כיצד מחליטים על טיפול פסיכואנליטי?

כדי להחליט על טיפול פסיכואנליטי, יש להיפגש לפגישת ייעוץ פנים אל פנים בקליניקה. בפגישה עם המטפל ניתן יהיה לאפיין ולהבין יותר במדויק את המצוקות, הבעיות והסיטואציות ולדון יחד עם המטופל אם טיפול פסיכואנליטי הוא הטיפול המומלץ.

משך הטיפול הפסיכואנליטי ותדירות הטיפול

הטיפול הפסיכואנליטי אינו מציע פתרונות מהירים. הואיל ומדובר בשינויים ארוכי טווח ובתהליכים לא-מודעים, התהליך יכול להימשך שנתיים ואף יותר. מספר השנים הארוך מאפשר שינוי אישיותי עמוק שטיפולים קצרי מועד אינם יכולים לספק. מחקרים בתחום מספקים הוכחות מדעיות לכך: בהשוואת ההשפעות של טיפול קצר מועד לטיפול ארוך טווח פסיכואנליטי, נמצא שיציבות השינוי ושביעות הרצון ממנו נשמרה לאורך זמן ארוך יותר ובאופן יציב יותר בקרב מטופלים שהיו בטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח. משך הטיפול המדויק תלוי בבעיות הספציפיות ובסיטואציית החיים של המטופל כמו גם בקצב ההתקדמות האישי שלו. לא ניתן להעריך מראש כמה זמן יארך התהליך האנליטי במלואו. במאמרו "על פתיחת הטיפול", ממשיל פרויד (1913) את הטיפול האנליטי למשחק שחמט. סדרת מהלכי הפתיחה במשחק ידועים ומוכרים במידה כזו או אחרת לשחקנים, אך מרגע שהחל המשחק אי אפשר לנבא כיצד ולאיזה כיוון יתפתחו המהלכים הבאים וכמה זמן יארך המשחק. בהמשך המאמר הוא מתייחס לשאלה של המטופל כמה זמן יתמשך הטיפול וכותב, ״תשובתנו דומה לזו הניתנת לנווד במשל של איזופוס, בתשובה לשאלתו כמה תארך הדרך – לך, לך". התשובה מנומקת בכך שצריך להכיר תחילה את קצב הצעידה של הנווד לפני שניתן לחשב את משך הזמן שיידרש לו בנדודיו״.

תדירות הטיפול הפסיכואנליטי היא בת 3–4 ולעיתים 5 פגישות בשבוע. התדירות והאינטנסיביות, יחד עם השימוש בספה, ההקשבה,ההבנה והפרושים של האנליטיקאי לתהליכים מודעים ולא-מודעים,מאפשרים לתהליך האנליטי להתפתח, ומאפשרים החזקה טובה יותר של המטופל, חרדותיו ומתן מענה לסבל ומצוקה של המטופל.

הספה

במכתב שפרויד כותב בשנת 1916 לידידתו לו אנדראס סלומה, הוא ממשיל את הפסיכואנליזה למקל בידו של עיוור, ״הפסיכואנליזה אינה מגלה לך דבר. היא כלי, כמו המקל בידו של העיוור שמרחיבה את הכוח שלו לאסוף אינפורמציה״.

לספה חלק בלתי נפרד בטיפול הפסיכואנליטי מראשית ימיה של הפסיכואנליזה. פרויד החל להשתמש בה בטיפולים בהיפנוזה ומאוחר יותר בטיפולים אנליטיים.

הרעיון שעומד בבסיס השיטה הזו היא שהשכיבה על הספה מאפשרת חופש וזרימת אסוציאציות חופשיות שמפגש פנים אל פנים אינו מאפשר. המטופל יכול להיות חופשי מקריאת פניו של המטפל שיושב מולו, חופשי מפענוח סימנים מילוליים או לא מילוליים אחרים שמגיעים מכיוונו של המטפל, וכך מתפנה להקשבה פנימה, לעצמו ולתהליכים לא מודעים שמתרחשים בתוכו. המצב דומה לשיחה עם חבר בעת נסיעה משותפת ברכב כשפני כל אחד מופנים קדימה, ולא זה אל זה. שניהם נמצאים יחד באותו מרחב, בדומה לאנליטיקאי ולמטופל שנמצאים יחד באותו החדר כשפניהם אינם מופנות זה לזה, אלא לאותו הכיוון. מצב השכיבה על הספה מאפשר להרפות מאחיזה בתהליכים מודעים ורציונליים וכן מאפשר לגלי תטה במוח, האחראים על הדמיון, היצירתיות והחשיבה הלא-מודעת להופיע ביתר קלות. מצב השכיבה על הספה, מספק לאנליטיקאי הקשבה קרובת חוויה ומספק למטופל תנאים טובים יותר להיות מובן ולהיעזר באנליטיקאי ובתהליך האנליטי כולו. הספה, ככלי טיפולי-פסיכואנליטי, היא הכלי שידוע היום ככלי החזק ביותר שיש בתחום הטיפול פסיכולוגי לשינוי ולהחלמה נפשית.

לעיתים אנשים מוצאים שהשכיבה מאפשרת להם חופש אסוציאטיבי, אחרים מרגישים שישיבה על הכורסה תתאים להם יותר. כל זה נתון לדיבור בין האנליטיקאי למטופל והמטופל יוכל לבחור מה מתאים לו ומה נוח לו יותר.

המעבר מהכורסה לשכיבה על הספה כרוך לעיתים בפחדים ובחששות, כולם מובנים וניתנים לטיפול ועיבוד בעזרת האנליטיקאי. בפועל המעבר קל ונעים יותר משניתן לדמיין. ייתכן שבתחילה השכיבה תהיה כרוכה בתחושת אי נוחות ואולי ירגיש מוזר לדבר כך, כשלא רואים את האנליטיקאי, אבל יתרונות השכיבה על הספה והחופש האסוציאטיבי שמתאפשר מורגשים כמעט מייד והמטופל לומד ליהנות מהמצב החדש שלו ולהיעזר באופן יעיל יותר.

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. השיחה עם המטפל שונה משיחה עם חבר או מכר. הסיטואציה הטיפולית מאפשרת מרחב ביניים שבו יש יותר חופש ונכונות לפתוח וגם לטפל במצוקה ובסבל.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש.  הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים.

ביבליוגרפיה

פרויד, זיגמונד (1913). על פתיחת הטיפול, בתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. תרגום, עריכה ואחרית דבר: ערן רולניק. עורך ראשי ומחבר ההקדמה: עמנואל ברמן. עם עובד (2002).

Freud S. (1873-1939). In: E. L. Freud (ed). Letters of Sigmund Freud. London: Hogarth (1961).

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה

לקביעת פגישה התקשרו אלי או שלחו טקסט:077-2319923   דוא"ל: keren@psychologia.co.il

הקליניקה ברמת גן קרובה לתל אביב ונגישה בתחבורה ציבורית

The post הטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד.

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

The post טיפול בהפרעות שינה appeared first on PSY.

מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי

בעשור האחרון הצטברו יותר ויותר ממצאים ממחקרים מדעיים המוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי בכמה ממדים.

חוקרים הראו הוכחות להשפעות החיוביות של טיפול פסיכואנליטי למגוון הפרעות פסיכולוגיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעה פוסט טראומתית והפרעות אכילה. המחקרים שמובאים  להלן פורסמו בירחונים (פסיכיאטריים ופסיכולוגים) מקצועיים יוקרתיים. החוקרים ערכו השוואה בין סוגי הטיפול השונים- טיפול פסיכודינמי קצר טווח וארוך טווח על מחלות והפרעות נפשיות ספציפיות לבין טיפול בהוויורסיטי קוגניטבי (CBT).

(Liechsenring,F, Rabung,S (2011  מצאו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח( לפחות 50 פגישות) נמצא כיעיל יותר במגוון הפרעות מורכבות כגון חרדה ודכאון וכן הפרעות אישיות וזאת בהשוואה לאופני טיפול אחרים פחות אינטנסיביים.

במחקר אחר (Liechsenring and Rabung, 2008) החוקרים השוו 23 מחקרים שנעשו על 1053 מטופלים והסיקו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח היה יעיל יותר בטיפול בבעיות ממוקדות ובעיות אישיות של תפקוד חברתי ורגשי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי קצר טווח.

מחקר משנת 2010 ( Shedler,J)שמצוטט רבות בספרות הפסיכיאטרית המקצועית מסיק שמטופלים שעברו טיפול פסיכודינמי ארוך טווח לא רק שהראו שיפור בבעיות הפסיכולוגיות שלהם ובאיכות החיים שלהם אלא גם שהשיפור אצלם החזיק מעמד לאורך זמן ארוך יותר.

במאמר משנת 2008 מצאו החוקרים שטיפול פסיכואנליטי בדיכאון השיג תוצאות זהות לטיפול תרופתי בדיכאון ושטיפול בהוויורסטי קוגניטיבי השיג אף הוא תוצאות טובות לשיפור ברמת הדיכאון.

במאמר משנת 2007 בדקו החוקרים  את השפעת הטיפול הפסיכואנליטי במטופלים שסבלו מתופעות חרדה כגון פניקה או אגורפוביה בהשוואה לטכניקות הרגעה שאינן פסיכולוגיות. המשתתפים שקיבלו טיפול פסיכואנליטי הראו שיפור גדול יותר בתפקוד הפסיכו-סוציאלי שלהם ובתחושת הרווחה האישית פסיכולוגית שלהם.

מחקרים בארץ ובחו״ל בדקו גם את היחס של מחיר- תועלת בטיפולים השונים הואיל וטיפול פסיכואנליטי נחשב ליקר ונמשך לאורך זמן ארוך יותר.

הממצאים הראו שלא רק שיש שיפור גדול יותר באיכות החיים ובתפקוד של המשתתפים במחקר אלא שגם נמצא שהם נטו לפנות פחות למרכזי בריאות נפש או לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי משום שהיעילות ארוכת הטווח של טיפול פסיכואנליטי ניכרה באיכות חייהם. הממצאים תמכו אם כך שלאורך זמן היחס של מחיר- תועלת הוכיח את עצמו משום שהשיפור נמשך לאורך זמן ארוך יותר ולכן חוסך כסף.

ביבליוגרפיה

1 . Liechsenring,F,Rabung,S(2011). Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: Update of meta-analysis. The british Journal of Psychiatry,

1991(1):15-22

2. Leicherning F, and Rabung, S(2008) Effectivness of long term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.

3. Shedler,J.(2010)The efficacy of psychodynamic psychptherapy. American Psychologist 65(2):98-109.

4. Taylor,D.(2008) Psychoanalyitic and psychodynamic therapies for depression: the

evedince base. Advances in Psychiatric Treatment,14,401-413.

5. Town,J.M,Abbass, A, Hardy, G(2011). Short term psychodynamic psychotherapy for personality disorder: A critical review of randomized controlled trials. Journal of Personality Disorders,25(6):723-740.

6. Guthrie, Moorey, Margison et al (1999), Cost effectiveness of brief psychodynamic interpersonal therapy in high utilizers of psychiatric services. .Archives of General Psychiatry, 56,519-526.

The post מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

The post שלוש סיבות עיקריות לפניה לטיפול appeared first on PSY.

הגיע הרגע שהחלטתם לפנות לטיפול. משהו מציק או מעיק , יש איזו שאלה שלא מרפה מכם והייתם רוצים להיפגש עם פסיכולוג. אבל איך בוחרים ולמי פונים? בפנייה לטיפול ייתכן ונתקלתם בשאלות כגון: מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג חינוכי או רפואי , מה זה פסיכולאנליטקאי? מה ההבדל בגישות הטיפול השונות ואיך לבחור מביניהן מה מתאים לי? במאמר זה אנסה לענות בקצרה על שאלות אלה.

ראשית, כדאי למקד איזו סוג עזרה אתם מחפשים. לעיתים מדובר במשהו ממוקד,התייעצות,הדרכה או חיפוש אחר מישהו לדבר ולדון איתו על מה שמציק.לא תמיד רוצים לגעת במימידים הנפשיים  ואז הפנייה יכולה להיות לאימון אישי או מנטור. הפנייה לפסיכולוג קליני או פסיכואנליטקאי קשורה במידה רבה במידת הרצון והעניין לדעת ולהבין עוד משהו על עצמנו מעבר לפתרון ״ הבעיה ״ לכן לעיתים ההתייעצות יכולה להפוך לטיפול.

כאן המקום להבחין בין ההתמחויות השונות בפסיכולוגיה.  פסיכולוג קליני מומחה הוא פסיכולוג שלמד לימודי תואר שני בתחום הטיפול הנפשי,עשה התמחות ובעל רישיון ממשרד הבריאות לעסוק בטיפול נפשי. באופן טבעי, פסיכולוג שאינו קליני,עשה התמחות אחרת למשל בתחום החינוכי ולא הוכשר באופן ייעודי לטיפול נפשי. לכן,בבחירת הפסיכולוג יש לקחת בחשבון שיקול לאיזו מטרה רוצים להגיע. אם מדובר בהתייעצות על רקע חינוכי ברור שעדיף לפנות לפסיכולוג שזו המומחיות שלו.

הקשר עם הפסיכולוג מתחיל כבר במגע הראשוני. בין אם מדובר בשיחת הטלפון או בתקשורת דרך המייל.  לעיתים, שיחת הטלפון נעשית לאחר היסוסים רבים וההרגשה המידית בשיחה חשובה. תחושה נעימה ומקבלת פנים כבר בשיחת הטלפון עשויה לעזור להכריע בקביעת הפגישה הראשונה.

השיקול הכספי הוא גם שיקול בבחירה כמו גם זמינותו של  הפסיכולוג. במידה ושיקול כספי הוא מכריע ויש מגבלות כלכליות לגבי יכולת לממן התייעצות או טיפול,כדאי לפנות לקופת חולים או מרפאה שבה עלות הטיפול קטנה יותר מטיפול פרטי.

עם זאת,בקופת חולים אין שליטה על מי רוצים שיהיה המטפל שלנו כי במקרים רבים לפסיכולוג אין מקום למטופלים נוספים. גם מספר הטיפולים מוקצב מראש על ידי הקופה ואין את חופש הבחירה שיש בבחירה של מי יטפל בנו ואורך הטיפול. בנוסף , פסיכולוג מטעם קופת החולים מחויב לרשום במסמך של הקופה את קורות הפגישות והטיפול. הדברים אמנם חסויים אך יש כאלה שמעדיפים שגם פרטים אלו יהיו סודיים ופחות חשופים.

בבחירת הפסיכולוג כדאי לבדוק את ההכשרה ושנות ניסיון שלו וכן תחום מומחיות. היום כשהמידע על כך נגיש וחשוף באינטרנט ,  הפנייה דרך האינטרנט קלה ובעלת  יתרון על פני פנייה דרך חבר או המלצה. יותר קל לדעת על הכשרתו של הפסיכולוג ושנות מומחיותו עוד בטרם הפנייה מאשר להגיע ולשאול בפגישה . הרבה פעמים זה מביך או לא נעים לשאול את הפסיכולוג באופן  ישיר על ההכשרה שלו ותחום מומחיותו המקצועית ושאלות חשובות וקריטיות להצלחת הטיפול לא נענות . יתרון נוסף בפנייה דרך האינטרנט היא תחושת הפרטיות והסודיות. לא תמיד אנחנו רוצים שסביבתנו תדע על כך שאנחנו במצוקה ורוצים לפנות לעזרה ואנחנו רוצים  להשאיר את הדבר יותר ברשות עצמנו ולא נחלת סביבתנו . שאלה נוספת שיכולה לעלות בשלב זה הוא מה ההבדל בין שיחה עם פסיכולוג מומחה לבין שיחה עם חבר ? לעיתים הפנייה לטיפול תיתעכב או אפילו ״תרד מהפרק״ כי אפשר לדבר על זה עם חבר ולחבר לא צריך גם לא צריך לשלם כסף. הדבר כמובן נכון. מצד שני, דווקא העובדה שלפסיכולוג משלמים כסף יכולה לשחרר מתחושה של חובה כלפי החבר. עיניין הסודיות גם הוא חשוב. על הפסיכולוג חלה מחויבות אתית לשמירת סודיות מה שאינו חל כמובן על חבר מכר. תחושת הבטחון שעינינו הפרטיים שמורים וחלה עליהם סודיות מאפשרת להיפתח יותר מאשר לחבר. ולבסוף ההקשבה של הפסיכולוג היא לעוד מימדים ורבדים ויש לו את המומחיות לטפל בדברים ואף לעזור.

להרגשה האישית בחדר ולקשר שנוצר עם המטפל יש משמעות רבה להצלחת הטיפול וזהו שיקול מרכזי בבחירה. כדאי ורצוי אפילו לשתף את הפסיכולוג בתחושות אלו, לעיתים קרובות ניתן יהיה להבין עוד משהו על עצמנו דווקא מתוך מה שמיתרחש ב״כאן ועכשיו״ עם המטפל בסיטואציה הטיפולית.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן

שיטות נפוצות לטיפול פסיכולוגי

קיימות שיטות טיפול שונות שנובעות מראייה שונה של טבע ונפש האדם. הגישה הבהוויורסטית רואה את  נפש האדם ״כקופסה שחורה״ שלא ניתן לדעת עלייה דבר אלא רק להסיק מההתנהגות המודעת והגלויה. הטיפול יתמקד אם כך בשינוי ההתנהגותי. כדאי להזכיר כאן שהגישה הבהוויורסטית נשענת ברובה על מחקרים מדעיים שנעשים במעבדה על חולדות. מכאן, אפשר גם לשאול כיצד ניתן להסיק על נפש האדם ומורכבותה דרך מחקרים על חולדות? האם יש קשר בכלל בין ״ נפש ״ של חולדה במידה וישנה כזו לנפש האדם? כאמור, הבהוויורסטים אינם עוסקים בכך.  הגישה הקוגניטיבית שיצאה מהגישה הבהוויורסטית רואה את האדם כיצור שכולו מחשבות ( קוגניציה  פירושה מחשבה ) המצוקה על פי גישה זו נובעת מדפוס מחשבתי שגוי ובטיפול ניתן ללמוד לשנות דפוסי מחשבה אלה. גישות טיפול אלו אינן עוסקות במה שהוא מהות האדם שהוא הרגשות שלו המודעים והלא  מודעים. בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות ממחקרים מדעיים בתחומים שונים החל מכלכלה (ריצארד ת׳אלר , זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2017) ועד לנוירופסיכואנליזה  שמה שמניע את האדם ומפעיל אותו הם קודם כל שיקולים רגשיים שהם על פי רוב לא רציונליים ואינם פועלים לפי חוקי ההיגיון. מה שהיה  ידוע כבר לפסקל , הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה- 19 שטען ש״ללב יש הגיון משלו״ , נתמך היום במאות מחקרים מדעיים.

גישת הטיפול הפסיכואנליטית היא הגישה היחידה שמתמקדת במהות הזו, והיא מכוונת להקשבה לתהליכים הלא רציונליים שהם הם אלו שבסופו של יום קובעים את התנהגותנו. לכן, מי שרוצה באמת לעשות שינוי, להבין את מניעיו הלא רציונליים ומתוך ידיעה מושכלת יותר  לבחור באופן חופשי ולהשיג שליטה על חייו יבחר בגישת טיפול זו. זו הגישה  היחידה  שלוקחת בחשבון את מה שבאמת משפיע על חיינו ומתוך המקום הזה מנסה להשפיע ולשנות באופן מעמיק ואיכותי.

פסיכואנליטקאי הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכואנליזה, שיש לו את הידע, ההכשרה והמומחיות לגעת ולטפל בתהליכים הלא מודעים, לא רציונליים שבסופו של יום הם אלו שמנווטים את חיינו.

מכאן נובע שכל גישה טיפולית אחרת מטפלת ב״ קצף שעל פני המיים״  ולא יותר ולכן כשאתם באים לבחור למי לפנות כדאי לקחת את זה כשיקול.  רק לפסיכואנליטקאי יש את הכלים המתאימים לטפל, להבין, לזהות ולאבחן את הדברים לעומקם וגם להשפיע ולעזור באופן המעמיק ביותר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

דוגמאות לסיבות לפניה לטיפול

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

״מורה מבוכים״ בשאלות על פסיכותרפיה, טיפול נפשי, סוגי מטפלים, סוגי טיפול ומה שבינהם

אחת המילים שמקובל להשתמש בהם כמילה מקבילה שמתארת טיפול פסיכולוגי היא פסיכותרפיה או טיפול פסיכותרפי . המילה ״פסיכותרפיה״ מורכבת משתי מילים בלטינית- פסיכו- נפשי ותרפיה- טיפול.

מי שיכול לתת טיפול נפשי בארץ הם רק אנשים שעברו את ההכשרה המתאימה לכך וקיבלו רישיון ממשרד הבריאות לעסוק במתן טיפול נפשי. אלו הם: פסיכיאטר ( שבדרך כלל מסתפק במתן תרופות) פסיכולוג קליני מורשה או עובד סוציאלי קליני.

בבואכם לחפש טיפול פסיכולוגי יתכן ונתקלתם בשימוש ״ פסיכותרפיסט ״. כדאי לברר היטב לפני פנייה לאיש מקצוע כזה שהוא אכן איש מקצוע מוסמך ונימנה על ידי אחד משלש המקצועות שרשמתי קודם. זאת משום שפסיכותרפיסט הוא לאו דווקא בעל ההכשרה המתאימה והמעמיקה לתת טיפול נפשי אלא לעיתים מדובר בכמה קורסים בסיסיים שאינם מספקים לתת מענה נפשי הולם.

בארץ קיימים גם : פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג שקיבל הכשרה לתת מענה נפשי וטיפול לליווי בהתמודדות במחלות או בעניינים שקשורים לגוף. בדרך כלל פסיכולוג רפואי יוצמד למחלקה בבית חולים ויעבוד בשיטות טיפול קצרות טווח כגון היפנוזה , טיפול קוגניטיבי , emdr.

ההכשרה של פסיכולוג רפואי אינה כוללת הבנה מעמיקה של נפש האדם וטיפול כפי שנדרש מפסיכולוג קליני שזו מומחיותו ולכך הוא הוכשר. למעשה, כל פסיכולוג קליני יכול ומוכשר לעבוד עם כל אספקט נפשי של תהליכים גופניים או מחלות. לכן, בבחירה בין פסיכולוג רפואי לבין פסיכולוג קליני כדאי להפעיל את השיקול של מהי רמת הידע , ההעמקה והמומחיות שיש לכל אחד מאנשי המקצוע .

פסיכולוג קוגניטיבי הוא בדרך כלל כינוי לפסיכולוג קליני שעובד בשיטות טיפול קוגניטיביות הווי אומר : שיטת טיפול שמכוונת לשינוי מחשבתי. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר בן 12 פגישות והעבודה היא כאמור לגרום לשינוי המחשבות השליליות או המטרידות. מצד אחד יש הבטחה לטיפול ושינוי תוך זמן קצר ביותר אבל אליה וקוץ בה. כמו שהשינוי מושג בתקופת זמן קצרה כך גם השינוי מחזיק לפרק זמן קצר ביותר אם בכלל הושגו תוצאות. זאת משום שהיום ידוע שמה שמשפיע על החשיבה הם תהליכים לא מודעים ולא רציונליים של הנפש ולכן רק טיפול והקשבה לתהליכים הלא מודעים יכולה להשיג תוצאות עם טווח השפעה ועומק גדולים יותר. כמובן שזה לא מתאים לכל אחד . לעיתים יש רצון בשינוי קטן ואולי אפילו שלא יהיה שינוי אלא רק החזרת האיזון למצב הקיים ולכן תועדף פנייה לטיפול קוגניטיבי.

פסיכולוג שעובד בשיטת טיפול דינמי הוא על פי רוב מי שהוכשר לעבוד עם העולם הפנימי של האדם, הווי אומר פנטזיות לא מודעות, תהליכים לא מודעים של הנפש כולל חלומות ואסוציאציות חופשיות. למעשה , הטיפול הדינמי של היום של תדירות של פגישה חד שבועית או דו שבועית נבע והתפתח מתוך הפסיכואנליזה שהיא שיטת הטיפול המעמיקה והאפקטיבית ביותר לטיפול נפשי היום. הפסיכואנליזה הומצאה על ידי פרויד בתחילת המאה ה-20 מתוך מחקריו על חולות בהיסטריה. יחד עם עמיתו- יוזף ברויאר הוא גילה שתרפיה בדיבור משפיעה באופן ניכר על מצבן הנפשי של מטופלותיו. בתחילת  דרכו טיפל פרויד במטופלות על הספה בהיפנוזה. בהמשך הבין פרויד את מגבלות השיטה ההיפנוטית בטיפול נפשי ופנה לייסד שיטת טיפול חדשה בשם הפסיכואנליזה .

פסיכואנליטקאי הוא פסיכולוג קליני מומחה , פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני שעבר הכשרה בפסיכואנליזה באחד מהמכונים המוכרים שרשאים לעשות הכשרה כזו. ( בארץ קיים :המכון הפסיכואנליטי בירושלים שמוכר על ידי הAPA העולמי.   בנוסף קיימים: מכון פסיכואנליטי תל אביב,  מכון פסיכואנליטי לקאניני, יונגיני ומכון פסיכואנליטי ברוח הבודהיזם שאינם מוכרים על ידי הAPA העולמי) . אחד המיתוסים המקובלים היא שפסיכואנליזה היא שיטה מיושנת שלא מטפלים בה יותר היום. ובכן, לא כך הוא הדבר. הפסיכואנליזה גם אם אינה מיועדת ומתאימה לכל אחד שרירה וקיימת. כיום כאשר מוצעות שיטות קצרות לטיפול ו/ או פתרונות תרופתיים הפנייה לטיפול פסיכואנליטי ירדה באופן משמעותי למרות שמחקרים מדעיים מוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי. ( אפשר לקרוא להלן את תת הפרק על ״מחקרים המוכיחים יעילות טיפול פסיכואנליטי״ ) .

בשיטת הטיפול הדינמית יש זרמים שונים שנשענים על הבנות שונות של תהליכים נפשיים והתפתחות נפשית.

המונח ״טיפול בשיחות״  הוא לעיתים שם נרדף לטיפול פסיכולוגי. ואמנם הטיפול הוא באמצעות דיבור ומתנהלת בפגישה שיחה בין המטפל למטופל. ובכל זאת יש מספר הבדלים בין שיחה עם חבר או מכר לבין שיחה עם איש מקצוע. אפשר למנות כאן מספר הבדלים כמו: בשיחה עם חבר אין חיסיון של סודיות רפואית על הדברים המדוברים, לחבר אין הכשרה וידע מקצועי שיש לפסיכולוג וההקשבה על כן אינה אותה הקשבה כמו גם היכולת לעזור במצבי נפש מורכבים. למרות השימוש באותה מילה שיחות אם כך אין המדובר באותה איכות של שיחה ובאותה אפשרות לעזור ולהיעזר.

שאלה נפוצה לגבי טיפול פסיכולוגי היא כמה זמן ימשך הטיפול . לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. זהו תהליך שמתחיל כבר עם שיחת הטלפון וממשיך לפגישה הראשונה בקליניקה. זהו תהליך שלוקח זמן ואורך הזמן תלוי באדם שפונה , בקשיים שעימם הוא מתמודד, ביכולות שלו להיעזר בטיפול ובקצב ההתקדמות שלו בטיפול. כל אלה הם פרמטרים אישיים שמשתנים מאדם לאדם לכן אין אפשרות ממשית לדעת מראש כמה זמן יקח הטיפול. גורם נוסף שמשפיע על אורך הטיפול הוא מהי מטרת המטופל, באם רצונו בשינוי תפקודי קצר טווח או העמקה ושינוי מעמיק יותר בחייו ארוך טווח. כדי להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש נדרש יותר זמן וגורם מכריע בבחירה בין הטיפולים ואורכם היא המוטיבציה והרצון של המטופל . במילים אחרות לשאלה כמה זמן ייקח הטיפול אוכל לענות: תלוי לאן רוצים להגיע. ישנם טיפולים ממוקדים שמסתיימים לאחר מספר שבועות וישנם טיפולים ארוכים יותר של שנה ויותר בהתאם למטרה אליה רוצים להגיע בטיפול.

 זה המקום להתייחס לכמה מיתוסים שגויים שראוי להפריכם בדבר הטיפול הפסיכואנליטי-

אחד החששות מפנייה לטיפול היא שלוקח הרבה זמן עד שמרגישים שינוי בטיפול כזה לעומת טיפול קוגניטיבי או בהוויורסטי.  ובכן, לא כך הוא הדבר!  למעשה ,כבר בפנייה ובפגישה הראשונה אפשר וניתן להיעזר ולהרגיש שינוי והטבה ממשית.

מיתוס נוסף נוגע לכך שבטיפול דינמי ״ מדברים על העבר ועל אמא ואבא ולא מתעסקים בכאן ועכשיו של ההווה. גם כאן מדובר במיתוס ודעה קדומה על טיפול פסיכואנליטי שניתן לכנותה ״ פסיכולוגיה בגרוש״. הטיפול הפסיכואנליטי מטרתו לטפל בהווה של המטופל וההקשבה של המטפל היא לכאן ועכשיו בחדר הטיפולים. המטרה היא לעזור להשתחרר מדפוסי העבר הלא מודעים שתוקעים את ההתפתחות וגורמים סבל לאדם שפונה לטיפול.

לפעמים יש טיפול בפרקים ולאורך תקופות שונות בחיים. והדבר יכול להשתנות מאדם לאדם ובפרקי חיים שונים של אותו אדם עצמו.

החיים מורכבים ונפש האדם מורכבת . ככלל ניתן לומר, שהיכולת הנפשית לשאת מצבי נפש מורכבים יותר מאפשרת רווחה נפשית וחופש פנימי רב יותר ויכולת זו נרכשת ומתרחבת רק במהלך טיפול פסיכואנליטי.

חרדה משינוי בטיפול הפסיכואנליטי

טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד..

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בדיכאון

עצבות, ריקנות, איבוד עניין בפעולות שפעם נראו כמהנות, הפרעות שינה ואכילה, עייפות לא מוסברת וחוסר שקט. כל אלו בין היתר מהווים תסמינים של דיכאון.

החדשות הטובות הן, שבאמצעות אבחון וטיפול מתאים, ניתן להתגבר על התסמינים השונים, ובתוך זמן קצר יחסית להשיב את האופטימיות ואת חדוות החיים.

אם גם את או אתה סובלים מהסימפטומים הללו, ומרגישים שהם פוגעים בשגרת יומכם, חשוב שתדע שיש מה לעשות ויש לאן לפנות על מנת לסייע לכם להתגבר על התחושות השליליות.

אנשים הסובלים מדיכאון, מתקשים לעיתים לעשות את הצעד ולפנות לעזרה. במקרים החמורים יותר, כמו לדוגמא במצבי דיכאון קליני, הם מעדיפים אפילו שלא לצאת מהמיטה ולא לנקוט בשום פעולה. חשוב להבין כי פניה לקבלת ייעוץ מהווה צעד חשוב בדרך לאבחון הבעיה וטיפול בה.

עבור הסובלים מדיכאון, החיים על כל מרכיביהם עלולים להיראות חסרי טעם, אך באמצעות טיפול נכון, אשר מבוסס על אבחון פרטני של מצבים, החיוך והאופטימיות יכולים לחזור בתוך זמן קצר.

לקבלת אבחון פסיכולוגי מקצועי ומקיף, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול פסיכולוגי

כל אחד מתמודד עם מצבים קשים במהלך החיים, כל אחד עלול לחוש אי שביעות רצון מהצורה בה תחומים מסוימים בחייו מתנהלים, כל אחד נזקק לעיתים לאוזן קשבת, ללא שיפוטיות וללא מעורבות רגשית. מהסיבות הללו טיפול פסיכולוגי נחשב כדרך טיפול אפקטיבית במצבים שונים עבור קשת רחבה של אנשים.

במהלך הטיפול הפסיכולוגי, המטופל משתף בתכנים מתוך עולמו הפנימי, בדילמות שהוא מתקשה להתמודד איתן, במערכות יחסים משפיעות או בעיתיות בחייו ובנושאים נוספים אשר פוגעים באיכות חייו, מפריעים לו או משפיעים עליו באופן שלילי.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי כמטפלת נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית.

ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להתגבר על הקשיים איתם הוא מתמודד בחיי היום יום ולקבל כלים אשר יאפשרו לו לשנות ולשפר את מה שהוא מגדיר כגורם מעכב או שלילי בחיים

אם גם אתם מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ ולסיוע בכדי למצוא את הדרך לעבור מעל המהמורה בצורה יותר טובה, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בחרדה

הקצב המהיר של החיים, הציפיות של אחרים מאתנו והציפיות שלנו מעצמנו, הם הגורמים השכיחים ביותר לעליה החדה בכמות האנשים הסובלים מחרדה. החדשות הטובות הן שבאמצעות אבחון מקיף וטיפול פרטני, ניתן להתגבר על התופעה כאילו לא הייתה.

הפרעת חרדה באה לידי ביטוי בתחושת פחד מוגזמת, חוסר אונים והתמודדות עם מתח נפשי כתגובה לאיום כלשהו – האיום יכול להיות ממשי או דמיוני.

הסיבות לעצם קיומה של חרדה יכולות להגיע מגורמים שונים כגון: אירועים שונים אותם האדם עבר, מבעיות הקשורות לאיזון הכימי וכתוצאה מגורמים פיסיולוגיים. המשותף בין כל האנשים אשר סובלים מחרדה, טמון בפגיעה באיכות החיים שלהם.

נהוג לחלק את הפרעות החרדה למספר אבחנות פרטניות: הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביה פשוטה והפרעה פוסט טראומתית.

לכל אחת מההפרעות הללו יש את התסמינים הפרטניים שלה ואת צורת הטיפול המומלצת עבורה. לכן, בכדי לטפל בהפרעה בצורה יעילה, חשוב לאבחן תחילה את סוג ההפרעה.

באמצעות טיפול, ניתן להתגבר על מגוון מצבי החרדה ולהשיב את השליטה בחיים לידיים של הסובלים ממנה. בכדי להשיג את התוצאה המבוקשת, חשוב בשלב הראשון לאבחן את מקור ההפרעה, את סוגה ואת הגורמים לה, ובהתאם לפנות לקבלת טיפול אפקטיבי. אתם מוזמנים להשאיר לי פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה – טל. 050-5673641

רוב האנשים שסובלים מחרדה מנהלים חיים רגילים ואז זה תוקף אותם.
צפו בסרט הקצר שלנו כיצד "דויד" פונה לטיפול

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. לעתים, יש משאלה שהמטפל ישאל שאלות מכוונות וידריך, ומתעורר צורך לעשות סדר ולארגן סוג של וודאות דרך יצירת יחסים בינאישיים סימטריים המוכרים מהמציאות החיצונית. עם זאת, דווקא עמימות מסויימת של הסיטואציה הטיפולית חשובה ועשויה לתרום להעלאת תכנים לא מודעים. באותו אופן, הכוונת המהלך על ידי שאלות ותשובות עלולה לחבל בהעלאת תכנים אלו תוך הבנה מעמיקה יותר של עולמו הנפשי של הפונה לטיפול והאפשרות לעזור לו.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש. למרות דעות קדומות הקיימות לעיתים לגבי טיפול פסיכואנליטי, כטיפול ארוך שעוסק רק בעבר, הרי שבמציאות אין בכך ממש. הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים. תהליך שכזה עשוי לפיכך להימשך זמן ארוך אך בוא בעת הוא גם מאפשר שינויים עמוקים יותר וביסוסם בנפשו ובחיי המטופל.

מהו טיפול פסיכולוגי

מהו טיפול פסיכולוגי?

מפגש עם פסיכולוג מכונה טיפול פסיכולוגי. ביטויים נפוצים נוספים הם ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ועוד.  מדובר על מפגש עם איש מקצוע שמתמחה בהבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, בהתבוננות ביחסים בינאישיים, בקשר בין גוף ונפש וכדומה.
הפסיכולוגיה עוסקת במכלול התחושות המחשבות והחוויה האנושית. הפסיכולוגיה הקלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או התלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

אין תשובה חד משמעית לשאלה והיא אישית למדי. בעיקרון, כאשר איכות החיים נפגעת או אינה מגיעה לרמה המצופה בשל בעיה פסיכולוגית או בעיה אחרת במציאות החיצונית רצוי לפנות לטיפול.

כיצד בוחרים פסיכולוג

כיצד בוחרים פסיכולוג?

בחירת מטפל מתאים תלויה במספר גורמים. ראשית, האם לפנות למסגרת ציבורית או פרטית.
יתרונו העיקרי של הטיפול הציבורי הוא העלות הנמוכה. חסרונו העיקרי הוא רמת הגמישות בנושאים כגון תור המתנה עד קבלת הטיפול, חוסר אפשרות לבחור במטפל, מגבלה על שעות המפגש, תדירות המפגשים וכדומה.
הפניה לטיפול בשירות הציבורי נעשית בדרכים הבאות: ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בסניף קופת החולים באזור המגורים ולברר אילו שירותים פסיכולוגיים הם מאפשרים. בנוסף ניתן לפנות לכל מרפאה ציבורית באזור המגורים: מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות או מחלקות חוץ בבתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים ברחבי הארץ שנותנים בד"כ שירות לקהל הרחב. כמו כן יש גופים ספציפיים שנותנים טיפולים לאוכלוסיות יעודיות כגון שירותי ייעוץ לסטודנט באוניברסיטאות, "עמך" לניצולי שואה ודור שני, ועוד. אפשר גם לצלצל לאגף הרווחה בעיריה ולברר אילו אפשרויות יש במסגרת העיריה לטיפול, יש הבדלים בין רשות אחת למשניה.
הפניה לטיפול פרטי יכולה להיעשות במספר דרכים. פעמים רבות פונים באמצעות היכרות אישית והמלצה של אדם מוכר. במקרים אחרים ניתן לפנות בעזרת מדריכים שונים כגון דפי זהב וכמובן באמצעות האינטרנט. לפעמים ההתלבטות כיצד לבחור פסיכולוג גורמת לרפיון ידיים ודחיה של הפניה, וכמובן החרפת או הזנחת הטיפול. חשוב לזכור שהטיפול הוא בסופו של דבר מפגש אישי בין שני אנשים וכמו בכל מפגש כזה נדרש מצד אחד זמן כדי להכיר ולהעריך האם הקשר נכון ומתאים, אך במקביל חשוב להיות מודע לתחושות הפנימיות. אם הקשר נראה לא נכון ולא מתאים אפשר בהחלט להיפרד אחרי מספר פגישות היכרות ולבחור בפסיכולוג אחר.

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים?

ישנם סוגים רבים של גישות לטיפולים פסיכולוגים אך ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בד"כ טיפול ארוך מועד, והטיפול הממוקד וקצר המועד. בעיות ממוקדות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, למשל, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד (ראו בעמוד הבית מאמרים על טיפולים קצרי מועד, EMDR, היפנוזה). לעומת זאת נושאים הקשורים לאישיות, נטיות ותחומי חיים באופן נרחב דורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר. לדוגמא, שאלות של זהות אישית, קשיים ביצירת קשר זוגי, דימוי עצמי וכדומה. קשה להגדיר בדיוק את אורך התהליך, הוא אינדיבידואלי ודורש היכרות אישית. (ראו בעמוד הבית מאמר על טיפול דינמי). באופן פורמלי טיפול קצר מועד מוגדר ככזה שאורך ממספר בודד של פגישות ועד חצי שנה. טיפול ארוך מועד נחשב לכזה שאורך מספר חודשים ויותר. רוב הפסיכולוגים הקליניים בישראל הוכשרו לטיפול דינמי אולם בשנים האחרונות גוברת המודעות גם לטיפולים קצרי מועד. יש להדגיש שההבנה לתהליכי עומק פסיכולוגיים חשובה לכל סוג של טיפול.
הטיפולים הפסיכולוגים גם מובחנים בפורמט המפגש: אישי, זוגי, משפחתי, קבוצתי, למבוגרים, לילדים, ועוד. הטיפול האישי הוא הנפוץ ביותר. במקרים של התמודדויות הקשורות לזוגיות ומשפחה נפוצים גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים. הטיפול הקבוצתי יכול להשתלב עם או בלי טיפול אישי ונותן מינון מעניין של התמודדות פנים אישית ובין אישית. עם זאת, הוא אינו נפוץ וניתן למצוא עבודה קבוצתית בעיקר בארגונים ומקומות עבודה סביב תהליכים של ייעוץ ופיתוח ארגוני.

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים?

הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית. טיפול זה דורש נסיון והתמחות ייחודיים. טיפול בילדים נעשה פעמים רבות באמצעות משחק-תרפיה. ככל שהילדים גדלים נעשה הטיפול דומה יותר לטיפול בשיחות במבוגרים. במקרה של ילדים קטנים מומלץ פעמים רבות לתת הדרכה להורים ולא בהכרח לטפל ישירות בילד עצמו. במקרה של תינוקות כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד. יש מספר מועט של מטפלים ומרפאות המתמחות בטיפול פסיכולוגי בגיל הקודם לגן. אין ספק שגם כשהילד נמצא בטיפול פסיכולוגי באופן אישי, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי כפי שמסוכם ב"חוזה הטיפולי" בין המטפל למשפחה.
לעיתים ניתן לשלב טיפול בילדים (ולעיתים גם במבוגרים) בשיטות אחרות, לדוגמא, טיפול בתנועה, באומנות, במוסיקה, באמצעות עבודה עם בעלי חיים, ריפוי בעיסוק ועוד. אלו מועברים ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום הספציפי בתיאום עם הפסיכולוג המטפל.

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי?

לכאורה הגישה התיאורטית של המטפל אמורה להיות המקור המרכזי להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי. היינו עשויים, למשל, לצפות שגישה דינאמית תתאים למערכת סימפטומים אחת וגישה ביהביוריסטית תתאים באופן מובהק למערכת סימפטומים אחרת. צפייה זו נובעת מהאופן בו עולם הרפואה בוחן סימפטומים ומתאים לכל אחד תרופה ייחודית. עם זאת, כנראה שהנפש והפסיכולוגיה אינן פועלות באותה צורה. עבור רוב הבעיות הפסיכולוגיות לא נמצא טיפול אחד עדיף על פני טיפולים אחרים. מטופל עשוי להגיע להישגים טיפוליים אצל שני פסיכולוגים שונים שמגיעים מגישות שונות ואף הפוכות זו לזו. הסיבה העיקרית לממצא מפתיע זה, אשר חוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים מדעיים שפורסמו ב-40 השנה האחרונות, היא שיעילות הטיפול תלוייה דווקא ב"כימיה" שנוצרת בקשר בין המטפל למטופל. מדובר בתחושה של המטופל שהוא חש אמון כלפי המטפל, שהוא מרגיש מובן, וכמובן שיש לו מוטיבציה משמעותית מספיק להצליח בטיפול. דוגמה עדכנית למחקר כזה פורסמה על ידנו בסקירה החודשית שלנו על מחקרים חדשים בפסיכולוגיה בדצמבר 2008 אשר הראתה שלא נמצא הבדל בין יעילותן של 7 שיטות שונות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון. המחקר המצטבר בפסיכולוגיה מראה שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל, וכמובן האינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. לכן, פחות חשוב לדעת מה הגישה התיאורטית של הפסיכולוג המטפל, אלא יותר את תחושת ההתאמה שנוצרת עם הפסיכולוג ברמה של אמון, הקשבה, הבנה, ונכונות להיכנס למסע הטיפולי המשותף. פירוט על 7 השיטות הפסיכולוגיות שנבדקו במחקר האמור ניתן לקרוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפולים הפסיכולוגים בדיכאון".

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי?

"פסיכולוג" הוא אדם שסיים תואר שני מוכר בפסיכולוגיה ונרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. יש להדגיש שישנם סוגים רבים של לימודי פסיכולוגיה ולכל תחום לימוד ייעוד אחר, רובם אינם עוסקים כלל בתחום הטיפול הנפשי. לדוגמא, המגמה החינוכית מכשירה לעבודה בבתי ספר ובמערכת החינוך, המגמה המחקרית עוסקת במחקרים בתחום הפסיכולוגיה וכדומה. למעשה רק לימודי פסיכולוגיה קלינית מכשירים לעסוק בטיפול פסיכולוגי במובן הרחב של המילה. עם זאת, ההגדרה הפורמלית לעניין אינה חד משמעית שכן כל פסיכולוג רשאי לתת "ייעוץ" אך רק פסיכולוגים קליניים רשאי לעסוק ב"טיפול נפשי".
כמו כן, יש להדגיש שעצם סיום הלימודים באוניברסיטה אינו מתיר עבודה טיפולית. יש לעבור לאחר מכן התמחות ייעודית שרק לאחריה הופך הפסיכולוג ל"פסיכולוג מומחה". פסיכולוג קליני מומחה מסיים כ 4 שנים של עבודה טיפולית במוסד מוסמך, בד"כ בית חולים או מרפאה, ועובר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת בספר הפסיכולוגים. ניתן לראות אותה גם באינטרנט כאן. פסיכולוגים קליניים מומחים יופיעו בספר כאשר לצד מספר הרשיון שלהם יופיע סטטוס פעיל של המומחיות שלהם ולחיצה עליו תספק מידע על סוג המומחיות ומועד תחילתה.
פסיכותרפיה אינה ניתנת רק ע"י פסיכולוגים. עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, וכמובן רופאים פסיכיאטרים עוסקים בשיטות שונות של טיפול וייעוץ נפשי. כיום ישנם גם הרבה אנשים שנותנים ייעוץ וטיפול מתוך נסיון חייהם ובשיטות "אלטרנטיביות". לפני ובעת פניה לגורם מטפל כדאי לברר את תחום מומחיותו, נסיונו ואופן הכשרתו כדי לבחור את סוג המטפל המתאים ביותר לבעית הפניה. במקרה של שאלות זו לא בושה לבקש גם לראות תעודות הסמכה ורשיונות מקצועיים. בישראל הדבר אינו מקובל כל כך ופסיכולוגים אינם תולים בד"כ תעודות הסמכה על הקיר כפי שמקובל אצל עורכי דין או רופאים. עם זאת, במקומות רבים בעולם זהו נוהג מקובל וברור מאליו. כפי שצויין קודם, עדיף להתגבר על המבוכה הקיימת לעיתים בנושא ולברר את השאלות הללו באופן ישיר בפגישה הראשונה מאשר להתחבט בהן אח"כ. ככל שההיכרות תעמיק, הבירור הזה עלול להיות יותר מסובך ומביך.

מתי צריך טיפול תרופתי

מתי צריך טיפול תרופתי?

עולם הרפואה התקדם בעשרות השנים האחרונות וייצר תרופות גם למצבים נפשיים שונים. הפסיכולוג אינו משתמש בתרופות במהלך הטיפול אך עליו לדעת מתי יש צורך בכך ולהפנות בהתאם לרופא פסיכיאטר שיתאים את הטיפול התרופתי הנכון. רוב הפסיכולוגים מצויים בקשר עם פסיכיאטרים ורופאים אחרים שעשויים לייעץ בתחום זה. מחקרים מוכיחים שבמקרים שבהם צריך טיפול תרופתי, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיעה את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק. רצוי להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי יעילותן של תרופות לגבי כל מקרה באופן אישי והצורך בפניה לפסיכיאטר.

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול?

הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על ויתורו על סודיות רפואית (לדוגמא, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית.

איך לדבר בפגישה הראשונה

איך לדבר בפגישה ראשונה?

בצורה הפתוחה והישירה ביותר. חשוב לתאר בקצרה את הסטורית החיים והסיבה המרכזית בגללה נוצרה הפניה. אין צורך לתכנן מראש את הדברים, אך כמובן הדבר אפשרי. לכל פסיכולוג סגנון אחר לפתיחת הדיאלוג בפגישה הראשונה. הגיעו עם מחשבותיכם ותנו למפגש להתנהל בצורה טבעית.

ואם זה לא מסתדר

ואם זה לא מסתדר?

לא כל מפגש בינאישי מצליח. מאחר והמפגש הטיפולי הוא ייחודי ודורש גם "כימיה" אישית בין המטפל למטופל ישנם מצבים בהם נוצרת תחושה שהטיפול לא עוזר. חשוב להיות מודע לתחושות כאלו ולהביא אותם בצורה פתוחה וגלויה למפגש הטיפולי. חשוב לבחון מה הסיבה האמיתית לתחושה, האם זה באמת מצב ניטראלי של תהליך שכדאי לסיימו, או אולי דווקא תחושת התקיעות היא הסיפור האמיתית מאחורי הטיפול (לדוגמא, מטופל שמרגיש תמיד תקוע במערכות יחסים מחוץ לטיפול, משחזר באופן טבעי את הבעיה גם בתוך הטיפול, או, מטופל עם צורך עצום בשליטה, חוסם את עצמו באופן לא מודע והופך את הטיפול לריק מתוכן). סביר להניח שהדיון המשותף בנושא יניב מסקנות מעשיות האם יש לסיים את הטיפול או להמשיכו. במידה ודיאלוג כזה לא נוצר מסיבה כלשהי וחולף זמן ללא כל תוצאות, רצוי לשקול סיום טיפול והחלפת מטפל. חשוב תמיד לזכור ששינוי תהליכים פסיכולוגיים אורך זמן ובא לידי ביטוי בדרכים שונות ומיוחדות. כדאי לשאול את עצמכם האם אתם במבוי סתום או שבעקבות הטיפול חלו שינויים, גם אם אלו לא השינויים שאותם תכננתם מראש. נפלאות דרכי הלא מודע באופן הובלתו לפתרונות.

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג?

כדאי מאוד לדבר עם חברים וקרובים. סביבה תומכת היא בסיס מצויין להתמודדות ושיפור במצב. עם זאת, החבר הקרוב שונה מפסיכולוג בכמה היבטים. ראשית, הפסיכולוג הוא אדם ניטראלי יותר ולעיתים נדרשת התבוננות כזו על הדברים כדי לעזור. בנוסף, לפסיכולוג ידע וכלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים, מודעים ושאינם מודעים, אותם רכש במהלך שנים ארוכות של הכשרה מקצועית, הדרכה והתנסות מקצועית. גורם נוסף הוא העובדה שהפסיכולוג רכש נסיון גם מתוך העבודה עצמה. אמנם כל אדם שונה וייחודי, אך בכל זאת יש אפשרות ללמוד מהנסיון ומהאופן בו אנשים עם בעיות דומות נעזרו (הן בעבודה הפרקטית והן בתיאורי המקרה בספרות המקצועית). לבסוף, המסגרת שמספק הטיפול הפסיכולוגי חשובה מאוד לצורך ההתמודדות. לנפש יש תכונה מעניינת לפיה כאשר יש יום ושעה קבועים סביבם המטופל מתארגן לצורך טיפול נפשי בעצמו, משהו חדש קורה, בדיוק כמו בכל מסגרת אחרת שגורמת לנו להתארגן סביב משימה.

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי?

אימון הוא שיטה לתהליך הנחיה ממוקד למען מטרות מוגדרות מראש. המונח אימון לקוח מעולם הספורט בו מאמן הספורט המומחה בתחום מסויים עוזר לספורטאי למצות את הכישרון הגלום בו בצורה המיטבית ביותר. ניתן לומר שהתשתית התיאורית של האימון מגיע מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ניתן לקרוא מאמר בתחום זה כאן באתר.
הבעיה העיקרית של תחום האימון, לפחות בישראל, הוא היעדר קריטריונים ברורים מי יכול להיקרא מאמן ומי לא. בהעדר חוק ופיקוח נוצר מצב בו אנשים רבים ובלתי מיומנים עוסקים כיום באימון. לדבר זה סיכונים לא מבוטלים, החל ממקרי שרלטנות, ובמקרים קיצוניים, בעיקר במקרי משבר – לסיכון ממשי של המאומן.
לא קל להגדיר היכן נגמר האימון והיכן מתחיל הטיפול הפסיכולוגי כיוון שבכל אחת מהשיטות יש רכיבים משתי השיטות. ניתן אולי לומר שהאימון נועד לאנשים המחפשים למממש מטרות מסוימות והטיפול הפסיכולוגי מיועד יותר להתמודדות ופתרון מכשולים שעולים במסע החיים.
במצב שנוצר בישראל ההבדל העקרוני באמת בין אימון לטיפול פסיכולוגי הוא לא בשיטה אלא בסוגי המטפלים. פסיכולוגים קיבלו הכשרה מקצועית ארוכת שנים ועברו תהליך רישוי של משרד הבריאות. בהעדר קריטריונים ברורים להכשרת מאמנים יש להקפיד בבחירת מאמן בבדיקת הרקע המקצועי והניסיון של המאמן.
ניתן לקרוא בקישור הבא כתבה עיתונאית על אימון שבה נכלל ראיון עם פרופ' אורן קפלן.

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה?

אין אדם שלא יכול להנות מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה משמעותית שפוגעת באיכות החיים. בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ואיכות חיים חיצונית ופנימית הביאה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אידיאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ומשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.

The post איך לבחור פסיכולוג? עובדות ומידע לגבי טיפול פסיכולוגי appeared first on PSY.

דיכאון היא תופעה נפשית נפוצה שמאופיינת במצב רוח מדוכדך לאורך זמן, אובדן של עניין והנאה בדברים, תחושות של אשמה ודימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושת אנרגיה מוחלשת, ריכוז נמוך ועוד.

• בעיות אלה יכולות להיות כרוניות וקבועות או "באות והולכות" לחליפין. הן גורמות לפגיעה משמעותית ביכולתו של הפרט לנהל את תפקידיו בחיי היום-יום וגורמות לירידה משמעותית באיכות החיים.
• דיכאון היא תופעה נפוצה מאוד, הנתונים מתייחסים לכ-121 מליון איש בעולם, אך מדובר כנראה בהערכת חסר ובפועל מדובר במספרים הגדולים במאות אחוזים מכך.
• דיכאון היא אחד הגורמים החמורים בעולם הרפואה לאי תפקוד פיזי ונפשי.
• ניתן לאבחן דיכאון באופן אמין ולהתאים טיפול תרופתי ופסיכולוגי כדי להפסיקו.
• אחוז קטן מהאנשים שסובלים מדיכאון בעולם מקבלים את הטיפול המתאים כנגד דיכאון – הערכות נעות בין 10% ל-25%, בהתאם למדינה, אולם בכל העולם רוב הסובלים מדיכאון אינם מקבלים טיפול, בין אם בשל חוסר מודעותם לבעיה, ובין אם בשל היעדר מערך טיפול מתאים.
• הדיכאון מאפיין את כל הגילאים, אבל קיימת רגישות גבוהה יותר לדיכאון בגילאים המבוגרים. בארה"ב לבדה ישנם כיום כ-6 מליון קשישים הסובלים מדיכאון ורק כ-10% מהם מקבלים טיפול נוגד דיכאון.
• בצורתו הקיצונית ביותר דיכאון יכול לגרום לאובדנות, ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי כמליון איש מתאבדים בעולם מדי שנה.
• רבים מהאנשים המצויים בדיכאון מתנהלים בתוך חייהם מבלי לדעת שהם סובלים מדיכאון ומשלמים על כך מחיר כבד באיכות חייהם לאורך זמן.
• דיכאון מהווה כיום גורם מוביל באי תפקוד של אנשים על פני זמן ולמעשה מהווה כיום הגורם הרביעי בחשיבותו בעולם הרפואה בגרימת אי תפקוד, והשני בחשיבותו בגילאים הצעירים של 15-44 שנים. כ-16 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מדיכאון לפחות פעם אחת לאורך החיים. ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד שנת 2020 הוא יהפוך לגורם השני בחומרתו בכלל האוכלוסייה אחרי מחלות הלב, ועד 2030 למחלה החמורה ביותר לאנושות.
• אנו מודעים כיום לחשיבות האיתור המוקדם של מחלות כמו לב וסרטן, ודואגים לחיסונים כנגד מחלות נפוצות כשפעת. עם זאת, סוד גלוי הוא שיותר אנשים נעדרים ולא מתפקדים כראוי במקומות עבודה בשל תופעות נפשיות של דיכאון וחרדה לעומת מחלות מסורתיות של צינון, שפעת וכדומה. הנזק הכלכלי לפרט, לארגונים ולחברה בעקבות דיכאון הוא עצום. בארצות הברית לבדה מוערך הנזק לארגונים בשל דיכאון של עובדים בכ-43 מיליארד דולר בשנה, בישראל הנזק הוא כשלושה מיליארד שקל בשנה.

מכאן שדיכאון הוא אחת מהתופעות המרכזיות שעולם הפסיכולוגיה והרפואה מתמודד עימו כיום ויש ללמוד ולהתייחס אליו בכל הרצינות הראויה. המאמר שלהלן סוקר את תופעת הדיכאון ומספק כלים בסיסיים לאבחון עצמי. לעיתים יש קושי להבחין בין תופעות של דיכאון וחרדה, ולפיכך מומלץ לקרוא בהמשך גם את המאמר על חרדה המצוי כאן.

מהו דיכאון?

המונח "דיכאון" עלול להטעות בגלל השימוש היומיומי במילה דיכאון לתיאור תחושת דכדוך זמנית שיש לאנשים רבים לעיתים קרובות ואינה מבטאת בהכרח בעיה קלינית. תחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. בדיכאון קליני, לעומת זאת, תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני. בחיי כולנו מתרחשים אירועים שעלולים להביא לעצבות, אבל אנשים שאינם דיכאוניים מסוגלים להתמודד עם אירועים אלו ולהמשיך לתפקד.
ניתן להציג את המונח "דיכאון" כעצבות, דכדוך, או מלנכוליה. אולם, עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. ניתן לחוות דיכאון גם כתחושת רדימות או ריקנות, או לעתים כחוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו.
מקובל לראות דיכאון כמחלה שבמהלכה חווה האדם שינוי מהותי במצב רוחו ובדרך בה הוא רואה את עצמו ואת העולם סביבו. דיכאון היא הפרעה ייחודית שנעה בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים.
הפרעות דיכאוניות מופיעות בצורות שונות, כשם שמחלות אחרות כגון מחלות לב יכולות להופיע במגוון צורות. שלושת המופעים השכיחים הם – דיכאון מז'ורי, דיסתימיה והפרעה דו-קוטבית.
למעשה מדובר במשפחה של הפרעות המכונות "הפרעות במצב הרוח" או "הפרעות אפקטיביות".
עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות, החל מאפיזודה דיכאונית מתונה, ועד לבינונית וחמורה. הסימפטומים שיתוארו במאמר זה מאפיינים את כל סוגי הדיכאון אולם עוצמת הסימפטומים והמידה בה הם פוגעים בתפקוד התקין משתנה.

במה שונה דיכאון מעצבות רגילה?

כאמור, כל אחד מאיתנו חש עצוב מפעם לפעם. רובנו חשים כך כתוצאה מחוויות כמו מחלה קשה, פיטורין, מוות במשפחה או גירושין, אך גם כתוצאה מחוויות פחות קשות ומשמעותיות. תחושות אלו שוככות עם חלוף הזמן. דיכאון מופיע כאשר תחושות של עצבות עמוקה וייאוש נמשכים זמן ממושך ומפריעים לשגרת היומיום ולפעולות כמו עבודה או אפילו אכילה ושינה. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו. חלקם שוקעים במחשבות על מוות או התאבדות. אנשים בדיכאון הופכים לעתים המומים ומותשים ומפסיקים לעסוק בפעילויות יומיומיות כלשהן. הם עלולים אף לנטוש את משפחותיהם וחבריהם.

האם ניתן לטפל בדיכאון בהצלחה?

בהחלט. הדיכאון הוא מחלה בעלת סבירות גבוהה לריפוי, אם החולה מקבל טיפול מתאים. לפסיכולוגיה ניסיון רב שנים בלימוד וטיפול בדיכאון. קיימת עדיין סטיגמה לגבי קבלת עזרה בבעיות רגשיות ונפשיות, כולל בדיכאון. לרוע המזל, תחושות של דיכאון נתפסות לעתים כחולשה, ולא כסימן לכך שהחיים יצאו מאיזון. חשוב להבין שחולה בדיכאון אינו יכול להבריא בכוחות עצמו. חולי דיכאון שאינם מקבלים עזרה סובלים סבל רב. תחושות בלתי מוסברות ודאגות מלוות ברגש של בדידות, עלולות להחמיר את הדיכאון. לא ניתן להפריז בחשיבות של קבלת עזרה מקצועית במצב זה (ראו בהמשך פירוט על הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי בדיכאון).

האם תרופות יעילות לטיפול בדיכאון?

תרופות יכולות להיות יעילות מאוד בהפחתת הסימפטומים של דיכאון עבור רוב החולים. מטפלים רבים מעדיפים שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי שכן מחקרים הוכיחו שזהו השילוב היעיל ביותר לטיפול בדיכאון. חלק מהסובלים מדיכאון מעדיפים שיחות על פני תרופות, במיוחד אם הדיכאון שלהם אינו חמור. כמובן שבכל טיפול תרופתי יש מידה מסוימת של תופעות לוואי אולם בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות מדור חדש עם תופעות לוואי מעטות יותר ובשיקולי התועלת והמחיר בלקיחת תרופות נוגדות דיכאון יש לחיוב משקל רב יותר מהשלילה (בהתעלם כמובן מעצם הסטיגמה של לקיחת תרופות פסיכיאטריות שהוא נושא מורכב ורצוי להתייחס אליו במסגרת השיחות הטיפוליות לפני ובמהלך לקיחת התרופה). הדיכאון עלול לפגוע קשות ביכולתו של האדם לתפקד בחיי היומיום. אבל סיכויי ההחלמה של אנשים דיכאוניים המקבלים טיפול מקצועי ומתאים, גבוהים ביותר. על ידי עבודה עם מטפל מוסמך ומנוסה, יכולים אלו הסובלים מדיכאון לזכות מחדש בשליטה על חייהם.
בכל תקופה נתונה של שנה אחוז לא מבוטל מהאוכלוסיה סובלים ממחלת דיכאון. מחלות דיכאון מפריעות לתפקוד הנורמאלי וגורמות לסבל וכאב לחולים עצמם ולקרובים להם. דיכאון חמור עלול להרוס את חיי החולה ואת חיי משפחתו, אך חלק גדול מסבל זה נגרם לשווא. רוב הסובלים ממחלות דיכאון אינם מחפשים ומקבלים טיפול, למרות שרוב החולים, ואפילו אלו הסובלים מדיכאון חמור, יכולים להחלים. תודות לשנים של מחקרים, קיימות כיום תרופות וטיפולים פסיכולוגיים שיכולים להקל על המצוקה ולהביא לריפוי. לרוע המזל, אנשים רבים אינם מבינים כי דיכאון היא מחלה הניתנת לטיפול. אם אתה, או מישהו הקרוב אליך, שייכים לקבוצת הסובלים מדיכאון שאינם מאובחנים, אנא קרא מאמר זה לעומק ופנה לטיפול מקצועי.

כיצד ניתן לדעת שהדיכאון חמור דיו ודורש עזרה?

ראשית, מדוע להתלבט? אם ישנן תחושות שליליות שפוגעות באיכות החיים כדאי לפנות לייעוץ מקצועי ולו לפגישה אחת שתרגיע את החששות. זו לא בושה לקבל תמיכה וייעוץ מקצועיים. יש לקבל עזרה מקצועית כאשר הסימפטומים של הדיכאון מופיעים ללא סיבה מקדימה ברורה, כאשר התגובות הרגשיות באות בעוצמה שאינה מוסברת על ידי אירועי החיים ובעיקר כאשר הסימפטומים מפריעים לתפקוד היומיומי. עזרה מיידית הכרחית כאשר האדם חווה מחשבות אובדניות.

אושר – חוסן נפשי כנגד דיכאון: מה עושה אותנו מאושרים?

ריאיון של פרופ' אורן קפלן בתכניתה של שירה פליקס בערוץ 10:

אבחנות שונות לדיכאון

דיכאון מז'ורי (מכונה לעיתים גם דיכאון חריף, דיכאון חמור, דיכאון אקוטי או דיכאון קליני)

דיכאון מז'ורי מתאפיין במצבור של סימפטומים שפוגעים ביכולת העבודה, הריכוז השינה והאכילה של הפרט. האדם שסובל מדיכאון מפסיק גם ליהנות מפעולות שבעבר הסבו לו הנאה, סובל ממחשבות אשם וירידה בהערכה ובביטחון העצמי. הופעת הדיכאון מכונה "אפיזודה דיכאונית" וזו עלולה להופיע פעם אחת, פעמיים או מספר פעמים במשך החיים. הטיפול האפשרי הוא תרופתי, פסיכותרפי, ובמקרים חמורים במיוחד או שאינם מגיבים לתרופות – טיפול חשמלי ECT. בשנים האחרונות מצטרף גם טיפול בגרייה מגנטית TMS שאינו גורם תופעות לוואי כמו הטיפול החשמלי (בעיקר לגבי אובדן זיכרון והצורך בהרדמה מלאה).
דיכאון היא מחלה כוללת שמערבת את הגוף, הנפש והמחשבות. היא משפיעה על הדרך בה הפרט אוכל וישן, מרגיש כלפי עצמו ותופס את האחרים. זו אינה עצבות זמנית או מצב חולף. אנשים הסובלים מדיכאון אינם מסוגלים "לאסוף את עצמם" ולהשתקם. ללא טיפול הולם עלולים הסימפטומים להימשך שבועות, חודשים ואף שנים. טיפול מתאים יכול לעזור ליותר מ-80% מהדיכאוניים. כדאי לזכור שלא כל אדם דיכאוני או מאני חווה את כל הסימפטומים וחומרתם משתנה מאדם לאדם.

סימפטומים של דיכאון

לפי ספר האבחנות של ארגון הבריאות העולמי ICD, אפיזודה דיכאונית מלווה במצב רוח ירוד ובהפחתת פעילות, אנרגיה והנאה שהיו קודם תקינים. אליהם מצטרפים סימפטומים נוספים כמו ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בהערכה ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית, הפרעות בתיאבון ובשינה וכדומה (לא כולם מופיעים).
לפי ספר האבחנות האמריקאי DSM מקובל לבחון האם קיימים לפחות חמישה סימפטומים מהרשימה שלהלן במשך שבועיים רצופים שלא הופיעו קודם לכן. לפחות אחד מהסימפטומים צריך להיות סעיף 1 או 2 אשר גורמים סבל או פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד חשוב אחר.
1.      מצב רוח מדוכדך רוב היום, כמעט כל יום (אצל מתבגרים וילדים יכול לבוא בביטוי במצב רוח רגזני).
2.      הפחתה משמעותית בעניין והנאה בכל או כמעט בכל הפעילויות השגרתיות, רוב היום כמעט כל יום
3.      הפחתה משמעותית במשקל ללא עשיית דיאטה או הפחתה או הגברה של תיאבון המתרחשת כמעט כל יום
4.      פגיעה בשינה – הפחתה או הגברה משמעותית של זמן השינה המתרחשת כמעט כל יום
5.      אי שקט מוטורי או פסיביות וכבדות מוטורית
6.      לאות או אובדן אנרגיה
7.      תחושות חוסר ערך או אשמה
8.      פגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז והקשב או הססנות מוגברת בקבלת החלטות
9.      מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (או פחד ממוות) או מחשבות אובדניות (עם או בלי תוכנית פעולה), או ניסיונות אובדניים.

דיסתימיה

(מכונה לעיתים דיכאון חרדתי מתמיד, דיכאון נוירוטי, הפרעת אישיות דיכאונית)
דיסתימיה היא סוג חמור פחות של דיכאון מבחינת עומק הבעיה, אך בעלת השלכות ארוכות טווח. הדבר כולל סימפטומים כרוניים וארוכי טווח שמחד גיסא אינם פוגעים בתפקוד בצורה כה חמורה כמו במקרה של דיכאון מג'ורי, אך מאידך גיסא מונעים מהפרט לתפקד במלוא המרץ או להרגיש טוב עם עצמו. הבעיה יכולה להימשך אף שנים רבות ולאפיין למעשה את האישיות ואורח החיים של הפרט.  הסובלים מדיסתימיה עלולים לחוות גם אפיזודות של דיכאון חריף, אך הם אינם בהכרח מודעים לכך שהם סובלים מדיכאון.

סימפטומים של דיסתימיה

הקריטריונים דומים למדי לדיכאון מג'ורי אבל מתונים יותר וממושכים על פני זמן. הסימפטומים אינם חמורים דיים כדי שיעמדו בקריטריונים של הפרעה דיכאונית. פעמים רבות ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות ונמשכת שנים אחדות או אף במשך כל החיים. כאשר ההפרעה מופיעה בגיל מאוחר היא בד"כ קשורה לאפיזודה דיכאונית או לאבל או אירועי חיים שליליים אחרים. הסימפטומים כוללים מצב רוח מדוכדך (או רגזני אצל ילדים ומתבגרים) במשך רוב היום, במשך שנתיים לפחות (שנה אצל ילדים), וכן מאפיינים כגון ירידה בתיאבון, או אכילת יתר, אי שינה או שינה מוגזמת, אנרגיה נמוכה ועייפות, ביטחון עצמי נמוך, קושי להתרכז ולקבל החלטות, תחושות של חוסר אונים ועוד. הקריטריון החשוב ביותר שמבחין דיסתימיה מדיכאון מג'ורי הוא העובדה שבמהלך השנתיים הראשונות, אין עדויות לאפיזודה של דיכאון מז'ורי, התקפה מאנית או היפומאנית, כך שאבחנת דיכאון מג'ורי אינה תקיפה.

דיכאון דו-קוטבי (הפרעה מאנית-דפרסיבית)

סוג נוסף של הפרעה דיכאונית היא הפרעה מאנית דפרסיבית, שמכונה גם דיכאון דו-קוטבי. הפרעה זו כוללת מחזורים של דיכאון ושל התרוממות רוח מאנית. מצבי הרוח יכולים להשתנות בדרמטיות ובמהירות, אבל לרוב מדובר בשינוי הדרגתי. בתקופה הדיכאונית, ניתן לחוות חלק מהסימפטומים של הפרעה דיכאונית, או את כולם, ובתקופה המאנית ניתן לחוות חלק מהסימפטומים המאפיינים מאניה, או את כולם. המאניה משפיעה ברוב המקרים על כושר החשיבה, השיפוט וההתנהגות החברתית. היא באה לביטוי בחדווה נטולת דאגות ובהתרגשות בלתי נשלטת. השפעה זו גורמת לבעיות ולמבוכה רבה. למשל, קבלת החלטות עסקיות ופיננסיות שגויות עלולה להתרחש במהלך התקופה המאנית. התרוממות הרוח מלווה במרץ רב הגורם פעילות יתר, אובדן עכבות, תחושת גדלות ואופטימיות ועוד.
בעיקרון תתכן מאניה שאינה מלווה באפיזודה דיכאונית ואז תנתן אבחנה של מאניה ולא של הפרעה דו קוטבית.היפומניה זוהי דרגה מתונה יותר של מאניה כאשר בצד השני של סולם החומרה ישנה מאניה עם סימפטומים פסיכוטיים בה קיים אובדן בוחן המציאות העלול אף לסכן את הפרט בצורה חמורה.
ציקלותימיה הינה מצב של אי יציבות מתמדת במצב הרוח שכולל מספר רב של תקופות דיכאון או התרוממות רוח בדרגה מתונה. מדובר בתופעה שאינה חמורה מספיק כדי למלא אחר הקריטריונים של הפרעה דו קוטבית אך גורמת לקשיים רבים בתפקוד ובאיכות החיים התקינה.
הסימפטומים של מאניה כוללים תופעות כגון עירנות ועוררות מוגזמות, אינסומניה (אי שינה) חמורה, תחושת התעלות וגדלות, דיבור בלתי פוסק, מחשבות מבולבלות שרודפות זו אחר זו (לחץ דיבור), חשק מיני מוגבר, עלייה משמעותית באנרגיה, שיפוט לקוי והתנהגות חברתית בלתי הולמת.

דיכאון בקרב מתבגרים

שיעור ההתאבדויות בקרב מתבגרים עלה ביותר מ-200% בעשור האחרון. מחקרים אחרונים בארה"ב הראו כי למעלה מ-20% מהמתבגרים בקרב האוכלוסייה הכללית, סובלים מבעיות רגשיות כלשהן וכשליש מהמתבגרים סובלים מדיכאון בשלב כלשהו של התבגרותם.
דיכאון מז'ורי, כולל הפרעה רגשית דו-קוטבית, מופיעים בדרך כלל לראשונה במהלך גיל ההתבגרות וזיהוי מוקדם של אותם תנאים שהביאו להתפרצות המחלה, ישפיעו באופן מהותי על המצב הרגשי של המתבגר.
מחקר אמריקאי הראה שהתאבדות בקרב מתבגרים היא גורם האחראי למותם של בני נוער בין גילאי 15-19 יותר מסרטן ומחלות לב. למרות עובדה זו, פעמים רבות קיים כשל באבחון דיכאון בקרב קבוצת גיל זו, והדבר מביא לבעיות חמורות בלימודים, בעבודה וביחסים בין אישיים, בעיות שפעמים רבות נמשכות גם בחיים הבוגרים.

מדוע קל "לפספס" את הדיכאון בקרב מתבגרים?

גיל ההתבגרות הוא גיל בו קורים באופן טבעי משברים, חוסר איזון רגשי, ראייה עגומה של המציאות, רגישות יתר ונטייה לדרמטיזציה. זו תקופה של מרידות ובדיקת גבולות. האתגר של הפסיכולוג הוא לזהות את הסימפטומים הדיכאוניים שעשויים להתחבא תחת מעטה של סערת רגשות התפתחותית רגילה. האבחון צריך להסתמך לא רק על ראיון קליני פורמאלי, אלא על מידע שניתן לקבל מההורים, המורים והיועצים בבית הספר. יש לקחת בחשבון את אישיותו של המטופל בטרם המשבר וכל מצב של מתח גלוי או סמוי או טראומה שיתכן וגרמו למצב הקליני. הברית הטיפולית חשובה ביותר, מכיוון שהמתבגר עצמו לא תמיד מוכן לחלוק את תחושותיו עם מבוגר זר, אלא אם כן נוצרו ביניהם יחסי אמון. יש לשמור על עקרון החיסיון, אך לא במידה כזו שההורים יוצאו לחלוטין מהטיפול. האבחון יכול לכלול יותר מראיון אחד ולכן אין טעם להאיץ את התהליך. יש לחקור באופן ישיר כל כוונה אובדנית ואין לחשוש שהדבר "יכניס לו רעיונות לראש". מתבגר שאינו בסיכון לא ישקול התאבדות ומחיר ההימנעות מבירור הנושא בצורה ישירה עלול להיות יקר.

מהם הסימפטומים האופייניים לדיכאון בגיל ההתבגרות?

הדיכאון בגיל ההתבגרות מלווה בסימפטומים דומים לדיכאון של מבוגרים, אולם דרושה מידה מסוימת של תחכום בתרגום הסימפטומים של המתבגר למונחים של מבוגר. עצבות קשה יכולה להיות מבוטאת באמצעות לבישת בגדים שחורים, כתיבת שירים שעוסקים במוות או התעסקות מוגזמת במוזיקה בעלת תכנים אנרכיסטיים. הפרעות שינה יכולות להתבטא בצפייה מוגזמת בטלוויזיה לאורך כל הלילה, קושי לקום בבוקר לבית הספר, או שינה במהלך היום. חוסר מוטיבציה או אנרגיה נמוכה מתבטאת בהחמצת שיעורים. ירידה דרמטית בציונים יכולה להעיד על חוסר ריכוז וחשיבה איטית. שעמום יכול להעיד על תחושת דיכאון. חוסר תיאבון עלול להתפתח לבולמיה או אנורקסיה. דיכאון בגיל ההתבגרות יכול להיות משויך בתחילה להפרעת התנהגות, תגובה לטראומה משפחתית כלשהי או כהתמרדות, ויכול לכלול גם התמכרות לאלכוהול או סמים. במקרים החמורים יותר, ידרשו מגוון של בדיקות וטיפולים על מנת להפריד בין הדיכאון הקליני מהפרעות התפתחותיות אחרות.

כיצד ניתן לזהות סיכון אובדני?

בקרב מתבגרים, העיסוק בנושאים הקשורים במוות והתהייה כיצד מותם שלהם ישפיע על בני המשפחה ועל חברים קרובים, אינם בגדר תופעה נדירה. למרבה המזל, מחשבות אלו בדרך כלל אינן מגיעות לידי מימוש. ניסיונות אובדניים מתקשרים בדרך כלל למשבר ייחודי ועמוק בחיי המתבגר שיכול לכלול גם דיכאון. חשוב להבהיר כי אותו משבר יכול להיראות שולי ופעוט בעיני המבוגרים, אך מהותי מאוד עבור המתבגר. פרידה מחבר/ה, ירידה בציונים או תוכחה שלילית ממבוגר משמעותי (בעיקר הורה או מורה) יכולים להוות זרז לניסיון אובדני. ניסיונות אובדניים שכיחים יותר בקרב בני נוער שכבר חוו מצבי מתח חריפים בחייהם. אלו יכולים להיות גירושין של ההורים, מריבות קשות במשפחה, התעללות פיזית או מינית והתמכרות לאלכוהול או לסמים. התאבדות של חבר קרוב או של קרוב משפחה יכולה גם היא להוות זרז למי שנמצא ממילא בקבוצת הסיכון. מתבגר שעובר שינויים אישיותיים ברורים, כולל נסיגה חברתית או שמחלק את רכושו ואת הדברים היקרים לו, יכול לסמן בכך כי הוא עומד לשים קץ לחייו. הניסיונות האובדניים רבים יותר מההתאבדויות שבאמת מצליחות, והדרכים בהן נעשים הניסיונות יכולים להיות תמימים למדי. ישנה נטייה להתייחס אל הניסיונות המינוריים כאל דרכים לקבל תשומת לב, או לא להתייחס אליהם כלל. זו שגיאה, מכיוון שמתבגר שניסה להתאבד ולא חש בעקבות כך הקלה כלשהי או מוצא מהמצב הבלתי אפשרי בו הוא נמצא, עלול לנסות להתאבד בשנית. כל ניסיון התאבדותי מהווה קריאה לעזרה ויש להתייחס אליו ברצינות רבה.

כיצד מתחיל הטיפול הפסיכולוגי במתבגר דיכאוני?

הטיפול במתבגר הדיכאוני מתחיל בראיון ראשוני ויצירת ברית טיפולית באווירה נינוחה. יתכן שהמתבגר יצטרך להגיע גם בימים הבאים כדי לאבחן את כל מגוון הבעיות. המטפל צריך לעודד את האמון והביטחון גם כאשר המתבגר שלילי ומתנגד. יתכן שלמתבגר ביטחון עצמי מעורער ושברירי והוא יטה להשליך את תחושותיו על המטפל. חשוב להבין את ההתנהגות הזו כחלק מהדיכאון ולטפל בה בהתאם.
את הראיון ניתן לקיים בנוכחות או ללא נוכחות ההורה. יש לדון  בחוקי החיסיון, תוך הבנה ברורה כי ישנם נושאים מסוימים שלא יכללו תחת חוקי החיסיון (למשל, כוונות אובדניות). המתבגר הוא משתתף אקטיבי בתהליך הטיפולי והמטפל צריך להציף את הבעיות בפני המטופל והוריו, להציע תקווה והחלמה, להציג את האופציות הטיפוליות ולהגיע לתוכנית טיפולית שמוסכמת על הצדדים. יש לבחון את המצב המשפחתי על מנת להעריך את העזרה שיוכלו בני המשפחה לספק למתבגר, ומהם המשאבים הזמינים בשעת משבר.

כיצד יש לטפל בדיכאון בקרב מתבגרים?

כמו בטיפול בדיכאון במבוגרים, ישנם שני מסלולים עיקריים לטיפול – פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. כפי שהדבר נכון למבוגרים כך גם עם מתבגרים (או אף יותר במקרה של מתבגרים) רצוי לשלב את שתי הדרכים. מרבית מקרי הדיכאון המתונים בקרב מתבגרים מגיבים לפסיכותרפיה תומכת שכוללת שמיעה אקטיבית, מתן ייעוץ ועידוד. נושאים של התמכרות לאלכוהול ולסמים חייבים להיות נדונים ולכלול הפנייה לגורמים מתאימים. טיפול שכולל את בני המשפחה יכול להיות הזדמנות לטיפול בבעיות ספציפיות נוספות הקשורות פעמים רבות בעקיפין למצב הדיכאון. בנוסף, יש לנסות ולאבחן בעיות נלוות כגון חרדות, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, בעיות למידה כולל קשיי ריכוז והיפר אקטיביות.

מתי יש לפנות לטיפול תרופתי?

עבור רוב מקרי הדיכאון החמורים, בעיקר אלה הכוללים מחשבות אובדניות, טיפול תרופתי הוא הכרחי ולעתים בגדר הצלת חיים של ממש. תרופות אנטי דיכאוניות ותיקות בדרך כלל אינן יעילות בטיפול במתבגרים, בעיקר בשל תופעות הלוואי שלהן, והדבר מוביל להיענות נמוכה מצד המשתמש. הפיתוח של תרופות מסוג SSRI (פרוזק ודומיו) הביא לפתרון לבעיות אלו. התרופות הללו יעילות בקרב מתבגרים בשל פעילותן המהירה יחסית והנטייה הנמוכה להתפתחות של תופעות לוואי. חשוב לתת לתרופה זמן מספיק כדי לפעול (4-6 שבועות) ולבחור במינון מתאים. המגוון הגדול של תרופות SSRI מאפשר התאמה למרבית הסימפטומים הקיימים. רוב המתבגרים מסתגלים למינונים של מבוגרים, ואי תגובה עלול לנבוע מבעיית מינון ולא מבעיה בתרופה עצמה. חשוב לתת למטופל ולמשפחתו הסבר הולם לגבי תופעות לוואי אפשריות. לעיתים נדרשות גם תרופות הרגעה ומפחיתות חרדה בשלב הראשון של הטיפול עד שהתרופות נוגדות הדיכאון נכנסות לפעולה (חודש חודשיים ראשונים בלבד). חשוב להפסיקן תוך זמן קצר יחסית שכן הן גורמות להתמכרות בטווח הארוך.

דיכאון בקרב ילדים

רק בשני העשורים האחרונים החלה התייחסות רצינית לדיכאון בקרב ילדים. עד אז היה מקובל לחשוב שילדים אינם יכולים לקבל אבחנה של דיכאון. הילד המדוכא יכול להעמיד פני חולה, לסרב ללכת לבית ספר, להיצמד להורה או לחשוש ממותו של ההורה. ילדים מבוגרים יותר יכולים להסתבך בצרות בבית ספר, להפוך רגזנים ולחוש שאף אחד לא מבין אותם. מכיוון שהתנהגות נורמאלית משתנה משלב לשלב בילדות, קשה לדעת האם הילד עובר משבר זמני, או שהוא סובל מדיכאון. לעתים, ההורים דואגים מהשינוי בהתנהגות הילד, או שהמורה מציין שהילד אינו כפי שהיה. במקרה כזה יומלץ בד"כ לפנות לבדיקה אצל פסיכולוג או פסיכיאטר שמתמחה בילדים. נושא הדיכאון בילדים לא נחקר דיו ורק בשנים האחרונות יוצאים פרסומים שדנים בנושא בצורה רצינית. במידה והילד משדר מצוקה לא כדאי להסס. ההורים יכולים לפנות, אף ללא השתתפות או עירוב הילד בתהליך, לאיש מקצוע ולקבל ייעוץ.

דיכאון בקרב נשים

נשים סובלות מדיכאון בשיעור כפול מזה של גברים. נראה שגורמים הורמונליים תורמים לשיעור הגבוה של דיכאון בקרב נשים, בעיקר גורמים כמו שינויים במחזור החודשי, הריון, הפלות ודיכאון לאחר לידה. נשים רבות מתמודדות בנוסף עם לחצים של שילוב בין עבודה לטיפול במשפחה, חד הוריות וטיפול הן בילדים והן בהורים מבוגרים. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי נשים שסובלות מתסמונת קדם וסתית חשו הקלה בסימפטומים הרגשיים והפיזיים כאשר הורמוני המין שלהן דוכאו. כאשר ההורמונים חזרו לרמתם הרגילה, אותן נשים פיתחו שוב את הסימפטומים. נשים שלא סבלו מתסמונת קדם וסתית, לא הגיבו למניפולציה זו. מכאן שיש קשר בין פעילות הורמונלית למצבי לחץ ודיכאון. נשים רבות סובלות מרגישות יתר לאחר לידת תינוק. השינויים ההורמונאליים והפיזיים, והאחריות החדשה של טיפול בתינוק, עלולים להוביל לדיכאון לאחר לידה. עצבות מתונה שכיחה מאוד לאחר הלידה, אולם כאשר הסימפטומים מתגברים ונמשכים יותר מכמה ימים, רצוי לקבל עזרה. דיכאון לאחר לידה עלול להיות מסוכן הן לאם והן לתינוק.

ריאיון של פרופ' אורן קפלן בתכניתו של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10

על התמודדות נפשית והשפעות פסיכולוגיות של הפלה

דיכאון בקרב גברים

למרות ששיעור הדיכאונות בקרב גברים נמוך מנשים הרי שעדיין מדובר בתופעה נפוצה ביותר. כמו כן יתכן שגברים מודים פחות בדיכאון ורופאים מאבחנים זאת פחות. שיעור ההתאבדויות בקרב גברים הוא פי ארבעה מאשר בקרב נשים, למרות שיותר נשים מנסות להתאבד. מעל גיל 70 שיעור ההתאבדויות בקרב גברים עולה, ומגיע לשיא אחרי גיל 85. דיכאון יכול להשפיע על הבריאות הפיזית של גברים באופן שונה מאשר בקרב נשים. מחקר חדש מראה כי למרות שדיכאון נקשר לסיכון גבוה למחלות לב גם אצל נשים וגם אצל גברים, יותר גברים מתים כתוצאה מכך. דיכאון בקרב גברים מסתתר פעמים רבות מאחורי מעטה של אלכוהול וסמים, או מאחורי ההרגל המקובל של שעות עבודה מרובות. דיכאון בקרב גברים מתבטא פעמים רבות לאו דווקא בתחושות של חוסר אונים ותקווה, אלא ברוגז ועצבנות, ולכן קשה יותר לאבחון. אפילו אם הגבר מודע לדיכאונו, פחות סביר שיפנה לקבלת עזרה, מאשר אישה במצב דומה. תמיכה ועידוד מצד המשפחה יכולים לעשות את ההבדל.

דיכאון בגיל המבוגר

ישנה דעה שגויה לפיה תחושת דיכאון בגיל מבוגר היא נורמאלית. ההיפך הוא הנכון, מרבית הקשישים חשים סיפוק בחייהם. לעתים כשהדיכאון מתפתח הוא נתפס כחלק נורמאלי מההזדקנות. דיכאון בגיל מבוגר, ללא איבחון וטיפול, גורם לסבל מיותר לאדם ולמשפחתו. כשאותו אדם פונה לרופא, הוא בדרך כלל יתלונן על סימפטומים פיזיים, ופחות יטה להתלונן על תחושות של עצבות, חוסר אונים ואובדן עניין בהנאות החיים, או אבל מתמשך. משום שקיימת נטייה לפספס סימפטומים של דיכאון בקרב קשישים, לומדים אנשי המקצוע לאבחן ולטפל בדיכאון זה. הם לומדים כי חלק מהסימפטומים הם תופעות לוואי של תרופות שהקשיש נוטל עקב מחלה פיזית, או שהם נגרמים כתוצאה ממחלה כלשהי. אם אכן מאובחן דיכאון, טיפול תרופתי ופסיכולוגי יכול להפוך את האדם למאושר ומסופק יותר. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי פסיכותרפיה קצרה (טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר שעוזר לאדם בחיי היומיום שלו או עוזר לו להיפטר מחשיבה שלילית) היא יעילה ומפחיתה את הסימפטומים של דיכאון באנשים מבוגרים. פסיכותרפיה יעילה גם עבור אילו שאינם יכולים לקבל טיפול תרופתי. איבחון וטיפול יעילים בדיכאון בגיל מבוגר יכולים להפוך את אותן שנים למהנות ומספקות עבור הקשיש, משפחתו וסביבתו.

ריאיון של פרופ' אורן קפלן בערוץ 2: אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים 

תהליך התאבלות המלווה בדיכאון וההבדל בינו לבין דיכאון קליני

תחושות דיכאון הינן תגובה נורמאלית למותו של אדם אהוב (התאבלות) ויכולות להיות מלוות בירידה בתיאבון, ירידה במשקל, נדודי שינה ועוד. למרות שהסימפטומים דומים למצב של דיכאון קליני הרי שמדובר בתגובה טבעית. הבעיה דורשת טיפול כאשר אין שינוי במצב הדיכאון לאורך זמן רב, כאשר קיימת התעסקות רבה במוות המשולבת עם תחושות של אפסיות, אשמה, ירידת ערך עצמי, חוסר תפקוד מתמשך ועוד. במקרים מסוימים עלולות לעלות מחשבות או ניסיונות אובדניים. משכה של התאבלות "נורמאלית" משתנה מחברה לחברה. בחברה היהודית מקובל לחשוב על תקופה של שנה ממות אדם אהוב כזמן סביר, אם כי הבקשה לעזרה מקצועית בהחלט צריכה לעיתים לבוא קודם לכן. תמיכה חברתית היא בסיס חשוב למניעת הפיכתו של תהליך אבל לדיכאון קליני.

מהו דיכאון פנימי (אנדוגני)?

דיכאון נחשב לפנימי כאשר הוא מופיע ללא אירוע חיצוני שלילי או סיטואציה מלחיצה שקדמו לו. טיפול תרופתי נדרש ברוב המקרים של דיכאון פנימי. ישנם אנשי מקצוע שאינם מתייחסים לדיכאון זה כאל קטגוריה בפני עצמה אלא סבורים שבכל דיכאון יש מרכיב של דיכאון פנימי.

מהו דיכאון "לא טיפוסי"?

אינה קטגוריה רשמית, אולם יש המתייחסים לדיכאון זה כאל סוג נפרד. אדם הסובל מדיכאון זה, חווה עלייה בתיאבון וישן יותר מהרגיל. הוא מסוגל לחוות הנאה, אם כי לא ישקיע מאמץ בחיפוש אחר גורמים מהנים. הדיכאון מסוג זה שונה מהדיכאון "הטיפוסי", שמלווה בדרך כלל בירידה בתיאבון, בקשיי שינה ובחוסר יכולת ליהנות מדבר.

הפרעה הסתגלותית עם מצב רוח דיכאוני

דיכאון זה הוא תוצאה של אירוע שלילי שקרה לאדם, למשל פיטורין. דיכאון זה מתפוגג בדרך כלל ככל שחולף הזמן מהאירוע והאדם מתגבר על המשבר שחווה. אבחנה זו ניתנת כאשר מדובר בתגובה לגורם מלחיץ נפשית-חברתית שהופיע בטווח של שלושה חודשים מהופעת הגורם המלחיץ, אינו נמשך יותר משישה חודשים ואינה מלווה בהפרעות אחרות.

הגורמים לדיכאון

כיום מוסכם שלדיכאון יש מקור ביולוגי ולא רק פסיכולוגי, הקשר בין גוף לנפש נראה הרבה יותר הדוק משהיה נדמה בעבר. שינויים כימיים בגוף משפיעים על מצב הרוח ועל תהליכי החשיבה. בנוסף, מחלות כרוניות קשות כמו מחלות לב או סרטן, עלולות להיות מלוות גם בדיכאון. גורמי מתח ותקופות מעבר משמעותיות בחיים, כמו מוות של אדם קרוב או פיטורין, עלולים לגרום לדיכאון כמו גם גורמים חבויים יותר שמובילים לאובדן הזהות והביטחון העצמי אשר תורמים למצב הדיכאון. לא תמיד קל לזהות את הסיבות לדיכאון והאבחון דורש הערכה זהירה ודיאגנוזה של גורם מיומן ומקצועי. לעתים, הנסיבות שמובילות לדיכאון אינן נמצאות בשליטתו של האדם, אך לעתים גם האדם עצמו אינו מסוגל לראות כי עומדות בפניו מספר אפשרויות וכי ביכולתו להביא לשינוי בחייו.
למרות השוני המשמעותי בין הפרעות מצב הרוח השונות יש ביניהם מכנה משותף. מבחינה חווייתית מקובל לחשוב שהמאניה למרות היותה הפוכה לחלוטין ממצב הדיכאון היא תגובה נפשית שבאה למעשה להתמודד עם אותה בעיה נפשית.
כאמור, כיום מקובל לחשוב שלדיכאון יש גורמים ביולוגיים ברורים ולכן הטיפול בדיכאון צריך לכלול בד"כ גם טיפול תרופתי. ההפרעה בפעילות הכימית במוח דומה להפרעות זמניות ונורמאליות  שמתרחשות כתוצאה ממחלה, כעס או צער, אך היא נמשכת זמן רב יותר ואינה נעלמת עם היעלמות הגורם החיצוני שעורר את הדיכאון. ההפרעה ממשיכה ויוצרת סימפטומים דיכאוניים ולחצים חדשים עבור החולה – עצבות, הפרעות שינה, קושי בריכוז, חוסר יכולת לטפל בצרכים הפיזיים והרגשיים, ניתוק היחסים עם חברים ובני משפחה. כל זאת ללא קיומו בהכרח של גורם "אובייקטיבי" חיצוני (פעמים רבות יש גורם לחץ חיצוני אך הוא אינו מסביר את עוצמת ומשך הבעיה שכן יתכן שאותו אדם עצמו היה מתמודד אחרת בתקופה אחרת בחייו). מדובר לעיתים במעין "מעגל סגור" של דיכאון שממשיך להזין את עצמו ומונע מהפרט לפתור את הקשיים שמהם הוא סובל.
מקובל לחשוב שההפרעה הכימית במוח מוגבלת במשכה ובהחלט יתכן שלאחר שנה עד שלוש שנים תופיע צורה נורמאלית יותר של פעילות כימית גם ללא טיפול תרופתי כלשהו. יחד עם זאת, אם ההפרעה חזקה דייה כדי לגרום לנסיונות אובדניים הסיכון רב (17% מהניסיונות גם יצליחו). מכאן, שיש לטפל בדיכאון כבמחלה בעלת פוטנציאל הרסני. יש להתייחס לכל אמירה כגון "היה עדיף אם הייתי מת", או "הלוואי ויכולתי לקפוץ מהחלון", כאל חום גבוה פתאומי שדורש ביקור אצל רופא. התבטאות שמביעה תכנון מפורט, כגון "אני עומד לקפוץ לגלגלי המכונית המתקרבת", דורשת טיפול חירום מיידי ויתכן שאף אשפוז. יש לזכור שגם אם תהיה החלמה ספונטנית אחרי שנה שנתיים הרי שחווית הדיכאון הקשה עלולה להשפיע על האישיות והביטחון העצמי גם לתקופות ארוכות בהרבה ולכן מניעת התמשכות הדיכאון נמצאת בסדר עדיפות גבוה ביותר.
הדיכאון משתק למעשה את האינסטינקט ההישרדותי. החשיבה האובדנית של אדם מדוכא, אינה דומה למחשבות האובדניות של אדם נורמאלי שנמצא בנקודת משבר בחייו. התאבדויות שנובעות מדיכאון הן פחות מתוכננות והניסיון האובדני יותר מכאיב ומיידי, למשל קפיצה ממכונית נוסעת. הדחף ההתאבדותי יכול לבוא לידי ביטוי בפגיעה עצמית, כגון חיתוך הגוף בסכין. זהו ניסיון להימלט מהכאב הנפשי הבלתי נסבל.
למרות שהמדע התפתח מאוד בשנים האחרונות עדיין מידת הבנתנו על פעילות המוח מוגבלת ביותר. הגורמים לדיכאון יכולים להיות פסיכולוגיים ו/או פיזיולוגיים. גורמים פסיכולוגיים יכולים להיות חוויות ותהליכי חיים שמשפיעים על אופן החשיבה ומצב הרוח. גורמים פיזיולוגיים יכולים להיות למשל שינוי הורמונאלי (תקופת המחזור, הריון, סוף ההיריון, תקופת הבלות). הרמות ההורמונאליות אצל גברים משתנות גם הן, אך באופן בולט פחות. ישנן מחלות כרוניות שדיכאון הוא תופעת  הלוואי שלהן, למשל מחלות לב ופרקינסון. זו כנראה תוצאה של אפקט כימי של אותן מחלות, מכיוון שמחלות שאינן פחות טראומטיות וקשות, אינן גורמות לתופעת לוואי זו.
נראה שיש לדיכאון גם היבט תורשתי. אין מדובר בתופעה של "שחור או לבן", כלומר, אין תורשה וודאית של דיכאון, אך ישנם אנשים שנמצאים בסיכון רב יותר לתגובה דיכאונית ואילו אחרים שנמצאים בסיכון נמוך יותר לדיכאון, גם אם ייחשפו לאותם גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. מחקרים הראו שהנטייה הגנטית לדיכאון גבוהה יותר בקרב קרובי משפחה, מאשר בקרב ילדים מאומצים או בין בני זוג. יש לזכור שאין אדם שהוא חסין מפני דיכאון בנסיבות מסוימות. אנשים דיכאוניים יכולים להצביע על אירוע או מצב שאחראי לדעתם על חוסר האושר שלהם. יחד עם זאת, אנשים דיכאוניים נוטים לסבול באופן טבעי מרגשות אשם חריפים ביותר גם בלי קשר לאירוע אותו הם תופסים כגורם הדיכאון. היכולת של האדם להגיב לאירוע חיצוני שאינו בהכרח בשליטתו (פיטורין, גירושין, מוות במשפחה וכדומה), תלויה בגורמים רבים, כגון כוחות נפש, תמיכה של חברים וסביבה, בריאות פיזית, תורשה ואפילו מזג האוויר. ההתמודדות תלויה גם בגורמים פסיכולוגיים פנימיים שניתנים לניתוח בטיפול פסיכולוגי – מדוע הביטחון העצמי של האדם נפגע בצורה כה משמעותית? האם הוא יכול למצוא מקור חדש לביטחון עצמי? פסיכותרפיה יכולה לעזור באופן משמעותי במצבים אלו.
לא כל אדם שנתקל באירועי חיים קשים הופך לדיכאוני ולא כל דיכאוני חווה אירועים חמורים כגון אלו. צריך להבין שחלק מהדיכאונות נגרמים כתוצאה מהפרעה פתאומית בפעילות הכימית במוח, ללא גורם ברור שניתן לאבחן, כשם שמיגרנה או שבץ יכולים להופיע בפתאומיות.
כאשר המצב הדיכאוני מתייצב, צצות גם הבעיות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות. אחרי הכול, איזו דרך יכולה להוביל מהר יותר לפיטורין או לגירושין מאשר התנהגות דיכאונית שאינה מאפשרת לעבוד או לתקשר? איזה מצב פסיכולוגי יכול להיות גרוע יותר לצורך התמודדות עם זהות עצמית פגועה מאשר שנאה עצמית פתולוגית? ואיזו פגיעה יכולה להיות חמורה יותר לביטחון העצמי מאשר הופעה חיצונית מוזנחת כתוצאה מאובדן המוטיבציה להתקלח, להדיח כלים או לבחור בגדים נאים? גם הבריאות נפגעת כתוצאה מהדיכאון, חלק מהדיכאוניים אינם ישנים ואינם אוכלים, חלק ישנים ואוכלים כל הזמן, לפעמים מתוך רצון להישאר ערים, ולעתים משום שזהו הדבר היחיד שנותן להם מעט הנאה ונחמה (פחמימות מגבירות את ייצור הסרוטנין שעוזר בכך). אין כמעט דיכאוני שמסוגל להתעמל או לצאת לאוויר הצח. האפקטים הם מעגליים וגורמים להתגברות הדיכאון.
השאלה הנפוצה "האם הדיכאון הוא בעיקר פסיכולוגי או פיזיולוגי" אינה כלל השאלה העיקרית. הדיכאון יכול להתחיל מהופעתם של אירועים פסיכולוגיים או פיזיולוגיים ובדרך כלל שני הגורמים מעורבים בכך. בכל מקרה, הדיכאון מתפתח במהירות לסדרה של בעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות שהולכות ומצטברות. זו הסיבה לכך ששילוב של התערבות פסיכולוגית ופיזיולוגית נותנת את המענה הטוב ביותר עבור מרבית החולים בדיכאון.

הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון

ישנן גישות פסיכולוגיות רבות שעוזרות לאנשים בדיכאון להחלים. פסיכותרפיה מציעה לאנשים את האפשרות לזהות את הגורמים שהביאו לדיכאון שלהם ולטפל בסיבות הפסיכולוגיות, ההתנהגותיות והבינאישיות שגרמו לדיכאון. הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור לאנשים דיכאוניים בנושאים הבאים:
להצביע על הבעיות שתרמו לדיכאון ולעזור להם להבין אילו היבטים בבעיות אלו הם יכולים לפתור או לשפר. הם יכולים לעזור לאדם לשפר את הקיום הרגשי והמנטלי שלו. הם יכולים להראות למטופל כיצד התמודד בעבר עם רגשות דומים.
הטיפול עשוי לשנות דפוסי חשיבה מעוותים שנלווים לרגשות של חוסר אונים וחוסר תקווה שמאפיינים דיכאון. למשל, אנשים דיכאוניים נוטים להכללות ולחשיבה במונחים של "תמיד" או "אף פעם". הם גם נוטים להתייחס לאירועים כלליים באופן אישי. מטפל מיומן יכול להציע נקודת מבט חיובית יותר על החיים.
מטפלים יכולים לבחון חשיבה וצורות התנהגות אחרות שיוצרות בעיות ושתורמות לדיכאון. הם יכולים לעזור למטופל דיכאוני להבין ולשפר דפוסי התקשרות עם אנשים אחרים, והשיפור יוביל לשינוי בדיכאון.
המטפל יכול לעזור לאדם לזכות בתחושות של שליטה על חייו והנאה מהם. האדם לומד לבחור בחירות וליהנות מחדש מפעילויות.
כל טיפול פסיכולוגי הוא בראש ובראשונה פתיחת מסלול לעזרה עצמית, כלומר, להחזיר למטופל את יכולותיו לעזור לעצמו.
אדם שחווה אפיזודה של דיכאון, רבים סיכוייו לחוות אפיזודה נוספת. קיימות עדויות לכך שפסיכותרפיה יכולה להפחית את הסיכון לאפיזודות עתידיות, או להחליש את עוצמתן. באמצעות הטיפול הפסיכולוגי, יכול האדם ללמוד טכניקות להתמודדות עם הכאב או עם דיכאון עתידי.
אין שיטה פסיכולוגית אחת שנחשבת ליעילה על פני האחרות. מחקרים הראו שפעמים רבות דווקא אישיות המטפל וטיב הקשר שנוצר עימו מנבאים בצורה טובה את הצלחת הטיפול יותר מגישתו התיאורטית של המטפל. לפיכך סוגים רבים של פסיכותרפיה, יכולים לעזור לאנשים הסובלים מדיכאון. השיחות עם הפסיכולוג יכולות לעזור למטופל להתבונן לתוך עצמו ולפתור את בעיותיו דרך חילופי דברים עם המטפל. לעיתים בשלב החריף של הדיכאון אין אפשרות להגיע להבנות עמוקות ויש צורך בטיפול תומך בגישה קוגניטיבית התנהגותית, לעתים אף בליווי "שיעורי בית" בין מפגשים. לאחר שיפור מסוים במצב הדיכאון ניתן להגיע לטיפול דינמי שעוסק הן בעולם הפנימי של המטופל והן ביחסיו הבינאישיים עם הסביבה. באופן כללי, מחלות דיכאון חמורות ומתמשכות דורשות טיפול תרופתי בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי.
לקבלת רקע על סוגי הטיפולים הפסיכולוגיים השונים ועובדות שונות לגבי טיפול פסיכולוגי פנו לקישור הבא באתרנו:
http://www.psychologia.co.il/facts1a.htm

בסקירת המאמרים שלנו הצגנו בדצמבר 2008 מאמר בשם "פסיכותרפיה לדיכאון אצל מבוגרים: מטה-אנליזה של מחקרים השוואתיים על תוצאות". מטרת המחקר היתה לבדוק האם קיימים טיפולים פסיכולוגיים יעילים יותר לדיכאון. לצורך זאת ביצעו מחברי המחקר סדרה סקירות סטטיסטיות שבהם הושוו 7 סוגי טיפול פסיכולוגיים שונים לדיכאון בעוצמה קלה עד בינונית.
הממצאים לא מצאו כל אינדיקציה לכך שיש טיפול פסיכולוגי עדיף על פני טיפול אחר. ממצאים אלו תואמים לממצאים שנמצאו לפני זמן רב על כך שאין הבדל משמעותי בין שיטות טיפול פסיכולוגי באופן כללי. לשיטת הטיפול כוח הסבר של 10% בלבד על הצלחת הטיפול. יתרת כוח הניבוי נובע מאישיות המטפל (30% כוח הסבר) ובעיקר מרמת המוטיבציה והגישה של המטופל שמגיע לטיפול (60%). מכאן שהאינטראקציה בין המטפל למטופל היא המקור המרכזי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי ולא הגישה הפסיכולוגית התיאורטית של המטפל.
נפרט להלן 7 סוגים של טיפולים פסיכולוגים אשר נסקרו במאמר האמור מאת קויצ'פרס ושותפיו מ-2008, כאמור, המחקר לא מצא עדיפות או נחיתות לאף אחד מסוגי הטיפולים הללו:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive–behavior therapy (CBT
בטיפול זה המטפל מתמקד על השפעתם של מחשבות בעייתיות של המטופל על התנהגותו הנוכחית ועל תפקודו העתידי. CBT נועד להעריך, לאתגר ולשנות את המחשבות והאמונות הבעייתיות הללו בעזרת הבניה מחדש קוגניטיבית. בשיטת טיפול זו המטפל שם דגש רב על "שיעורי בית" ופעילויות המתרחשות מחוץ לחדר הטיפול. המטפל מפעיל השפעה אקטיבית באינטראקציה הטיפולית ונושאי השיחה בטיפול קשורים לגישה פסיכו-חינוכית שבה מלמד המטפל את המטופל דרכים חדשות להתמודד עם מצבי לחץ. ניתן להבחין בין שני סוגים CBTעיקריים. הראשון הוא CBT שבו להבניה מחדש הקוגניטיבית של המחשבות והאמונות יש תפקיד מרכזי – למשל לפי הפרוטוקול הטיפולי שפיתחו בק ושותפיו במאמרם מ-1979. השני הוא CBT שבו בנוסף לרכיב האמור יש מרכיבים נוספים וחשובים אף יותר, למשל, הפעלה התנהגותית של המטופל, אימון למיומנויות חברתיות, הרפיה, מיומנויות להתמודדות ועוד. דוגמה לגישה זו היא קורס להתמודדות עם דיכאון כפי שמופיע במאמרם של לווינסון ושות' מ-1984.

טיפול תומך לא-מנחה (Nondirective supportive therapy (SUP

מדובר בשיטת טיפול לא מובנית ללא הפעלה של טכניקה פסיכולוגית ייחודית. הגישה פועלת בשיטות מקובלות המשותפות לרבים מהטיפולים הפסיכולוגיים, למשל, לאפשר למטופל לבטא את עצמו ולשתף בחוויותיו וברגשותיו, לבטא אמפתיה ולשמש מקור לתמיכה נפשית ורגשית בתוך ה-setting הטיפולי. גישה זו אינה מתיימרת לספק פתרונות או מיומנויות חדשות. היא מתבססת על ההנחה שהקלה של בעיות אישיות יכולה להיווצר באמצעות שיחה ודיון עם אחרים. גישה זו מתוארת בספרות בד"כ כייעוץ או טיפול תומך. אחת מהגישות האופייניות לסוג טיפול זה מיוחסת לעבודתו של רוג'רס משנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. לפי גישתו יש חשיבות מיוחדת ומרפאת לאמפתיה ולשיקוף שנותן המטפל למטופל אשר מביע את מחשבותיו ורגשותיו בפני המטפל.

טיפול התנהגותי מפעיל (Behavioral activation therapy (BA

טיפול מסוג זה נועד להגביר פעילות חיובית ומהנה של המטופל בסביבתו ועם האנשים הסובבים אותו. פעמים רבות נכלל בטיפול זה אימון למיומנויות חברתיות. למרות שגישה זו פותחה על ידי לווינסון ושותפיו כפי שמתואר במאמרם משנת 1976, נכללים בה עקרונות נוספים שאינם משוייכים ללווינסון. יש חוקרים שמשייכים לגישה זו גם את פרוטוקול ה-CBT של בק מ-1979 בגלל הדמיון בעקרונותיהם.

טיפול פסיכודינאמי (Psychodynamic therapy (DYN

המטרה העיקרית של הטיפול הפסיכודינאמי היא להגביר את מודעותו של המטופל לגבי עצמו וליצור אצלו תובנה לגבי קונפליקטים לא מודעים. הנחת היסוד של הטיפול הפסיכודינאמי היא שגורמים לא מודעים של המטופל בילדותו ולאורך ההיסטוריה האישית שלו, ובעיקר ביחסים הבינאישיים שלו עם דמויות קרובות, משפיעים באופן משמעותי על חייו בהווה ועל קשיים פסיכולוגיים עימם הוא מתמודד. בשיטת טיפול זו המטפל מתרכז בעברו של המטופל, במערכות היחסים שלו בעבר ובהווה, בקונפליקטים שלו וכדומה, ובאופן בו גורמים אלו משפיעים על תפקודו. המטפל בגישה זו מעודד את המטופל להעלות חומרים מהלא-מודע בעזרת חלומות, משאלות, פנטזיות ואסוציאציות חופשיות. יש להדגיש שבמהלך המחקר הנוכחי נבחנה השפעתו ויעילותו רק של טיפול פסיכודינאמי קצר מועד כדי שניתן יהיה להשוות בין יעילותם של הטיפולים השונים בניטרול גורם אורך הטיפול.

טיפול של פתרון בעיות (Problem-solving therapy (PST

טיפול זה מוגדר כהתערבות שבה מפעילים את התהליכים הבאים: הגדרה של בעיות אישיות, יצירת מספר פתרונות אפשריים לכל בעיה, בחירת הפתרון העדיף, יישומו של הפתרון בצורה סיסטמתית ומתוכננת, הערכה אחר הביצוע של התוצאות וקביעת היעד הבא לטיפול. למשל, גישתו של Nezu מ-1986 ושל מיינורס-ווליס ושות' מ-1995.

פסיכותרפיה בין-אישית (Interpersonal psychotherapy (IPT

גישה זו מובנה מאוד ומבוססת על פרוטוקול נוקשה שנועד להתייחס לנושאים בין-אישיים בדיכאון תוך התעלמות מכל רכיב אחר של הדיכאון. הנחת היסוד של גישה זו היא שאם המערכת הבין אישית של הפרט תשתפר יחלוף עימה גם הדיכאון על הסימפטומים השונים שבו. לגישה זו אין מערכת תיאורטית מקיפה והיא נובעת מעבודותיהם של סאליבן, מאייר ובולבי. הגרסה הנוכחית בה משתמשים בגישה זו פותחה על ידי ג'ראלד קלרמן ומיירנה וויסמן בשנות ה-80.

אימון למיומנויות חברתיות (Social skills training (SST

אימון למיומנויות חברתיות היא סוג של טיפול התנהגותי שבו מלמדים את המטופל מיומנויות שעוזרות לו בבניה ושיקום של מערכות יחסים בין-אישיות, כמו גם בלימה של יחסים שאינם מיטיבים עימו. ברוב הגרסאות של השיטה המטופלים מאומנים להיות אסרטיביים ובאמצעות זאת לעמוד על זכותם לבטא רגשות בצורה אוטנטית שמכבדת ולא מעליבה.

הטיפול התרופתי בדיכאון

קבלת טיפול תרופתי נוגד דיכאון מומלץ לפנות לרופא פסיכיאטר לייעוץ. כיום ישנם גם רופאי משפחה הנותנים תרופות פסיכיאטריות מסוימות אך בד"כ מומלץ להימנע מכך ולפנות לרופא מומחה בפסיכיאטריה.

כיצד התרופות האנטי דיכאוניות מרפאות דיכאון?

ישנם סוגים שונים של תרופות אנטי דיכאוניות, כולן עובדות על עיקרון העלאת רמת נוירו טרנסמיטורים מסוימים במוח (בדרך כלל סרוטנין, נוראפינפרין ודופאמין). לא ברור עדיין מדוע העלאת אותם נוירוטרנסמיטורים מפחיתה את חומרת הדיכאון. תיאוריה אחת גורסת כי העלאת ריכוז הנוירוטרנסמיטורים מביאה לשינויים בריכוז הרצפטורים (קולטנים) במוח, שאליהם אותם נוירוטרנסמיטורים נקשרים. השינוי הזה הוא שמביא לשיפור.

האם התרופות האנטי דיכאוניות הן למעשה סמים ממריצי מצב רוח ?

התשובה שלילית. בניגוד לממריצים שמשפרים את מצב הרוח של כל מי שנוטל אותם, התרופות האנטי דיכאוניות ישפרו את מצב הרוח של אנשים דיכאוניים בלבד. הבדל נוסף הוא שממריצים מביאים לשיפור מיידי ומהיר, בעוד שההשפעה של התרופות האנטי דיכאוניות איטית יותר ואורכת מספר שבועות. הממריצים יוצרים מצב מלאכותי, ואילו התרופות האנטי דיכאוניות גורמים למוח להגביר את הייצור הטבעי של הנוירוטרנסמיטורים.

איזה אחוז מהאנשים הדיכאוניים יגיב לתרופות אנטי דיכאוניות?

כשני שליש מהסובלים מהפרעה במצב הרוח יגיבו לכל סוג של תרופה אנטי דיכאונית. אנשים שאינם מגיבים לסוג התרופה הראשון שנטלו, יגיבו בדרך כלל לסוג השני.

כיצד מרגישים כשמגיבים ל תרופה אנטי דיכאונית?

האם אחוש אופוריה כשהדיכאון שלי יגיב ל תרופה אנטי דיכאונית?

התיאור השכיח ביותר של האפקטים של התרופות האנטי דיכאוניות, הוא שהדיכאון כאילו עוזב את האדם, והחולה מרגיש נורמאלי. אנשים שמגיבים לתרופות האנטי דיכאוניות אינם חשים אופוריה. הם חשים עצבות כשקורים להם אירועים עצובים, וחשים שימחה כשקורים להם דברים משמחים. העצב שהם חשים כתוצאה מאכזבות, אינו דיכאון אלא תחושת דכדוך רגילה. התרופות האנטי דיכאוניות אינן גורמות אושר, אלא מטיבות עם הדיכאון. לא ניתן לקבל אושר בצורת גלולה.

כיצד ניתן לדעת שהטיפול נכשל? כיצד ניתן לדעת מתי להחליף טיפולים?

הטיפול האנטי דיכאוני אינו יעיל כאשר החולה ממשיך להיות מדוכא. כאשר מצב זה מתרחש, יבקש החולה בדרך כלל להחליף תרופה. לרוב הטיפול אינו מופסק בטרם עברו 8 שבועות מתחילתו. כל שינוי בלקיחת התרופה חייב להיות מתואם עם הרופא המטפל.

הקטגוריות העיקריות של תרופות האנטי דיכאוניות

ישנם סיווגים רבים לתרופות אלו. שני סוגים של תרופות האנטי דיכאוניות נמצאות בשימוש כבר למעלה משלושים שנה. אלו האנטי דיכאוניים הטריציליקים והמעכבים המונואמיניים. ישנם גם תרופות אנטי דיכאוניות חדישות יותר, חלקן עם תופעות לוואי מועטות בלבד, אולם אף אחת מהן לא הוכחה כיעילה יותר משני הסוגים הותיקים הללו. למעשה, ישנם חולים רבים שאינם מגיבים ל תרופות האנטי דיכאוניות החדישות, ומטופלים בהצלחה בתרופות הותיקות.

התרופות האנטי דיכאוניות הטריציליקיות (tricyclic antidepressant TCA) כוללות תרופות כמו אימפירמין(Impiramine) (טופאניל, אמיטריפטיניל, אלאוויל), דספארמין (Desipramine) , נורפראמין, נורטריפילין(Nortriptyline) (אוונטיל ופאמלור).
המדכאים המונואמינים (Monoamine oxidase inhibitors MAOI)

כוללים טרניקלופארמין (פאראנט), פנאלאזין(נארדיל), ואיזוקרבואקסיד (מארפלן), שייצורו הופסק לאחרונה בארה"ב.
קבוצה פופולארית נוספת של תרופות אנטי דיכאוניות מוכרת בעיקר מהפרוזק ששייך למשפחה של SSRI(Serotonin reuptake inhibitors). התרופות הראשונות מסוג זה ששווקו בארה"ב היו הפלוקאטין (פרוזאק),הסרטאלין (זולופט) והפרוקסטין (פאקסיל) שהגיעו מעט אחר כך. יש בסדרה זו מספר רב של תרופות המשווקות בשמות שונים.

טיפול בצמח מרפא

בשנים האחרונות הובע עניין רב בשימוש בצמחי מרפא לצורך טיפול בדיכאון ובחרדה. לדוגמה, צמח בשם St. John’s Wort שמשמש בעיקר לטיפול בחרדה מתונה,שימש עד כה בעיקר באירופה וכעת החלו לגלות בו עניין גם בארה"ב. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב לא תמך בשימוש בצמח עבור דיכאון מז'ורי, אך מחקרי המשך יערכו עבור סוגי דיכאון חלשים יותר. מחקר נוסף הראה כי St. John’s Wort פועל על צומת מטאבולית חשובה שמשמשת לפעילות של תרופות שונות, לטיפול באיידס, במחלות לב, דיכאון ותרופות נגד דחיית שתלים. לכן, המלצת המחקר היתה להזהיר את החולים משימוש בצמח זה עד קבלת תוצאות על אופן השפעתו בסוגים נוספים של דיכאון. צמחי מרפא נוספים שטרם נבדקו הם יופדרה,ג'ינקו, אכיניצאה וג'ינסאנג. כל טיפול בצמחי מרפא צריך להינתן רק לאחר התייעצות עם רופא.

טיפול חשמלי ECT

טיפול חשמלי היא דרך יעילה לטיפול באנשים הלוקים בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות. ניתן לטפל באמצעותECT בחולים עם דיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות, חולים שסובלים מתופעות לוואי חמורות וחולים הסובלים מדיכאון כה חריף שיש לשפר את מצבם במהירות. שימוש ב ECT נעשה הן לטיפול בדיכאון והן לטיפול במאניה. ישנם אנשים הסובלים ממחלות גופניות חמורות שאינן מאפשרות להם ליטול תרופות אנטי דיכאוניות ולסבול מתופעות הלוואי שלהן, וה ECT מאפשר את החלמתם. ECT מביא לשיפור המצב הדיכאוני תוך שבועיים שלושה ולכן חולים החייבים להחלים במהירות, יכולים להיות מועמדים מצוינים לטיפול.
לטיפול בחשמל יצא מוניטין שלילי בשל העובדה שבעבר הוא בוצע ללא הרדמה וגרם סבל רב לחולים. כיום מדובר בטיפול שניתן תחת הרדמה ונחשב כטיפול יעיל וטוב. סדרה של טיפולי ECT כוללת בדרך כלל בין שישה לשנים עשר טיפולים. החולה מקבל תרופות שגורמות לשינה, רפיון השרירים והפחתת הרוק ו/או הרדמה כללית. הזרם החשמלי מועבר למוח באמצעות אלקטרודות. הזרם גורם לפעילות מוחית (EEG) שנראית כמו התפרצות חזקה. הטענה היא שהתפרצות זו היא שמביאה לשיפור הקליני שנראה לאחר סדרת טיפולים. מדיווחים של אנשים שטופלו ב ECT עולה כי 80% מהם חשו כי הטיפול הועיל להם ו 75% טענו כי קבלת הטיפול אינה מפחידה יותר מטיפול אצל רופא השיניים. ה-ECT הוא טיפול יעל ביותר בדיכאון, אולם יש ללוות אותו בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות. אם לא ניתן טיפול תרופתי, יש סיכוי של 50% לנסיגה במצב לאחר שישה חודשים.
אין עדות לנזק מוחי כתוצאה מ ECT. אישה שקיבלה למעלה מ 1,000 טפולים של CT, ומתה מסיבות טבעיות, עברה ניתוח מוחי לאחר מותה ולא נמצאה כל ראייה לנזק מוחי שנגרם לה. יחד עם זאת, ECT גורם לבעיות זיכרון זמניות לאחר הטיפול שעלולות להימשך אף מספר חודשים. חלק מהמטופלים מתלוננים על בעיות זיכרון שנמשכות זמן רב יותר, אם כי לא נמצאה עדות לכך במבחנים פסיכולוגיים.

מה כדאי לחפש אצל הרופא הפסיכיאטר המטפל?
כיצד תדעו שהיא/הוא מבינים את הדיכאון?

ישנם מספר דברים שיש לבדוק במידה  ואתה מחפש רופא שירשום עבורך תרופות אנטי דיכאוניות. אם אתה מטופל בפסיכותרפיה, כדאי לבדוק את עמדת הרופא לגבי טיפול פסיכולוגי בדיכאון. לא כדאי לבחור רופא ששולל פסיכותרפיה שכן הדיכאון אינו מושפע רק מגורמים ביולוגיים והטיפול בשיחות בשילוב עם הטיפול התרופתי עשוי להיות היעיל ביותר. תמיד מומלץ לשאול את הרופא מהי השקפתו לגבי דיכאון, הגורמים לו והטיפול בו. במידה ומדובר בטיפול פרטי מומלץ לבדוק לפני הפגישה הראשונה את תנאי התשלום והאם ניתן לקבל החזר מקופת החולים.
אספקט נוסף הוא היא המידה שבה משתף הרופא את המטופל בתהליך קבלת ההחלטות. אפשר למשל לשאול במהלך הפגישה "כיצד תחליט מהו הטיפול המתאים עבורי?" ולראות האם אתה חש נוח עם התשובה שקיבלת. אפשר ללמוד הרבה מהדרך בה רופא יענה על שאלה כזו, וקיים הבדל בין רופא שיברך על שאלות כגון זו, ובין רופא שיתרגז ויענה עליה בחוסר סבלנות.

מה עליי לעשות אם התרופה האנטי דיכאונית אינה עובדת?

אנשים רבים מחליטים שהתרופה אותה נטלו אינה מועילה מכיוון שהם מצפים לחוש שיפור מיידי עם נטילת התרופה. יש להבין כי על מנת שהתרופה תשפיע, יש להגיע לכמות מסוימת של חומר בדם, במשך תקופת זמן מסוימת. הזמן המינימאלי להשפעה הוא כחודש חודשיים ועד תום תקופה זו אין להפסיק את נטילת התרופה, אלא אם כן היא גורמת לתופעות לוואי חמורות. עבור תרופות רבות יש להעלות את המינון כל תקופה מסוימת, ותקופת החודשיים שצוינה לעיל מתייחסת להעלאת המינון האחרונה, ולא לזמן שחלף מתחילת נטילת התרופה.
במידה והתרופה האנטי דיכאונית הביאה לשיפור חלקי במצב, אך לא לריפוי מלא של הדיכאון, ניתן להעלות את המינון עד לתחושת הקלה, או עד שמופיעה החמרה בתופעות הלוואי, לשלב תרופה נוספת או להחליף לתרופה אחרת. הרופא המטפל הוא הגורם היחידי שמוסמך לקבל החלטות בנושא וזו הסיבה שכדאי לפנות למומחה בפסיכיאטריה לטיפול בדיכאון ולא להסתפק ברופא המשפחה.

תרופות נוגדות דיכאון – מי הכי יעילה? ממצאי מחקר עדכני

השורה התחתונה: מחקר עדכני מ-2009 השווה בין 12 תרופות נוגדות דיכאון והגיע למסקנה שציפרלקס(Escitalopram) ולוסטראל (Sertraline) אמורות להיות כנראה ברירות המחדל הראשונות למצבי דיכאון מאג'ורי. עם זאת, יש לסייג זאת ולומר שלחלק מהתרופות האחרות כנגד דיכאון יתרונות לסימפטומים אחרים, או שנותנות מענה למצבים מיוחדים, או שמופעלות כאלטרנטיבה לאחר קושי שעלה בהפעלת ברירת המחדל. יודגש שמומלץ לקבל ייעוץ ייעודי בכל מקרה של נטילת תרופות נוגדות דיכאון מרופא פסיכיאטר מומחה. לאחר התאמת התרופה לאורך זמן ניתן לעיתים להמשיך את הטיפול דרך רופא המשפחה.
המאמר האמור מדגיש, כפי שציינו בסקירתנו עד כה, שדיכאון מאג'ורי (Major Depression) היא אחת מהמחלות הנפשיות הנפוצות ביותר באוכלוסיה הכללית אשר משפיעה על יותר מ-16 אחוזים ממבוגרים לאורך חייהם.המאמר גורס שדיכאון מאג'ורי ניתן לטיפול תרופתי, אך שהדור הראשון של הטיפול בדיכאון, כמו למשל בתרופות טריציקליות, אינו משמש כיום יותר כברירת מחדל ראשונה, ומקומו הוחלף בתרופות מהדור השני הכוללות תרופות מסוג "חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין" – SSRI, SNRI ואחרים, רובן מבוססות על פעולה במערכת הסרוטונין. תרופות מסוג זה נחשבות כיום כהמלצת השימוש הראשונה בדיכאון, ורק אם מסיבה כלשהי הטיפול אינו יעיל או גורר תופעות לוואי משתמשים בתרופות מסוג אחר.
מחקרים רבים נעשו בעבר כדי להשוות בין יעילותן של תרופות שונות, ואכן נמצאו הבדלים, אלא שאלו היו לא עקביים בין המחקרים השונים. מטרתו של מחקר הסקירה הנוכחי היה להשוות בין 12 תרופות פופולאריות לשימוש כיום כנגד דיכאון כפי שנבחנו במספר רב של מחקרים. שיטת המחקר השתמשה ב"מטה אנליזה מרובת טיפולים" (MTM), שנקראת גם "מטה אנליזה רשתית (Network Meta-analysis) שהיא טכניקה סטטיסטית שמאפשרת ביצוע השוואות ישירות ועקיפות גם יחד, וזאת גם כאשר לא בוצעה השוואה ישירה. לדבר חשיבות כיוון שלא כל 12 התרופות השוו בכל מחקר, ולכן היה צורך להשליך בין ממצאי מחקרים מסוימים למחקרים אחרים בהשוואות עקיפות.
המחקר הנוכחי פורסם בכתב העת  – The Lancet בעברית, "אזמל המנתחים", שהוא אחד מהוותיקים ביותר בעולם הרפואה – נוסד בשנת 1823. כתב עת יוקרתי זה מפרסם מדי פעם סקירות מקצועיות מקיפות שזוכות לחשיפה ופרסום רב בעולם הרפואה. אחת מסקירותיו האחרונות למשל היה על העדר יעילותן של תרופות הומאופטיות ועורר סערה גדולה בעולם. לפיכך ממצאי המחקר הנוכחי משמעותיים שכן לפרסומים מכתב עת זה מוניטין והם נחשבים לאמינים בעיניהם של רופאים רבים.
המחקר סקר 117 מחקרים שבחנו בסך הכל כ-26 אלף אנשים שקיבלו טיפול נוגד דיכאון מאג'ורי אוניפולרי בכל המינונים המקובלים בין השנים 1991 ל-2007. בטבלה שלהלן מופיעות 12 התרופות שהושוו במחקר. ברשימה הרצ"ב ניתן לראות את שמו של החומר הגנרי, מותגי התרופות הנפוצים בישראל ובעולם לחומר זה, שימושים נוספים או ייחודיים לכל תרופה מעבר לשימוש בה בדיכאון וכן המינונים המצויים בשימוש בתרופה.

הממצאים העיקריים שעולים מהמחקרים מורים ש:
תרופות מספר 4, 8, 11 ו-12 (מסומנות בטבלה אפור) נמצאו כיעילות יותר באופן מובהק מאשר תרופות מספר 3, 5, 6, 9 ו-10.
תרופה 10 היתה פחות אפקטיביות מכל שאר התרופות נוגדות הדיכאון.
תרופות 4 ו-11 (למשל, ציפרלקס ולוסטראל, בהתאמה) הן האפקטיביות ביותר לטיפול בדיכאון מאחר והן התקבלו הכי טוב – גרמו לפחות תופעות לוואי ולכן הביאו לפחות הפסקות נטילה של התרופה לעומת תרופות 3, 6, 9, 10 ו-12. יש לציין לפיכך שאפקטיביות התרופה אינה באה לביטוי רק ביעילותה כנגד דיכאון, אלא גם במידה בה היא גורמת לפחות תופעות לוואי וכך לדבקות רבה יותר של המטופלים לנטול אותה וכך להתגברות על הסימפטומים.
תרופה 11 (למשל, לוסטראל) אמורה להיות כנראה בחירת המחדל הראשונה לטיפול בדיכאון בינוני עד חמור במבוגרים מאחר והיא כוללת את האיזון הטוב ביותר בין תועלת, התקבלות (פחות תופעות לוואי והפסקות) ומחיר רכישה זול יחסית.

תמיכה סביבתית

באילו עוד דרכים עוזרים המטפלים לאנשים דיכאוניים ולקרובים להם?

המעורבות והתמיכה של משפחה וחברים יכולות להוות גורם משמעותי בעזרה לאדם הדיכאוני. המשתתפים ב"קבוצת התמיכה" יכולים לעזור בכך שיעודדו את האדם היקר להם לדבוק בטיפול ולהתאמן בטכניקות ההתמודדות והשיטות לפתרון בעיות שנלמדו במסגרת הפסיכותרפיה. חיים משותפים עם אדם דיכאוני יכולים להיות קשים ביותר ושוחקים את בני המשפחה והחברים. הכאב שבהתבוננות באדם יקר שסובל מדיכאון, עלול להביא לתחושות של חוסר אונים ואובדן. תרפיה משפחתית או זוגית, יכולה להיות יעילה בכך שתאסוף יחדיו את כל האנשים שהושפעו מהדיכאון ותעזור להם למצוא דרכים יעילות להתמודדות משותפת. סוג כזה של פסיכותרפיה יכול גם לספק הזדמנות לאנשים שמעולם לא חוו דיכאון, ללמוד יותר על המחלה ולזהות דרכים יעילות לתמיכה בסובל מדיכאון.

כיצד יכולים בני משפחה וחברים לעזור לאדם הנמצא בדיכאון?

הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות הוא לעזור לאותו אדם לקבל אבחון וטיפול מתאימים. בנוסף, יש לעודד אותו להמשיך בטיפול עד להיעלמות הסימפטומים או לחפש טיפול אחר אם לא חלה הטבה במצבו. לעתים, המצב דורש קביעת הפגישה עם הרופא המטפל עבור המטופל וליוויו לשם. יש גם לפקח אחר נטילת התרופות. הבעיה העיקרית שבמצבים דיכאוניים יש נטייה לפאסיביות שעלולה לחבל בטיפול. בנושא זה התמיכה הסביבתית חשובה כדי ליצור ולשמר את הטיפול, הן הפסיכולוגי והן התרופתי.
נושא שני וחשוב לא פחות הוא התמיכה הרגשית באדם החולה. התמיכה כוללת הבנה של המצב, סבלנות רבה, חיבה ועידוד. יש לעודד את החולה לשוחח ולהקשיב לדבריו. אין לפסול את התחושות שעולות במהלך השיחה, אבל כדאי להצביע גם על נקודות שיכולות לעורר תקווה. אין להתעלם מאמירות אובדניות ויש לדווח עליהן מייד לפסיכולוג ולרופא המטפל. רצוי להזמין את האדם המדוכא להצטרף להליכות, לסרטים ולפעילויות נוספות, ולא להתאכזב אם הוא דוחה את ההצעות שוב ושוב. יש לעודד השתתפות בפעילויות שבעבר הסבו לו הנאה (תחביבים, ספורט, פעילויות דת), אבל לעשות זאת בהדרגה. האדם המדוכא זקוק לחברה, אך יותר מדי דרישות עלולות להגביר אצלו את תחושת הכישלון.
משפחות רבות מתקשות להבין שדיכאון היא מחלה ככל המחלות. כשם שנדרשת תמיכה כאשר בן משפחה חולה בדלקת ריאות או עובר ניתוח כך גם יש להכיר בעובדה שדיכאון היא מחלה ויש לטפל בה באופן כזה. טיפול נכון ומסור יעזור לרוב החולים להבריא תוך פרק זמן סביר.

עיינו בשאלונים לבדיקה עצמית של דיכאון

The post דיכאון: טיפול אבחון והתמודדות appeared first on PSY.

פסיכואנליטקאים רבים  עסקו בשאלה האם יש הבדל בין טיפול פסיכואנליטי ובין פסיכואנליזה. ישנם כאלה הרואים בפסיכואנליזה וטיפול פסיכואנליטי כנעים על רצף של טיפול מהאינטנסיבי יותר לקל יותר. פרויד עצמו התייחס לכך כבר בתחילת דרכו כשאמר שהפסיכואנליזה היא ה״ זהב״ הטהור בטיפול וכל צורת טיפול אחרת היא דילול של אותו זהב בסוגסטיות טיפוליות.

הטיפול הפסיכואנליטי נבדל מטיפולים פסיכולגיים אחרים כמו טיפול קוגניטיבי , טיפול התנהגותי, emdr ,בכך שהוא עושה מקום להקשבה לתהליכים המודעים והלא מודעים בשעה הטיפולית. ההנחה שעומדת בבסיס הקשבה זו היא שאנחנו מונעים על יד תהליכים לא מודעים ולא רציונליים כפי שמתבטאים בחלומות , פליטות פה , אסוציאציות חופשיות.  בכדי להבין טוב יותר  את העולם  הפנימי של המטופל , המטפל שם דגש בהקשבה והבנה שלו בתהליכים לא מודעים אלה. דרך ההבנה ניתן להשיג שליטה טובה בעולמנו הרגשי ולהשיג חופש רב יותר בבחירות ואפשרויות התמודדות בהווה. טיפול פסיכואנליטי ופסיכואנליזה הינם כלים רבי ערך למציאת ויצירת משמעות ואיכות חיים נפשית טובה יותר.

נהוג להבחין בין טיפול פסיכואנליטי לפסיכואנליזה בכמה פרמטרים:

עמדת המטפל/ האנליטקאי: בפסיכואנליזה העמדה של האנליטקאי היא עמדה ניטרלית ,מפרשת ולא  מתערבת. בטיפול הפסיכואנליטי עמדת המטפל פחות ניטרלית ויותר אינטר אקטיבית.

1. המוקד הטיפולי : בטיפול הפסיכואנליטי המוקד של הטיפול הוא חייו של המטופל מחוץ למסגרת הטיפולית, הווי אומר במציאות החיצונית שלו ואין כמעט התייחסות ליחסים  בין המטפל למטופל . מטרת הטיפול הפסיכואנליטי הוא התאמה טובה יותר למציאות החיצונית שלו כפי שבאה לידי ביטוי בבעיות ספציפיות  כגון: קשיי תפקוד  על רקע מתח או חרדה, קושי בניהול קשרים או יחסי זוגיות, אבל , אובדן ועוד.
2. בפסיכואנליזה ,לעומת זאת המוקד הוא על המתרחש בעולמו הפנימי של האנליזנט( מטופל שנמצא באנליזה) והבנה מעמיקה יותר על התהליכים הנפשיים הפנימיים . האנליזנט מתבקש לדבר באסוציאציות חופשיות וזאת מבלי לצנזר כל מחשבה או רגש שעולים לתודעתו. האנליזנט משמש כמין עד לעצמו , ולתהליכים הנפשיים בתוכו.
3. התייחסות ליחסים בין המטפל והמטופל: באנליזה יש התייחסות ומשמעות ליחסים הנרקמים  בין האנליזנט לאנליטקאי שלו. דרך פרוש ומשמעות היחסים  האנליטקאי לומד על יחסי האובייקט הפנימיים של המטופל. הדבר מאפשר לאנליטקאי להבין טוב יותר את היחסים שהמטופל  יוצר עם עצמו ועם אחרים משמעותיים בחייו. הבנה זו מאפשרת דרך פירוש היחסים שינוי והגמשה של דפוסי יחסים והתמודדות עם המציאות החיצונית.

טיפול פסיכואנליטי יעיל לאנשים שרוצים להבין את עצמם טוב יותר ואת המתרחש בעולמם הפנימי בין אם מתוך רצון להתמודד טוב יותר עם בעיות ספיציפיות ובין אם מתוך רצון להבין את עצמם טוב יותר ואת האופן שבו הם מתנהלים בחייהם. בטיפול נוצרת הזדמנות ומרחב לגדילה והתפתחות אישית. במרחב הטיפולי המטפל והמטופל מתחילים אט אט למצוא  מילים, לתאר ולהבין את אותן חוויות שקודם לכן לא ניתן היה לתארן ולהבינן.מתן המשמעות ומובן למצוקה הנפשית , לחוויות ולרגשות המטופל מאפשרות הקלה במצוקה , כמו גם התחלה של יכולת לארגן ולחשוב את הבעיות מנקודות מבט שונות . מצב שנחשב היה ״תקוע ״קודם לכן, יכול להיפתח למחשבות נוספות ומתוך כך להשתנות למצב שמאפשר תנועה וזרימה .

בפסיכואנליזה, האינטנסיביות הגדולה יותר של המפגשים, השכיבה על הספה , עמדת האנליטקאי ומוכנותו של האנליזנט לשתף פעולה עם התהליך האנליטי, מאפשרים העמקה, הרחבה ושינוי גדול יותר בעולמו הפנימי ובחייו של האנליזנט .

האם טיפול פסיכואנליטי או פסיכואנליזה יכולים לעזור לי?

כאמור, ישנם הבדלים בין שיטות הטיפול אך גם הרבה דברים משותפים. הטיפול הפסיכואנליטי ״ נולד ״ למעשה מתוך הפסיכואנליזה וינק ממנה דברים רבים כפי שהם מוכרים היום בטיפול .

ההתייחסות להלן היא לגבי האפקטיביות של טיפול פסיכואנליטי ופסיכואנליזה גם יחד :

טיפול פסיכואנליטי מתאים ויכול לעזור למגוון של בעיות רגשיות ונפשיות כמו גם לבעיות פסיכוסומטיות שנוגעות לחיבור בין גוף ונפש.

בין השאר טיפול פסיכואנליטי יכול לעזור ב:

חרדה, מתח , הפרעת חרדה.

אובדן ,צער,פרידה .

בעיות משפחתיות

הפרעות אישיות

דימוי עצמי נמוך

הפרעות אכילה ( אנורקסיה , בולימיה )

בעיות מיניות

שאלות בנוגע למיניות , זהות מינית, הומסקוסאליות ולסביות

קשיים ביחסים בין אישיים ויחסים זוגיים

בעיות פסיכוסומטיות

בטיפול הפסיכואנליטי יש כלל בסיסי אחד עוד מימיו של פרויד והוא כלל האסוציאציות החופשיות. המטופל מתבקש לדבר באופן חופשי , כנה ופתוח ככל האפשר במהלך הפגישה וזהו תנאי בסיסי והכרחי להצלחת הטיפול. היכולת לתת אמון במטפל ובתהליך האנליטי משפיעה גם היא במידה רבה על הצלחת הטיפול.

הסטינג ( המסגרת ) האנליטי

אורך פגישה טיפולית קבוע ואוניברסלי ונע בין 45-50 דקות לפגישה . מועד הפגישה נקבע על ידי המטפל והמטופל בזמן שמתאים לשניהם.

מועד תחילת הפגישה מוסכם מראש ולכן אחור לפגישה יגרור זמן פגישה קצר יותר.

מינון הפגישות בטיפול הפסיכואנליטי נע בין פגישה חד שבועית עד 2-3 פגישות לשבוע .

בפסיכואנליזה, מינון הפגישות נע בין 4-5 פגישות בשבוע שמתקיימות על פי רוב על הספה .במידה והמטופל ירגיש נוח יותר על הכורסה הפגישות יתנהלו כך.

מה זה פסיכואנליטקאי

רבים תוהים על המינוח המקצועי פסיכואנליטקאי.

פסיכואנליטקאי הוא איש מקצוע טיפולי, פסיכאטר , עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני שעבר הכשרה מסודרת בפסיכואנליזה  במכון מוכר כמו המכון הפסיכואנליטי בירושליים או המכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל אביב. ההכשרה היא ארוכת שנים ( כ-5 שנים) במהלכה המתמחה לומד ומעמיק בתאוריות הפסיכואנלטיות, עובר אנליזה לימודית ועושה אנליזות בהדרכת פסיכואנליטקאי בכיר. סיום ההכשרה כרוכה בהגשת עבודה ובאישורה על ידי ועדה של פסיכואנליטקאים מהמכון. בסיומה הפסיכואנליטקאי יכול לעשות אנליזות באופן עצמאי והוא מצטרף כחבר בחברה הפסיכואנליטית  בישראל ובעולם .

יש לציין שזוהי ההכשרה המעמיקה ביותר שקיימת בפסיכולוגיה ולכן האנליטקאי הוא בעל הידע והמקצועיות המעמיקים  ביותר בתחום הפסיכולוגי ובטיפול נפשי.

The post מה זה טיפול פסיכואנליטי? appeared first on PSY.

בחזרה למאמר הראשי על דיכאון

כיצד אוכל למדוד את השפעת הטיפול על הדיכאון שלי?

יש למלא את השאלון מדי שבוע ביום ושעה קבועים מבלי להסתכל בשאלונים הקודמים. לאחר מכן ניתן לבחון את השינויים שחלו בציונים שניתנו. הסעיפים שלהלן מתייחסים לדרך בה הרגשת והתנהגת בשבוע החולף. עבור כל פריט, סמן את המידה בה הוא נכון עבורך.

0 = לגמרי לא
1 = במידה מועטה
2 = במידת מה
3 = במידה ממוצעת
4 = במידה רבה
5 = במידה רבה מאוד

הטבלה תוכננה למדוד את חומרת הדיכאון והיא רגישה לשינויים שנובעים מטיפול תרופתי או פסיכולוגי.
היא לא תוכננה לאבחן קיום או אי קיום של דיכאון או מאניה.

עזרה עצמית – כיצד להתמודד עם הדיכאון על בסיס יומיומי

לכל אחד מאיתנו יש שיטות לעבור זמנים קשים. הרשימה הבאה מכילה רעיונות אפשריים להתמודדות עם דיכאון. ניתן לנסות אותם עד מציאת הפעילות שעוזרת לך אישית.
חלק מהרשימה כוללת פריטים חופפים. לא חשוב. קרא הכל ונסה לבחור לפחות פריט או שניים שמתאימים לך עכשיו.

• כתיבה – כתיבה של יומן עוזרת למנוע מהאומללות להקיף אותנו במעגלים.
• האזנה לשירים בעלי משמעות חיובית עבורך.
• קריאה – גש לספריה ובחר ספר שרצית לקרוא זמן רב. כדאי אולי לבחור ספרים שעוסקים במחלת הדיכאון, למשל ביוגרפיות על אנשים שסבלו מדיכאון והצליחו בחיים למרות זאת.
• שינה – גם כשאתם עסוקים אל תשכחו לפנות זמן לשינה. שימו לב אם מה שעשיתם לפני השינה השפיע על האופן בה ישנתם.
• אם אתה חושש שאתה עלול להזיק לעצמך, אל תישאר לבד. חפש מישהו שיהיה איתך, ואם זה לא מתאפשר, שוחח עם מישהו בטלפון. אם אין לך מישהו שאתה יכול לדבר איתו, התקשר ל"קו חם" (ער"ן לדוגמא), גם אם נדמה לך שהמצב שלך אינו כה חמור.
• חבק מישהו או שמישהו יחבק אותך.
• אל תישכח לאכול. שים לב אם אכילת מזונות מסוימים (למשל, סוכר וקפה) משפיעה על הדרך בה אתה מרגיש.
• הכן לעצמך ארוחת ערב מפוארת, והזמן אליה מישהו.
• עשה אמבטיית קצף.
• עבוד עם המחשב, גלוש באינטרנט.
• צפה בסרט מצחיק בוידיאו.
• צא להליכות ארוכות ברגל.
• רקוד. לבדך בבית או עם חבר.
• אכול בתבונה. נסה לשלב בין מאכלים שאתה אוהב אך הקפד לשלב מזון בריא.
• שחק עם ילדים.
• קנה לעצמך מתנה.
• צלצל לחבר.
• קרא בדיחות באינטרנט.
• עשה משהו נחמד בצורה יוצאת דופן עבור מישהו.עשה משהו נחמד בצורה יוצאת דופן עבורך.
• צא החוצה והתבונן בשמיים.
• עשה פעילות גופנית כלשהי, אבל אל תתייחס אליה כל כך ברצינות.
• צא לעבוד בגינה או שתול פרחים חדשים באדנית החלון.
• שיר שירים. אם אתה חושש מתגובת השכנים, צא לנסיעה ושיר עם הרדיו בקול רם. יש משהו מרגיע בשירת שירים ישנים ואהובים.
• בחר משימה אחת קלה, למשל טאטוא הרצפה, ועשה אותה.
• אם אתה מסוגל לעשות תרגילי הרפיה ומדיטציה זה פתרון מצוין. אבל, אם אתה בדיכאון ושפוף, לא תצליח לעשות מדיטציה. תוכל במקום זאת לבחור קטע קריאה מרגיע ולקרוא אותו לעצמך בקול רם.
• אסוף פרחים והתבונן בהם.
• בחר משימה קטנה וספציפית שאתה יודע שתהיה מסוגל לממש. זה יעזור לך להרגיש שהגשמת משהו במקום להתעסק ברעיונות מופשטים על שינוי. למשל, אמור שלום לאדם זר אם אתה מנסה להיות חברותי יותר. או נקה חלק מהבית אם אתה מנסה להתארגן ולהיות בסביבה מסודרת יותר.
• אמץ חתול או כלב. דאגה לחית מחמד עשויה להפעיל אותך וגם לספק לך חברה ואהבה.
• אם אתה חרד מפני משהו שאתה מנסה להתעלם ממנו, חפש תמיכה שתאפשר לך להתמודד איתו.
• קום. דיכאונות רבים מאופיינים ברגשות אשם עצומים. דברים רבים שדיכאוניים רוצים לעשות בגלל המחלה שלהם (להישאר במיטה ולא לצאת), הביאו להתדרדרות בדיכאון ולתחושת שקיעה של האדם המדוכא. לכן, אם ישנת שש או שבע שעות, נסה לצאת מהמיטה ברגע שהתעוררת ולהתחיל את היום.
• נקה את הבית. כשהדיכאון מתגבר קשה לעתים לבצע פעילות מחשבתית מורכבת, אבל קל יותר לעשות פעילות פיזית פשוטה.
• פעילות התנדבותית באופן קבוע, עוזרת לגרש את השדים… היא עוזרת להזיז את המיקוד ממך ולהעביר אותו לאנשים שסובלים אולי מבעיות קשות יותר ממך.
• באופן כללי, חשוב לנסות ולהבין האם משהו שאתה פשוט לא מצליח לעשות, הוא משהו שאתה לא מצליח לעשות משום שאתה בדיכאון (לכתוב תוכנת מחשב או להיות מקסים בבליינד דייט), או שמדובר במשהו שאתה כן מסוגל לעשות, אבל חושש שהוא יהיה סיוט עבורך (לנקות את הבית, לצאת מהמיטה, לטייל עם חבר). אם מדובר במשהו שאתה יכול לעשות, נסה לעשותו בכל זאת. לא בטוח שתצליח, אבל אם תצליח, תרגיש נפלא ותוכל לומר לעצמך "הרגשתי רע, אבל תראו איך הצלחתי!". הטכניקה הנ"ל טובה במיוחד עבור פעילויות פיזיות (ניקיון, בישול וכו') ואת הפעילויות המנטאליות כדאי לדחות אחרי שהדיכאון ישכך.
• אל תציב לעצמך מטרות קשות מדי ואל תיקח על עצמך תחומי אחריות רבים מדי.
• נסה לשבור משימות גדולות לכמה משימות קטנות יותר. קבע סדרי עדיפויות ונסה לעשות מה שאתה יכול, כמו שאתה יכול.
• אל תצפה מעצמך ליותר מדי. ציפיות בלתי מציאותיות רק תגברנה את תחושת הכישלון כשלא תצליח לממש אותן. פרפקציוניזם מחריף את הדיכאון.
• נסה להיות בחברת אנשים אחרים. הדבר עדיף מאשר להיות לבד.
• השתתף בפעילויות שעשויות להסב לך הנאה – התעמלות הדרגתית, צפייה בסרטים, משחק כדורסל או השתתפות בפעילות דתית או חברתית כלשהי. אל תתאמץ יתר על המידה ואל תתאכזב אם הרגשתך לא תשתפר מייד. השיפור לוקח זמן.
• בזמן שאתה בדיכאון אל תקבל החלטות מהותיות כמו לעזוב את מקום עבודתך או להתחתן/להיפרד. החשיבה השלילית שמלווה את הדיכאון עלולה להוביל אותך לקבלת החלטות שגויות לחלוטין. אם קבלת ההחלטה הכרחית, נסה להסביר שתחליט מייד לכשהדיכאון יעבור. כשאתה בדיכאון, אתה לא רואה את עצמך, את העולם או את העתיד בצורה אובייקטיבית.
• גם אם אנשים אומרים לך "לצאת מהדיכאון", זה בלתי אפשרי. ההחלמה מהדיכאון דורשת טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות ו/או פסיכותרפיה. אתה לא יכול פשוט להוציא את עצמך מהמחלה, ולומר לדיכאוני לעשות זאת, זה כמו לומר למישהו עם תת פעילות בבלוטת התריס, להוציא את עצמו מהמחלה.
• זכור – הדיכאון גורם למחשבות שליליות כלפי עצמך, העולם, האנשים בחייך והעתיד. יש לזכור כי המחשבות השליליות אינן דרך רציונאלית לחשוב על דברים, זה כאילו אתה בוחן את העולם תחת מעטה של שליליות. המחשבות השליליות הן חלק מהדיכאון והן תיעלמנה כאשר הדיכאון יתחיל להגיב לטיפול. אם ההשקפה השלילית וחסרת התקווה שלך מביאה אותך לשקול התאבדות, גש לרופא ובקש עזרה. התאבדות היא מעשה בלתי הפיך שנובע מהמחשבות חסרות התקווה והבלתי מציאותיות.
• נסה לזכור כי ההרגשה שכלום לא יוכל לשפר את המצב הדיכאוני, היא חלק מהמחלה עצמה. הדברים אינם כה חסרי תקווה כפי שנדמה לך.
• אם אתה תחת טיפול תרופתי – קח את התרופות על פי המרשם. התייעץ עם הרופא לפני נטילת התרופות לגבי תופעות הלוואי האפשריות ומה לעשות במקרה והן מופיעות. אל תפסיק ליטול את התרופות ואל תשנה את המינון מבלי להתייעץ עם הרופא.
• קרא חומר על דיכאון ונסה לקבל אינפורמציה על המחלה שלך.
• שוחח עם הרופא שלך אם נדמה לך שיש לך תופעות לוואי לא רצויות כתוצאה מהתרופות.
• ספר לרופא/מטפל כל מה שעשוי להיות רלוונטי לטיפול.
• לא כדאי לפספס פגישות עם הפסיכולוג או הרופא, מכיוון ש"אתה לא מרגיש טוב".
• אל תנסה לעשות הכול בעת ובעונה אחת. טפל בכל משבר בעיתו.
• אם אתה מנסה לזכור מספר דברים, כדאי לרשום אותם. טפל בכל משימה בנפרד. ניתן להכין רשימה קצרה של משימות שיש לבצע עכשיו, ורשימה ארוכה יותר של משימות שניתן לבצע מאוחר יותר. אחרי כתיבת הרשימה הארוכה, נסה לשכוח ממנה לבינתיים.
• אם הכנת רשימת מטלות שיש לבצע, הכן תמיד גם רשימה של מטלות שכבר השלמת, והחמא לעצמך על מה שכבר עשית. אל תמחק את הרשימה של הדברים שכבר עשית מהרשימה המקורית, כדי שלא תראה רק משימות שטרם בוצעו. עדיף להעביר קו על מה שבוצע.
• שתיית אלכוהול גורמת בדרך כלל להחמרת הדיכאון. חלק מהתרופות מכילות אלכוהול,  ולכן מומלץ לקרוא את התווית לפני נטילתן. טיפול תרופתי עשוי לשנות את הדרך בה אלכוהול משפיע על הגוף.
• עשה כל יום שני דברים. בתקופות קשות, כשאתה לא רוצה לעשות כלום, עשה רק שני דברים. בהתחשב במצבך הגופני והרגשי, שני הדברים יכולים להיות להתקלח ולעשות שיחת טלפון, או כתיבת מכתב וסיוד החדר.

האם כדאי לפנות לייעוץ? בחן את עצמך

להלן מספר שאלונים למדידה עצמית של דיכאון.
יש להדגיש שמדובר בבדיקה ראשונית לשירות הציבור והיא אינה מחליפה אבחון מקצועי של פסיכולוג או פסיכיאטר ואין להסתמך על ממצאיה בכל אופן שהוא, למעט אינדיקציה ראשונית על מצבכם.
במידה ואתם חושבים שאתם סובלים מסימפטומים של דיכאון פנו לאיש מקצוע ללא דיחוי ובלי קשר לתוצאות המבדקים העצמיים שלהלן.

האם כדאי לפנות לייעוץ? בחן את עצמך – שאלון סימפטומים לדיכאון 1

על פי האיגוד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב: האם מדובר בדיכאון קליני?
ספור את מספר השאלות שאכן משקפות את מצבך כיום:

1.      האם אתה עצוב או חסר מנוחה?
2.      האם איבדת עניין בפעילויות שבעבר הסבו לך הנאה?
3.      האם חלו שינויים במשקל גופך או בתאבונך?
4.      האם חלו שינויים בדפוסי השינה שלך?
5.      האם אתה חש רגשות אשם?
6.      האם קשה לך להתרכז, לזכור דברים או לקבל החלטות?
7.      האם אתה חש עייפות או ירידה באנרגיה?
8.      האם אנשים העירו לך על חוסר המנוחה שלך?
9.      האם אתה חש חסר תקווה או חסר אונים?
10.    האם חשבת מחשבות אובדניות?

ספרת את מספר התשובות?

על פי האיגוד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב, 5 תשובות חיוביות או יותר בשאלון האמור מצביעות על אפשרות לדיכאון קליני ומצביעים על צורך לפנייה לאבחון מקצועי.

האם כדאי לפנות לייעוץ? בחן את עצמך – שאלון סימפטומים לדיכאון 2

על פי ODST  (סולם למדידת דיכאון)
רשום על נייר את מספר תשובות א', ב', ג', ד', ה' שצברת.
אין צורך לרשום את מספר השאלה, רק את מספר הפעמים שצברת א', ב', ג' ד' או ה'.

האם במשך 4 שבועות ומעלה –

1.      אתה מרגיש עצוב, לא שמח או "על הפנים"?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

2.      האם אתה עייף, נטול אנרגיה וקשה לך להתרכז?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

3.      האם אתה חש חוסר מנוחה ועצבנות?
א.                               אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

4.      האם קשה לך לישון ואתה אוכל יותר מדי או פחות מדי?
א.                               אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

5.      האם אינך נהנה עוד מפעילויות שבעבר הסבו לך הנאה?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

6.      האם איבדת עניין במין או שאתה חווה בעיות בתפקוד המיני?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

7.      האם לוקח לך זמן רב מבעבר לקבל החלטות או להתרכז?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

8.      האם אתה חש שאיש אינו אוהב אותך ושאתה חסר ערך?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן
9.      האם אתה חש אשם בלי סיבה ממשית?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן
10. האם אתה מרגיש שתמיד תיכשל, לא משנה עד כמה תתאמץ?
א.                              אף פעם
ב.                              לעתים נדירות
ג.                               לפעמים
ד.                              לעתים קרובות
ה.                             מרבית הזמן

ספרת את מספר התשובות א',ב',ג',ד',ה' שענית?

ODST הוא מבחן ראשוני לאבחון סימפטומים דיכאוניים ואינו מהווה תחליף להערכה מקצועית. רק מומחה יכול לאבחן דיכאון. מטרת המבחן לתת הערכה ראשונית לגבי הימצאותם של סימפטומים  לדיכאון מתון, שמצביעים על הצורך לפניה לאבחון מקצועי.
תשובות א' וב' אינן נחשבות לצורך הבדיקה ותוכל להתעלם מהן.
אם צברת 4 תשובות מדרגה ג' ומעלה – יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית
השאלון פותח במקור על ידי ד"ר ווגיה וויליאם יזאק.

האם כדאי לפנות לייעוץ? בחן את עצמך – שאלון סימפטומים לדיכאון 3

המבחן הבא, הידוע בשם שאלון ווקפילד פותח במקור על ידי ד"ר פיליפ סניית'. השאלון מוצג כאן על מנת לאפשר לקורא לזהות את הסימפטומים והסימנים לדיכאון. שאלון זה אינו מהווה תחליף לביקור אצל מומחה לבריאות הנפש. רק מומחה יכול לאבחן דיכאון.
המבחן כולל קבוצות של משפטים. קרא כל קבוצת משפטים ואז סמן את המשך המשפט שמתאר בצורה הטובה ביותר את תחושותיך.
שים לב לסמן את המשפט שמסמל את תחושותיך כעת ולא את תחושותיך בעבר, או כיצד היית רוצה לחוש בעתיד.

כדי לקבל תוצאות עליך לסכם את התשובות המספריות. למשל, סעיף א' ענית 1 וסעיף ב' ענית 2 – צברת 3 נקודות, וכך הלאה עד סיום השאלון.

א.                     אני חש אומלל ועצוב
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

ב.                     קל לי לעשות דברים שעשיתי בעבר
0.                                          כן, בהחלט
1.                                          כן, לפעמים
2.                                          לא ממש
3.                                          בכלל לא

ג.                      אני חש פאניקה ופחד בלי סיבה נראית לעין
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

ד.                     יש לי התקפות בכי, או אני מרגיש כך
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

ה.                     אני עדיין נהנה מדברים שהסבו לי הנאה בעבר
0.                                          כן, בהחלט
1.                                          כן, לפעמים
2.                                          לא ממש
3.                                          בכלל לא

ו.                      אני חסר מנוחה ומתקשה לשבת במקום אחד
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

ז.                      אני נרדם בלי כדורי שינה
0.                                          כן, בהחלט
1.                                          כן, לפעמים
2.                                          לא ממש
3.                                          בכלל לא

ח.                     אני נעשה עצבני כשאני יוצא מהבית
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

ט.                     איבדתי עניין בדברים
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

י.                      אני מתעייף בלי סיבה
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

יא.                    אני עצבני מבעבר
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

יב.                    אני מתעורר בשעה מוקדמת, ואז ישן רע במשך כל הלילה
0.                                          בכלל לא
1.                                          לא ממש
2.                                          כן, לפעמים
3.                                          כן, בהחלט

סכמת את סך הניקוד של כל התשובות?

הניקוד בכל שאלה הוא 0,1,2,3. אם ציונך הנצבר בשאלון כולו הוא 15 ומעלה, כדאי לפנות לייעוץ אצל מומחה בנושא דיכאון.
נדגיש שוב ששאלון זה מובא כאן כשירות לציבור אך אינו מהווה תחליף לביקור אצל מומחה לבריאות הנפש. רק איש מקצוע מיומן שהוכשר לכך יכול לאבחן דיכאון.
הערה: לעתים, אנשים מקבלים ציון נורמאלי במבחן אך בפועל הם סובלים מדיכאון ויכולים להיעזר בייעוץ מתאים.

שאלון ידע על דיכאון – עד כמה אתה יודע על דיכאון?

סמן על דף את התשובות ובסיום השאלון בדוק את בקיאותך

1.  שאלה – איזו קבוצת גיל היא בעלת הסבירות הרבה ביותר ללקות בדיכאון?
א.         16-24
ב.         25-44
ג.          45-49
ד.         50 ומעלה

2.  שאלה – גורם משמעותי לדיכאון הוא חוסר היכולת להביע או להתמודד עם
א.         שמחה
ב.         עצב
ג.          קנאה
ד.         כעס

3.  שאלה – איזו טכניקה לטיפול עצמי עשויה להקל על דיכאון?
א.         עבודה יצירתית, אומנות
ב.         התעמלות
ג.          שמירה על פעילות יומית סדירה
ד.         שמירה על שעות שינה מוגבלות וקבועות
ה.         כל התשובות נכונות

4.  שאלה – איזו התנהגות מבין הרשומות מטה מאפיינת דיכאון?
א.         היפר אקטיביות
ב.         חוסר עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה
ג.          שינויים מהירים במצב הרוח
ד.         אגרסיה בלתי מוסברת

5.  שאלה – בזמן דיכאון, כדאי להימנע מ…
א.         יחסים רומנטיים
ב.         אכילה
ג.          עבודה
ד.         הכרעות חשובות לחיים

6.  שאלה – אילו מהסימנים הבאים מאותתים כי אתה זקוק לעזרה בנושא דיכאון?
א.         תחושת עצבות קלה
ב.         עייפות מתמשכת
ג.          קושי בריכוז ובזיכרון
ד.         תשובות ב' וג'

7.  שאלה – מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לחבר בדיכאון?
א.         להתעלם ממנו
ב.         לעודד אותו לבלות זמן לבד
ג.          להיות שמח ועולץ
ד.         להקשיב לו

8.  שאלה – מה מהבאים עלול להזיק לחברך המדוכא?
א.         לומר לו ש"יצא מזה"
ב.         לנתח בפרוטרוט את הבעיה שלו
ג.          לקבוע פעילויות מהנות
ד.         תשובות א' וב'

9.  שאלה – אילו מהמשפטים הבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את הדיכאון?
א.         התפרצות רגשית פתאומית
ב.         הכול בראש שלך
ג.          מחלה אמיתית שמשפיעה על הגוף והנפש
ד.         סיבה טובה להתחבא בחדר

10.  שאלה – דיכאון משפיע בעיקר על
א.         מתבגרים
ב.         מבוגרים
ג.          קשישים
ד.         כל התשובות נכונות

11.  שאלה – חלק מהסימפטומים של דיכאון הם
א.         עצבות, בעיות בשינה, חוסר הנאה, שימוש מוגבר בסמים ואלכוהול, עייפות
ב.         מחשבות אובדניות, קושי בריכוז, חוסר מנוחה, תחושות אשם
ג.          אנרגיה רבה, בזבזנות ומיניות גוברת
ד.         תשובות א' וב'

12.  שאלה – מהי דיסטמיה?
א.         צורה חמורה של דיכאון שדורשת טיפול חשמלי
ב.         צורה של דיכאון שבה הסימפטומים מופיעים מדי חורף
ג.          שם נוסף להפרעה דו קוטבית או מאניה-דיפרסיה
ד.         סוג חמור פחות של דיכאון שכולל סימפטומים כרוניים וארוכי טווח

13.  שאלה – מהו המשפט הנכון לגבי הפרעה דו קוטבית או מאניה-דיפרסיה?
א.         היא לא יכולה להופיע אצל ילדים
ב.         זו הפרעה שמתאפיינת בהתקפי דיכאון
ג.          זו הפרעה שמתאפיינת במחזורי דיכאון ומאניה
ד.         זו הפרעה שמתאפיינת בדיכאון שמופיע בחודשי החורף

14.  שאלה – טיפול בדיכאון יכול לכלול
א.         תרופות
ב.         פסיכותרפיה
ג.          קבוצות תמיכה
ד.         כל התשובות נכונות

15.  שאלה – לא צריך להתייחס תמיד ברצינות לדיבורים אובדניים
א.         נכון
ב.         לא נכון

16.  שאלה – מתבגרים שמדברים על דיכאון רק מחפשים תשומת לב
א.         נכון
ב.         לא נכון

17. שאלה – חיתוך עצמי מהווה סימן לדחפים אובדניים
א.         נכון, חיתוך ופציעה עצמית הוא אימון לקראת ניסיון אובדני
ב.         לא בהכרח,  החיתוך יכול להוות דרך להקלה רגשית בלי בהכרח שאיפה למות

18.  שאלה – איזו קבוצה היא הפגיעה ביותר ללקות בדיכאון?
א.         נשים אשכנזיות
ב.         נשים עירוניות
ג.          נשים בגיל הבלות
ד.         נשים בגילאי 25-44

19.  שאלה – מהו הטיפול המומלץ לדיכאון?
א.         טיפול תרופתי
ב.         פסיכותרפיה
ג.          טיפול תרופתי בשילוב פסיכותרפיה
ד.         ECT

20.  שאלה – מהו הגורם העיקרי לדיכאון?
א.         חוסר איזון בנוירוטרנסמיטורים
ב.         כעס מודחק
ג.          חוסר אונים נרכש
ד.         אבל
ה.         אין סיבה יחידה. כל אחת מהסיבות לעיל יכולה להוביל לדיכאון.

21.  שאלה – אילו מהמשפטים הבאים לגבי התאבדות הוא נכון?
א.         שיחה על התאבדות עם אדם דיכאוני עלולה לתת לו רעיונות
ב.         ניסיון אובדני שנכשל אומר שהאדם יצא מכלל סכנה
ג.          אנשים בעלי נטיות אובדניות לא באמת רוצים למות. הם רוצים שהכאב יפסק.
ד.         אנשים שמדברים על התאבדות לעולם לא יתאבדו.
ה.         כל אחד שרוצה להרוג את עצמו הוא משוגע.

22.  שאלה – לאיזו קבוצה משתייך הפרוזק?
א.         MAOI
ב.         TRICYCLIC
ג.          SNRI
ד.         SSRI

23.  שאלה – מה מהבאים עלול לגרום לדיכאון ריאקטיבי (תגובתי)?
א.         חוסר איזון כימי
ב.         אובדן של אדם יקר
ג.          גירושין
ד.         תשובות ב' וג'

24.  שאלה – מהי דיסטמיה?
א.         תחושת עצבות שנמשכת לפחות שנה
ב.         תנודות חדות במצבי הרוח
ג.          דיכאון שמופיע בחורף
ד.         שינוי דרמטי במצב הרוח, ההתנהגות והתפקוד שנמשך מרבית היום למשך שבועיים לפחות

25.  שאלה – מהי השיטה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון בקרב מתבגרים?
א.         להניח להם עד שהם יוצאים מהדיכאון
ב.         לדבר עם חבר
ג.          לדבר עם יועץ
ד.         שילוב של טיפול יחידני ומשפחתי

26.  שאלה – איזו דיאטה מקילה על הדיכאון?
א.         הימנעות מסוכר
ב.         הימנעות מקפאין
ג.          הימנעות ממשקאות אלכוהוליים
ד.         כל התשובות נכונות

27.  שאלה – מהן האלטרנטיבות הלא תרופתיות שעוזרות לטיפול בדיכאון?
א.         התעמלות ודיאטה מתאימה
ב.         שינה טובה
ג.          ניחומים אצל חברים
ד.         שחרור הרגשות על ידי בכי
ה.         כל התשובות נכונות

28.  שאלה – מה מבין המשפטים הבאים לגבי דיכאון נכון?
א.         יותר בנים מבנות מנסים להתאבד
ב.         יותר בנות מנסות להתאבד, אבל יותר בנים מצליחים כי הם נוטים להשתמש יותר באמצעים קטלניים כמו נשק.
ג.          דיכאון מופיע יותר בקרב בנים
ד.         בנות בוחרות באמצעים קטלניים ככלי נשק, יותר מבנים.

29.  שאלה – כיצד מאבחנים דיכאון?
א.         סריקה מוחית
ב.         בדיקת דם
ג.          אבחון שנעשה על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר
ד.         פונים לאישפוז בבית חולים פסיכיאטרי

30.  שאלה – עם מי כדאי להתייעץ לגבי תרופות?
א.         המטפל שלך
ב.         תוכנית רדיו
ג.          חברים
ד.         רופא פסיכיאטר

31.  שאלה – היכן ניתן לחפש עזרה בנושא דיכאון?
א.         אצל רופא המשפחה
ב.         מומחים כמו פסיכולוג או פסיכיאטר
ג.          קו חם
ד.         יועץ במקום העבודה
ה.         חדר מיון בבית חולים
ו.          כולם מקומות שניתן לקבל בהם עזרה

32.  שאלה – מה מהמשפטים הבאים אינו נכון, לגבי דיכאון בגיל הילדות?
א.         אבחון מוקדם יכול לעזור לילד בהתפתחותו הרגשית, החברתית וההתנהגותית
ב.         הרופאים עלולים להדביק על הילד תווית של חולה
ג.          2.5% מהילדים סובלים מדיכאון
ד.         בשנת 1997, התאבדות הייתה הסיבה העיקרית למוות בקרב בני 10-24
ה.         ילדים אינם סובלים מדיכאון

סימנת על דף את כל התשובות?

כעת בדוק את בקיאותך: לחץ כאן לראות את התשובות לשאלות

בחזרה למאמר הראשי על דיכאון

The post שאלונים למדידה עצמית של דיכאון appeared first on PSY.

במאמר זה אנסה לגעת בהיבטים שונים שקשורים בנושא החרדה משינוי בטיפול פסיכואנליטי ובפסיכואנליזה בכלל. הכמיהה לשינוי היא המניע המרכזי בפנייה לטיפול והחרדה מפני השינוי המיוחל היא העניין המרכזי בו.

הפנייה לטיפול מלווה במשאלה ליצור שינוי. משהו לא עובד, אנחנו לא מרוצים ממשהו. יחד עם התחושה של אי שביעות רצון ושל חוסר סיפוק אישי עולה גם רצון לשיפור בחיים. הפנייה הגלויה לטיפול מלווה אם כך לעיתים קרובות בבקשה להשפעה וליצירת שינוי בחיים.

באופן פרדוקסלי, עצם המשאלה ליצירת השינוי מעוררת את החרדה הגדולה ביותר ואת הרצון לדחות או לבטל כלל את הפנייה לטיפול או, במידה שפונים, להפסיק את הטיפול אחרי פגישה אחת או פגישות מספר.

אני מבקשת לדון כאן, אם כן, בפרדוקס הזה של הרצון לשינוי מחד גיסא ובפחד משינוי מאידך גיסא.

אני רוצה לטעון שבנפש האדם מתקיימת למעשה תנועה כפולה כלפי הרעיון של שינוי: משיכה מצד אחד וחרדה ורתיעה מצד אחר. ניתן לומר שמתקיימת תנועה נפשית של אמביוולנטיות והיחס הוא יחס דו ערכי כלפי המשאלה לשינוי. ברובד הגלוי האדם שפונה לטיפול מבקש שינוי בחייו , אך ברובד אחר , הרובד הלא מודע, הוא חרד משינוי ורוצה  להישאר עם מה שהוא כבר מכיר ויודע על עצמו . מה שנקרא – ״ללכת על בטוח" . ההצעה להתחיל טיפול עשויה לעורר חרדה מעצם העובדה שהטיפול מערער על האמיתות שהאדם כבר יודע ולמד על עצמו והמטפל מציע  מחשבות ונקודות מבט נוספות על אותו דבר עצמו, מה שיכול לעורר חרדה ואי נוחות. תחושות אלו עלולות לעורר רצון מיידי להפסיק את הטיפול. לא פעם יגויסו על ידי האדם שפנה לטיפול ורוצה להפסיקו נימוקים שונים, כגון: ״אין לי כסף לזה״, ״אין לי זמן לזה״, ״זה בין כה לא יעזור לי״, ״טיפול לוקח המון זמן״, ״בין כה זה יעבור לי, אז למה אני צריך טיפול״, ״אני כבר מודע לכל הבעיות שלי ואני לא רואה שזה מוסיף לי הרבה״, ״אני יכול לבד להבין את הבעיות שלי, אז בטח שאני לא צריך לשלם על זה גם כסף״ ועוד ועוד. חשוב לציין שכל אלה אמירות שגם אם יש להן תימוכין במציאות החיצונית, הן משקפות גם את החרדה ואי הנוחות שמתעוררות עם הפנייה לטיפול ומייצגות את החרדה מטיפול ובעיקר משינוי. האדם שמשתמש באמירות כגון אלה יגייס את מציאות חייו החיצונית כדי להסביר לעצמו מדוע כדאי לא להתחיל או להמשיך טיפול בהינתן  העובדות המציאותיות ובלבד שלא להתעמת עם חרדותיו שלו מפני טיפול ושינוי .

בתחום הביולוגיה ידועים תהליכים שמטרתם שימור העצמי. איעזר להלן במונח  אוטופואזיס Verala & Maturana (1984) . זהו תהליך של ייצור עצמי, בו יצורים חיים מעבירים מדור לדור את הכרומוזומים של התא המכילים מרכיב קבוע של דנ״א ומרכיב משתנה בדרך של התארגנות עצמית. מדובר בנטייה של היצור החי לחזור ולממש את המרכיבים שלו ללא הפרעה מבחוץ. השאיפה היא, אם כך, לשמר את המצב הקיים ולא להביא להתפתחות.

גם ברמה הנפשית, ולא רק ברמה הביולוגית, יש תנועה חזקה לשימור המצב הקיים, תנועה המתנגדת להתפתחות. חשוב לציין שזוהי תנועה הישרדותית חשובה שבלעדיה ההמשכיות והיציבות הביולוגית והנפשית לא יתקיימו. עם זאת, אין בתנועה הזו שום התפתחות אלא רק שימור של הקיים. באופן כללי ניתן לומר שלאדם יש נטייה ומשיכה חזקה יותר לשימור עצמי והישרדות והעדפה למצב מוכר וקיים על פני מצבים לא מוכרים. הלא ידוע, על אף פוטנציאל הצמיחה והגדילה שלו, נחווה גם כמעורר חרדה וכמסכן את הישרדותו הביולוגית ואת יציבותו הנפשית.

פרויד(1920) התייחס לנושא זה במאמרו ״מעבר לעקרון העונג״, כשטבע לראשונה את המונח דחף המוות. במאמרו זה, הוא מתאר את התופעה שבה האדם יעדיף לחזור על מצבים מתסכלים ואף מכאיבים שאין בצידם תחושת  עונג. על פניו, נראה שזהו מצב הפוך למצב שפרויד תיאר קודם לכן, שהאדם מונע על ידי דחף העונג והרצון לקבל סיפוק לדחף זה. לאורך המאמר הוא מתמודד עם השאלה מדוע אם כך אנשים מונעים להתנהגויות שאינן מענגות או מספקות. בסוף המאמר הוא מסיק שבכדי להבין את תופעה הזו יש צורך בהגדרת דחף נוסף, דחף שהוא כינה 'דחף המוות'. דחף המוות מונע לתנועה רגרסיבית ואנאורגנית, כלומר – כזו שמעדיפה מצב של שווי משקל ללא כל תנועה או תזוזה עד כדי משיכה  לעבר מצב של אי חיים ( אנאורגני)  . בהמשך פרויד ישתמש במונח דחף המוות כדי לתאר את הנטייה של  'החזרה הכפייתית'. האדם חוזר בהתנהגותו שוב ושוב להתנהגויות מוכרות מהעבר ולדפוסים ישנים, גם אם הם אינם מתגמלים אותו או כרוכים בסיפוק או עונג . על ידי הגדרת 'דחף המוות', פרויד ניסה להסביר תופעות כמו מלחמה, ואכן את המאמר ״מעבר לעקרון העונג״, הוא כתב אחרי מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שתבעה מיליוני קורבנות.  

החרדה משינוי ומטיפול נוכחת כבר מהפגישה הראשונה. החרדה היא ממפגש אינטנסיבי וקרוב עם המטפל ועם החרדות שהטיפול האנליטי יכול לעורר. חרדה זו עשויה להתבטא לא פעם ברצון לטיפול מקוצר של כמה מפגשים, בדילול הפגישות (רצון להיפגש פעם בשבועיים או פעם בשבוע כשהמינון ליעילות הטיפול היא פעמיים בשבוע  או יותר), העדפה לטיפול התנהגותי ( שאינו מטפל ברגשותיו של האדם אלא רק לאספקט ההתנהגותי)  או קוגניטיבי (טיפול שאינו מטפל ברגשות אלא רק בצדדים המחשבתיים של האדם) או טיפול קצר מועד שבו השינוי המובטח הוא מינימלי.

כיצד נחווה השינוי בטיפול ? שינוי עשוי להחוות כאובדן שליטה, אובדן זהות או נפרדות, אובדן של עצמאות ושלמות נפשית. לעיתים עולה חרדה מתוך המחשבה שדפוסים ישנים ומוכרים ״יילקחו״ בטיפול ללא יצירת דבר אחר במקומם. יכולה להתעורר חרדה מנזק, החמרה במצב הנפשי ועוד. המטופל שפונה לטיפול וחרד מטיפול ומשינוי, אינו מביא בחשבון שהוא עשוי להרוויח דווקא מן הטיפול כפי שהדבר יבוא לביטוי בחייו: בהתפתחות, בגדילה ובשקט נפשי.

לא פעם בפנייה לטיפול, מתעוררים ספקות ונשמעות אמירות סקפטיות בסגנון: ״אני לא חושב שטיפול יכול לעבוד עליי״, או ״אף פעם לא האמנתי באמת שיש בכלל דבר כזה נפש או לא מודע, זה נראה לי שטויות״ ועוד.

אמירות אלו מבטאות עוד פן של החרדה מטיפול ומשינוי, לעיתים אמירות אלה אף ״מגובות״ ב״הוכחות״ מדעיות . מחקרים מדעיים ( Leichsenring and Rabung, 2011,2008)מראים כי טיפול פסיכואנליטי ארוך טווח יעיל יותר בהשוואה לטיפול קצר מועד, לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהקשר של יציבות השינויים שהושגו בטיפול ארוך הטווח וכן במדד של שביעות רצון לאורך זמן לאחר סיום הטיפול וזאת גם  בהשוואה לאנשים שלא טופלו כלל במצבי דיכאון, חרדה ובהפרעות אישיותיות קשות.

כיצד מתרחש שינוי בטיפול פסיכואנליטי ובפסיכואנליזה?

חשוב להדגיש שהדברים שנכתבים להלן בנוגע לאופן שבו שינוי יכול להתרחש בטיפול נוגעים אך ורק לשינוי בטיפול פסיכואנליטי או בפסיכואנליזה ולא בסוגי הטיפול האחרים, כמו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי או טיפול בהיפנוזה. בסוגי טיפול אלה, השינוי המיוחל יהיה ברמת פני השטח בלבד. השינוי הוא מינימלי ואינו כרוך בשינויי מבני אישיות שיאפשרו לאדם התפתחות, צמיחה, גדילה ואושר נפשי. חשוב לציין שאין כאן המלצה לטיפול כזה או אחר וכל אחד רשאי לבחור את שיטת הטיפול המתאימה לו.

בטיפול הפסיכואנליטי או בפסיכואנליזה, שינוי מתרחש כאשר מבנים נפשיים חדשים נרכשים באופן הדרגתי והמבנים והדפוסים הישנים נזנחים. שני התהליכים האלו כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה. ליתר דיוק, המבנים הנפשיים הישנים אינם נזנחים, אלא מתפתחים באמצעות התהליך האנליטי ובעזרת המטפל למבנים נפשיים חדשים, גמישים יותר ורלוונטיים יותר להווה העכשווי של המטופל. נרכשות הזדהויות חדשות והגנות יעילות וגמישות יותר.

כל אלה תורמים לרווחה הנפשית של המטופל ומאפשרים לו לחיות ביתר שלמות ושקט נפשי עם עצמו ועם סביבתו. ההתנגדות לשינוי במצבים אלה נובעת מהיאחזות של המטופל בדפוסיו ובהרגליו הישנים, מה שמוביל אותו למצב של קיבעון והיתקעות בחייו.

בטיפול הפסיכואנליטי או בפסיכואנליזה נוצרים התנאים שמאפשרים בהדרגה למטופל להרפות מאחיזת היתר שלו במנגנונים ישנים ולא יעילים ולהפנים מבנים ומנגנוני התמודדות חדשים, גמישים ויעילים יותר. כל אלה יאפשרו לו לחיות את חייו ביתר סיפוק והנאה.

לעיתים קרובות אני נתקלת במיתוס השגוי שבטיפול פסיכואנליטי או בפסיכואנליזה ניתן לראות תוצאות רק לאחר זמן רב. זה המקום להדגיש את הטעות שביסוד מיתוס זה . בטיפול פסיכואנליטי ניתן להרגיש שינוי כבר מהפגישה הראשונה וכן לחוש שיפור לאחר כל פגישה נוספת. עם זאת ,כדי שהשינוי יתבסס ויתקבע בתוך המערכת הנפשית לרווחתו של האדם הפונה לטיפול יידרש זמן ארוך יותר.

ביביליוגרפיה

פרויד ז. מעבר לעיקרון העונג ומסות אחרות. תירגם:ח. איזק. הוצאת דביר. 1952.

Leichsenring,F.,Rabung,S.(2011) . Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: update of a meta-analysis.The british Journal of Psychiatry,199(1):15-22.

Leichsenring,F.,Rabung,S.(2008).Effectiveness of long-term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.

Maturana,H.&Varela F.(1980) Autopoesis and Cognition.Dordrecht:Reidel Publishing.

The post חרדה משינוי בטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

The post appeared first on PSY.