מודעים להבדלים אישיים, של תרבות, תפקיד וכדומה, הנוצרים בעקבות נטייה מינית ומנסים להסיר את האפקט ההטיה בעבודתם כתוצאה מגורמים אלו. לפיכך, פסיכולוגים נדרשים לבצע חקר ולימוד עצמיים על מנת לזהות ולמנוע הטיות בנוגע להומוסקסואלים.
עיקרון 3 – הפסיכולוגים שואפים להבין כיצד סטיגמות חברתיות, כדוגמת דעות קדומות, הפלייה ואלימות, מהוות סיכון לבריאותם הנפשית ולשלומם של הומוסקסואלים
מספר רב של הומוסקסואלים נתקלים בסטיגמות חברתיות, אלימות והפליה. חיים בחברה הטרוסקסיסטיתעלולים להאיץ תהליך של לחץ נפשי, שעשוי להיות נסבל רק כאשר הם "נמצאים בארון". המצאות במיעוט מיני מגדילה את הלחץ הנפשי עקב הטרדות כרוניות על בסיס יומי, לדוגמא, האזנה לבדיחות הומוסקסיסטיות, והמצאות "על המשמר" באופן קבוע. הדבר עלול גם לגרום אירועים משבריים בחיים, לדוגמא, אובדן מקום העבודה, אובדן הבית, קשיים במשמורת הילדים, אלימות כנגד הומוסקסואלים והפלייה על רקע נטייה מינית. קשיים מיוחדים נוצרים עקב העדר זכויות משפטיות והגנה במקרי חירום רפואיים, חוסר הכרה במערכות היחסים הזוגית ובמיוחד לאחר מקרים של אובדן בן הזוג ותחושת העדר לגיטימציה לתהליך אבל נורמטיבי.
לחצים חברתיים שמשפיעים על נערים ונערות הומוסקסואלים, כמו אלימות פיסית ומילולית, מיוחסים פעמים רבות לבעיות בלימודים, בריחה, זהות, התמכרות לחומרים ממכרים והתאבדות. מחקר בקרב מתבגרים הומוסקסואלים (גברים) שביצעו ניסיון התאבדות מצא שאוכלוסיה זו סבלה ממספר רב של הטרדותהומוסקסיסטיות מילוליות ופיסיות יחסית לקבוצת ביקורת של הומוסקסואלים שלא ביצעו ניסיון אובדני. לחצים אלו יוחסו להתנהגות מינית בעל סיכון גבוה. הומוסקסואלים שחיים בקהילות קטנות בפריפריה עלולים לחוש לחץ שקשור לסיכון בחשיפה מכיוון שקשה יותר לשמור על אנונימיות בקשר לנטייה המינית שלהם בקהילות כאלה. החששות לאבד את עבודתם ואת ביתם משמעותית ביותר בשל האפשרויות המוגבלות בקהילה קטנה. מיעוט הופעה בציבור ותמיכה מעטה של ארגונים הומוסקסואלים עלולה להחריף את התחושות של הבידוד החברתי. שמירה על הביטחון האישי, תמיכה חברתית ונפשית אובחנו כאמצעים מרכזיים להפחתת הלחץ הנפשי בקרב הומוסקסואלים. בנוסף לגורמי לחץ חיצוניים קיימת בעיה הקשורה להפנמה של גישות חברתיות שליליות בקהילת ההומוסקסואלים עצמה. הפנמה שכזו עלולה להוביל לבעיות כגון חוסר בטחון עצמי, שנאה עצמית, דיכאון, אלכוהוליזם והתמכרות לחמרים ממכרים אחרים. מחקר הראה למשל שגברים הומוסקסואלים בעלי הפנמה חזקה של הומופוביה, לעומת גברים בעלי תוצאה נמוכה של הפנמת ההומופוביה, חווים חוסר תפקוד מיני, חוסר יציבות במערכות היחסים ותחושות של האשמה עצמית.
פסיכולוגים שעובדים עם הומוסקסואלים נקראים להעריך את ההיסטוריה של מטופליהם מההיבט של היותם קורבנות הטרדה, הפליה ואלימות. הערכה זו מאפשרת לפסיכולוגים להבין בצורה מקיפה יותר את הדרך שבה תפיסת העולם של המטופל הושפעה על ידי תקיפות אלו והאם יש חשש לתופעות פוסט-טראומטיות שיש לטפל בהם. מעבר לכך, התוצאות הפסיכולוגיות של הפנמת גישות שליליות בנוגע להומוסקסואליות הינה לעתים סמויה ולא מודעת.
עיקרון 4 – פסיכולוגים שואפים להבין כיצד דעות קדומות או תפיסות שגויות בנוגע להומוסקסואליות עלולות לפגוע בהצגת הטיפול בפני המטופל ובתהליך הפסיכותרפיה.
הטיות ומידע מוטעה אודות הומוסקסואליות ממשיך להיות נפוץ בחברתנו. עקב הסטיגמות ניתן לצפות שמספר רב של הומוסקסואלים יחוו קונפליקטים או יעמדו בפני שאלות בנוגע לאספקטים או לתוצאות הנטייה המינית שלהם (ראה עיקרון 3). הפחד מהמחיר האישי, לרבות קונפליקטים עם בני משפחה, חברים, קהילה, קריירה וכדומה, וכן חשיפה להטרדות, הפליות ואלימות עלולים לתרום לחששו של הפרט לזהות עצמו/עצמה כלסבית, הומוסקסואל או ביסקסואל. מחקרים מצאו גורמים אלו כמשמעותיים בתחושת אי הנוחות של ההומוסקסואלים בנוגע לנטייתם המינית. מספר רב של מטופלים שמתמודדים עם קונפליקטים או שאלות לגבי ההשלכות של הנטייה המינית שלהם פונים לפסיכותרפיה על מנת להפיג את החששות. פסיכולוג שמחזיק בדיעות קדומות או בעל ידע מוטעה לגבי הנושא עלול להציע תשובות לשאלות או לקונפליקטים בדרך שתגביר את המצוקה של המטופל (ראה עיקרון 2). גישה לא ביקורתית זו עלולה לכלול מסר שהאסטרטגיה היחידה להתמודד עם הקונפליקטים ועם ההפליות היא לשנות את נטייתו המינית של הלסבית, ההומוסקסואל והביסקסואל.
האמנה של ה APA (איגוד הפסיכולוגים האמריקאי) "גישת טיפול נאותה בתגובה לנטייה מינית" (1998) מציעה מסגרת עבודה עבור פסיכולוגים בעבודתם עם מטופלים שעסוקים בהשלכות של נטייתם המינית. אמנה זו מבליטה את החלקים בקוד האתי שנוגעים לכל הפסיכולוגים שעובדים עם מטופלים הומוסקסואלים. חלקים אלו כוללים למשל איסורים כנגד הפלייה בפרקטיקה (למשל, לבסס את הטיפול על גישה פתולוגית של הומוסקסואליות) ואיסור להציג באופן מוטעה מידע מדעי או קליני (כדוגמת, ההנחה הבלתי מוכחת כי נטייה מינית ניתנת לשינוי). האמנה גורסת שבאמצעות מתן מידע מדויק למטופל בנוגע ללחצים החברתיים שעלולים להוביל לחוסר נוחות בנטייה המינית, פסיכולוגים יכולים לנטרל את האפקט של דעות קדומות ולחסן את המטופל מפגיעות נוספות. על פסיכולוגים שאינם מסוגלים לספק את המידע הדרוש כתוצאה מחוסר מידע או דעות אישיות סותרות לפנות ולהשיג את המידע הנחוץ או להפנות את המטופל לגורמים אחרים. מעבר לכך, כאשר מטופלמציג את חוסר הנוחות שלו לגבי הנטייה המינית, חשוב להעריך את ההקשר הפסיכולוגי והחברתי בו הוא נמצא. הערכה זו עשויה לכלול בחינה של הלחצים הפנימיים והחיצוניים שמופעלים על המטופל על מנת שישנה את הנטייה המינית שלו, קיומה או חסרונה של תמיכה חברתית ושל מודלים לחיים הומוסקסואלים טובים ומה עומק התפיסה של המטופל בייחוס הומוסקסואליות לסטריאוטיפים שליליים ולחוויות שליליות. היבטים אלו ואחרים של חוסר נוחות מהנטייה המינית חשובים מאוד על מנת להעמיק בתופעה, שכן המשמעויות שמיוחסות אליה הם מאוד מורכבות. התפקיד של הפסיכולוגים, בלי קשר לאוריינטציה הטיפולית הוא לא לכפות את האמונות שלהם על המטופל, אלא לבחון באופן מעמיק את החוויות והמוטיבציות של המטופל. כמו כן פסיכולוגים עשויים להיות מקור מידע מדויק אודות נטייה מינית (כדוגמת, לספק למטופל גישה למידע אמפירי בנוגע להתפתחות הנטייה המינית או הקשר בין בריאות הנפש לבין נטייה מינית).
מערכת יחסים ומשפחות
עיקרון 5 – פסיכולוגים שואפים להבין ולהיות בעלי ידע אודות יחסים הומוסקסואלים
זוגות הומוסקסואלים הינם שונים ודומים לזוגות הטרוסקסואלים. הם יוצרים מערכות יחסית בשל אותן סיבות ומביעים שביעות רצון דומה במערכות היחסים שלהם. ההבדלים נובעים ממספר גורמים וביניהם מאפייני שונים של התנהגות מינית, הסוציאליזציה של תפקיד המגדר וסטיגמות שמתויגות על מערכת היחסים שלהם. זוגות הומוסקסואלים עשויים לפנות לפסיכותרפיה בשל אותן סיבות דומות שפונים זוגות הטרוסקסואלים אך גם בשל סיבות שמיוחדות לבעלי מערכות יחסים עם בן אותו מין. בעיות במערכות יחסים נפוצות כמו קשיים בתקשורת, בעיות מיניות, נושאי קריירה-זוגיות שונים והחלטות בנוגע למחויבות יכולים להיות מושפעים מגישות חברתיות ופנימיות שליליות בנוגע למערכות יחסים חד מיניות. בעיות ספציפיות שמועלות בפסיכותרפיה של הומוסקסואלים כוללות חשיפת הנטייה המינית של הזוג למשפחה, לעמיתים בעבודה ולמומחים לרפואה ומטפלים, הבדלים בין בני הזוג בנוגע לחשיפה, נושאים שנובעים מהאפקט של ההבדל בסוציאליזציה של המגדר בזוגות חד מיניים. החשש וההתמודדות עם איידס HIV עולה בתדירות גבוהה יותר בטיפול בזוגות הומוסקסואלים מאשר בטיפול זוגי אחר. בעיות חיצוניות אופייניות הן לחץ ממשפחות המקור ו/או בני זוג קודמים או נוכחיים הטרוסקסואלים. הורות יכול להקים בעיות מיוחדות עבור הומוסקסואלים,לדוגמא, סיכון פוטנציאלי לאובדן משמורת על ילד משותף ממערכת יחסית הטרוסקסואלית קודמת או אובדן קשר עם הילדים/הנכדים בשל התנגדות המשפחה והילדים עצמם. שינויים בבריאות הפיסית עשויה לגרום להעלאת נושאים ייחודיים עבור זוגות הומוסקסואלים, במיוחד סביב היפרדות אפשרית ואובדן הקשר לבני זוג הנמצאים בבתי אבות או מוסדות טיפוליים דומים.
פסיכולוגים נקראים לשקול את המשמעות השלילית שיש לדעות חברתיות קדומות ולהפליה על מערכות היחסים ההומוסקסואליות. זה חשוב שפסיכולוגים יבינו שבהעדר נורמות חברתיות שמאשרות ותומכות במערכות היחסים שלהם, הומוסקסואלים עשויים ליצור את המודלים הייחודיים שלהם למערכות יחסים ותמיכה. לפיכך, פסיכולוגים שואפים להיות בעלי ידע אודות מערכות היחסים המגוונות של הומוסקסואלים ובעלי יכולת להעריך ולכבד את המשמעות של מערכות יחסים אלו.
עיקרון 6 – הפסיכולוגים שואפים להבין את הנסיבות המיוחדות ואת האתגרים המיוחדים העומדים בפני ההורים של הומוסקסואלים
מחקרים לא הראו הבדלים משמעותיים כלשהם בין יכולותיהם של הורים הומוסקסואלים בהשוואה להורים הטרוסקסואלים. יחד עם זאת, הורים הומוסקסואלים ניצבים בפני אתגרים שלא עומדים בפני רוב הזוגות ההטרוסקסואלים בשל הסטיגמה שמשויכת לזהותם המינית. דעות קדומות הובילו להפליה ממסדית בחוק, במערכת החינוך ובמערכות הסעד החברתי. במספר מקרים הורים הומוסקסואלים איבדו את המשמורת על ילדיהם, נאסר עליהם לבקר את ילדיהם, נאסר עליהם לחיות עם בן הזוג שלהם ו/או נאסר עליהם לאמץ או להיות הורים מאמצים בשל נטיתם המינית.
הבעיות המרכזיות שעומדות בפני ילדים להורים הומוסקסואלים קשורות בתפיסה המוטעית אודות הוריהם על ידי החברה בכללותה. שלושה תחומי דאגה הועלו על ידי המערכות המשפטיות והחברתיות בנוגע למשמעות שיש להורה הומוסקסואל על ילדיהם. אלו כוללים את ההשפעה שיש להורה ההומוסקסואל על הזהות המגדרית, הקונפורמיות בתפקיד המגדר ונטייה מינית. גוף המחקר על אמהות לסביות הוא כרגע גדול בצורה משמעותית מהמחקר על אבות הומוסקסואלים וממנו עולה שאין עדויות על בעיות בזהות המגדרית בקרב ילדים לאמהות לסביות. כמו כן עולה שילדים להורים הומוסקסואלים אינם שונים מילדים שגדלו על ידי הורים הטרוסקסואלים מבחינת ההתפתחות הרגשית שלהם והסיכוי שלהם להיות הומוסקסואלים בבגרותם.
פסיכולוגים מסתמכים על מידע שנובע ממומחיות וידע מדעי ונמנעים מיחס מפלה כאשר הם עורכים אבחון לצורך משמורת על הילדים, אימוץ ו/או הורים מאמצים. פסיכולוגים מספקים מידע מדויק ומתקנים דיסאינפורמציה בעבודתם עם הורים, ילדים, ארגונים בקהילה ומוסדות.
עיקרון 7 – פסיכולוגים מכירים בכך שמשפחות של הומוסקסואלים עשויים לכלול גם אנשים שאינם בעלי קשר ביולוגי או משפטי אליהם
ההכרה בצורות משפחה מגוונות, הכוללות משפחות מעורבות ומורחבות, הינה גורם מרכזי לפסיכותרפיה יעילה בטיפול במטופלים הומוסקסואלים בעלי רקע אתני ותרבותי מגוון. בניגוד למבנה משפחתי מסורתי בקהילה ההטרוסקסואלית ניתן למצוא לא פעם שהשותף העיקרי ו/או מערכת קרובה של חברים מהווים מערכת חלופית למבנה משפחתי. בהעדרה של הכרה מוסדית או משפטית, ולאור ההפליה החברתית, במקום העבודה ובמשפחה, מבנה המשפחות האלטרנטיביות עשוי להיות משמעותי יותר ממשפחות המקור של הפרט. החשיבות של מבנה משפחתי אלטרנטיבי של צעירים ומבוגרים הומוסקסואלים אינו מובן תמיד. מעבר לכך, חשיבותם של מערכות יחסים אלו הוכחשה או קיבלה בעבר חשיבות מעטה על ידי פסיכולוגים. תמיכה חברתית הנה מקור חשוב ביכולת של זוגות הטרוסקסואליות להתמודד עם מתחים במערכת היחסים. מתבגרים ומבוגרים במערכות יחסים חד מיניות נוטים לשאוב פחות תמיכה ממשפחות המקור שלהם מאשר מקביליהם ההטרוסקסואליים. מערכות יחסים קרובות ורשת של חברים תומכים נתפסים בעיני הומוסקסואלים כחשובים ביותר. מערכת יחסים חברתית חזקה נתפסה כגורם חשוב בחיפוש אחר הזהות המינית ובהתפתחותה. בהתבסס על החשיבות המרכזית שיש לתמיכה חברתית במערכות יחסים באופן כללי, פסיכולוגים נקראים לשקול את החשיבות של מערכת היחסים האלטרנטיבית אצל ההומוסקסואלים. כמו כן, פסיכולוגים מודעים לדחק שמטופליהם חווים כאשר משפחות המקור, המעבידים או כל אדם אחר אינו מכיר במבנה המשפחתי שלהם. לפיכך, כאשר מבצעים אבחון, הפסיכולוגים נקראים לשאול את מטופליהם לגבי מי הם מתייחסים כבן משפחה.
עיקרון 8 – פסיכולוגים שואפים להבין כיצד נטיות הומוסקסואליות עשויות להשפיע על משפחת המקור ועל היחסים עמה
משפחות המקור עלולות להביע התנגדות וחוסר קבלה לבן/בת הומוסקסואלים בשל נורמות משפחתיות, אתניות ותרבותיות ו/או אמונות דתיות או סטריאוטיפים שליליים. המודעות לכך שבן המשפחה הינו הומוסקסואל עלולה להוביל למשבר משפחתי שיכול לגרום לסילוקו של בן המשפחה ההומוסקסואל, דחייה על ידי הוריו ו/או אחיו, תחושת אשמה של ההורים והאשמה עצמית או קונפליקטים במערכות היחסים של ההורים. גם כאשר התגובות הינן יותר חיוביות, עדיין יש צורך בהתאמות על מנת לקדם הבנה חדשה של בן המשפחה ההומוסקסואל. משפחות רבות חוות את תהליך "היציאה מהארון" שלהן כאשר בן המשפחה חושף את נטייתו ההומוסקסואלית. המשפחות צריכות להתרגל לאובדן התקוות, התפיסות והציפיות שקשורות לתפיסה ההטרוסקסואלית. כמו כן המשפחות זקוקות לעזרה בפיתוח הבנה חדשה לנטייה מינית, בהתמודדות עם גישות חברתיות שליליות וסטיגמות חברתיות אודות הומוסקסואליות. פסיכולוגים הינם רגישים לשוני התרבותי בתגובת המשפחה ובדרכים לקבל בן משפחה הומוסקסואל.
נושאים שונים
עיקרון 9 – פסיכולוגים נקראים להבין את נסיבות החיים המיוחדות ואת האתגרים העומדים בפני הומוסקסואלים שחברים בקבוצות מיעוט אתניות וגזעניות, בעלות נורמות תרבותיות, ערכים ותרבויות סותרות
הומוסקסואלים בני מיעוט גזעי/אתני חייבים לגשר בין נורמות, ערכים, ואמונות בנוגע להומוסקסואליות גם של הציבור הרחב וגם של קבוצות המיעוט. שוני תרבותי בנורמות, ערכים ובאמונות יכול להיות מקור עיקרי ללחץ פסיכולוגי. ייתכן שפרט מתוך בני מיעוט גזעי/אתני ימצא עצמו במצב בו אין אף קבוצה או קהילה אליה הוא יכול להקשר ולהתקבל אליה באופן מלא. בעיה זו מהווה אתגר גדול יותר לבני נוער בני מיעוט גזעי/אתני שחוקרים את הזהות המינית שלהם ואת נטייתם.
כאשר מציעים שירותים פסיכולוגיים להומוסקסואלים בעלי שונות אתנית וגזעית, אין זה מספיק שפסיכולוגים יכירו את הרקע האתני או הגזעי של מטופליהם. הימנות על קבוצת מיעוט כפולה עלולה לסבך ולהעצים את הקשיים שאותם חווים מטופלים. הם עלולים להיות מושפעים מהדרכים שבה התרבות שלה תופסת הומוסקסואליות. המשמעות של גזענות בתוך הקהילה ההומוסקסואלית הינה גורם חשוב שיש לשקול אותו. רגישות לדינאמיקותהקשורות לגורמים כמו, ערכים תרבותיים בנוגע לתפקידי המגדר, אמונות דתיות, הרמה שבה הפרט ומשפחתו מאמצים את התרבות הזרה וההיסטוריה התרבותית והאישית של הפליה או דיכוי הינה חשובה. לכל הגורמים הללו יש השפעה חשובה על האינטגרציה של הזהות ועל התפקוד הפסיכולוגי והחברתי.
עיקרון 10 – פסיכולוגים נקראים להבין את האתגרים המיוחדים שעומדים בפני הפרטים הביסקסואליים (בעלי נטיה דו-מינית)
בני נוער ומבוגרים ביסקסואליים עלולים לחוות מגוון רחב של לחצים, בנוסף לדעות הקדומות החברתיות, בשל המשיכה לבן אותו מין. אחד מהלחצים נובע מהקוטביות שבחלוקה הקטגורית בין נטייה מינית הומוסקסואלית והטרוסקסואלית ששוללת את הביסקסואליות. גישה זו השפיעה על תיאוריות פסיכולוגיות ועל הפרקטיקה וכן על גישות חברתיות ומוסדיות. כתוצאה מכך, ביסקסואליות עשויה להיות מוצגת כמצב חולף. למרות שאין שום ממצא שמוכיח חוסר הסתגלות פסיכולוגית או פסיכופתולוגיה, ביסקסואליים שלא מאמצים זהות הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית בלעדית עלולים להיות מוצגים כמעוכבים מבחינה התפתחותית או פגומים בדרכים אחרות מבחינה פסיכולוגית. גישות אישיות וחברתיות שליליות בנוגע לביסקסואליות בקהילות ההטרוסקסואליות וההומוסקסואליות משפיעות לרעה על הפרטים הביסקסואליים. גישות אלו עשויות להיווצר בשל חוסר אינפורמציה או בשל חוסר גישה לקהילה תומכת ונגישה של ביסקסואליים אחרים.
עיקרון 11 – פסיכולוגים שואפים להבין את הבעיות המיוחדות ואת הסכנות שעומדות בפני נוער הומוסקסואל
חשוב שפסיכולוגים יבינו את הקשיים הייחודיים ואת הסכנות שעומדים בפני מתבגרים הומוסקסואלים. נוער זה עלול לחוש התנכרות מצד הוריהם כאשר הם חושפים את נטייתם המינית. במידה והם נדחים על ידי הוריהם, הם נמצאים בסיכון גבוה להפוך לקורבנות של אלימות, אפילו בתוך המשפחה, להפוך לחסרי בית, להתדרדרות לזנות ולהתמכרות לסמים ואלכוהול, עלולים להגביר את הסיכון לחשיפה לאיידס HIV, ללחץ נפשי ולניסיונות אובדניים. קשיים אלו עלולים לסבך את המשימות ההתפתחויות בגיל ההתבגרות המורכבות ממילא. הסטיגמה החברתית הקשורה בזהות הומוסקסואלית עלולה לסבך התפתחות קריירה ונושאים של בחירה בוגרת. לקבלה של ההורים והחברים יש השפעה מכרעת על הסתגלות של הומוסקסואלים. למרות שחברים ומחנכים עשויים להיות לעזר בשיפור הסביבה הפסיכו-חברתית עבור צעירים אלו הם עלולים להיות חסרי תועלת בשל חוסר המידע והניסיון שלהם. כאשר מקורות התמיכה הפוטנציאליים הם הטרוסקסיסטים, הם עלולים להוות אף מקור לקונפליקטים נוספים ולמצוקה. אסטרטגיות טיפוליות נאותות בעבודה עם נוער הומוסקסואל, נסקרו בספרות המקצועית למשל:
Browning 1987; Coleman & Remafedi 1989; Gonsiorek 1988; Ryan & Futterman 1998
פסיכולוגים שואפים ליצור סביבה פסיכותרפויטית בטוחה עבור הנוער על מנת לחקר את נושאי הנטיות המיניות. פסיכולוגים צריכים להיות מודעים לכך שהנושאים נפשיים, אתיים ומשפטיים שעולים בעבודה עם קטינים הם אף מורכבים יותר כאשר עובדים עם נוער הומוסקסואל.
עיקרון 12 – פסיכולוגים מתייחסים לפער הדורות בתוך אוכלוסיית ההומוסקסואלים ולאתגרים המיוחדים שעומדים בפני הומוסקסואלים מבוגרים
פסיכולוגים נקראים להכיר בכך שהומוסקסואלים בני דור שונה עשויים להיות בעלי ניסיון התפתחותי שונה בצורה מהותית, למשל דור צעיר בתקופה יחסית יותר ליברלית לעומת דור מבוגר יותר שגדל בתקופה פחות מקבלת, שינויים בגישות החברתיות בנוגע להומוסקסואליות, התפתחות מגיפת האיידס, צמיחת תנועות זכויות אדם ונשים ועוד. השפעת קבוצות אלה עשויה להשפיע בצורה ניכרת על התפתחות הזהות ההומוסקסואלית, וכן על התפקוד החברתי והפסיכולוגי.
פסיכולוגים נקראים להיות מודעים למעברים המיוחדים ולמטלות החיים שניצבים בפני הומוסקסואלים מבוגרים, כמו שינויים נורמטיביים בבריאות, פרישה, כספים ותמיכה חברתית. במובנים רבים, נושאים אלו דומים מאוד להתמודדות של מבוגרים הטרוסקסואלים, יחד עם זאת, סטאטוס המיעוט הכפול של המטופלים עלול להחריף בעיות והתמודדויות. יתר על כן, מטלות סוף החיים עבור הומוסקסואלים מבוגרים הינם בדרך כלל מורכבות ועלולות להתפתח למשברים עקב לחצים פסיכו-חברתיים ומפגש עם הטרוסקסיזם. זוגות הומוסקסואלים מבוגרים שפונים לטיפול מציגים קשיים נפוצים סביב נושאי העדר זכויות משפטיות וההגנה שלה זוכים זוגות הטרוסקסואלים (ראה עיקרון 5). פסיכולוגים נקראים לפתח מודעות לכך שחוקים ותקנות עלולים להשפיע על הזכויות של מטופליהם וכן לתמוך במטופלים להשיג ייעוץ משפטי שקשור למשברים רפואיים, משברים פיננסים ומוות.
קשישים הנה קבוצה מגוונת ושינויים נורמטיביים בזקנה יכולים להיות גם חיוביים וגם שליליים ואינם קשורים דווקא לפתולוגיה או לנטייה המינית של המטופל. ההתמודדות של הומוסקסואלים קשישים כקבוצה שהודבקה לה סטיגמות של מיעוט עשויה דווקא לעזור לה להתמודד עם תופעות הזקנה והשינויים שחלים בגיל מבוגר.
עיקרון 13 – פסיכולוגים נקראים להבין את האתגרים המיוחדים העומדים בפני הומוסקסואלים בעלי ליקויים פיסיים, חושיים, קוגניטיביים או רגשיים.
הומוסקסואלים בעלי מוגבלויות פיסיות וסנסוריות עשויים לחוות מגוון רחב של אתגרים בנוגע לסטיגמות החברתיות שקשורות גם למוגבלות וגם לנטייה המינית. אנשים הסובלים מליקויים שונים פגיעים במיוחד לדימוי עצמי נמוך, ביטחון עצמי, עצמאות ועוד. הומוסקסואלים הסובלים מליקויים עלולים לסבול מהחמרה נוספת של היבטים פסיכולוגיים אלו. כמו כן, אנשים הסובלים מליקויים
שונים זקוקים לתמיכה משפחתית וחברתית יותר מקבוצות אחרות. גם כאן יש חשש שחשיפת הנטייה המינית תגרע מהתמיכה הסביבתית שהיתה ניתנת לאדם הטרוסקסואל.
הומוסקסואלים עם מוגבלויות עלולים לסבול מבעיית נגישות למידע, תמיכה ושירותים שזמינים ללסביות הומוסקסואלים וביסקסואליים ללא מוגבלויות. חוסר ההכרה החברתית בהומוסקסואלים במערכות יחסים משפיעה על אלו שסובלים מבעיות רפואיות כמו כיסוי ביטוחי לבן הזוג, פוליסות של בריאות המשפחה, ביקורים בבית החולים, קבלת החלטות רפואיות בידי בן הזוג, ובשאלות קיומיות/הישרדותיות אחרות.
מחקרים הצביעו על כך שמספר רב של הומוסקסואלים עם מוגבלויות חוו תקיפות מיניות בכפייה מה שמציבאוכלוסיה זו בסיכון גבוה. חשוב שפסיכולוגים יאבחנו ויעריכו את היקף התופעה שבמהלכה הפך המטופל בעברו לקורבן של חוויות מיניות שליליות או אלימות. לבסוף, בהינתן המצב של דעות קדומות, הפלייה וחוסר תמיכה חברתית גם בתוך וגם מחוץ לקהילה ההומוסקסואלית, חשוב שהפסיכולוגים יכירו בכך שכאשר ישנם מוגבלויות פיסיות, חושיות, קוגניטיביות ו/או רגשיות, מחסומים חברתיים וגישות שליליות עלולות לצמצם את הבחירות בחיים.
השכלה
עיקרון 14 – הפסיכולוגים תומכים ומעודדים את ההשכלה המקצועית וההכשרה בנושאים הקשורים להומוסקסואליות
נותר עדיין פער בין המדיניות המוצהרת לבין הפרקטיקה בטיפול הפסיכותרפי במטופלים הומוסקסואלים. מחקרים מראים שסטודנטים בוגרי פסיכולוגיה מדווחים על חוסר השכלה מספק וחוסר הכשרה בנושאים שקשורים להומוסקסואלים וכן שסטודנטים בוגרים ומטפלים מתחילים חשים שהם אינם מוכנים לעבודה אפקטיבית עם מטופלים הומוסקסואלים. הפער בין המדיניות לבין הפרקטיקה יכול להיות מוסדר באמצעות הוספת מידע אודות אוכלוסיות אלו במהלך תוכניות ההכשרה המקצועית.
פקולטות, מוסדות, מפקחי הוראה ויועצים נקראים לשלב מידע עדכני אודות הומוסקסואלים במהלך תקופת ההכשרה של ההתמחות המקצועית. פסיכולוגים בעלי ניסיון בטיפול פסיכולוגי בהומוסקסואלים עשויים להיות לעזר על מנת לספק ייעוץ בנוסף לקורס או ייעוץ קליני לסטודנטים.
עיקרון 15 – פסיכולוגים נקראים להרחיב את הידע שלהם ואת ההבנה שלהם לגבי הומוסקסואליות באמצעות הדרכה מתמשכת, הכשרה וייעוץ
הקוד האתי מעודד פסיכולוגים "לשמור על רמה נבונה של מודעות למידע בנושאי מדע והתמחות… וליטול על עצמם את המאמץ הדרוש על מנת לשמור יכולותיהם בתחום המומחיות שבה הם משתמשים". למרבה הצער, ההשכלה, ההכשרה, הניסיון המעשי, הייעוץ ו/או פיקוח שהפסיכולוגים מקבלים בנושאי הומוסקסואלים הינם לא מספקים, לא מעודכנים ובלתי נגישים. מחקרים שונים חשפו דעות קדומות של פסיכולוגים וחוסר רגישות בעבודה עם הומוסקסואלים. ההכנה הנדרשת ושצריכה להתווסף לטיפול פסיכותרפי להומוסקסואלים צריכה לכלול העשרה בנושאים כמו המיניות האנושית, התפתחות הזהות של ההומוסקסואלים, האפקט של הדבקת סטיגמות להומוסקסואלים כיחידים, זוגות או משפחות, גורמים אתניים ותרבותיים המשפיעים על הזהות, נושאי התפתחות קריירה ייחודיים וכן נושאים הקשורים למקום העבודה, שאותם חווים ההומוסקסואלים.
בחזרה לדף הראשון של המאמר:
טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן