"מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר

ראיון עם פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו בכנס מכון אדלר
מאת הדס מנור
פורסם בגלובס, 6/8/2008

תכירו את הגישה החדשה לחקר מוטיבציה שמתייחסת אליה כמונעת דיכאון בקרב עובדים, מאמינה בחיזוק החוזקות ולא בניסיון לטפל בחולשות. מומחים בתחום מסבירים למה הגישה הזו מגיעה לארץ באיחור ומדוע מנהלים ישראלים מתקשים לפרגן לעובדים שלהם
"מאז תקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הכלכלן הקלאסי מאסלו כתב על המניעים של אנשים, המושג מוטיבציה בעבודה איבד פופולריות", אומר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג-קליני וכלכלן, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, וראש המחלקה לשיווק ופרסום בביה"ס למינהל עסקים במכללה למינהל. קפלן השתתף בכנס על מוטיבציה, שערך בית-הספר למאמנים של מכון אדלר, שעסק ביישומי מוטיבציה, היכולת לצפותה, ולהשפיע עליה.
לדברי קפלן, חקר המוטיבציה החל בצבאות שרצו להניע חיילים להפוך לממושמעים. אבל בעידן הדמוקרטי-אינדיבידואלי, המושג נשחק, והיום יש גל חדש של חקר מוטיבציה שמגיע ממקום אחר, של חיפוש אושר ומימוש עצמי. זאת, במסגרת התחום החדש של הפסיכולוגיה החיובית – וגם טרנד הקואוצ'ינג – שמתבססים על המדרגה החמישית של מאסלו, מימוש עצמי ואושר.
* ידוע שמוטיבציה של עובדים ומנהלים קריטית לתוצאות ולמובילות החברה לטווח ארוך. מדוע היא משפיעה כל-כך?
"האנטי-תזה של מימוש, זה דיכאון. שיעורי הדיכאון במערב זינקו במאה האחרונה למרות העלייה ברמת החיים. העולם החומרי והאינדיבידואליות, גרמו לאנשים לאבד כיוון לטובת הנאות מהירות, כמו שופינג וסמים, שאחריהם אין לך כלום. הדבר שעובד נגד דיכאון ומניעתו, הוא מוטיבציה. חיזוק המערכת החיסונית מבוסס על מוטיבציה. גם ארגונים מבינים שעשירית מעובדיהם נמצאים בדיכאון, ואם פיתחת את תרופת-הנגד (מוטיבציה), צימצמת היעדרויות ועובדים חסרי פרודוקטיביות. בארה"ב פועלות תוכניות למניעת דיכאון בארגונים. אלינו זה מגיע כעשור אחרי, וכעת חברות מזמינות אותי, ומתעניינות. הנושא מדבר אל המנהלים, כי אושר ומשמעות החיים מדברים אליהם. אלה גורמים חזקים שמניעים מנהלים יותר מכסף, שהוא תוצאת לוואי. אדם מחפש ייעוד והגשמה עצמית, וכך מגיע לתפקידים בכירים".


"רק אנשים מעטים לומדים מטעויות"
* איך יוצרים מוטיבציה ומשפיעים עליה?
"הפסיכולוגיה החיובית לא שואלת איך בונים מוטיבציה, אלא עוסקת במימוש עצמי. הנחת היסוד היא, שלאדם שמרוצה מהחיים, יש רצון לעשות דברים, בניגוד לאדם נטול מוטיבציה, שזה סימפטום לדיכאון. העבודה שלנו היא לאתר 4-5 חוזקות מפתח שקיימות בכל אחד, שאם אדם יאתרן ויניע את חייו לפיהן, הוא יהיה מאושר. יש לאנשים חוזקות שקשורות ליחסים, לנאמנות, לחיזוק אחרים, ויש תכונות שקשורות לכריזמה ולמנהיגות, כאלה שחשוב להם הנטוורקינג בצוות, חוזקות שקשורות לחשיבה, לביצועים ועוד. אבל הגישה המקובלת בארץ עדיין שונה. ארגונים שולחים עובדים לסדנאות של אסרטיביות ויחסי-אנוש, כדי לשפר חולשות, אך לאנשים קשה לשפר חולשות. לעומת זאת, הוכח שיעיל לחזק את החוזקות. זה גורם לאנשים להיות מאושרים ופרודוקטיביים יותר. צוות מנצח הוא זה שבו כל אחד מביא לביטוי את חוזקותיו. חיזוק החוזקים, לעומת שיפור החולשות, הוא דרך ליצירת מימוש ותוצאות לאדם ולארגון, אבל זה מהפך תפיסתי שקשה להתמודד איתו. לארגונים קשה לבטא את מה שאדם טוב בו. הכי יעיל ללמד אנשים טכניקות לחזק אותם ואת החוזקות שלהם. אנשים לומדים מהדברים הטובים ומההצלחות בחיים, ורק מעטים לומדים מהנפילות ומהטעויות".
* למה זה קשה למנהלים הישראלים?
"כי בשביל לחזק, צריך לתת לגיטימציה ופרגון, וזה זר לישראליות. המנהלים למדו שבמשוב צריך להגיד כמה דברים טובים, ואז מכסחים את העובד. מזה עובד נכנס למגננה, ולא לומד כלום. לעומת זאת, כשמכירים בדברים החיובים והמוצלחים שהוא עשה, העובד חוזר עליהם. תפקיד המנהל הוא לאתר מה מנגנון ודפוסי ההצלחה של העובד והמאפיין שלהם. אלה דברים שניתן לאתר וללמוד".
* האם השאיפה למימוש עצמי ולאושר, היא מולדת, או ניתנת לשינוי?
"יש תכונות מולדות. היכולת להרגיש אושר היא ב-50% תורשתית-מולדת. השאלה היא, מה עושים עם ה-50% הנותרים. אנשים לא מאושרים כי הם מחפשים את האושר במקומות לא נכונים. למשל, בעושר כספי. עוני מחפיר מביא סבל, וצריך לחיות בכבוד, אבל מעבר לה, עושר לא מביא אושר.
"במחקרים נמצא, כי לאנשים אופטימיים ושבעי-רצון, יש תוחלת חיים ארוכה משמעותית, של עוד 7-8 שנים. אין כלי אחר ברפואה שעושה זאת. והגורם המתווך לזה, הוא המערכת החיסונית, שבה הגוף והנפש נפגשים. כשאדם חולה ויש לו מוטיבציה להבריא, סיכוייו להבריא גבוהים מאדם חסר מוטיבציה, כי המערכת החיסונית מושפעת ממרכיבים נפשיים.