כיצד מחליטים על טיפול פסיכואנליטי?

כדי להחליט על טיפול פסיכואנליטי, יש להיפגש לפגישת ייעוץ פנים אל פנים בקליניקה. בפגישה עם המטפל ניתן יהיה לאפיין ולהבין יותר במדויק את המצוקות, הבעיות והסיטואציות ולדון יחד עם המטופל אם טיפול פסיכואנליטי הוא הטיפול המומלץ.

משך הטיפול הפסיכואנליטי ותדירות הטיפול

הטיפול הפסיכואנליטי אינו מציע פתרונות מהירים. הואיל ומדובר בשינויים ארוכי טווח ובתהליכים לא-מודעים, התהליך יכול להימשך שנתיים ואף יותר. מספר השנים הארוך מאפשר שינוי אישיותי עמוק שטיפולים קצרי מועד אינם יכולים לספק. מחקרים בתחום מספקים הוכחות מדעיות לכך: בהשוואת ההשפעות של טיפול קצר מועד לטיפול ארוך טווח פסיכואנליטי, נמצא שיציבות השינוי ושביעות הרצון ממנו נשמרה לאורך זמן ארוך יותר ובאופן יציב יותר בקרב מטופלים שהיו בטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח. משך הטיפול המדויק תלוי בבעיות הספציפיות ובסיטואציית החיים של המטופל כמו גם בקצב ההתקדמות האישי שלו. לא ניתן להעריך מראש כמה זמן יארך התהליך האנליטי במלואו. במאמרו "על פתיחת הטיפול", ממשיל פרויד (1913) את הטיפול האנליטי למשחק שחמט. סדרת מהלכי הפתיחה במשחק ידועים ומוכרים במידה כזו או אחרת לשחקנים, אך מרגע שהחל המשחק אי אפשר לנבא כיצד ולאיזה כיוון יתפתחו המהלכים הבאים וכמה זמן יארך המשחק. בהמשך המאמר הוא מתייחס לשאלה של המטופל כמה זמן יתמשך הטיפול וכותב, ״תשובתנו דומה לזו הניתנת לנווד במשל של איזופוס, בתשובה לשאלתו כמה תארך הדרך – לך, לך". התשובה מנומקת בכך שצריך להכיר תחילה את קצב הצעידה של הנווד לפני שניתן לחשב את משך הזמן שיידרש לו בנדודיו״.

תדירות הטיפול הפסיכואנליטי היא בת 3–4 ולעיתים 5 פגישות בשבוע. התדירות והאינטנסיביות, יחד עם השימוש בספה, ההקשבה,ההבנה והפרושים של האנליטיקאי לתהליכים מודעים ולא-מודעים,מאפשרים לתהליך האנליטי להתפתח, ומאפשרים החזקה טובה יותר של המטופל, חרדותיו ומתן מענה לסבל ומצוקה של המטופל.

הספה

במכתב שפרויד כותב בשנת 1916 לידידתו לו אנדראס סלומה, הוא ממשיל את הפסיכואנליזה למקל בידו של עיוור, ״הפסיכואנליזה אינה מגלה לך דבר. היא כלי, כמו המקל בידו של העיוור שמרחיבה את הכוח שלו לאסוף אינפורמציה״.

לספה חלק בלתי נפרד בטיפול הפסיכואנליטי מראשית ימיה של הפסיכואנליזה. פרויד החל להשתמש בה בטיפולים בהיפנוזה ומאוחר יותר בטיפולים אנליטיים.

הרעיון שעומד בבסיס השיטה הזו היא שהשכיבה על הספה מאפשרת חופש וזרימת אסוציאציות חופשיות שמפגש פנים אל פנים אינו מאפשר. המטופל יכול להיות חופשי מקריאת פניו של המטפל שיושב מולו, חופשי מפענוח סימנים מילוליים או לא מילוליים אחרים שמגיעים מכיוונו של המטפל, וכך מתפנה להקשבה פנימה, לעצמו ולתהליכים לא מודעים שמתרחשים בתוכו. המצב דומה לשיחה עם חבר בעת נסיעה משותפת ברכב כשפני כל אחד מופנים קדימה, ולא זה אל זה. שניהם נמצאים יחד באותו מרחב, בדומה לאנליטיקאי ולמטופל שנמצאים יחד באותו החדר כשפניהם אינם מופנות זה לזה, אלא לאותו הכיוון. מצב השכיבה על הספה מאפשר להרפות מאחיזה בתהליכים מודעים ורציונליים וכן מאפשר לגלי תטה במוח, האחראים על הדמיון, היצירתיות והחשיבה הלא-מודעת להופיע ביתר קלות. מצב השכיבה על הספה, מספק לאנליטיקאי הקשבה קרובת חוויה ומספק למטופל תנאים טובים יותר להיות מובן ולהיעזר באנליטיקאי ובתהליך האנליטי כולו. הספה, ככלי טיפולי-פסיכואנליטי, היא הכלי שידוע היום ככלי החזק ביותר שיש בתחום הטיפול פסיכולוגי לשינוי ולהחלמה נפשית.

לעיתים אנשים מוצאים שהשכיבה מאפשרת להם חופש אסוציאטיבי, אחרים מרגישים שישיבה על הכורסה תתאים להם יותר. כל זה נתון לדיבור בין האנליטיקאי למטופל והמטופל יוכל לבחור מה מתאים לו ומה נוח לו יותר.

המעבר מהכורסה לשכיבה על הספה כרוך לעיתים בפחדים ובחששות, כולם מובנים וניתנים לטיפול ועיבוד בעזרת האנליטיקאי. בפועל המעבר קל ונעים יותר משניתן לדמיין. ייתכן שבתחילה השכיבה תהיה כרוכה בתחושת אי נוחות ואולי ירגיש מוזר לדבר כך, כשלא רואים את האנליטיקאי, אבל יתרונות השכיבה על הספה והחופש האסוציאטיבי שמתאפשר מורגשים כמעט מייד והמטופל לומד ליהנות מהמצב החדש שלו ולהיעזר באופן יעיל יותר.

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. השיחה עם המטפל שונה משיחה עם חבר או מכר. הסיטואציה הטיפולית מאפשרת מרחב ביניים שבו יש יותר חופש ונכונות לפתוח וגם לטפל במצוקה ובסבל.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש.  הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים.

ביבליוגרפיה

פרויד, זיגמונד (1913). על פתיחת הטיפול, בתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. תרגום, עריכה ואחרית דבר: ערן רולניק. עורך ראשי ומחבר ההקדמה: עמנואל ברמן. עם עובד (2002).

Freud S. (1873-1939). In: E. L. Freud (ed). Letters of Sigmund Freud. London: Hogarth (1961).

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה

לקביעת פגישה התקשרו אלי או שלחו טקסט:077-2319923   דוא"ל: keren@psychologia.co.il

הקליניקה ברמת גן קרובה לתל אביב ונגישה בתחבורה ציבורית

The post הטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד.

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

The post טיפול בהפרעות שינה appeared first on PSY.

מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי

בעשור האחרון הצטברו יותר ויותר ממצאים ממחקרים מדעיים המוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי בכמה ממדים.

חוקרים הראו הוכחות להשפעות החיוביות של טיפול פסיכואנליטי למגוון הפרעות פסיכולוגיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעה פוסט טראומתית והפרעות אכילה. המחקרים שמובאים  להלן פורסמו בירחונים (פסיכיאטריים ופסיכולוגים) מקצועיים יוקרתיים. החוקרים ערכו השוואה בין סוגי הטיפול השונים- טיפול פסיכודינמי קצר טווח וארוך טווח על מחלות והפרעות נפשיות ספציפיות לבין טיפול בהוויורסיטי קוגניטבי (CBT).

(Liechsenring,F, Rabung,S (2011  מצאו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח( לפחות 50 פגישות) נמצא כיעיל יותר במגוון הפרעות מורכבות כגון חרדה ודכאון וכן הפרעות אישיות וזאת בהשוואה לאופני טיפול אחרים פחות אינטנסיביים.

במחקר אחר (Liechsenring and Rabung, 2008) החוקרים השוו 23 מחקרים שנעשו על 1053 מטופלים והסיקו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח היה יעיל יותר בטיפול בבעיות ממוקדות ובעיות אישיות של תפקוד חברתי ורגשי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי קצר טווח.

מחקר משנת 2010 ( Shedler,J)שמצוטט רבות בספרות הפסיכיאטרית המקצועית מסיק שמטופלים שעברו טיפול פסיכודינמי ארוך טווח לא רק שהראו שיפור בבעיות הפסיכולוגיות שלהם ובאיכות החיים שלהם אלא גם שהשיפור אצלם החזיק מעמד לאורך זמן ארוך יותר.

במאמר משנת 2008 מצאו החוקרים שטיפול פסיכואנליטי בדיכאון השיג תוצאות זהות לטיפול תרופתי בדיכאון ושטיפול בהוויורסטי קוגניטיבי השיג אף הוא תוצאות טובות לשיפור ברמת הדיכאון.

במאמר משנת 2007 בדקו החוקרים  את השפעת הטיפול הפסיכואנליטי במטופלים שסבלו מתופעות חרדה כגון פניקה או אגורפוביה בהשוואה לטכניקות הרגעה שאינן פסיכולוגיות. המשתתפים שקיבלו טיפול פסיכואנליטי הראו שיפור גדול יותר בתפקוד הפסיכו-סוציאלי שלהם ובתחושת הרווחה האישית פסיכולוגית שלהם.

מחקרים בארץ ובחו״ל בדקו גם את היחס של מחיר- תועלת בטיפולים השונים הואיל וטיפול פסיכואנליטי נחשב ליקר ונמשך לאורך זמן ארוך יותר.

הממצאים הראו שלא רק שיש שיפור גדול יותר באיכות החיים ובתפקוד של המשתתפים במחקר אלא שגם נמצא שהם נטו לפנות פחות למרכזי בריאות נפש או לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי משום שהיעילות ארוכת הטווח של טיפול פסיכואנליטי ניכרה באיכות חייהם. הממצאים תמכו אם כך שלאורך זמן היחס של מחיר- תועלת הוכיח את עצמו משום שהשיפור נמשך לאורך זמן ארוך יותר ולכן חוסך כסף.

ביבליוגרפיה

1 . Liechsenring,F,Rabung,S(2011). Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: Update of meta-analysis. The british Journal of Psychiatry,

1991(1):15-22

2. Leicherning F, and Rabung, S(2008) Effectivness of long term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.

3. Shedler,J.(2010)The efficacy of psychodynamic psychptherapy. American Psychologist 65(2):98-109.

4. Taylor,D.(2008) Psychoanalyitic and psychodynamic therapies for depression: the

evedince base. Advances in Psychiatric Treatment,14,401-413.

5. Town,J.M,Abbass, A, Hardy, G(2011). Short term psychodynamic psychotherapy for personality disorder: A critical review of randomized controlled trials. Journal of Personality Disorders,25(6):723-740.

6. Guthrie, Moorey, Margison et al (1999), Cost effectiveness of brief psychodynamic interpersonal therapy in high utilizers of psychiatric services. .Archives of General Psychiatry, 56,519-526.

The post מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי appeared first on PSY.

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

The post שלוש סיבות עיקריות לפניה לטיפול appeared first on PSY.

הגיע הרגע שהחלטתם לפנות לטיפול. משהו מציק או מעיק , יש איזו שאלה שלא מרפה מכם והייתם רוצים להיפגש עם פסיכולוג. אבל איך בוחרים ולמי פונים? בפנייה לטיפול ייתכן ונתקלתם בשאלות כגון: מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג חינוכי או רפואי , מה זה פסיכולאנליטקאי? מה ההבדל בגישות הטיפול השונות ואיך לבחור מביניהן מה מתאים לי? במאמר זה אנסה לענות בקצרה על שאלות אלה.

ראשית, כדאי למקד איזו סוג עזרה אתם מחפשים. לעיתים מדובר במשהו ממוקד,התייעצות,הדרכה או חיפוש אחר מישהו לדבר ולדון איתו על מה שמציק.לא תמיד רוצים לגעת במימידים הנפשיים  ואז הפנייה יכולה להיות לאימון אישי או מנטור. הפנייה לפסיכולוג קליני או פסיכואנליטקאי קשורה במידה רבה במידת הרצון והעניין לדעת ולהבין עוד משהו על עצמנו מעבר לפתרון ״ הבעיה ״ לכן לעיתים ההתייעצות יכולה להפוך לטיפול.

כאן המקום להבחין בין ההתמחויות השונות בפסיכולוגיה.  פסיכולוג קליני מומחה הוא פסיכולוג שלמד לימודי תואר שני בתחום הטיפול הנפשי,עשה התמחות ובעל רישיון ממשרד הבריאות לעסוק בטיפול נפשי. באופן טבעי, פסיכולוג שאינו קליני,עשה התמחות אחרת למשל בתחום החינוכי ולא הוכשר באופן ייעודי לטיפול נפשי. לכן,בבחירת הפסיכולוג יש לקחת בחשבון שיקול לאיזו מטרה רוצים להגיע. אם מדובר בהתייעצות על רקע חינוכי ברור שעדיף לפנות לפסיכולוג שזו המומחיות שלו.

הקשר עם הפסיכולוג מתחיל כבר במגע הראשוני. בין אם מדובר בשיחת הטלפון או בתקשורת דרך המייל.  לעיתים, שיחת הטלפון נעשית לאחר היסוסים רבים וההרגשה המידית בשיחה חשובה. תחושה נעימה ומקבלת פנים כבר בשיחת הטלפון עשויה לעזור להכריע בקביעת הפגישה הראשונה.

השיקול הכספי הוא גם שיקול בבחירה כמו גם זמינותו של  הפסיכולוג. במידה ושיקול כספי הוא מכריע ויש מגבלות כלכליות לגבי יכולת לממן התייעצות או טיפול,כדאי לפנות לקופת חולים או מרפאה שבה עלות הטיפול קטנה יותר מטיפול פרטי.

עם זאת,בקופת חולים אין שליטה על מי רוצים שיהיה המטפל שלנו כי במקרים רבים לפסיכולוג אין מקום למטופלים נוספים. גם מספר הטיפולים מוקצב מראש על ידי הקופה ואין את חופש הבחירה שיש בבחירה של מי יטפל בנו ואורך הטיפול. בנוסף , פסיכולוג מטעם קופת החולים מחויב לרשום במסמך של הקופה את קורות הפגישות והטיפול. הדברים אמנם חסויים אך יש כאלה שמעדיפים שגם פרטים אלו יהיו סודיים ופחות חשופים.

בבחירת הפסיכולוג כדאי לבדוק את ההכשרה ושנות ניסיון שלו וכן תחום מומחיות. היום כשהמידע על כך נגיש וחשוף באינטרנט ,  הפנייה דרך האינטרנט קלה ובעלת  יתרון על פני פנייה דרך חבר או המלצה. יותר קל לדעת על הכשרתו של הפסיכולוג ושנות מומחיותו עוד בטרם הפנייה מאשר להגיע ולשאול בפגישה . הרבה פעמים זה מביך או לא נעים לשאול את הפסיכולוג באופן  ישיר על ההכשרה שלו ותחום מומחיותו המקצועית ושאלות חשובות וקריטיות להצלחת הטיפול לא נענות . יתרון נוסף בפנייה דרך האינטרנט היא תחושת הפרטיות והסודיות. לא תמיד אנחנו רוצים שסביבתנו תדע על כך שאנחנו במצוקה ורוצים לפנות לעזרה ואנחנו רוצים  להשאיר את הדבר יותר ברשות עצמנו ולא נחלת סביבתנו . שאלה נוספת שיכולה לעלות בשלב זה הוא מה ההבדל בין שיחה עם פסיכולוג מומחה לבין שיחה עם חבר ? לעיתים הפנייה לטיפול תיתעכב או אפילו ״תרד מהפרק״ כי אפשר לדבר על זה עם חבר ולחבר לא צריך גם לא צריך לשלם כסף. הדבר כמובן נכון. מצד שני, דווקא העובדה שלפסיכולוג משלמים כסף יכולה לשחרר מתחושה של חובה כלפי החבר. עיניין הסודיות גם הוא חשוב. על הפסיכולוג חלה מחויבות אתית לשמירת סודיות מה שאינו חל כמובן על חבר מכר. תחושת הבטחון שעינינו הפרטיים שמורים וחלה עליהם סודיות מאפשרת להיפתח יותר מאשר לחבר. ולבסוף ההקשבה של הפסיכולוג היא לעוד מימדים ורבדים ויש לו את המומחיות לטפל בדברים ואף לעזור.

להרגשה האישית בחדר ולקשר שנוצר עם המטפל יש משמעות רבה להצלחת הטיפול וזהו שיקול מרכזי בבחירה. כדאי ורצוי אפילו לשתף את הפסיכולוג בתחושות אלו, לעיתים קרובות ניתן יהיה להבין עוד משהו על עצמנו דווקא מתוך מה שמיתרחש ב״כאן ועכשיו״ עם המטפל בסיטואציה הטיפולית.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן

שיטות נפוצות לטיפול פסיכולוגי

קיימות שיטות טיפול שונות שנובעות מראייה שונה של טבע ונפש האדם. הגישה הבהוויורסטית רואה את  נפש האדם ״כקופסה שחורה״ שלא ניתן לדעת עלייה דבר אלא רק להסיק מההתנהגות המודעת והגלויה. הטיפול יתמקד אם כך בשינוי ההתנהגותי. כדאי להזכיר כאן שהגישה הבהוויורסטית נשענת ברובה על מחקרים מדעיים שנעשים במעבדה על חולדות. מכאן, אפשר גם לשאול כיצד ניתן להסיק על נפש האדם ומורכבותה דרך מחקרים על חולדות? האם יש קשר בכלל בין ״ נפש ״ של חולדה במידה וישנה כזו לנפש האדם? כאמור, הבהוויורסטים אינם עוסקים בכך.  הגישה הקוגניטיבית שיצאה מהגישה הבהוויורסטית רואה את האדם כיצור שכולו מחשבות ( קוגניציה  פירושה מחשבה ) המצוקה על פי גישה זו נובעת מדפוס מחשבתי שגוי ובטיפול ניתן ללמוד לשנות דפוסי מחשבה אלה. גישות טיפול אלו אינן עוסקות במה שהוא מהות האדם שהוא הרגשות שלו המודעים והלא  מודעים. בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות ממחקרים מדעיים בתחומים שונים החל מכלכלה (ריצארד ת׳אלר , זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2017) ועד לנוירופסיכואנליזה  שמה שמניע את האדם ומפעיל אותו הם קודם כל שיקולים רגשיים שהם על פי רוב לא רציונליים ואינם פועלים לפי חוקי ההיגיון. מה שהיה  ידוע כבר לפסקל , הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה- 19 שטען ש״ללב יש הגיון משלו״ , נתמך היום במאות מחקרים מדעיים.

גישת הטיפול הפסיכואנליטית היא הגישה היחידה שמתמקדת במהות הזו, והיא מכוונת להקשבה לתהליכים הלא רציונליים שהם הם אלו שבסופו של יום קובעים את התנהגותנו. לכן, מי שרוצה באמת לעשות שינוי, להבין את מניעיו הלא רציונליים ומתוך ידיעה מושכלת יותר  לבחור באופן חופשי ולהשיג שליטה על חייו יבחר בגישת טיפול זו. זו הגישה  היחידה  שלוקחת בחשבון את מה שבאמת משפיע על חיינו ומתוך המקום הזה מנסה להשפיע ולשנות באופן מעמיק ואיכותי.

פסיכואנליטקאי הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכואנליזה, שיש לו את הידע, ההכשרה והמומחיות לגעת ולטפל בתהליכים הלא מודעים, לא רציונליים שבסופו של יום הם אלו שמנווטים את חיינו.

מכאן נובע שכל גישה טיפולית אחרת מטפלת ב״ קצף שעל פני המיים״  ולא יותר ולכן כשאתם באים לבחור למי לפנות כדאי לקחת את זה כשיקול.  רק לפסיכואנליטקאי יש את הכלים המתאימים לטפל, להבין, לזהות ולאבחן את הדברים לעומקם וגם להשפיע ולעזור באופן המעמיק ביותר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

דוגמאות לסיבות לפניה לטיפול

בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי  יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.

1) ניהול לחצים

כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.

לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.

2) מניעה

כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי  משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.

3) פיתוח מודעות עצמית

העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.

גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי  יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.

אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.

״מורה מבוכים״ בשאלות על פסיכותרפיה, טיפול נפשי, סוגי מטפלים, סוגי טיפול ומה שבינהם

אחת המילים שמקובל להשתמש בהם כמילה מקבילה שמתארת טיפול פסיכולוגי היא פסיכותרפיה או טיפול פסיכותרפי . המילה ״פסיכותרפיה״ מורכבת משתי מילים בלטינית- פסיכו- נפשי ותרפיה- טיפול.

מי שיכול לתת טיפול נפשי בארץ הם רק אנשים שעברו את ההכשרה המתאימה לכך וקיבלו רישיון ממשרד הבריאות לעסוק במתן טיפול נפשי. אלו הם: פסיכיאטר ( שבדרך כלל מסתפק במתן תרופות) פסיכולוג קליני מורשה או עובד סוציאלי קליני.

בבואכם לחפש טיפול פסיכולוגי יתכן ונתקלתם בשימוש ״ פסיכותרפיסט ״. כדאי לברר היטב לפני פנייה לאיש מקצוע כזה שהוא אכן איש מקצוע מוסמך ונימנה על ידי אחד משלש המקצועות שרשמתי קודם. זאת משום שפסיכותרפיסט הוא לאו דווקא בעל ההכשרה המתאימה והמעמיקה לתת טיפול נפשי אלא לעיתים מדובר בכמה קורסים בסיסיים שאינם מספקים לתת מענה נפשי הולם.

בארץ קיימים גם : פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג שקיבל הכשרה לתת מענה נפשי וטיפול לליווי בהתמודדות במחלות או בעניינים שקשורים לגוף. בדרך כלל פסיכולוג רפואי יוצמד למחלקה בבית חולים ויעבוד בשיטות טיפול קצרות טווח כגון היפנוזה , טיפול קוגניטיבי , emdr.

ההכשרה של פסיכולוג רפואי אינה כוללת הבנה מעמיקה של נפש האדם וטיפול כפי שנדרש מפסיכולוג קליני שזו מומחיותו ולכך הוא הוכשר. למעשה, כל פסיכולוג קליני יכול ומוכשר לעבוד עם כל אספקט נפשי של תהליכים גופניים או מחלות. לכן, בבחירה בין פסיכולוג רפואי לבין פסיכולוג קליני כדאי להפעיל את השיקול של מהי רמת הידע , ההעמקה והמומחיות שיש לכל אחד מאנשי המקצוע .

פסיכולוג קוגניטיבי הוא בדרך כלל כינוי לפסיכולוג קליני שעובד בשיטות טיפול קוגניטיביות הווי אומר : שיטת טיפול שמכוונת לשינוי מחשבתי. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר בן 12 פגישות והעבודה היא כאמור לגרום לשינוי המחשבות השליליות או המטרידות. מצד אחד יש הבטחה לטיפול ושינוי תוך זמן קצר ביותר אבל אליה וקוץ בה. כמו שהשינוי מושג בתקופת זמן קצרה כך גם השינוי מחזיק לפרק זמן קצר ביותר אם בכלל הושגו תוצאות. זאת משום שהיום ידוע שמה שמשפיע על החשיבה הם תהליכים לא מודעים ולא רציונליים של הנפש ולכן רק טיפול והקשבה לתהליכים הלא מודעים יכולה להשיג תוצאות עם טווח השפעה ועומק גדולים יותר. כמובן שזה לא מתאים לכל אחד . לעיתים יש רצון בשינוי קטן ואולי אפילו שלא יהיה שינוי אלא רק החזרת האיזון למצב הקיים ולכן תועדף פנייה לטיפול קוגניטיבי.

פסיכולוג שעובד בשיטת טיפול דינמי הוא על פי רוב מי שהוכשר לעבוד עם העולם הפנימי של האדם, הווי אומר פנטזיות לא מודעות, תהליכים לא מודעים של הנפש כולל חלומות ואסוציאציות חופשיות. למעשה , הטיפול הדינמי של היום של תדירות של פגישה חד שבועית או דו שבועית נבע והתפתח מתוך הפסיכואנליזה שהיא שיטת הטיפול המעמיקה והאפקטיבית ביותר לטיפול נפשי היום. הפסיכואנליזה הומצאה על ידי פרויד בתחילת המאה ה-20 מתוך מחקריו על חולות בהיסטריה. יחד עם עמיתו- יוזף ברויאר הוא גילה שתרפיה בדיבור משפיעה באופן ניכר על מצבן הנפשי של מטופלותיו. בתחילת  דרכו טיפל פרויד במטופלות על הספה בהיפנוזה. בהמשך הבין פרויד את מגבלות השיטה ההיפנוטית בטיפול נפשי ופנה לייסד שיטת טיפול חדשה בשם הפסיכואנליזה .

פסיכואנליטקאי הוא פסיכולוג קליני מומחה , פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני שעבר הכשרה בפסיכואנליזה באחד מהמכונים המוכרים שרשאים לעשות הכשרה כזו. ( בארץ קיים :המכון הפסיכואנליטי בירושלים שמוכר על ידי הAPA העולמי.   בנוסף קיימים: מכון פסיכואנליטי תל אביב,  מכון פסיכואנליטי לקאניני, יונגיני ומכון פסיכואנליטי ברוח הבודהיזם שאינם מוכרים על ידי הAPA העולמי) . אחד המיתוסים המקובלים היא שפסיכואנליזה היא שיטה מיושנת שלא מטפלים בה יותר היום. ובכן, לא כך הוא הדבר. הפסיכואנליזה גם אם אינה מיועדת ומתאימה לכל אחד שרירה וקיימת. כיום כאשר מוצעות שיטות קצרות לטיפול ו/ או פתרונות תרופתיים הפנייה לטיפול פסיכואנליטי ירדה באופן משמעותי למרות שמחקרים מדעיים מוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי. ( אפשר לקרוא להלן את תת הפרק על ״מחקרים המוכיחים יעילות טיפול פסיכואנליטי״ ) .

בשיטת הטיפול הדינמית יש זרמים שונים שנשענים על הבנות שונות של תהליכים נפשיים והתפתחות נפשית.

המונח ״טיפול בשיחות״  הוא לעיתים שם נרדף לטיפול פסיכולוגי. ואמנם הטיפול הוא באמצעות דיבור ומתנהלת בפגישה שיחה בין המטפל למטופל. ובכל זאת יש מספר הבדלים בין שיחה עם חבר או מכר לבין שיחה עם איש מקצוע. אפשר למנות כאן מספר הבדלים כמו: בשיחה עם חבר אין חיסיון של סודיות רפואית על הדברים המדוברים, לחבר אין הכשרה וידע מקצועי שיש לפסיכולוג וההקשבה על כן אינה אותה הקשבה כמו גם היכולת לעזור במצבי נפש מורכבים. למרות השימוש באותה מילה שיחות אם כך אין המדובר באותה איכות של שיחה ובאותה אפשרות לעזור ולהיעזר.

שאלה נפוצה לגבי טיפול פסיכולוגי היא כמה זמן ימשך הטיפול . לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. זהו תהליך שמתחיל כבר עם שיחת הטלפון וממשיך לפגישה הראשונה בקליניקה. זהו תהליך שלוקח זמן ואורך הזמן תלוי באדם שפונה , בקשיים שעימם הוא מתמודד, ביכולות שלו להיעזר בטיפול ובקצב ההתקדמות שלו בטיפול. כל אלה הם פרמטרים אישיים שמשתנים מאדם לאדם לכן אין אפשרות ממשית לדעת מראש כמה זמן יקח הטיפול. גורם נוסף שמשפיע על אורך הטיפול הוא מהי מטרת המטופל, באם רצונו בשינוי תפקודי קצר טווח או העמקה ושינוי מעמיק יותר בחייו ארוך טווח. כדי להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש נדרש יותר זמן וגורם מכריע בבחירה בין הטיפולים ואורכם היא המוטיבציה והרצון של המטופל . במילים אחרות לשאלה כמה זמן ייקח הטיפול אוכל לענות: תלוי לאן רוצים להגיע. ישנם טיפולים ממוקדים שמסתיימים לאחר מספר שבועות וישנם טיפולים ארוכים יותר של שנה ויותר בהתאם למטרה אליה רוצים להגיע בטיפול.

 זה המקום להתייחס לכמה מיתוסים שגויים שראוי להפריכם בדבר הטיפול הפסיכואנליטי-

אחד החששות מפנייה לטיפול היא שלוקח הרבה זמן עד שמרגישים שינוי בטיפול כזה לעומת טיפול קוגניטיבי או בהוויורסטי.  ובכן, לא כך הוא הדבר!  למעשה ,כבר בפנייה ובפגישה הראשונה אפשר וניתן להיעזר ולהרגיש שינוי והטבה ממשית.

מיתוס נוסף נוגע לכך שבטיפול דינמי ״ מדברים על העבר ועל אמא ואבא ולא מתעסקים בכאן ועכשיו של ההווה. גם כאן מדובר במיתוס ודעה קדומה על טיפול פסיכואנליטי שניתן לכנותה ״ פסיכולוגיה בגרוש״. הטיפול הפסיכואנליטי מטרתו לטפל בהווה של המטופל וההקשבה של המטפל היא לכאן ועכשיו בחדר הטיפולים. המטרה היא לעזור להשתחרר מדפוסי העבר הלא מודעים שתוקעים את ההתפתחות וגורמים סבל לאדם שפונה לטיפול.

לפעמים יש טיפול בפרקים ולאורך תקופות שונות בחיים. והדבר יכול להשתנות מאדם לאדם ובפרקי חיים שונים של אותו אדם עצמו.

החיים מורכבים ונפש האדם מורכבת . ככלל ניתן לומר, שהיכולת הנפשית לשאת מצבי נפש מורכבים יותר מאפשרת רווחה נפשית וחופש פנימי רב יותר ויכולת זו נרכשת ומתרחבת רק במהלך טיפול פסיכואנליטי.

חרדה משינוי בטיפול הפסיכואנליטי

טיפול בהפרעות שינה

הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.

קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.

במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.

הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד..

אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.

אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בדיכאון

עצבות, ריקנות, איבוד עניין בפעולות שפעם נראו כמהנות, הפרעות שינה ואכילה, עייפות לא מוסברת וחוסר שקט. כל אלו בין היתר מהווים תסמינים של דיכאון.

החדשות הטובות הן, שבאמצעות אבחון וטיפול מתאים, ניתן להתגבר על התסמינים השונים, ובתוך זמן קצר יחסית להשיב את האופטימיות ואת חדוות החיים.

אם גם את או אתה סובלים מהסימפטומים הללו, ומרגישים שהם פוגעים בשגרת יומכם, חשוב שתדע שיש מה לעשות ויש לאן לפנות על מנת לסייע לכם להתגבר על התחושות השליליות.

אנשים הסובלים מדיכאון, מתקשים לעיתים לעשות את הצעד ולפנות לעזרה. במקרים החמורים יותר, כמו לדוגמא במצבי דיכאון קליני, הם מעדיפים אפילו שלא לצאת מהמיטה ולא לנקוט בשום פעולה. חשוב להבין כי פניה לקבלת ייעוץ מהווה צעד חשוב בדרך לאבחון הבעיה וטיפול בה.

עבור הסובלים מדיכאון, החיים על כל מרכיביהם עלולים להיראות חסרי טעם, אך באמצעות טיפול נכון, אשר מבוסס על אבחון פרטני של מצבים, החיוך והאופטימיות יכולים לחזור בתוך זמן קצר.

לקבלת אבחון פסיכולוגי מקצועי ומקיף, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול פסיכולוגי

כל אחד מתמודד עם מצבים קשים במהלך החיים, כל אחד עלול לחוש אי שביעות רצון מהצורה בה תחומים מסוימים בחייו מתנהלים, כל אחד נזקק לעיתים לאוזן קשבת, ללא שיפוטיות וללא מעורבות רגשית. מהסיבות הללו טיפול פסיכולוגי נחשב כדרך טיפול אפקטיבית במצבים שונים עבור קשת רחבה של אנשים.

במהלך הטיפול הפסיכולוגי, המטופל משתף בתכנים מתוך עולמו הפנימי, בדילמות שהוא מתקשה להתמודד איתן, במערכות יחסים משפיעות או בעיתיות בחייו ובנושאים נוספים אשר פוגעים באיכות חייו, מפריעים לו או משפיעים עליו באופן שלילי.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי כמטפלת נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית.

ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להתגבר על הקשיים איתם הוא מתמודד בחיי היום יום ולקבל כלים אשר יאפשרו לו לשנות ולשפר את מה שהוא מגדיר כגורם מעכב או שלילי בחיים

אם גם אתם מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ ולסיוע בכדי למצוא את הדרך לעבור מעל המהמורה בצורה יותר טובה, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

טיפול בחרדה

הקצב המהיר של החיים, הציפיות של אחרים מאתנו והציפיות שלנו מעצמנו, הם הגורמים השכיחים ביותר לעליה החדה בכמות האנשים הסובלים מחרדה. החדשות הטובות הן שבאמצעות אבחון מקיף וטיפול פרטני, ניתן להתגבר על התופעה כאילו לא הייתה.

הפרעת חרדה באה לידי ביטוי בתחושת פחד מוגזמת, חוסר אונים והתמודדות עם מתח נפשי כתגובה לאיום כלשהו – האיום יכול להיות ממשי או דמיוני.

הסיבות לעצם קיומה של חרדה יכולות להגיע מגורמים שונים כגון: אירועים שונים אותם האדם עבר, מבעיות הקשורות לאיזון הכימי וכתוצאה מגורמים פיסיולוגיים. המשותף בין כל האנשים אשר סובלים מחרדה, טמון בפגיעה באיכות החיים שלהם.

נהוג לחלק את הפרעות החרדה למספר אבחנות פרטניות: הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביה פשוטה והפרעה פוסט טראומתית.

לכל אחת מההפרעות הללו יש את התסמינים הפרטניים שלה ואת צורת הטיפול המומלצת עבורה. לכן, בכדי לטפל בהפרעה בצורה יעילה, חשוב לאבחן תחילה את סוג ההפרעה.

באמצעות טיפול, ניתן להתגבר על מגוון מצבי החרדה ולהשיב את השליטה בחיים לידיים של הסובלים ממנה. בכדי להשיג את התוצאה המבוקשת, חשוב בשלב הראשון לאבחן את מקור ההפרעה, את סוגה ואת הגורמים לה, ובהתאם לפנות לקבלת טיפול אפקטיבי. אתם מוזמנים להשאיר לי פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.

ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ  לחצו כאן

קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה – טל. 050-5673641

רוב האנשים שסובלים מחרדה מנהלים חיים רגילים ואז זה תוקף אותם.
צפו בסרט הקצר שלנו כיצד "דויד" פונה לטיפול

מתי וכיצד פונים לטיפול?

ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.

הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.

בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. לעתים, יש משאלה שהמטפל ישאל שאלות מכוונות וידריך, ומתעורר צורך לעשות סדר ולארגן סוג של וודאות דרך יצירת יחסים בינאישיים סימטריים המוכרים מהמציאות החיצונית. עם זאת, דווקא עמימות מסויימת של הסיטואציה הטיפולית חשובה ועשויה לתרום להעלאת תכנים לא מודעים. באותו אופן, הכוונת המהלך על ידי שאלות ותשובות עלולה לחבל בהעלאת תכנים אלו תוך הבנה מעמיקה יותר של עולמו הנפשי של הפונה לטיפול והאפשרות לעזור לו.

החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש. למרות דעות קדומות הקיימות לעיתים לגבי טיפול פסיכואנליטי, כטיפול ארוך שעוסק רק בעבר, הרי שבמציאות אין בכך ממש. הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים. תהליך שכזה עשוי לפיכך להימשך זמן ארוך אך בוא בעת הוא גם מאפשר שינויים עמוקים יותר וביסוסם בנפשו ובחיי המטופל.

מהו טיפול פסיכולוגי

מהו טיפול פסיכולוגי?

מפגש עם פסיכולוג מכונה טיפול פסיכולוגי. ביטויים נפוצים נוספים הם ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ועוד.  מדובר על מפגש עם איש מקצוע שמתמחה בהבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, בהתבוננות ביחסים בינאישיים, בקשר בין גוף ונפש וכדומה.
הפסיכולוגיה עוסקת במכלול התחושות המחשבות והחוויה האנושית. הפסיכולוגיה הקלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או התלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?

אין תשובה חד משמעית לשאלה והיא אישית למדי. בעיקרון, כאשר איכות החיים נפגעת או אינה מגיעה לרמה המצופה בשל בעיה פסיכולוגית או בעיה אחרת במציאות החיצונית רצוי לפנות לטיפול.

כיצד בוחרים פסיכולוג

כיצד בוחרים פסיכולוג?

בחירת מטפל מתאים תלויה במספר גורמים. ראשית, האם לפנות למסגרת ציבורית או פרטית.
יתרונו העיקרי של הטיפול הציבורי הוא העלות הנמוכה. חסרונו העיקרי הוא רמת הגמישות בנושאים כגון תור המתנה עד קבלת הטיפול, חוסר אפשרות לבחור במטפל, מגבלה על שעות המפגש, תדירות המפגשים וכדומה.
הפניה לטיפול בשירות הציבורי נעשית בדרכים הבאות: ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בסניף קופת החולים באזור המגורים ולברר אילו שירותים פסיכולוגיים הם מאפשרים. בנוסף ניתן לפנות לכל מרפאה ציבורית באזור המגורים: מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות או מחלקות חוץ בבתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים ברחבי הארץ שנותנים בד"כ שירות לקהל הרחב. כמו כן יש גופים ספציפיים שנותנים טיפולים לאוכלוסיות יעודיות כגון שירותי ייעוץ לסטודנט באוניברסיטאות, "עמך" לניצולי שואה ודור שני, ועוד. אפשר גם לצלצל לאגף הרווחה בעיריה ולברר אילו אפשרויות יש במסגרת העיריה לטיפול, יש הבדלים בין רשות אחת למשניה.
הפניה לטיפול פרטי יכולה להיעשות במספר דרכים. פעמים רבות פונים באמצעות היכרות אישית והמלצה של אדם מוכר. במקרים אחרים ניתן לפנות בעזרת מדריכים שונים כגון דפי זהב וכמובן באמצעות האינטרנט. לפעמים ההתלבטות כיצד לבחור פסיכולוג גורמת לרפיון ידיים ודחיה של הפניה, וכמובן החרפת או הזנחת הטיפול. חשוב לזכור שהטיפול הוא בסופו של דבר מפגש אישי בין שני אנשים וכמו בכל מפגש כזה נדרש מצד אחד זמן כדי להכיר ולהעריך האם הקשר נכון ומתאים, אך במקביל חשוב להיות מודע לתחושות הפנימיות. אם הקשר נראה לא נכון ולא מתאים אפשר בהחלט להיפרד אחרי מספר פגישות היכרות ולבחור בפסיכולוג אחר.

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים

אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים?

ישנם סוגים רבים של גישות לטיפולים פסיכולוגים אך ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בד"כ טיפול ארוך מועד, והטיפול הממוקד וקצר המועד. בעיות ממוקדות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, למשל, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד (ראו בעמוד הבית מאמרים על טיפולים קצרי מועד, EMDR, היפנוזה). לעומת זאת נושאים הקשורים לאישיות, נטיות ותחומי חיים באופן נרחב דורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר. לדוגמא, שאלות של זהות אישית, קשיים ביצירת קשר זוגי, דימוי עצמי וכדומה. קשה להגדיר בדיוק את אורך התהליך, הוא אינדיבידואלי ודורש היכרות אישית. (ראו בעמוד הבית מאמר על טיפול דינמי). באופן פורמלי טיפול קצר מועד מוגדר ככזה שאורך ממספר בודד של פגישות ועד חצי שנה. טיפול ארוך מועד נחשב לכזה שאורך מספר חודשים ויותר. רוב הפסיכולוגים הקליניים בישראל הוכשרו לטיפול דינמי אולם בשנים האחרונות גוברת המודעות גם לטיפולים קצרי מועד. יש להדגיש שההבנה לתהליכי עומק פסיכולוגיים חשובה לכל סוג של טיפול.
הטיפולים הפסיכולוגים גם מובחנים בפורמט המפגש: אישי, זוגי, משפחתי, קבוצתי, למבוגרים, לילדים, ועוד. הטיפול האישי הוא הנפוץ ביותר. במקרים של התמודדויות הקשורות לזוגיות ומשפחה נפוצים גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים. הטיפול הקבוצתי יכול להשתלב עם או בלי טיפול אישי ונותן מינון מעניין של התמודדות פנים אישית ובין אישית. עם זאת, הוא אינו נפוץ וניתן למצוא עבודה קבוצתית בעיקר בארגונים ומקומות עבודה סביב תהליכים של ייעוץ ופיתוח ארגוני.

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים

האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים?

הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית. טיפול זה דורש נסיון והתמחות ייחודיים. טיפול בילדים נעשה פעמים רבות באמצעות משחק-תרפיה. ככל שהילדים גדלים נעשה הטיפול דומה יותר לטיפול בשיחות במבוגרים. במקרה של ילדים קטנים מומלץ פעמים רבות לתת הדרכה להורים ולא בהכרח לטפל ישירות בילד עצמו. במקרה של תינוקות כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד. יש מספר מועט של מטפלים ומרפאות המתמחות בטיפול פסיכולוגי בגיל הקודם לגן. אין ספק שגם כשהילד נמצא בטיפול פסיכולוגי באופן אישי, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי כפי שמסוכם ב"חוזה הטיפולי" בין המטפל למשפחה.
לעיתים ניתן לשלב טיפול בילדים (ולעיתים גם במבוגרים) בשיטות אחרות, לדוגמא, טיפול בתנועה, באומנות, במוסיקה, באמצעות עבודה עם בעלי חיים, ריפוי בעיסוק ועוד. אלו מועברים ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום הספציפי בתיאום עם הפסיכולוג המטפל.

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי

האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי?

לכאורה הגישה התיאורטית של המטפל אמורה להיות המקור המרכזי להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי. היינו עשויים, למשל, לצפות שגישה דינאמית תתאים למערכת סימפטומים אחת וגישה ביהביוריסטית תתאים באופן מובהק למערכת סימפטומים אחרת. צפייה זו נובעת מהאופן בו עולם הרפואה בוחן סימפטומים ומתאים לכל אחד תרופה ייחודית. עם זאת, כנראה שהנפש והפסיכולוגיה אינן פועלות באותה צורה. עבור רוב הבעיות הפסיכולוגיות לא נמצא טיפול אחד עדיף על פני טיפולים אחרים. מטופל עשוי להגיע להישגים טיפוליים אצל שני פסיכולוגים שונים שמגיעים מגישות שונות ואף הפוכות זו לזו. הסיבה העיקרית לממצא מפתיע זה, אשר חוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים מדעיים שפורסמו ב-40 השנה האחרונות, היא שיעילות הטיפול תלוייה דווקא ב"כימיה" שנוצרת בקשר בין המטפל למטופל. מדובר בתחושה של המטופל שהוא חש אמון כלפי המטפל, שהוא מרגיש מובן, וכמובן שיש לו מוטיבציה משמעותית מספיק להצליח בטיפול. דוגמה עדכנית למחקר כזה פורסמה על ידנו בסקירה החודשית שלנו על מחקרים חדשים בפסיכולוגיה בדצמבר 2008 אשר הראתה שלא נמצא הבדל בין יעילותן של 7 שיטות שונות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון. המחקר המצטבר בפסיכולוגיה מראה שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל, וכמובן האינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. לכן, פחות חשוב לדעת מה הגישה התיאורטית של הפסיכולוג המטפל, אלא יותר את תחושת ההתאמה שנוצרת עם הפסיכולוג ברמה של אמון, הקשבה, הבנה, ונכונות להיכנס למסע הטיפולי המשותף. פירוט על 7 השיטות הפסיכולוגיות שנבדקו במחקר האמור ניתן לקרוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפולים הפסיכולוגים בדיכאון".

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי

אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי?

"פסיכולוג" הוא אדם שסיים תואר שני מוכר בפסיכולוגיה ונרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. יש להדגיש שישנם סוגים רבים של לימודי פסיכולוגיה ולכל תחום לימוד ייעוד אחר, רובם אינם עוסקים כלל בתחום הטיפול הנפשי. לדוגמא, המגמה החינוכית מכשירה לעבודה בבתי ספר ובמערכת החינוך, המגמה המחקרית עוסקת במחקרים בתחום הפסיכולוגיה וכדומה. למעשה רק לימודי פסיכולוגיה קלינית מכשירים לעסוק בטיפול פסיכולוגי במובן הרחב של המילה. עם זאת, ההגדרה הפורמלית לעניין אינה חד משמעית שכן כל פסיכולוג רשאי לתת "ייעוץ" אך רק פסיכולוגים קליניים רשאי לעסוק ב"טיפול נפשי".
כמו כן, יש להדגיש שעצם סיום הלימודים באוניברסיטה אינו מתיר עבודה טיפולית. יש לעבור לאחר מכן התמחות ייעודית שרק לאחריה הופך הפסיכולוג ל"פסיכולוג מומחה". פסיכולוג קליני מומחה מסיים כ 4 שנים של עבודה טיפולית במוסד מוסמך, בד"כ בית חולים או מרפאה, ועובר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת בספר הפסיכולוגים. ניתן לראות אותה גם באינטרנט כאן. פסיכולוגים קליניים מומחים יופיעו בספר כאשר לצד מספר הרשיון שלהם יופיע סטטוס פעיל של המומחיות שלהם ולחיצה עליו תספק מידע על סוג המומחיות ומועד תחילתה.
פסיכותרפיה אינה ניתנת רק ע"י פסיכולוגים. עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, וכמובן רופאים פסיכיאטרים עוסקים בשיטות שונות של טיפול וייעוץ נפשי. כיום ישנם גם הרבה אנשים שנותנים ייעוץ וטיפול מתוך נסיון חייהם ובשיטות "אלטרנטיביות". לפני ובעת פניה לגורם מטפל כדאי לברר את תחום מומחיותו, נסיונו ואופן הכשרתו כדי לבחור את סוג המטפל המתאים ביותר לבעית הפניה. במקרה של שאלות זו לא בושה לבקש גם לראות תעודות הסמכה ורשיונות מקצועיים. בישראל הדבר אינו מקובל כל כך ופסיכולוגים אינם תולים בד"כ תעודות הסמכה על הקיר כפי שמקובל אצל עורכי דין או רופאים. עם זאת, במקומות רבים בעולם זהו נוהג מקובל וברור מאליו. כפי שצויין קודם, עדיף להתגבר על המבוכה הקיימת לעיתים בנושא ולברר את השאלות הללו באופן ישיר בפגישה הראשונה מאשר להתחבט בהן אח"כ. ככל שההיכרות תעמיק, הבירור הזה עלול להיות יותר מסובך ומביך.

מתי צריך טיפול תרופתי

מתי צריך טיפול תרופתי?

עולם הרפואה התקדם בעשרות השנים האחרונות וייצר תרופות גם למצבים נפשיים שונים. הפסיכולוג אינו משתמש בתרופות במהלך הטיפול אך עליו לדעת מתי יש צורך בכך ולהפנות בהתאם לרופא פסיכיאטר שיתאים את הטיפול התרופתי הנכון. רוב הפסיכולוגים מצויים בקשר עם פסיכיאטרים ורופאים אחרים שעשויים לייעץ בתחום זה. מחקרים מוכיחים שבמקרים שבהם צריך טיפול תרופתי, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיעה את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק. רצוי להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי יעילותן של תרופות לגבי כל מקרה באופן אישי והצורך בפניה לפסיכיאטר.

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול

האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול?

הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על ויתורו על סודיות רפואית (לדוגמא, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית.

איך לדבר בפגישה הראשונה

איך לדבר בפגישה ראשונה?

בצורה הפתוחה והישירה ביותר. חשוב לתאר בקצרה את הסטורית החיים והסיבה המרכזית בגללה נוצרה הפניה. אין צורך לתכנן מראש את הדברים, אך כמובן הדבר אפשרי. לכל פסיכולוג סגנון אחר לפתיחת הדיאלוג בפגישה הראשונה. הגיעו עם מחשבותיכם ותנו למפגש להתנהל בצורה טבעית.

ואם זה לא מסתדר

ואם זה לא מסתדר?

לא כל מפגש בינאישי מצליח. מאחר והמפגש הטיפולי הוא ייחודי ודורש גם "כימיה" אישית בין המטפל למטופל ישנם מצבים בהם נוצרת תחושה שהטיפול לא עוזר. חשוב להיות מודע לתחושות כאלו ולהביא אותם בצורה פתוחה וגלויה למפגש הטיפולי. חשוב לבחון מה הסיבה האמיתית לתחושה, האם זה באמת מצב ניטראלי של תהליך שכדאי לסיימו, או אולי דווקא תחושת התקיעות היא הסיפור האמיתית מאחורי הטיפול (לדוגמא, מטופל שמרגיש תמיד תקוע במערכות יחסים מחוץ לטיפול, משחזר באופן טבעי את הבעיה גם בתוך הטיפול, או, מטופל עם צורך עצום בשליטה, חוסם את עצמו באופן לא מודע והופך את הטיפול לריק מתוכן). סביר להניח שהדיון המשותף בנושא יניב מסקנות מעשיות האם יש לסיים את הטיפול או להמשיכו. במידה ודיאלוג כזה לא נוצר מסיבה כלשהי וחולף זמן ללא כל תוצאות, רצוי לשקול סיום טיפול והחלפת מטפל. חשוב תמיד לזכור ששינוי תהליכים פסיכולוגיים אורך זמן ובא לידי ביטוי בדרכים שונות ומיוחדות. כדאי לשאול את עצמכם האם אתם במבוי סתום או שבעקבות הטיפול חלו שינויים, גם אם אלו לא השינויים שאותם תכננתם מראש. נפלאות דרכי הלא מודע באופן הובלתו לפתרונות.

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג

למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג?

כדאי מאוד לדבר עם חברים וקרובים. סביבה תומכת היא בסיס מצויין להתמודדות ושיפור במצב. עם זאת, החבר הקרוב שונה מפסיכולוג בכמה היבטים. ראשית, הפסיכולוג הוא אדם ניטראלי יותר ולעיתים נדרשת התבוננות כזו על הדברים כדי לעזור. בנוסף, לפסיכולוג ידע וכלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים, מודעים ושאינם מודעים, אותם רכש במהלך שנים ארוכות של הכשרה מקצועית, הדרכה והתנסות מקצועית. גורם נוסף הוא העובדה שהפסיכולוג רכש נסיון גם מתוך העבודה עצמה. אמנם כל אדם שונה וייחודי, אך בכל זאת יש אפשרות ללמוד מהנסיון ומהאופן בו אנשים עם בעיות דומות נעזרו (הן בעבודה הפרקטית והן בתיאורי המקרה בספרות המקצועית). לבסוף, המסגרת שמספק הטיפול הפסיכולוגי חשובה מאוד לצורך ההתמודדות. לנפש יש תכונה מעניינת לפיה כאשר יש יום ושעה קבועים סביבם המטופל מתארגן לצורך טיפול נפשי בעצמו, משהו חדש קורה, בדיוק כמו בכל מסגרת אחרת שגורמת לנו להתארגן סביב משימה.

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי

מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי?

אימון הוא שיטה לתהליך הנחיה ממוקד למען מטרות מוגדרות מראש. המונח אימון לקוח מעולם הספורט בו מאמן הספורט המומחה בתחום מסויים עוזר לספורטאי למצות את הכישרון הגלום בו בצורה המיטבית ביותר. ניתן לומר שהתשתית התיאורית של האימון מגיע מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ניתן לקרוא מאמר בתחום זה כאן באתר.
הבעיה העיקרית של תחום האימון, לפחות בישראל, הוא היעדר קריטריונים ברורים מי יכול להיקרא מאמן ומי לא. בהעדר חוק ופיקוח נוצר מצב בו אנשים רבים ובלתי מיומנים עוסקים כיום באימון. לדבר זה סיכונים לא מבוטלים, החל ממקרי שרלטנות, ובמקרים קיצוניים, בעיקר במקרי משבר – לסיכון ממשי של המאומן.
לא קל להגדיר היכן נגמר האימון והיכן מתחיל הטיפול הפסיכולוגי כיוון שבכל אחת מהשיטות יש רכיבים משתי השיטות. ניתן אולי לומר שהאימון נועד לאנשים המחפשים למממש מטרות מסוימות והטיפול הפסיכולוגי מיועד יותר להתמודדות ופתרון מכשולים שעולים במסע החיים.
במצב שנוצר בישראל ההבדל העקרוני באמת בין אימון לטיפול פסיכולוגי הוא לא בשיטה אלא בסוגי המטפלים. פסיכולוגים קיבלו הכשרה מקצועית ארוכת שנים ועברו תהליך רישוי של משרד הבריאות. בהעדר קריטריונים ברורים להכשרת מאמנים יש להקפיד בבחירת מאמן בבדיקת הרקע המקצועי והניסיון של המאמן.
ניתן לקרוא בקישור הבא כתבה עיתונאית על אימון שבה נכלל ראיון עם פרופ' אורן קפלן.

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה

האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה?

אין אדם שלא יכול להנות מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה משמעותית שפוגעת באיכות החיים. בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ואיכות חיים חיצונית ופנימית הביאה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אידיאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ומשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.

The post איך לבחור פסיכולוג? עובדות ומידע לגבי טיפול פסיכולוגי appeared first on PSY.

רדיו וטלוויזיה
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – שגרה אפורה כמנוע לחדשנות קישור
ראיון במוסף הספרות של רשת א' בעריכתם והגשתם של הדסה וולמן וצבי סלטון – בעקבות פרסום מאמרו של פרופ' אורן קפלן "אושר אמיתי – גרסה 2.0" מתוך גליון אודיסאה שהוקדש לנושא האושר. קישור לראיון   קישור למאמר באודיסיאה
ראיון בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10 – מה עושה אותנו מאושרים? על פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון עם נילי לייבוביץ מרדיו קול הכנרת – פסיכולוגיה חיובית קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור
ראיון בתוכנית "לבריאות" עם עפרה נחמד ברשת ב' של קול ישראל עם פרופ' אורן קפלן וירין קימור על פסיכולוגיה חיובית וחשיבה יצירתית – קישור
מבחר נוסף של ראיונות טלוויזיה ורדיו שונים עם פרופ' אורן קפלן

עיתונות ואינטרנט
סיפור החילוץ מהשבי המצרי – 40 שנה למלחמת יום כיפור – אתר האינטרנט של קשת ערוץ 2 – קישור
פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות – מאמר באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוכי – קישור
מהנעה להנאה" – ראיון על פסיכולוגיה חיובית בעקבות הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס של מכון אדלר – קישור
הנאה או סיפוק? – ראיון עם פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית במדור "בטיפול" במוסף שמנת של עיתון הארץ – קישור
The Seventh Anglo-Israel Colloquium: “Wealth and Happiness – הרצאה באנגלית בכנס כלכלנים בכירים בישראל ואנגליה – קישור
החוסן הלאומי – שעת מבחן: טור דעה של פרופ' אורן קפלן על פסיכולוגיה חיובית והמשבר העולמי בגלובס לקראת ועידת ישראל לעסקים – קישור
מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר – על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה: כתבה בדה מרקר: חלק ראשון – קישור  חלק שני – קישור
האם אופטימיות תמיד חיובית? דיווח על ממצאי מחקר – קישור
מה שלום הלקוח המרוצה שלך? – דיווח על ממצאי מחקר – כתבה בדה מרקר – קישור
לחם שעשועים ונירוואנה – כתבה ב"מנהלים" לקראת כנס פסיכולוגיה של השקעות – קישור
גישה ממוקדת לקוח" ל"יצירת ערך משותף": אחריות חברתית תאגידית בראיה אסטרטגית –  כתבה בדה מרקר – קישור
פסיכולוגיה חיובית – רפואה מונעת לשעת חירום – קישור
פסיכולוגיה חיובית וזרימה בעבודה – מאמר בכתב העת סטטוס וב-Ynet – קישור
פסיכולוגיה עסקית ופסיכולוגיה חיובית – מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – קישור
פסיכולוגיה חיובית: "רפואה מונעת" לשעת משבר – יישומים ניהולים, ארגוניים ואישיים לפיתוח חוסן ועמידות" קישור
אושר אמיתי – יש או אין? מאמר בכתב העת פסיכואקטואליה בהוצאת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
בעקבות כנס פסיכולוגיה חיובית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – קישור לגיליון – עמוד 46
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש: אסוציאציות חופשיות על יום הכיפורים בשבוע של פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי – קישור
לא לצאת מהקופסה – פסיכולוגיה חיובית וזרימה – מאמר על הרצאתו של פרופ' אורן קפלן בכנס דה מרקר על יצירתיות – קישור
הפרעת חדשנות אי-קשב היפראקטיבית – מאמר במאקו ערוץ 2 – קישור
מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות? – קישור

הרצאות מצולמות
חלקים מתוך הרצאה על פסיכולוגיה חיובית
אשליית האושר – קישור
חוזקות – קישור
אושר – קישור

הרצאה בכנס פסיכולוגיה של השקעות: האם מדיניות כלכלית אמורה להיות מכוונת אושר? על שוק ההון בראי זרם הפסיכולוגיה החיובית
חלק ראשון – קישור
חלק שני – קישור
חלק שלישי – קישור

ב. כתבות וראיונות בתקשורת בנושאים שונים

ראיונות רדיו וטלוויזיה
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי על הפחתת המיסים על הדלק: משבר אמיתי או משבר פסיכולוגי? קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – זיכרונות ומה שהם מספרים על הפסיכולוגיה שלנו קישור
ראיון עם בן כספית על הפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל – הטלוויזיה החינוכית/ערוץ 2 קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב על הפליית נשים בשוק העבודה בישראל קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית מה בוער עם רזי ברקאי, על מחקר על הפליית / הדרת נשים בעבודה קישור
ראיון ברשת ב' של קול ישראל בתוכנית בשלוש עם ענת דולב – האם לארגון שלכם יש נפש? קישור
ראיון בתוכנית הערכת מצב ברשת ב' של קול ישראל עם פארלי שחר בעריכת ד"ר נדיר צור, על ההיבטים הפסיכולוגיים במשבר החוב באירופה. קישור
ראיון בגלי צה"ל בתוכנית בני ברדיו של בני בשן – פרויקט החיבוק הגדול בכנסת קישור
ראיון בחדשות BBC World Service ביום שחרורו של גלעד שליט משבי החמס Release from captivity – Prof Kaplan BBC interview קישור
ראיון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 – מחאת הקוטג' של הצרכן הישראלי (הראיון התקיים עוד לפני פרוץ המאבק החברתי בקיץ 2011) קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 2 – רשת חברתית ושיווק לילדים קישור
ראיון בחדשות השבת של ערוץ 10 – פוביות וחרדות קישור
ראיון בתוכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10 – טיפול פסיכולוגי עבור הומוסקסואלים ולסביות קישור
ניסוי חי בשידור – חדשות השבת של ערוץ 2 – אפקט פלאסבו בשיווק והתנהגות צרכנים קישור
ראיון בתוכנית סוד החיים הטובים בערוץ 2 – אושר, דיכאון ומימוש עצמי במחצית השניה של החיים קישור

ראיונות בעיתונות ובאינטרנט 
דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר    קישור 
חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת לנו את הקשר הזוגי?  קישור
ממצאי מחקר: השפעת הסדרה "בטיפול" על עמדות הציבור בישראל לגבי טיפול פסיכולוגי  קישור
פסיכואנליזה – נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש: היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים  קישור
פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי  קישור
רוחות רפאים בבית הספר למנהל עסקים – "לא מודע" בעבודה  קישור
הגברת מודעות כנגד הטרדה מינית  קישור
כתבת רדיו של שי ודרור על מחקר היפנוזה ופרסומות קישור
מצטמצמים: איך מספרים לילד שאבא פוטר מהעבודה  קישור
מי מפחד משיווק בעמותות  קישור
A Psychological Assessment of a State in Distress  קישור
חרדת בחינות, פחד קהל ושאר חרדות ביצוע   קישור 
הפרסומת מהפנטת  קישור 
תתאמנו על זה – ראיון על אימון  קישור

The post כתבות וראיונות בתקשורת appeared first on PSY.

עבדתי בעבר בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל אביב ובמהלך יותר מ-20 השנה האחרונות התמחיתי בטיפול בסוגיות ובקשיים שמאפיינים את תקופת הלימודים הסטודנטיאליים.

דווקא בתקופה בה נחוץ לעיתים הטיפול הפסיכולוגי קשה יותר להגיע אליו. אני מאפשרת לפיכך לסטודנטים וחיילים משוחררים הפונים אלי אפשרות לקבל טיפול מוזל ב-50% למשך 15 מפגשים בכדי לקבל מענה למצוקה או לצרכים פסיכולוגיים אחרים. ניתן לפנות אלי ישירות בטלפון077-2319923 או בדואר האלקטרוני keren@psychologia.co.il

The post תנאים מותאמים לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה עבור סטודנטים וחיילים משוחררים appeared first on PSY.

The post appeared first on PSY.

הפרעת קשב וריכוז ADHD – הפרעה או קוד תרבותי חדש?

לפני שנפנה לתיאור פורמאלי המתאר את התופעה שעד לפני כ-20 שנה היתה נדירה למדי, בוודאי בקרב מבוגרים, ברצוננו להקדים בכמה הסברים לתופעה הקונטרוברסלית שמכונה ADHD – "הפרעת קשב וריכוז". מדובר בתופעה ששיעור הופעתה באוכלוסיה היתה נמוכה מ3% וכיום לעיתים כשליש מהילדים או הסטודנטים במסגרות מסוימות מאובחנים בה. ישנם אנשי מקצוע הסבורים שקיים אבחון-יתר של הפרעת קשב וריכוז, ישנם אנשי חינוך הסבורים שקיים שימוש לרעה באבחנה בכדי לזכות בהטבות אקדמיות כגון הארכות זמן בבחינות. מצד שני נראה שישנם ילדים ואנשים רבים שלא אובחנו כלל ובפועל סובלים מהפרעת קשב וריכוז ADHD והיו יכולים להפיק תועלת מטיפול אפקטיבי בבעייתם. השאלה איננה כנראה האם "עובדתית" יש או אין אבחון-יתר של הפרעת קשב וריכוז, אלא מהי למעשה אותה הפרעה נפוצה, והאם ראוי עדיין לכנותה "הפרעה"; הרי במצב שבו לעיתים שליש או כמחצית מהאוכלוסיה מאובחנת בה, ישנה בעיה או "הפרעה" בעצם ההגדרה שמעלה ספקות האם ראוי להמשיך ולכנותה כסינדרום או סימפטום נפשי. הסוגיה האבחונית והוויכוחים המקצועיים סביב הפרעת קשב וריכוז ADHD נובעים בעיקר מהנחות היסוד של המאבחן ושל המתבונן. מדובר בתופעה בעלת טווח רחב מאוד של התנהגויות, ולכן ניתן למצוא כיום אנשים שמאובחנים בהפרעת קשב וריכוז ADHD המצויים בטווח שבין תפקידים בכירים ובמקצועות שדורשים ריכוז רב – רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי רוח, ועד לאנשים שמתקשים אף בתפקוד היומיומי ובהתמצאות במרחב. הטיפול האוניברסלי בהפרעת קשב וריכוז ADHD הינו בעיקר תרופתי, מה שמגביר כנראה את הפולמוס ובעיקר סביב המותג המוכר ביותר לטיפול ב-ADHD "ריטלין" שמעורר חילוקי דעות לא פחות מעצם הקושי באבחנה עצמה.

במאמר הנוכחי איננו מתכוונים לפתור את חילוקי הדעות או להציג עמדה חד משמעית בנוגע אליהן, שכן התשובה הינה כנראה בהכרה בשונות של החוויה האנושית ושל הסובייקטיביות בהתמודדות של אנשים עם אתגרים של קשב, ריכוז, פעלתנות – כולל היפראקטיביות ואימפולסיביות, ובעיקר בתפקוד התקין ועמידה בציפיות של מסגרות חברתיות, חינוכיות ותעסוקתיות, ואולי יותר מהכל – בעמידה בציפיות ובתקוות של כל אדם ואדם לגבי עצמו.

ריבוי מקרי האבחון של הפרעת קשב וריכוז ADHD בתקופתנו אינו מקרי. שהרי לפני 100 שנה ולאורך כל ההיסטוריה האנושית שקדמה לכך, בה רוב העולם עסק בחקלאות ובעבודת כפיים פשוטה יחסית, בה רוב האנשים היו אנאלפביתיים, כנראה שהפרעת קשב או היפראקטיביות לא היוותה בעיה מיוחדת, למעט במקרים קיצוניים. באותה תקופה לא נדרש ילד, כפי שנדרש כיום, לשבת שעות ארוכות בכיתת לימוד ולרכוש ידע… שאינו מעניין אותו במיוחד. אין ספק שלימודי הליבה בבית הספר ואף לימודי ההכשרה המקצועית באוניברסיטה, הינם חשובים למטרות רבות, אולם קשה להתעלם מכך שהם כרוכים בחוסר עניין לאנשים רבים. החלקים המרתקים ילדים ואנשים במשימות שונות הוא מוגבל, והבעיה היא בעיקר להפגין סובלנות לתסכול ושגרה. במידה רבה נשאלת השאלה האם "הפרעת קשב" אינה למעשה היכולת לשבת שעות ארוכות בהתמדה אל-מול חומר לימוד או משימה לא מעניינת במיוחד בטווח הקצר והמיידי, ובכל זאת להתרכז בה, מאחר והיא חשובה מסיבה כזו או אחרת לטווח הארוך. הפרעת קשב וריכוז נחשבת בטעות על ידי רבים כחוסר יכולת להתרכז. מדובר בסטריאוטיפ שגוי שניתן להפרכה בהתבוננות חטופה בילד המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ADHD המרותק במשך שעות ארוכות למשחק מחשב מורכב ולא זז מהמסך. אם אכן מנגנון הקשב של אותו ילד היה פגום, הוא לא יכול היה לשבת שעות כה רבות ולהתרכז. לצורך האנלוגיה – במידה ונרצה לכוון מצלמה לתמונת נוף מסוימת הרי שאם העדשה פגומה ולא ניתן בשל כך לבצע זום (הכוונת מנגנון הקשב) התמונה תהיה מטושטשת. אך זהו דווקא המקרה הנדיר. אם נרצה לצלם תמונה אך נניע את ידינו ללא הרף, ברור שהתמונה תהיה מטושטשת, לא בגלל העדשה, אלא בגלל ההיפראקטיביות או האימפולסיביות של הצלם. זהו המקרה הנפוץ גם בצילום תמונות מטושטשות וגם במקרה של הפרעת קשב וריכוז ADHD. אם מישהו נוטה לנוע ולזוז, להסיט מבטו ושמיעתו לכל עבר, להתעניין בכל גירוי שצץ בסביבה, אין להתפלא שאינו מצליח לשים לב לאחד הגירויים הספציפיים שאליו התכוונה המערכת. לרועה הכבשים על צלע ההר בתקופת התנ"ך הדבר בוודאי לא הפריע, אולי אפילו עזר לו להבחין בתנים וזאבים משוטטים. לתלמיד בית הספר המודרני זו עלולה להיות בעיה משמעותית.

רוב האבחונים של הפרעות קשב וריכוז ADHD בתקופתנו מתרחשים בשל מסגרות בית ספר שבהן ילדים, ובעיקר בנים-זכרים, מפריעים למורים לנהל את השיעור, ולכן נשלחים לאבחון. למרבה הצער לא מדובר תמיד בנאורות מערכתית שמזהה ילדים שאינם מקשיבים ולפיכך אינם ממצים את יכולותיהם, שכן אז היו מאובחנים כנראה מספר רב בהרבה של ילדים, ובעיקר בנות שמאחר ואינן נוטות "להפריע" כמו הבנים למורים, הן אינן מגיעות לאבחון באותו שיעור כמו הבנים. לאור האמור לעיל ניתן אולי להגדיר מחדש את הפרעת הקשב ב"יכולת מופחתת יחסית להתמודד ללא הפגנת תסכול עם חומר לימוד ומטלות משעממות או רוטיניות למדי". מספר מצומצם של ילדים ומבוגרים אכן סובל מבעיה קוגניטיבית במערכת הקשב עצמה, אולם ברוב המקרים מדובר בנטייה היפראקטיבית שגורמת לפרט להסיח את דעתו כעבור זמן נמוך מהצפוי ממשימות שהוטלו עליו. חשוב להבין שאין בהגדרתנו זו בכדי להקל על הבעיה ועוצמתה. ילדים ומבוגרים הם חלק מתוך מערכת חברתית ותעסוקתית, וחוסר יכולתם של פרטים להשתלב במערכת היררכית על דרישותיה עלולה להביא למחיר יקר לאפשרותם להשתלב בחברה ועלולה לגרום להם פגיעה בתפיסה ובדימוי העצמי. עם זאת, חשוב להבין את מהות הבעיה המרכזית שעומדת בבסיסה של הפרעת הקשב והריכוז ADHD כפי שנפוצה כיום בילדים, והולכת ותופסת מקום של כבוד גם בקרב סטודנטים, מבוגרים ואף אצל קשישים.

במאמר זה ננסה לתאר את התופעה כפי שמופיעה בספרות המקצועית הפסיכולוגית והרפואית, אך יש להכיר בכך שאבחנות ותיאורים אלו צבועים בשיפוטיות והנחות יסוד שיש מקום להטיל בהן ספק ולהתאים טיפול והתייחסות לילדים ומבוגרים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז ADHD לסובייקטיביות שלהם ולמסגרות המשפחתיות, החברתיות והאחרות שאליהם הם משתייכים.

הערת סייג לפני הקריאה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לאבחון או טיפול עם איש מקצוע מומחה בתחום. הוא נועד לספק מידע על הפרעת קשב וריכוז ADHD וכולל בין היתר דעות מקצועיות של כותבי מאמר זה שניתן גם לחלוק עליהם. חלקים נרחבים מהתיאור הפורמאלי של המאמר מבוסס על חומר המתפרסם לשירות הציבור על ידי משרד הבריאות האמריקאי, ואנו מודים על ההזדמנות שאושרה על ידם להשתמש במידע זה באופן פתוח וחופשי.

אז מהי הפרעת קשב וריכוז עם/בלי היפראקטיביות – ADHD?

הפרעת קשב וריכוז ADHD, או בתרגומה המדויק יותר מכותרתה באנגלית Attention Deficit Hyperactivity Disorder – הפרעת חוסר-קשב / היפראקטיביות, הינה אחת מהתופעות הנוירולוגיות השכיחות ביותר אצל ילדים, וכפי שידוע כיום, גם בהמשך החיים בגיל ההתבגרות ובבגרות. הסימפטומים של הפרעת הקשב כוללים קושי להישאר ממוקד ולהקצות תשומת לב למשימות. במקרים רבים מופיע גם קושי בשליטה בהתנהגות הבא לביטוי בתגובות אימפולסיביות ופעילות-יתר מסוגים שונים המכונה בקצרה "היפראקטיביות". תופעות אלו עלולות להקשות על ילדים הסובלים מתסמונת זו להצליח בבית הספר, להסתדר עם שאר הילדים בכיתה, במשפחה ובקשרים חבריים בכלל, לסיים מטלות בבית ועוד.

מחקרי הדמיה של המוח מצאו שצעירים עם בעיית ADHD מפגינים התפתחות נורמאלית יחסית לקבוצת ביקורת, אך בשלות המוח בשלבים שונים של ההתפתחות עלולה להתעכב בטווח של עד 3 שנים. הדבר בא לידי ביטוי באזור מסוים של המוח אשר שאחראי על תשומת הלב, תכנון וחשיבה ממוקדת. מחקרים מאוחרים יותר גילו סימפטומים בקורטקס (קליפת המוח) אשר מדגימים עיכוב בהתבגרות הכללית ובתקשורת בין שתי ההמיספרות (מוח ימין ומוח שמאל). העיכובים הללו בהתפתחות אמנם חולפים עם בשלות המוח, אך עלולים לגרום לחיכוכים וקשיים בתפקוד ובהבנה החברתית במהלך שנים קריטיות להתפתחות ההבנה החברתית והיווצרות הקשרים החברתיים של הילד. יש לקחת בחשבון שאלו מהוות גם "חדשות טובות" שכן בטיפול והתייחסות נכונים של הסביבה התומכת בילד, חלוף הזמן עשוי לעזור ונקודת הזינוק שלו בחיים עשויה להיות לא פחות טובה משל ילדים אחרים. זו תהיה לעיתים שנה נוספת שהילד נשאר בגן החובה שעוזרת לו "ליישר קו" עם בני גילו, או התבגרות רגשית במהלך התיכון שמאפשרת לו להכיר במאפייניו האישיים שמושפעים מהפרעת הקשב והריכוז שלו, ויכולתו לווסת טוב יותר מאפיינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות.

כיום ישנם טיפולים ב-ADHD אשר יכולים להקל על הסימפטומים אך היא נחשבת לתופעה יציבה לאורך החיים שאמנם משתנה בהתאם להתפתחות האישית של הפרט, אך אינה חולפת. יש לקחת בחשבון שאין כלל תמימות דעים לגבי מהותה של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות, האם מדובר בתופעה אחת בעלת קטגוריות שונות, או שלמעשה מדובר במערך תופעות שונות אלו מאלו. כמו כן לא ברור היכן מוצב הגבול הברור בין הפרעת קשב ו/או היפראקטיביות שאכן פוגעת בתפקוד, לבין "שובבות", "בלבול" או אף יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. במקרי-קצה אין ספק שמדובר בהפרעה שפוגעת בתפקוד השוטף, אך נראה שרוב המקרים כיום דווקא נמצאים בטווח ביניים, דבר המעורר מחלוקת בספרות ובפרקטיקה הרפואית, הפסיכולוגית והחינוכית.

הטיפול הנפוץ ביותר כיום ב-ADHD הוא תרופתי, אך ישנן גם שיטות טיפול פסיכולוגיות, חינוכיות, ואחרות שעשויות לעזור בהתמודדות של הילד, משפחתו וסביבתו ולאחר מכן בזמן הבגרות. לאחר אבחון נכון רוב האנשים בעלי הסימפטום מסוגלים להצליח בבית הספר ולנהל חיים פעילים ויצירתיים.

מהם התסמינים המרכזיים של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים?

חוסר תשומת לב והיפראקטיביות הן התופעות המרכזיות של ADHD. תופעות שכאלה יכולות להיות טבעיות ומאפיינות כמובן לכל ילד. לפיכך אין להסיק מייד שאם ילד אינו קשוב ומרוכז או שמפגין פעלתנות רבה, שהוא סובל מ-ADHD. האבחנה המבדלת הינה איכותנית שכן אצל ילדים עם ADHD התנהגויות אלו חמורות יותר, מתרחשות לעיתים יותר קרובות, וחשוב מכל – פוגעות בתפקודם האקדמי, החברתי, או הכללי בצורה שמסכנת את עתידם, מפריעה להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם וגורמת להם פגיעה בהערכתם העצמית, בתחושת המסוגלות שלהם, ולפיכך בביטחונם העצמי. בהקשר זה נטייתם לאימפולסיביות עלולה להטעות שכן היא נראית כמו מצג שווא של ביטחון עצמי לפעול, אולם מתחת לפני השטח עלולה להתפתח תחושת תסכול וכישלון עמוקה, שחלקה הופכת עם השנים לסימפטום משני אשר מעצב את האישיות ואת נטיות החיים השונות. זו הסיבה שחשוב לאבחן הפרעת קשב וריכוז ADHD בגיל צעיר כדי לעזור לילדים להבין את הקושי שעימו הם מתמודדים, לתת להם טיפול וכלים להתמודד איתו, ולהבין שמדובר בסופו של דבר בהיבט אחד וצר יחסית בתוך מגוון היכולות האישיות שאדם מגיע עמם לעולם וצומח מהם.

קריטריוני האבחון של הפרעת קשב וריכוז ADHD

אבחנה הפרעת קשב ADHD דורשת קיומם של סדרת קריטריונים אשר מופיעים במשך תקופה רציפה של 6 חודשים לפחות בעוצמה גבוהה יותר מאשר ילדים אחרים באותו הגיל, וכאשר אין גורם אלטרנטיבי שיכול להסביר אותם. מנגנון הקשב האנושי רגיש לתנודות רגשיות, ולפיכך ילד שמפגין קשיי קשב וריכוז אינו בהכרח סובל מ"הפרעת קשב וריכוז". לעיתים מדובר בביטוי רגשי לקושי ומצוקה ולכן חשוב לשלול אבחנה מבדלת חליפית הנובעת מאירועים או התמודדויות מורכבות של הילד, למשל, משבר חריף שהתרחש לאחרונה בבית, התמודדות עם מצב בריאותי, קשיים חברתיים בבית הספר, וכדומה. כמו כן יש לשלול קיומה של הפרעת חרדה, או גורמים אחרים. אך למרות כל אלו – ADHD הינה אבחנה שיכולה להתקבל במקביל לתופעות אחרות, ולעיתים מתגלה דווקא כאשר תופעות אחרות מתרחשות, בעיקר כאשר הסימפטומים של ה-ADHD אינם בולטים במיוחד לסביבה החיצונית. מאחר ומדובר באבחנה בעלת מאפיינים תורשתיים ומאחר והמודעות לאבחון ADHD התגברה מאוד בשנים האחרונות, הרי שהורים רבים מגלים כיום את אבחנת ה-ADHD שלהם עצמם על רקע תהליך האבחון של ילדיהם. בשלב זה נתמקד באבחון ADHD בקרב ילדים, ובהמשך המאמר נתייחס גם לתופעה ההולכת ומתרחבת כיום, באבחון ADHD במבוגרים.

להלן סדרה של מאפיינים נפוצים בילדים המאובחנים בהפרעת קשב ריכוז עם/בלי היפראקטיביות. ביטויי ההתנהגות שבולטים סביב ילדים המאובחנים ב-ADHD מחולקים לשלוש קטגוריות: מאפיינים של קשב וריכוז, מאפיינים היפראקטיביים, ומאפיינים אימפולסיביים. יודגש שלא כל הסימפטומים חייבים להיכלל לצורך האבחנה. כמו כן, לעיתים בולטת יותר הפרעת הקשב, במקרים אחרים דווקא ההיפראקטיביות ו/או האימפולסיביות.

דוגמאות למאפיינים של קשב וריכוז בקרב ילדים עם ADHD:

• מוסחים בקלות
• מפספסים פרטים
• מדלגים לעיתים קרובות מפעילות אחת לשנייה ומתקשים להיות ממוקדים בדבר אחד לאורך זמן
• משתעממים מהר מעיסוק מסוים, אלא אם הוא עיסוק שמהנה אותם ברמת ריגוש גבוהה
• מפגינים קושי בהתארגנות ובהשלמת משימות, בלימוד נושא חדש, מתקשים לסיים או להגיש משימות שיעורי בית
• לעיתים מאבדים חפצים שונים – לדוגמא עפרונות צעצועים מחברות שנחוצים להם כדי להשלים את המשימה או הפעילות. הם מתקשים במשימות התארגנות לבית ספר, הכנת שיעורים וכדומה
• לעיתים קרובות מאבדים קשב ותקשורת בינאישית – נראה שהם לא מקשיבים כאשר פונים אליהם, "הראש במקום אחר"
• חולמים בהקיץ, מתבלבלים בקלות
• מתנהלים באיטיות (אך לעיתים קרובות מפגינים אימפולסיביות והתנהלות מהירה מידי)
• ניכר קושי בעיבוד נתונים ומידע ברמת קצב ודיוק כמו האחרים

דוגמאות למאפיינים היפראקטיביים בקרב ילדים עם ADHD:

• נעים בחוסר מנוחה, זזים ללא הרף במקומותיהם, מפגינים אי-שקט פנימי ומוטורי
• נטייה לדיבור רב, ללא הרף, לעיתים תוך רמת קול, התלהבות, עוצמה
• נעים ונוגעים רבות בחפץ, בעצמם
• נמצאים בתנועה מתמדת, מפגינים קושי לשבת בשקט בעת הארוחה, בשעת סיפור, בכיסא בחדר הכיתה בבית הספר
• בעלי קושי לבצע משימות ופעילויות שקטות

דוגמאות למאפיינים אימפולסיביים בקרב ילדים עם ADHD:

• חסרי סבלנות
• פולטים הערות לא מותאמות מבחינה חברתית
• מפגינים רגשות ללא מספיק עכבות
• פועלים מבלי לקחת בחשבון את התוצאות
• קושי להמתין לתורם בעת משחק
• לעיתים מפריעים וקוטעים אחרים בעת שיחה או פעילות אחרת
• עלולים להפגין התנהגות מרדנית, נאבקים כנגד ציות להוראות
• במקרים חריגים עלולים להפגין התנהגות אנט-חברתית

ניתן להתבלבל בין הפרעת קשב וריכוז ADHD ובעיות אחרות. הורים ומורים עלולים לא לזהות את העובדה שילדים מסוימים בעלי הפרעת קשב הם בעלי תסמונת ADHD מאחר והם נעדרים התנהגות היפראקטיבית בולטת שמפריעה להתנהלות השיעור בבית הספר. בקרב ילדים שכאלה נראה לכאורה שהם עובדים או לומדים, אך למעשה הם לא מעורבים באופן מלא במתרחש בכיתה או לא מממשים את רמת הפוטנציאל הגלומה בהם. לעיתים קרובות רמת אינטליגנציה גבוהה או יכולות גבוהות בתחומים מסוימים עשויים לפצות על העדר הקשב או על סימפטומים אחרים של ADHD. עם זאת, בטווח הארוך יש לכך מחיר יקר, שכן יש נוצרת פגיעה במיצוי הפוטנציאל ובדימוי העצמי של הילד. ילדים שכאלה עשויים להסתדר טוב מבחינה חברתית עם ילדים אחרים, לעומת ילדים בעלי תסמונת מודגשת יותר של היפראקטיביות או אימפולסיביות, שסובלים בדרך כלל מקשיים חברתיים היוצרים תשומת לב מערכתית אליהם. הם יוכלו להצליח בחיים ולהגיע להישגים תעסוקתיים גבוהים ולעין חיצונית נדמה ש"הכל בסדר". אולם הם עצמם יחושו שההצלחה שלהם היא רק פונקציה של "מזל", שלכאורה הם מצליחים "לסדר" את כולם ולהצליח, אך שבפועל אינם באמת מוצלחים כפי שנדמה לאחרים בסביבתם. טעות האבחון עלולה להגיע כמובן גם מכיוון אחר, למשל, תשומת לב יתרה לבעיות התנהגות ואימפולסיביות, מבלי להבין את הפגיעה הקשבית והלימודית של ילדים אלו. ההורים והמורים מפתחים לעיתים במצבים שכאלה הנחה שאם בעיות ההתנהגות יפתרו, אזי הבעיה כולה תעלם. הנחה זו נכונה למעשה במידה חלקית, שכן הפרעות ההתנהגות נוטות להיחלש עם השנים, בוודאי במקרים שבהם הן היו בעוצמה נמוכה או בינונית, אולם הפרעת הקשב והריכוז אינה חולפת לעולם, מדובר על תסמונת או נטייה מולדת, שיש להתמודד איתה, לטוב ולרע, לאורך כל החיים.

כל האמור לעיל מוביל לסוגיה מגדרית שחשוב לציינה, אשר אינה מקבלת התייחסות מספקת בספרות המקצועית ובפרקטיקה. הפרעת חוסר קשב והיפראקטיביות ADHD מאובחנת בהיקף של פי 4-5 בקרב בנים מאשר בקרב בנות בגיל בית הספר. במשך שנים סברו חוקרים שמדובר בתסמונת שמאפיינת יותר גברים מנשים. בפועל מדובר כנראה בתופעה שהיקפה אינו שונה בין המינים, אולם צורת ביטוייה אחר בין גברים לנשים. הגעה לאבחון ADHD אינו נובע בדרך כלל מבעיית קשב וריכוז, אלא ממסגרות החינוך השונות אשר מוטרדות מילדים המפגינים הפרעות התנהגות בכיתה. אלו מאופיינים יותר בנטייה מגדרית של בנים כיוון שדרך הביטוי שלהם נוטה להיות יותר מוחצנת, בוטה, אגרסיבית, ונוכחותם מורגש יותר בכיתה. הבנות לעומתם עדינות יותר, מבטאות את הסימפטומים בדרכים אחרת שפחות מפריעות למערכת הבית ספרית. מכאן שאבחון הנפוץ ביותר לילדים עם ADHD בגיל בית הספר נובע מסימפטומים התנהגותיים המפריעים להתנהלות המערכת הבית ספרית, ולא מזיהוי קשיים באופן ישיר אצל הילדים עצמם. חוסר אבחונן של בנות בגיל בית הספר יוצר אפליה וידרוש שינוי עתידי בשיטות הניטור של מערכת החינוך כיוון שחשיבות האבחון המוקדם גבוהה כדי למנוע פגיעה בתפיסה העצמית של הילד.

מה גורם להפרעת קשב וריכוז ADHD

מדענים אינם בטוחים מה גורם ל-ADHD. כפי שהוזכר קודם לכן, מדובר בתופעה הטרוגנית מאוד, ולכן יתכן שלא מדובר כלל בתופעה אחת או גורם אחד שניתן לשייכו באופן ישיר לאבחנה. ישנה הסכמה נרחבת כיום שמדובר בתופעה שעיקרה מולד, ולפיכך נושא אופי תורשתי ברור. עם זאת, ישנם מחקרים שונים המצביעים על אפשרויות שונות להשפעות סביבה כגון תזונה וסביבה חברתית. סביר להניח שאלו מגבירים או מחלישים את עוצמת הסימפטומים, אך כל עוד מדובר בזיהוי נכון של אבחנת ADHD, הם לא יצרו אותה, זאת למעט כמובן לפגיעות נוירולוגיות ישירות כמו מקרים של תאונות ופגיעות ראש.

ההסבר התורשתי ב-ADHD נפוץ ומקובל, אך יש לקחת בחשבון שלמרות שהבנתנו כיום על מהות הגנום האנושי השתפרה לאין ערוך, עדיין רחוקה יכולתנו להשתמש במידע הזה לשינוי וטיפול בסימפטומים הקשורים למאפיינים גנטיים, בוודאי בתחום ההטרוגני הזה של ADHD. מכאן שהידיעה על המקורות התורשתיים עשויה ליצור תחושה של וודאות והבנה בקרב הפרט לגבי מקורות התמודדותו עם הפרעת קשב וריכוז, אולם זו בפני עצמה אינה מהווה פתרון. עם זאת, ההכרה בהיבט התורשתי עשוי לעזור להוריו של הילד להתמודד בצורה טובה יותר עם צרכיו, שכן ההזדהות האישית והמודעות להיבט המשפחתי של התופעה עשויים להפוך למקור לתמיכה חברתית לילד, ולעיתים אף להוריו. מאחר וקיימת לעיתים נטייה של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז להימשך זה לזה, בעיקר בשל סגנון פעלתני או סגנון חיים דומה, הרי שאין זה נדיר למצוא בני זוג ששניהם מאובחנים או מאופיינים ב-ADHD וכך גם ילדיהם. ובכל זאת יש להדגיש שמאחר ומדובר בתופעה בעלת שונות גדולה, האופן האינדיבידואלי בו כל אחד מבני המשפחה חווה את הפרעת הקשב ומביא אותה לביטוי בחייו עשוי להיות שונה באופן ניכר.

השפעתם של גורמים סביבתיים

• מחקרים מורים על קשר פוטנציאלי בין שימוש בסיגריות ואלכוהול בזמן ההיריון לאבחונה של הפרעת קשב וריכוז ADHD אצל ילדים בהמשך חייהם.
• נמצא קשר בין שהייה של ילדים בגיל טרום בית ספר ליד ריכוזים גבוהים של עופרת (למשל, מאביזרי צנרת ישנים בבניינים, בתערובות צבע, ועוד) להתפתחות ADHD.
• ילדים שסבלו מפגיעות ראש או מוח נמצאים בהסתברות גבוהה יותר לאבחון של ADHD.
• סוכר – למרות שקיימת סברה נפוצה על כך שסוכר מגביר סימפטומים של ADHD, הרי שמבחינה מחקרית אין לכך עדויות משמעותיות מספיק. במחקרים מבוקרים שבהם השוו ילדים שקיבלו סוכר לעומת אחרים שקיבלו "פלצבו" – תחליף סוכר, נמצא שאמהות שחשבו שילדיהם קיבלו סוכר ייחסו להם רמת היפראקטיביות גבוהה יותר, אך זאת ללא קשר לעצם לקיחת הסוכר, שכן התופעה התרחשה גם בקרב קבוצה הביקורת שילדיה לא צרכו כלל סוכר.
• תוספי מזון – אין כיום מחקר מדעי שמוכיח באופן מובהק שתוספי מזון כאלה או אחרים כגון צבע מאכל מלאכותי גורמים לרגישות או הגברת סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז ADHD.

כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

ראשית יש להדגיש את השונות הנורמטיבית בהתנהגות האנושית: ילדים שונים מתפתחים בקצב שונה בהתאם לאישיות ולמזג שלהם, לרמת האנרגיה והכוחות הנפשיים שלהם, וכמובן בשילוב עם גורמים בריאותיים, סביבתיים ואחרים לאורך חייהם. רוב הילדים נוטים לעיתים להסחת תשומת לב שגורמת לקושי בריכוז. תופעות אלו טבעיות ואינן מצביעות בהכרח על קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD.

סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז ADHD מתגלים בשלב מוקדם של החיים בגיל 3-6. מאחר והסימפטומים של ADHD משתנים מאדם לאדם יש קושי לאבחן את הילד בשלבים מוקדמים, וחשוב לזכור שהנחת היסוד כיום הינה שלמעשה מדובר בתופעה מולדת. בשלבים ראשונים ההורים שמים לב שהילד מאבד עניין בדברים מהר יותר מילדים אחרים או נראה לא ממוקד ולא בשליטה. לפעמים גננות, אך בדרך כלל בשלב מאוחר יותר, מורים, מגלים את התסמינים כאשר לילד יש קושי לציית להוראות או חולם בהקיץ בכיתה או בחצר. אין בדיקה אחת מסוימת שמסוגלת לאבחן באופן בלעדי הפרעת קשב וריכוז ADHD. לפיכך האבחנה דורשת בדיקה ובחינה מקצועית של איש מקצוע בעל מומחיות ספציפית לתחום זה. לצורך האבחון יש לאסוף מידע נרחב על הילד, ההתנהגות שלו, ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו, הסביבה בה הוא שוהה, וכו'. רופא הילדים עשוי להיות הקו הראשון להתחיל עימו את תהליך האבחון, וממנו להמשיך לאבחון מסודר של נוירולוג או פסיכיאטר ילדים. אבחנת ADHD ניתנת גם על ידי פסיכולוגים קליניים וגורמים נוספים, אולם מאחר והטיפול הראשוני הנפוץ ב-ADHD הינו תרופתי, יהיה צורך במעורבותו של רופא לפחות בשלב האבחון הראשוני. לאחר מכן ניתן להיעזר ברופא המשפחה למתן תרופה במקרה הצורך, או בפסיכולוג וגורמי מקצוע נוספים לטיפול בתופעות הקשורות ל-ADHD באופן עקיף, למשל, בדימוי העצמי של הילד שהושפע מן הסתם כבר שנים מהסימפטומים עוד קודם לאבחון, להתמודדות המשפחתית של ההורים בילד ועוד.

רופא הילדים ולאחר מכן הנוירולוג או פסיכיאטר הילדים ישלול בין היתר את התופעות הבאות שעשויות להוות הסבר חליפי להפרעת קשב וריכוז ADHD:

• האם יתכן שלילד יש דלקת או בעיה רפואית אחרת באוזן התיכונה שגורמת להפרעות בשמיעה אשר גורמות כתוצאה מכך לקשיי קשב וריכוז, או באופן נרחב יותר, שלילת בעיות שמיעה או ראיה
• האם קיימת בעיה רפואית כלשהי שעשויה להשפיע על מחשבותיו והתנהגותו של הילד.
• האם לילד יש לקות למידה כלשהי
• האם הילד סובל מהפרעת חרדה או קשיים נפשיים שעלולים לגרום לתסמיני ADHD
• האם הילד חווה שינוי פתאומי כמו מוות במשפחה, גירושין, פיטורים של אחד מההורים וכדומה
• האם קיימת סביבה מלחיצה במיוחד בבית הספר, בבית, עם חברים, ובמיוחד האם חל שינוי בהיבט זה בתקופה האחרונה

המומחה יברר:

• האם ההתנהגויות המדווחות הן מוגזמות ומשפיעות על כל תחומי החיים של הילד
• האם התנהגויות אלה מתרחשות לעיתים קרובות יותר בהשוואה לילדים אחרים בעלי אותו הגיל
• האם ההתנהגויות האלה מתמשכות או זמניות
• האם התנהגויות אלה מתרחשות במקום מסוים אחד או במקומות שונים, כמו בבית, בכיתה, או במגרש משחקים

מומחה שעורך אבחון ישים דגש על הבדלים בהתנהגויותיו של הילד במצבים שונים, בסביבות שונות, במצבים מובנים וברורים לעומת מצבים פחות מובנים ועמומים. ישנם מצבים שבהם הילד נדרש ליותר תשומת לב ובהם מן הסתם יהיו התסמינים בולטים יותר. כמו כן יש לצפות שהתסמינים יהיו בולטים פחות במצבים שבהם הילד זוכה לתשומת לב פרטנית או כאשר הוא מתמקד בפעילות מהנה. מכאן שיש להכיר בכך שהפרעת קשב אינה מהווה חסם בפני יכולת להקצות קשב ולהתרכז. מדובר על תופעה שבה סף התסכול או סף אובדן הקשב נמוך יותר באופן מובהק יחסית למצופה בגיל ובשלב ההתפתחותי של הילד. גם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מסוגלים להתרכז שעות רבות מול מטלות מרגשות ומהנות, לדוגמה, מול משחק מחשב שמלהיב אותם. הקושי בא לביטוי בביצוע מטלות עמומות, משעממות, רוטיניות, שבהם אובדן הקשב והריכוז חל מהר יותר מאשר המצופה מבני גילם.

משרד הבריאות האמריקאי פרסם באתר המידע שלו לציבור רשימה של בדיקות שאנשי מקצוע יכולים או מומלצים לבצע בכדי להגיע לאבחנה מדויקת של הפרעת קשב וריכוז ADHD. אין צורך בביצוע כל סדרת המבדקים הזו וארגוני בריאות שונים ממליצים על מבחר כזה או אחר של בדיקות על ידי אנשי מקצוע מהרשימה הבאה:

1. סקירת היסטוריה רפואית, פסיכולוגית ואישית של המטופל, כולל סיבת הפנייה הנוכחית
2. Mental Status Examination – לא בשימוש נפוץ בישראל – ציון כולל למצב נפשי של המטופל לפי ארגון הרופאים האמריקאי AMA.
3. מבחנים התפתחותיים
4. מבחנים פסיכולוגיים ובעיקר קוגניטיביים
5. סולמות מדידה של הפרעת קשב וריכוז ADHD
6. תצפית ישירה בקליניקה, בבית הספר, בהקשרים חברתיים
7. דיווחים מבית הספר ומהסביבה המשפחתית והחברתית הרחבה של הילד
8. אבחנה מבדלת להפרעות קוגניטיביות, נוירולוגיות, פסיכולוגיות או רפואיות אחרות

הכלים הנפוצים כיום בישראל, אשר משמשים כחלק מתהליכי אבחון מקצועיים, כוללים בד"כ שאלונים לדיווח עצמי או של הורים/מורים וכן מבחנים ממוחשבים מסוגים שונים. לעיתים אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD מתבצעת כחלק מאבחון פסיכו-דידקטי או אבחון פסיכולוגי נרחב אחר, אך לעיתים קרובות מדובר בהליך אבחון הממוקד רק בהפרעת הקשב והריכוז, ואזי היקף המבדקים קטן ומצומצם יותר.

ישנם כיום שאלונים למילוי עצמי, מילוי ההורים ומילוי המורים אשר עשויים לעזור באבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD. השאלון אינו מהווה אינדיקציה חד משמעית, לא לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ולא לשלילתה, אך הוא יכול לתת קצה חוט למי שרוצה לבחון האם לפנות לאבחון, וכן ככלי עזר לאנשי מקצוע במהלך האבחון.

ניתן להתחיל במענה על שאלונים לבחינה עצמית באינטרנט. יש רבים כאלה אשר מתבססים בדרך כלל על גישת הסימפטומים ההתנהגותיים של ה-DSM – מדריך האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי, או כלים מקובלים דומים. רשימת סימפטומים אפשרית יכולה לכלול את הפרטים הבאים, עליהם מתבקש העונה להשיב בכמה דרגות הערכה, מ"אף פעם" ועד "לעיתים קרובות". ככל שציון ההערכה גבוה יותר כך ישנה הסתברות גדולה ליותר לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD ויש מקום לביצוע אבחון מקצועי. למשל:

1. קושי לשים לב לפרטים ו/או ביצוע טעויות במעין רשלנות שאינה מעידה בהכרח על חוסר ידע, אלא על פיזור או תגובה מהירה מידי למשימה
2. אי שקט מוטורי בזמן ישיבה בכיסא תוך תנועת גוף של ידיים או רגליים, כסיסת ציפורניים וכדומה
3. קושי בשמירת קשב לאורך זמן במהלך משימות, ואף בפעילויות מהנות
4. קושי לשבת במקום אחד למשל בכיתה או במצבים שבהם מצופה להישאר במקום אחד לאורך זמן
5. לא מקשיב גם כשמדברים אליו/אליך באופן ישיר
6. תחושת אי-שקט
7. לא עוקב אחר הוראות ונכשל בהשלמת משימות עד תום
8. קושי בהתמדה גם במשימות של הנאה וכיף ו/או בעשייתם לבד ובשקט
9. קושי בהתארגנות סביב משימות ופעילויות שונות
10. תחושה פנימית של דריכות, כאילו שמנוע דוחף קדימה לזוז ולעשות משהו
11. הימנעות, רתיעה, וחוסר חשק להירתם לפעילות שדורשת מאמץ מחשבתי ו/או רגשי ממושך
12. דיבור בלתי פוסק
13. נטייה לאבד ולשכוח חפצים ודברים אחרים אשר נדרשים לפעילויות ומשימות
14. התפרצות בתשובות ואמירות עוד לפני שנשמעה עד הסוף השאלה
15. מוסח בקלות
16. קושי בהמתנה להגעת תורו
17. נטייה לשכחנות במשימות שגרה יום-יומיות
18. נטייה להתפרצות לדברי אחרים או לפעילויותיהם
19. ועוד דוגמאות רבות בסגנון ההתנהגויות המתוארות לעיל, ובמיוחד כשמדובר בילד או מבוגר שאינו סובל מהפרעה מאובחנת אחרת הקשורה לבוחן מציאות, בעיה התפתחותית, נוירולוגית או פסיכולוגית אחרת. יש לקחת בחשבון הבדלים בין ילדים מתבגרים ומבוגרים בגילאים שונים, שכן הסימפטומים יקבלו אופי שונה בהתאם לגיל, לסביבה ולתרבות של המאובחן.

שאלונים רשמיים פופולאריים שחלק גם תורגמו ותוקפו בעברית הינם השאלון של Conners בגרסה מלאה או מצומצמת- Conners' scale, שאלון וונדר-יוטה, שאלון האבחון של גורדון, ועוד רבים אחרים. המבחנים כוללים בדרך כלל גרסאות מעט שונות למילוי עצמי, למילוי על ידי המאבחן, למילוי הורים ולמילוי מורים. לעיתים מבקש איש המקצוע מכל או חלק מהגורמים הללו למלא את השאלון בכדי להצליב מידע על תפקודו של הילד במצבים חברתיים שונים. ישנן בדרך כלל גרסאות שמותאמות לגיל – בעיקר לילדים מול מבוגרים, וכן נעשה לעיתים שימוש בגרסאות מותאמות למגדר, שכן ידוע, כפי שצויין קודם לכן, שביטוי הפרעת קשב וריכוז ADHD בקרב בנים ובנות הינו שונה, דבר שגרם במשך שנים, וגם כיום, לתת-אבחון של בנות ונשים עם אבחנת קשב וריכוז ADHD.

בנוסף לשאלונים האמורים המבוססים בעיקר על איתור רשימת סימפטומים והתנהגויות לפי גישת ה-DSM ודומיו, קיימים מספר מבחנים ממוחשבים המבוססים על מדידות קוגניטיביות ישירות הבוחנות דפוסי תגובה וביצוע. מבחנים אלו מכונים Continuous Performance Tests או בקיצור CPT. אחד המבדקים הפופולאריים בישראל במשך שנים רבות הוא מבחן טובה – TOVA. הטובה שמשמעות ראשי התיבות שלו Test of Variables of Attention הוא מבחן הכולל משימה פשוטה של זיהוי קיומו או העדרו של גירוי במיקום מסויים על גבי מסך מחשב. המבחן אורך כ-20 דקות ובודק דיוק תגובה, שונות בתגובה, והשתנות על פני זמן. השימוש העיקרי של הטובה אינו מיועד לעצם אבחונה של הפרעת קשב וריכוז אלא למדידת אפקטיביות מינון של ריטלין לאחר ביצוע חוזר של המבחן. יש להדגיש שהעברה בודדת של המבחן לצורך אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה אולי לתת אינדיקציה כלשהי לגבי קיומה של הפרעת קשב וריכוז אך היא אינה מדויקת ובוודאי אינה מספיקה כדי לאשר או לשלול אבחנה. קיימים מבחנים שונים נוספים הבוחנים היבטים שונים של הפרעת קשב וריכוז שעדיין נמצאים בשימוש נמוך יותר מה-TOVA אך צוברים עם הזמן שימוש מוגבר, כדוגמת מבחן ה-MOXO הישראלי, ומבחן Conners CPT שיצא בגרסה עדכנית לאחר פרסום המהדורה החמישית של מדריך האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי DSM. יודגש שוב שכל השאלונים והמבדקים האמורים יכולים לשמש ככלי תומך החלטה אך הם אינם מהווים אינדיקטור עצמאי ויחיד באבחון. למעשה, יש להכיר בכך שהפרעת קשב וריכוז ADHD הינה גם הפרעה תלוית-תרבות ומצב, ולפיכך פופולאריות וריבוי המאובחנים בשנים האחרונות בישראל, ובמיוחד בקרב מבוגרים במספר השנים האחרונות, אינו רק ביטוי לצמיחתו של "דור עם הפרעת קשב" כפי שמקובל לעיתים לחשוב, אלא ביטוי לרצונם של אנשים להביא את יכולותיהם למקסום, תוך קבלת הזדמנות הוגנת להתגבר על מוגבלויות וקשיים. קיימים חילוקי דעות ניכרים לגבי השאלה האם מדובר באמת בבחירה אישית לצורך ביטוי ומימוש יכולות או שזוהי תוצאה של לחץ מוסדי מבתי הספר, לחץ חברתי ותחרותי, או אף טרנד תרבותי. המחלוקת גוברת הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב הקהל הרחב סביב שאלת נטילת התרופות לצורך הטיפול. חשוב להבין שאין כאן תשובה "נכונה" או "שגויה" אלא דרך ומסע שכל אדם צריך בסופו של דבר להחליט לגבי עצמו או ילדיו באופן אינדיבידואלי – האם וכיצד הוא מעוניין ללכת לאורכם, תוך בחירת המסלול הנכון. כך או כך, אין ספק שחשוב לא להזניח ולהכחיש את קיומה של הפרעת הקשב והריכוז, שכן מדובר בתופעה משמעותית שעשויה להשפיע על חייו של הילד והמבוגר לעתיד לבוא בצורה משמעותית.

כיצד מטפלים בהפרעת קשב וריכוז ADHD?

הטיפולים הקיימים כיום מיועדים להפחתת הסימפטומים ולשיפור התפקוד, בעיקר בבית הספר. הטיפולים כוללים תרופות, סוגים שונים של פסיכותרפיה, חינוך, אימון, הדרכה התנהגותית, טיפול משפחתי, וכמובן שילובים שונים בין הטיפולים.

טיפול תרופתי

הטיפול הנפוץ ביותר כיום הינו על ידי תרופות "סטימולנטיות". המוכרת ביותר היא ריטלין או בשמה הגנרי מתילפנידאט methylphenidate. קיימות כיום תרופות רבות ממשפחה זו ואחרות לצורך הטיפול, כגון ריטלין לשימוש מושהה, קונצרטה, ועוד. קיימות כיום תרופות בפיתוח שעשויות בעתיד להשתלב בטווח הטיפול האפשרי, אבל כיום התרופות הסטימולנטיות הן קו הטיפול הראשוני. ילדים חשים לעיתים תופעות לוואי זעירות בימים הראשונים של השימוש, לדוגמה, בחילות או כאבי ראש, אך אלו חולפים בד"כ כעבר מספר ימים. עם זאת, תופעות כגון דיכוי תיאבון נותרות בעינן, ולכן יש להקפיד על תזונה נכונה אצל ילדים שמשתמשים בריטלין ודומיו, לדוגמה, אכילת ארוחה עשירה יותר בבוקר לפני לקיחת התרופה, שכן במהלך שעות בית הספר ואף הצהריים יתכן שתהיה תחושת שובע גם ללא צריכת מזון. יש לעקוב אחר משקל ילדים שלוקחים טיפול תרופתי בכדי לוודא התפתחות תקינה. מחקרים ארוכי טווח מצאו שאין חשש לפגיעה בצמיחה או בהתפתחות התקינה כל עוד נשמרת תזונה בריאה ושמתבצעות הפסקות בלקיחת התרופה בזמן החופשות מבית הספר. עם זאת, קיים אחוז מסויים של ילדים שאצלם תופעות הלוואי חריפות יותר או שאינם יכולים לקחת את התרופה מסיבות אחרות. ישנו כיום מגוון לא קטן של אפשרויות חליפיות, ולצורך כך נדרש כמובן אבחון וליווי מסודר של רופא מומחה.

מאחר ותרופות סטימולנטיות הן גם מעוררות, יש לעקוב ולוודא שמתקיימת שגרת שינה אצל הילד. לפיכך יש לנטול את התרופה בשעת בוקר ולא במחצית השנייה של היום. ריטלין – מתילפנידאט היא תרופה "קצרת מועד", כלומר, בתצורתה הרגילה השפעתה חולפת בתוך 4 שעות ובתצורתה המושהית בתוך 6-12 שעות, אולם לאחר מכן השפעתה אמורה להיעלם. לקראת תפוגת השפעתה עשויות להופיע תופעות של עייפות, רעב מוגבר, ולעיתים גם תחושת אי-שקט, אולם אלו חולפים במהלך של עד שעה, ומשתנים מאוד מילד לילד. מתילפנידאט היא אחת התרופות הוותיקות הקיימות מבחינת מחקר עוד משנות ה-30 של המאה הקודמת. התרופות הללו נחשבות בטוחות לשימוש ארוך טווח תחת פיקוח רפואי. ילדים עשויים להרגיש מעט "שונה" בזמן לקיחת התרופה, למשל תחושה של אנרגיה מוגברת אך באופן כללי רוב השפעתה של התרופה מתרחשת מתחת לפני השטח באופן שהילד אינו מסוגלת לדווח עליה באופן ישיר. ילדים רבים מזהים, עם זאת, שיפור ניכר ביכולתם להתרכז, והסביבה מדווחת על ירידה בהפרעות התנהגות, היפראקטיביות, ואימפולסיביות. יש לכאורה פרדוקס בשימוש בריטלין מתילפנידאט בתופעות היפראקטיביות כיוון שמדובר בתרופה מעוררת. בפועל אין מדובר באמת בפעולה סותרת. ישנן תיאוריות שלא הוכחו שמקורה הפיזיולוגי של הפרעת קשב וריכוז ADHD היא תת-פעילות של מערכת הדופמין, ושלמעשה ההיפראקטיביות היא סוג של תגובת נגד לתת-פעילות זו. ישנן תיאוריות נוספות, אולן אין תוקף מדעי ברור לאף אחת מהן. עוררות מחשבתית ותחושתית כפי שיוצר הריטלין – מתילפנידאט אינו קשור בהכרח לתנועתיות היפראקטיבית ולאימפולסיביות, כפי שאולי נדמה מהתבוננות לא מקצועית על התופעה. כל שניתן כיום לומר הוא שהתרופה עשויה להיות יעילה בטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD מתוך סל האפשרויות הקיים, שהיא בטוחה לשימוש לטווח ארוך תחת פיקוח רפואי. למתלבטים האם לנטול את התרופה או האם לתת אותה לילדים חשוב לקחת בחשבון שההתנגדות הטבעית ללקיחת תרופה צריכה להישקל אל-מול ההשפעות השליליות ארוכות הטווח של העדר הטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD, החל מההשלכות הקשורות לדימוי העצמי, המשך בתת-הביצוע במשימות אקדמיות ומקצועיות והשלכותיו לטווח הארוך, ועד לנטיות המוגברות של בעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD להסתבכות בתאונות, התמכרויות ותופעות שליליות אחרות. אך ההתלבטות לגבי מתן או הימנעות ממתן התרופה אינה מסתיימת בשאלה של "כן" או "לא". יש המעדיפים לתת את התרופה רק במצבי מבחן וביצוע, מה שעלול להפחית את יעילותה, אבל להקטין את החשיפה לתרופה, יש כאלה שיעדיפו לנטול אותה רק בימי לימודים ועבודה ואחרים שיעדיפו לעשות זאת יום-יום וכו'. מכאן שלמרות שנדמה לעיתים שרפואה ותרופות הן נושא מדעי ומדויק, יש להכיר בכך שגם בתחומים אלו ישנן גישות שונות ומטרות שונות. ניתן למשל להבחין בגישות מובחנות בין רופאים שמעוניינים להגיע לטיפול אופטימאלי בבעיה, תוך נכונות לרשום לצורך כך מינון גבוה יותר, לעומת רופאים שמעוניינים להגיע למינון המינימאלי שנדרש למניעת הסימפטום המטריד בצורה סבירה. במקרה הנוכחי של הפרעת קשב וריכוז ADHD יש להבדלים אלו בגישות הרפואיות השלכות מרחיקות לכת בעצם קביעת האבחנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, ולאחר מכן בהחלטה על מינון התרופה. לפי הגישה הראשונה, מספר רב למדי של אנשים יקבלו אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD ומינון התרופה שיקבע יהיה בהתאם למקסימום המתאים לגיל ולמשקל בכדי להבטיח כיסוי אופטימאלי לריכוז, קשב, והפחתת אימפולסיביות והיפראקטיביות. אגב, הבעיה במינון מוגבר זה שיותר ילדים ומבוגרים יחושו תופעות לוואי סביבו ויהיו מועדים להפסקת הטיפול. זו הסיבה שרופאים רבים ממליצים על עליה הדרגתית בצריכת התרופה, גם אם גישתם הינה מרחיבה כאמור לעיל. לעומתם רופאים אחרים מחזיקים בגישה מינימליסטית, ראשית על עצם קביעת האבחנה רק במקרים שבהם ניכרת הפרעה משמעותית בתפקוד. מבחינה זו, גם אם הפרט המטופל עשוי להביא עצמו למימוש טוב יותר עם טיפול, אך בתפקוד היומיומי ניכרת נורמטיביות, לא תקבע הפרעת קשב וריכוז. לאחר מכן, בעת מתן הטיפול התרופתי, עשוי להינתן על ידי רופאים אלו מינון מינימאלי שיהיה אפקטיבי. מאחר וריטלין עשוי להפחית היפראקטיביות ואימפולסיביות במינונים נמוכים יחסית, יתכן שבמינון זה ייעצר הטיפול המומלץ על ידי גישה זו, למרות שמבחינת הטיפול בקשב וריכוז מינון זה אינו מספיק ואינו מביא לתוצאה רצויה. כמו בהיבטים קונטרוברסאליים אחרים של הפרעת קשב וריכוז ADHD, גם כאן אין "אמת" אחת ואנשי המקצוע השונים ימשיכו כנראה עוד להתווכח שנים רבות על אופי האבחנה והטיפול בה. כך או כך, וכפי שצוין גם קודם לכן, חשוב להבין שאין מדובר בתרופות "מרפאות" אלא תרופות שעוזרות בהתמודדות אקדמית, חברתית ואישית, וכאשר השפעתן חולפת, גם ביטוין בחיי היום יום חולף. עם זאת, שימוש אפקטיבי בתרופות לאורך שנים משפר את תפקודו של הילד בסביבה, ולכן נובעות מכך תוצאות משניות חיוביות לאורך שנים, לא ישירות בשל התרופה, אלא באופן עקיף כתוצאה משיפור הדימוי העצמי, תחושת המסוגלות, שמירה על מערכות חברתיות טובות וכו'.

פסיכותרפיה

סוגים שונים של פסיכותרפיה משמשים לטיפול בהפרעת קשב ADHD. ניתן לחלק את הטיפול לשני סוגים עיקריים. האחד ישיר וטאקטי שמטרתו להביא לתוצאות התנהגותיות שמפחיתות את החיכוך השלילי של הילד עם הסביבה, מגבירות את המגע החיובי עם הסביבה ומלמדות מיומנויות חיים מותאמות לקשייו. הסוג השני דומה יותר לטיפול הפסיכולוגי השגרתי, הוא יותר ארוך טווח באופיו ומטרתו לטפל בדימויו העצמי של הילד, לאפשר לו הכלה של תסכול, כעסים, והתמודדויות חברתיות שבהן הוא נתקל, ולאפשר לו התפתחות פסיכולוגית ואישית תקינה. הפרעת קשב וריכוז ADHD הינה חלק מאורח חיים ולא רק סימפטום מקומי שיש להיפטר ממנו. כאשר ילדים ומבוגרים לומדים ומכירים בהשלכות ובמאפיינים של ADHD, יכולתם לצמוח ולממש את יכולותיהם משתפרת ולעיתים אף עשויה לתרום לתחומי עיסוק מסויימים בשל קצב החיים האינטנסיבי המתלווה לחלק מהאנשים שהיפראקטיביות במובן הרחב של המילה היא חלק חיובי וקונסטרוקטיבי במאפייניהם האישיים.

טיפול התנהגותי – קוגניטיבי: טיפול זה נועד לסייע לילד לשנות ולווסת את התנהגותו. הטיפול עשוי לשלב הקניית מיומנויות מעשיות כמו עזרה בארגון שיעורי הבית ורכישת אסטרטגיות למידה, וכן ליוויו של הילד בפעילויות או אירועים חברתיים ורגשיים שבהם הוא עלול להיכשל או לספוג ביקורת. טיפול התנהגותי מלמד את הילד כיצד לעקוב אחר התנהגותו תוך מתן שבח ותגמול חיובי כאשר מושגת הצלחה ושיפור בהתנהגות. למשל, כבלימת התפרצות הזעם לפני שהיא מתרחשת, חשיבה נוספת לפני מעשה, הגהה על עבודות ומבחנים לפני הגשתם, וכדומה. הורים ומורים עשויים להשתלב בטיפול התנהגותי שכזה בכדי לעזור לילד לתרגל, להסתגל, ואף כדי להעניק לו משוב מותאם-התנהגות שיוכל לסייע לו להגיע ליעדיו. מטפלים, מורים והורים יכולים לסייע לילד לשפר את כישוריו החברתיים, כמו לחכות לתורו מבלי להתפרץ, לשתף אחרים במשחקים, לבקש עזרה או לברור תגובות מותאמות להתגרויות כלפיו, ללמוד ולהכיר מיומנויות חברתיות, להכיר הבעות פנים וקול ולהגיב בצורה נאותה למצבים שונים.

טיפול פסיכודינמי: הטיפול הדינמי הינו הטיפול הפסיכולוגי המסורתי, הוא מיועד לאפשר למטופל מקום ומרחב להתמודדות עם בעיותיו ומקום להרהר, לחלוק, לבחון מערכות יחסים, ולצמוח מתוכו להיות אדם עצמאי בעל גמישות רגשית וחוסן להתמודדות עם אתגרי החיים ומימוש עצמי. אין מדובר בהכרח בטיפול ספציפי להפרעות קשב וריכוז ADHD שכן הפגיעה הנרקיסיסטית על העדר המושלמות שגורמת הפרעת קשב, כמו כל כשל או קושי אחר בחיים, אינם ספציפיים, וכל ילד ואדם מבוגר הם עולם ומלואו באופן אישי, עם רצונות, יכולות, קשיים והתמודדויות אינדיבידואליים שאינם מוגבלים או מוגדרים על ידי הפרעה או כישרון כזה או אחר. לקריאה נוספת על סוגי הטיפול הקיימים ועל טיפול דינאמי מומלץ לעיין במאמרנו בנושא כאן.

כיצד יכולים ההורים ללמוד ולסייע לילדם שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ADHD

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD זקוקים להכוונה והבנה מהוריהם וממוריהם כדי להגיע למימוש הפוטנציאל המקסימאלי שלהם ולהצליח בלימודיהם, אך תפקידם של ההורים מרחיק לכת הרבה יותר מכך. רוב הילדים מגיעים לאבחון ADHD בעקבות בעיות התנהגות בבית הספר ותלונות של מורים לגבי התנהלותם בכיתה. מן הסתם, התנהגות זו אינה מוגבלת לכיתת הלימוד והורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD חשים על פי רוב את אותן עוצמות גם בבית, ולעיתים עוד הרבה לפני הגעתו של הילד לגיל בית הספר. ילדים אלו, לפני שאובחנו, עלולים לקבל תווית של שובבים במקרה הטוב ו"ילדים רעים" במקרה הפחות מוצלח. רגשות של כעס, תסכול, אשמה עלולים להציף את המשפחה וליצור קשיים בדינמיקה המשפחתית ואף לתוצאות משניות להפרעת הקשב והריכוז בדימויו העצמי של הילד. מאחר ולהפרעת קשב וריכוז יש מרכיב תורשתי משמעותי, הרי שמערכת היחסים בין הילד להוריו עשויה להיות מוזנת מהאינטראקציה הייחודית על רקע הפרעת קשב וריכוז משותפת, בין אם לאחד ההורים, ובין אם לשניהם. הדבר יכול להשפיע הן לשלילה בהתקפות, כעס וחוסר קבלה של הורה את ילדו על רקע הפרעת הקשב והריכוז ההדדית, והן ליצירת הזדהות של ההורה עם ילדו על רקע שותפות הגורל ותחושת המוכרות שעולה ביניהם. הזדהות זו עשויה לתמוך בקשר הרגשי בין ההורה לילד, אך עלולה גם להקשות בהצבת גבולות מצידו של ההורה ובהזדהות-יתר עם התנהגויות לא מותאמות של הילד בבית הספר ובחיי החברה. על רקע כל האמור לעיל ישנה חשיבות רבה לספק להורים לילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז ADHD מיומנויות והדרכה על ידי אנשי מקצוע בנוגע להפרעת הקשב והריכוז בכדי להתגבר על רגשות שליליים שעלולים לעלות ובעיקר בכדי ללמוד כיצד לעזור לילד, להציב לו גבולות, לאפשר לו להבין ולהכיל בעצמו את קשייו, ולהתפתח בצורה נורמטיבית ומסתגלת. בנוסף לדגש בקשר הורה-ילד לא ניתן להתעלם מכך שילד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, ופעמים רבות מדובר ביותר מילד אחד מאובחן במשפחה, ואף מערכת הורים-ילדים עם ריבוי אבחנות שכאלה – שכל אלו משפיעים לא רק על הקשר הורים-ילדים אלא גם על הקשר הזוגי בין ההורים. היחס לילד עלול להוות מקור למתחים בין בני הזוג, בין אם לגבי היחס או מערך התגובות שיש לתת לדעת כל אחד מבני הזוג לילד, ובין אם כתופעת לוואי של אי-שקט שנוצר במערכת המשפחתית, לדוגמה, במאבקים המסורתיים בין שני ילדים במושב האחורי של הרכב בזמן טיול משפחתי, שיכולים להפוך חופשה מתוכננת למוקד של תסכול ומריבה. לפיכך ישנה חשיבות בסיוע להורים ולילד לפתח כישורים חדשים של גישות ודרכים לתקשר ביניהם, הן ברמה הזוגית של ההורים, וכמובן ברמה המערכתית של המשפחה כולה.

מיומנויות נרכשות של הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD עשויות להתמקד, כמו בטיפול הישיר בילד עצמו, בהיבטים התנהגותיים-קוגניטיביים או בהיבטים פסיכודינמיים (ראו למעלה במאמר הסבר על שני היבטים אלו). במסגרת הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית יכללו דרכים לתגמול ומשוב חיובי להתנהגות הרצויה כדי לעודד את הילד, והתעלמות ושינוי כיוון בתגובה להתנהגות שלילית שנוצרת ושאותה מעוניינים לדחות או לשנות. טכניקה נפוצה אותה מלמדים הורים מכונה טכניקת "פסק זמן" בה מומלץ להשתמש כאשר התנהגותו של הילד יוצאת מכלל שליטה. בשיטה הזאת הילד מורחק מהסביבה או מהסיטואציה ש"השתבשה" תוך מתן "פסק זמן" לבד כדי להירגע, למשל בחדרו. עם זאת, צריך להיזהר כדי ששיטה כזו לא תהפוך לחוויית דחיה או ניכור, ושפסק הזמן, כהגדרתו, יהווה מרחב ביניים בין מצב כאוטי שבו לא ניתן לייצר תקשורת, למצב רגוע יותר שבו ניתן לעבד את מה שאירע ולחזור למצב שגרה. במסגרת הקניית הכלים בשיטות אלו מעודדים את ההורים להשתתף עם הילד בפעילויות מרגיעות כדי להבחין וללמוד מה גורם לו הנאה תוך העצמה ומשוב חיובי לחוזקותיו ויכולותיו. הורה עשוי לזהות, לדוגמה, תוך כדי משחק, שכאשר מספר המשתתפים עולה על 2-4 חברים נוצרת השתלהבות יתר, או כתוצאה מהפסד במשחק נוצרת אכזבה ועלבון מוגברים. במקרה כזה ההורה יקבל עזרה בהצבת גבולות, למשל בהגבלת מספר החברים המוזמנים הביתה בשעות אחר הצהריים להשתתף עם הילד בשעת משחק מסוים. הכרה בקושי מאפשרת יצירת איזונים כדי שלא להביא את הילד למצב של השתלהבות-יתר שעלולה להגיע לעימות, או בכדי לעזור לו לחלק את המשימות הגדולות לפעילויות מתוחמות וקטנות יותר בכדי שלילד יהיה קל יותר להתגבר בצעדים קטנים ונשלטים על האתגר. מעבר לשיטות התמודדות ישירות במצבים שונים ההורים עשויים להיעזר גם בטכניקות של התמודדות עם מצבי לחץ ותסכול שיוכלו לאפשר להם להגיב ברוגע ושיקול דעת להתנהגות של הילד במצבי משבר. יש להבין ולהפנים שילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD עשויים להגיע לעיתים למצבי אי-שקט וגעש אשר משפיעים על האווירה המשפחתית, ולכן יש צורך לעיתים בטיפול מערכתי-משפחתי שמסייע לבני המשפחה להתמודד עם התנהגויות שנחוות הרסניות ולעודד שינוי התנהגות מערכתי. הורים יכולים להיעזר גם בקבוצות תמיכה של הורים המתמודדים עם אתגרים דומים, עם או בלי הנחיית אנשי מקצוע, אשר נפגשות על בסיס קבוע בכדי לשתף במידע, רעיונות וטכניקות להתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז ADHD, או אף לקבל עידוד ותמיכה בנוגע ללחץ ודאגה שעלולים להתעורר בנוגע לילד, לעתידו, למערכת היחסים במשפחה וכדומה.

כיצד ניתן לעזור לילדים להתארגן ולשמור על סדר יום

כאשר קיימים אי-שקט ו"בלגן" – פנימיים וחיצוניים, הרי שאחד הדברים הבסיסיים ביותר ביצירת תנאים לחיים תקינים ופרודוקטיביים הוא שמירת סדר יום קבוע: להתעורר וללכת לישון כל יום באותה השעה, הכנת שיעורי בית בשעה קבועה, יצירת קביעות לפעילויות בתוך הבית או מחוצה לו, הצבת לוח שעות קבוע על המקרר או בחדר הילדים. על כל שינוי צפוי בשגרה רצוי להתריע מראש עד כמה שאפשר בכדי לייצר לילד תחושת שליטה ויציבות ולתת לו את השהות להתכונן ולהתארגן. רצוי לעזור לילד לארגן כל דבר במקומו, כולל בגדים צעצועים, חומרי לימוד. ניתן ללמד אותו כיצד להשתמש בקלסרים, חוצצים, ושיטות מיון ואחסון אחרות בכדי לארגן חומר לימודי. חשוב ללמד את הילד לכתוב משימות ביומן בית הספר או לצלם את לוח הכיתה שעליו המשימות בתיאום עם צוות בית הספר. חשוב לעזור לילד להתארגן כך שהספרים הנחוצים יגיעו מהבית לכיתה ומהכיתה לבית. מדובר כמובן במיומנויות חשובות לכל ילד, אך ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולים להתקשות בהתארגנות מהסוג הזה עוד שנים רבות לאחר המצופה. באיזון שבין עידוד להתארגנות עצמית של ילדים לבין הצורך לתפקד בצורה סבירה בחיי היום-יום נראה שבמקרה הנוכחי עדיף לקחת "פסק זמן" בהנחלת העצמאות ולעזור לילד להתארגן, עד לרמת עזרה בהכנת תיק בית הספר בערב. כמובן שיש להתאים את רמת הליווי והבדיקה לגילו של הילד, אולם עד סוף בית הספר היסודי (בהתאם כמובן לרמת חוסר הארגון של הילד) אין כל בעיה שהורה יעזור לילד במשימות שאילולא הפרעת הקשב היו מבוצעות באופן עצמאי. ומעבר לכל – על ההורה להחליט על מה הוא מתמקד ומה הוא משאיר ללא מעורבותו, להסביר ולשתף את הילד בתהליך כדי שישמש מקור לתמיכה ולא לעימות, וחשוב מכל – על ההורה להיות החלטי ועקבי עם השגרות והדרישות שמוצבות בפני הילד. חשוב להבין שאם ההורה עצמו בהתנהלותו מול הילד מגיב בצורה אימפולסיבית ולא צפויה, הרי שזוהי תבנית למידה שמגבירה ולא מפחיתה התנהגות אימפולסיבית ולא צפויה גם מהילד עצמו – שהרי זוהי תבנית הבסיס האופיינית לרבים מהילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. ילדים אלו זקוקים לכללים ברורים אותם הם מבינים ויכולים לעקוב אחריהם. לפיכך ההורים צריכים לזהות הצלחות של הילד במילוי המשימות והכללים ועליהם יש לשבחם ולתגמלם. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD רגילים לקבל ביקורת ולעיתים אף כעס ותוקפנות מסביבתם. לא ניתן ואף לא רצוי להימנע באופן מוחלט מהבעת רגשות אלו מהורים לילדים, אולם מינונן צריך להיות מוגבל. כאשר סגנון התגובה הנפוץ בין הורה לילד הוא שלילי באופיו, עלולות להיווצר נסיבות חיים שפוגעות באיכות החיים בבית ובדימוי ובתפיסה האישית של כל אחד מבני הבית לגבי עצמו ולגבי המערכת המשפחתית כולה. הכרה בדינמיקה הזו עשויה לעזור לבני המשפחה לשנות דפוסים שכאלה ולמצוא דרכים לנהל שגרת חיים חיובית וקונסטרוקטיבית.

איזה מצבים עשויים להתקיים בכפיפה אחת ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD

בספרות המקצועית קיימתעדות לחפיפה ("קומורבידיות") בין אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD למגוון רחב של הפרעות ותופעות אחרות. הדבר נובע מהטרוגניות האבחנה, מדפוסי ביטוי מגוונים שלה, ומהשפעות אישיות וחברתיות דיפרנציאליות שמפתחות עם השנים כתוצאה מחיים לאורך זמן עם או בלי מודעות לקיומה של האבחנה, ADHD. לדוגמה, לקויות למידה: לעיתים קרובות ילדים סובלים בנוסף להפרעת הקשב והריכוז גם מלקות למידה כזו או אחרת. לדוגמה, קושי בהבנת צלילים מסוימים, קושי ביכולת הבעה מילולית, קושי בלימוד קריאה, כתיבה, חשבון, דיסלקציה, קואורדינציה, מוטוריקה ועוד.

התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית נותרת על פי רוב בגבולות "הנסבל" על ידי מערכות החינוך והחברה. אולם במקרים מסויימים היא גולשת למצבים שחוצים גבולות של מערכות אלו ואזי הילד עלול לקבל תווית שלילית, שעוצמתה יכולה להגיע מהגדרה קלה של "שובב" אולם במקרים חריפים יותר למרדנות, ובמקרים קיצונים אף להתנהגות אנטי חברתית ופלילית. יש להיזהר מהדבקת תוויות שכאלה ללא שיקול דעת, אך גם ההכחשה אינה במקומה ורצוי להכיר בהפרעות התנהגות שנוצרות עוד קודם להחרפתן.

בדרגה הראשונה ניתן לזהות "מרדנות". זוהי תופעה שבאה לביטוי בהפרעת התנהגות שכוללת ביטויי התנהגות חריגים שנתפסים על ידי החברה כסרבנות, עקשנות, נטייה לוויכוח, קושי בציות לכללים וקבלת מרות. הבעיה המרכזית שאלו אינם סימפטומים מצביים אלא הולכים ונתפסים כנטייה אישיותית של הילד שעלולה ללוות אותו לאורך חייו ואף להפוך כחלק מזהותו ותפיסתו העצמית. יש להיזהר, עם זאת, בהדבקת תוויות שכאלה, מאחר ובסופו של דבר החברה יודעת גם להעריך אסרטיביות ועמידה על דעה עצמאית וערכים. לפיכך לא כל ביטוי של אי הסכמה עם כללים חברתיים הינו באופן מיידי הבעת מרדנות. על המבוגרים לשקול האם מה שניתפס כמרדנות ומעורר בהם התנגדות הוא באמת ביטוי לחוסר גבולות וחוסר יכולתו של הילד לקבל מרות של אחר, או שבעצם הם עצמם, המבוגרים (הורים, מורים וכו') מתקשים בקבלת הביטוי העצמאי של הילד, שמעז לבטא את עצמו – נטייה שעשויה להיות דווקא חיובית בטווח הארוך ומעידה על כוחות.

כל עוד ההתנהגות המרדנית היא בגבולות החוק וכללי ההתנהלות החברתית המקובלת ניתן להתייחס אליה בכלים הפסיכולוגיים ולנסות לעצב התנהגות ואורח חיים יציב ובריא. אולם במקרים קיצוניים עלולה להופיע התנהגות אנטי-חברתית שבאה לביטוי בנטייה לשקר, ליצור תככים ומריבות, להציק לילדים אחרים, התמכרויות ובמקרים נדירים אף התנהגות אלימה ופלילית של ממש. מצבים אלו הם מעבר לטווח הדיון של המאמר הנוכחי, ודורשים התייחסות נפרדת. יש להדגיש שהם אינם קשורים באופן ישיר להפרעת הקשב והריכוז ADHD.

חרדה ודיכאון: הפרעת קשב וריכוז ADHD אינה קשורה באופן סיבתי להפרעות חרדה ודיכאון, אך כל התמודדות בחיים שיוצרת לחץ ואתגר, עלולה להביא במקרים מסוימים להיווצרות הפרעות שונות של חרדה ודיכאון. מאחר והפרעת קשב וריכוז נפוצה מאוד באוכלוסיה, כנראה בשיעורים גבוהים בהרבה ממה שסברו בעבר, הרי שלא מפתיע שנצפות במקביל אצל המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז גם תופעות של חרדה או דיכאון בשיעור גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית. יש לסייג זאת כמובן שאין מדובר בתופעה אופיינית או הכרחית, והקשר בין ADHD לחרדה או דיכאון אינו ישיר. למידע נוסף בנוגע להפרעות אלו מומלץ לעיין במאמרנו על חרדה ובמאמרנו על דיכאון.

הפרעות נוספות אשר נצפות בכפיפה אחת בהסתברות גבוהה יחסית לממוצע באוכלוסיה הכללית בקרב ילדים ומבוגרים עם ADHD הם הפרעות בשינה, הרטבת לילה באיחור לגיל הכרונולוגי, רגישות יתר חושית לרעשים ומגע, ועוד. יודגש שמחקרים לא מזהים קשר סיבתי ישיר בין הפרעת הקשב והריכוז לתופעות אלו, מדובר בעיקר בממצאים סטטיסטיים המעידים על הסתברות גבוהה יותר לחפיפה מאשר באוכלוסיה הכללית.

שיתוף פעולה עם בית הספר והתאמות לימודיות

לאחר שעולה חשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, בין עם על ידי ההורים ובין אם על ידי בית הספר, רצוי לערוך אבחון הן כדי לוודא את האבחנה, אך גם בכדי להחליט האם הילד זכאי לטיפול, הקלות או התאמות מסוימות בבית הספר. תהליך האבחון כולל שיחות עם ההורים והמורים, וכמובן עם הילד עצמו. אין כללים גורפים לגבי הצורך בהתאמות. למשל, הארכת זמן במבחנים אינה בהכרח עוזרת, כיוון שילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז נוהגים באופן אימפולסיבי ומסיימים את המבחן בזמן קצר יותר מחבריהם, ואילו היו מתרגלים ביצוע הגהה לפני הגשה, היה מצבם משתפר גם ללא הארכת זמן במבחן.

למרות המודעות הגוברת לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD באוכלוסיה רבים מהילדים אינם מאובחנים בגיל צעיר מאחר ולא הפגינו התנהגות היפראקטיבית או מרדנית בכיתה. ילדים אלו מגיעים לגיל ההתבגרות וממשיכים לסבול מאותם סימפטומים, ואז כאשר בתיכון או אף בלימודים גבוהים לאחר מכן הם נדרשים ליכולת לימודית וארגונית ברמה גבוהה יותר מאשר קודם לכן, הם עלולים לחוות קשיים. ככל שהגיל מתקדם כך הנטייה ההיפראקטיבית קטנה ואזי בולטת יותר הפרעת הקשב והריכוז. עם זאת, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות אינן נעלמות, הן תבואנה לידי ביטוי ככל שהגיל עולה באופן מופנם יותר, בתחושת חוסר רגיעה, פעלתנות יתר, בצורך לבצע יותר מידי משימות בבת אחת. לבני נוער עם הפרעת קשב וריכוז יש קושי לבצע פעולות בבית הספר שבהן הם אמורים להיות יותר עצמאיים. הם נוטים לבחור משימות שמביאות לתוצאות מהירות יותר מאשר כאלה שדורשות מאמץ והשקעה או אשר התגמול שבהן למאמץ מושהה ולא מיידי. ככל שהשנים חולפות על הנער גם לפתח מודעות לבריאותו ותחזוקתה. בגיל צעיר ניתן לסמוך על ההורים שדואגים לבריאותו של הילד, אך עם גיל ההתבגרות יש להורים פחות שליטה על ילדיהם, ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוז ADHD חווים יותר קושי לדבוק בטיפולים רפואיים ולהתמיד בהם, יחסית לאוכלוסיה הכללית, אך עלולים גם לסכן עצמם בריאותית, בין אם בביצוע פעילויות אתגריות ומסוכנות, ובין אם באימפולסיביות של מין לא בטוח, שתיית אלכוהול עם נהיגה וכדומה. שיעור התאונות בקרב בני נוער נוהגים בעלי ADHD, ובמיוחד בקרב אלו שאינם מטופלים, גבוה באופן ניכר יחסית לשיעור באוכלוסיה הכללית. זו הסיבה שיש ללמד ילדים אלו לפתח מודעות ומוכנות לשגרת חיים בריאה ולרפואה מונעת. כדי לסייע להם להישאר בריאים יש לציידם במערכת כללים מובנת וקלה כדי שיוכלו להישאר ממוקדים ומאורגנים. למשל רשימת מטלות בבית והטלת אחריות למשימות וסימון "בוצע" אחרי השלמת המטלות.

בני נוער עם או בלי הפרעת קשב וריכוז ADHD רוצים להיות עצמאיים ולנסות דברים חדשים. מידי פעם הם "שוברים את הכלים" מפרים כללים. תגובותיהם של ההורים צריכות להיות רגועות וענייניות ככל האפשר. יש להשתמש בענישה רק לעיתים רחוקות. לבני נוער בעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD עם אפיון היפראקטיבי יש קושי לבלום את האימפולסיביות שלהם ואת המזג המתפרץ שלהם, ולכן שיטת "פסק הזמן" יכולה להרגיע, עם התאמות לגיל הכרונולוגי. חשוב להאזין לבקשותיהם, לנימוקיהם, לדעותיהם ולכבד אותם. במקביל, יש לשמר את הטיפולים, הן התרופתיים וכן ההתנהגותיים, שעשויים לסייע לשלוט ולווסת את הפרעת הקשב והריכוז של ילדים מתבגרים.

האם מבוגרים יכולים להיות בעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD?

הפרעת קשב וריכוז הינה תופעה מולדת ומלווה את הפרט לאורך כל חייו. מאפייניה משתנים כמובן לאורך החיים, אך היא אינה "נעלמת". רבים מהמבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ADHD אינם מודעים לכך, ורק בשנים האחרונות החלה מודעות מוגברת לאבחון התופעה בקרב אנשים מבוגרים, ואף בקרב קשישים. במחקר עדכני נמצא למשל שריטלין מתילפנידאט עוזר לקשישים בהפחתת מקרי נפילה ותאונה, ואין זה מן הנמנע שקשישים שבוודאי לא אובחנו בילדותם כסובלים מהפרעת קשב וריכוז אך שבפועל סובלים מ-ADHD מועדים לתאונות רבות יותר כפי שקורה גם לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD. הנזק מנפילה לקשישים, עם כל השלכות השיקום מפגיעה פיזית הנובעת מכך, הוא חמור ומצדיק בהחלט הרחבת טווח האבחון של הפרעות קשב וריכוז לכל הגילאים, תחת פיקוח רפואי מתאים כמובן. ביטויה של הפרעת קשב וריכוז ADHD משתנה בחשיבותה עם הגיל ומזמנת מיקוד בתחום תפקוד אחר. בעוד שילדים בגיל בית הספר נדרשים לתפקוד לימודי והתנהגות תקינה, הרי שסטודנטים מתמקדים יותר ביכולת האקדמית והלימוד העצמי, בוגרים בחיי התעסוקה ותקינות מערכות היחסים במשפחה, וקשישים, כאמור, בניהול שגרת חיים תקינה ובריאה. ההיבט ההיפראקטיבי שבולט יותר בילדות, עובר הכהייה במהלך הבגרות ופחות בולט כלפי חוץ. מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולים לחוות קושי בהתארגנות, בשמירת יציבות בעבודה, בניהול שגרה, בהגעה בזמן, ולעיתים אף בזוגיות וקיום חיי חברה תקינים. הם עלולים למצוא קושי במשימות יום יומיות כמו קימה בבוקר, התארגנות לצאת ולהגיע בזמן לעבודה, לבצע מטלות בעבודה, וכו'. מבוגרים כאלה מחזיקים פעמים רבות היסטוריה של כישלונות בבית הספר, בעיות בעבודה ואף קשיים ביחסים בין אישיים. רבים מהם חוו מספר תאונות דרכים ותקלות אחרות בשיעור גבוה יותר ממה שנפוץ באוכלוסיה הכללית. הם נראים פעמים רבות חסר מנוחה, מלאים באנרגיה, מרץ ו"מולטי-טסקינג" (ריבוי משימות) עם ריבוי כישלונות. לעיתים הם מפגינים דווקא עייפות ולאות, שעלולה להיתפס כסוג של עצלות או פינוק על ידי סביבתם. הם מעדיפים "קיצורי דרך" על פני בניית צעדים הדרגתית שנדרשת להשלמת משימות יותר מסובכות. ולמרות כל האמור לעיל, יש לקחת בחשבון שכיום טווח האבחון של הפרעת קשב וריכוז ADHD בקרב מבוגרים הוא רחב מאוד, ולפיכך אם בעבר אובחנו רק מקרים קיצוניים יחסית של מבוגרים שהפגינו קושי אובייקטיבי בתפקוד בסביבה, היום מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אנשים שבשיפוט חיצוני נתפסים מצליחים ובעלי תפקוד מצוין, בעלי מקצועות יוקרתיים שדורשים יכולת קשב וריכוז גבוהים כגון רופאים, מהנדסים, עורכי דין ובעלי מקצוע רבים אחרים, אך שבתוך-תוכם, במערכות היחסים שלהם, או בתחומי חיים אחרים שפחות בולטים כלפי חוץ, הם חוו קושי ותסכול, ואבחון הפרעת הקשב והריכוז ADHD והטיפול בה מאפשרים להם לעשות שינוי ולממש את יכולותיהם בצורה מיטבית. זהו שינוי משמעותי בגישת האבחון וכפי שצוין קודם לכן, יש לגביה אי הסכמה בקרב אנשי מקצוע שונים. כך או כך, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששיעור הגידול בצריכת תרופות לטיפול ב-ADHD בשנים האחרונות הינו גבוה בקרב מבוגרים באופן ניכר לעומת ילדים, דבר שדורש למידה ומודעות גם של אנשי המקצוע השונים, ובראש ובראשונה של רופאי המשפחה שהם הקו הראשון לבירור ולאחר מכן לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD.

כיצד מאבחנים ADHD אצל מבוגרים?

כמו אצל ילדים, כך גם מבוגרים שחושדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD צריכים לעבור אבחון אצל מומחה שזו התמחותו. יש להדגיש שרוב האבחון עד העשור האחרון בתחום הפרעות קשב וריכוז בהתמקד בילדים ונוער, ולכן המאבחן צריך להכיר היטב את טווח הפרעת הקשב והריכוז גם במבוגרים שכן מאפייניהם שונים בחלק מהנושאים מאלו של ילדים ונוער. האבחון הנפוץ ביותר נעשה על ידי נוירולוג או פסיכיאטר וזאת מאחר שהטיפול התרופתי הוא על פי רוב קו ההמלצה הראשון גם בקרב מבוגרים. עם זאת, במקרה של אבחנת ADHD במבוגרים יש לשקול מגוון רחב יותר ומורכב יותר של תסמינים ולפעמים התוצאות אינן חד משמעיות באותה רזולוציה כמו אצל ילדים. כמו כן ידרשו מבוגרים לערוך בדיקות רפואיות מקיפות יותר כגון בדיקות דם ובדיקת לב במאמץ. כפי שצוין קודם לכן, גם אם האבחנה מופיע בבגרות, הרי שתסמינה הופיעו עוד בגיל צעיר בהרבה. כן ישנם תסמיני לוואי להפרעת הקשב והריכוז לאורך שנים שקשורים לתפיסה ודימוי עצמי נחותים, דפוסי התנהגות חברתית לא תקינים, וכדומה, אשר אמנם אינם נובעים ישירות מהאבחנה של ADHD אלא כסוג של תופעת לוואי או תוצר של הבעיה המקורית והיעדר המודעות והטיפול בה.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות ADHD אצל מבוגרים

גם מבוגרים, כמו הילדים בעלי ההפרעה של קשב וריכוז ADHD, מטופלים בתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של שניהם. מן הסתם הטיפול המערכתי-משפחתי שונה והמיקוד הינו יותר במטופל עצמו ולא במערכת מסביבו. סוג התרופות והטיפול האישי דומה לזה שבילדים, כמובן שמינוני התרופות ולעיתים אפשרויות מתן התרופות משתנה בהתאם להמלצת הרופא המאבחן. בקרב מבוגרים נכנסים שיקולים רפואיים נוספים, בעיקר במקרים של אבחנה רפואית נוספת כגון יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות כבד, סכרת, דיכאון ועוד.

הטיפול הפסיכותרפי בקרב מבוגרים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אינו ייחודי, רב הדומה על השונה מול הטיפולים שתוארו לילדים עם ADHD תוך ההתאמות הנדרשות, או לטיפולים פסיכולוגיים כלליים שקישור אליהם ניתן למצוא כאן.

לסיכום, הפרעת קשב וריכוז ADHD היא תופעה נפוצה למדי בעשור האחרון בקרב האוכלוסיה הרחבה. קיים גידול של עשרות אחוזים בשנה במספר המבוגרים המאובחנים, קיימת יציבות עם קצב גידול קטן באבחון ילדים. כאשר מספר כה רב של ילדים ומבוגרים מקבלים אבחנה, יש קושי להמשיך ולכנותה "הפרעה". ככל שהזמן חולף והמחקר בנושא הולך ומצטבר גוברת גם המודעות להיקף התופעה, להשלכותיה האישיות והחברתיות, וכמובן לשיטות הטיפול המקובלות והנפוצות ביותר. לא כל קשיים בריכוז וקשב משמעותם הפרעת קשב וריכוז, וכך גם לא כל נטייה לשובבות ופעילות עוצמתית היא ביטוי להפרעה היפראקטיבית. אך כך גם נכון הדבר למצב ההפוך – לא כל הצלחה מקצועית ואקדמית שוללת קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD. ישנם אנשי מקצוע מעולים שעברו שנים רבות ללא אבחון ולפתע בגיל מבוגרים מחליטים להיבדק ומגלים הפרעה משמעותית של קשב וריכוז ADHD. אלו אנשים בעלי כוחות ויכולות גבוהות שהצליחו לעקוף את הקושי ולהתמודד בהצלחה עם מה שנראה תפקוד מיטבי בחיים, אולם בפועל הם חשו שאינם מבטאים את יכולתם ואת עצמיותם באופן פתוח ומלא, ולכאורה הצליחו "לסדר" את כולם מסביב, או שפתחו מנגנוני הגנה והתמודדות חברתיים שגם גובים מחיר אישי. מכאן שעוד ארוכה הדרך בהגדרת טווח ההשפעה והאבחון של הפרעות קשב וריכוז ADHD וסביר להניח שבשנים הקרובות תהיה עוד כתיבה מדעית רבה בתחום ופיתוח תיאוריות וטיפולים שיוכלו להעניק יותר מידע וסוגי טיפול ל-ADHD לאורך החיים.

The post הפרעת קשב וריכוז ADHD אצל ילדים, מבוגרים ובראי תרבות המאה ה-21: אבחנה, טיפול והמלצות appeared first on PSY.

עַזָּה כּמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים, ח', ו')

המאמר הבא פורסם במקור בבלוג האקדמי של פרופ' אורן קפלן כמטלה לסטודנטים במסגרת קורס בלמידה מרחוק.
למאמרים וקישורים נוספים בנושא פסיכולוגיה חיובית באתר זה לחצו כאן

מעורבות – Engagement, הינה לא במקרה גם התרגום האנגלי של הביטוי "אירוסין" בעברית. מעורבות היא גם התחייבות אשר נצבעת בעוצמה במשמעות של קשר הנישואין והזוגיות. אך באותה מידה של אי-מקריות, הביטוי Engagement מופיע גם בהקשר התעסוקתי – למשל, פגישה שנקבעה, "התחייבויות קודמות", ואפילו יציאה לקרב אבירים. ריבוי הפירושים לאותו ביטוי עמום "מעורבות" מצדיק לא-בכדי את הקישור בין "מעורבות" ל"תשוקה", שהרי תשוקה היתה תמיד לאורך ההיסטוריה מקור לאהבות וקשר מחד כמו גם לקנאה ונקמה מאידך, כאמור בשיר השירים ח', ו': "עַזָּה כַמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה".

האם אנו זקוקים למעורבות ולתשוקה בכדי להגיע לביצועים מעולים? והאם אלו אינם יוצרים מידה של מצוקה וחרדה שעלולים לפגוע בביצועים? שאלות אלו עולות בהקשרים רבים – כמובן בהקשרים הנוגעים לרומנטיקה ומערכות יחסים אך בעשור האחרון, ובמיוחד מאז החל המחקר המקיף בפסיכולוגיה חיובית, גם בהקשרים תעסוקתיים הנוגעים לעיסוקים מקצועיים, ביצועים בעבודה, מימוש עצמי ועוד. מאמר שעוסק בסוגיות אלו ודן בשאלה "עד כמה נדרשת תשוקה לעבודה" בקרב עובדים ומנהלים בכדי להגיע לביצועים מעולים נכתב על ידי גורגייבסקי ובייקר כפרק במקראה ערוכה מאת סימון אלברכט תחת השם: Handbook of Employee Engagement. שם הפרק אותו ניתן להוריד במקור באנגלית כאן הינו Passion for work: work engagement versus workaholism. מחברי הפרק פותחים את מאמרם בציטוט של הגל שמנבא בוודאי את מה שיכתבו לאחר מכן: "אין שום דבר עצום בעולם שנוצר ללא תשוקה". המחברים סוקרים סדרה של מחקרים שבחנו את נושא המעורבות בעבודה ובמיוחד את ההבדל בין מעורבות מתוך תשוקה לבין מעורבות מתוך דחף, וההבחנה החשובה שנובעת מכך בין "מעורבות בעבודה" ל"וורקוהוליזם" – התמכרות לעבודה – workaholism.

ואולי אתחיל בווידוי אישי: אין ספק שאני מכור לעבודה. לפחות כך עשוי להגדיר אותי מישהו שיסתכל על אופן פעולתי והאופן שאני עובד במובן הפורמאלי של המילה. למשל, אני כותב משפטים אלו ביום שישי בערב, לאחר שחזרתי מנסיעת עבודה בארצות הברית לפני שלושה ימים. במטוס קראתי מספר מאמרים, ולרגע לא חשתי שאני עוסק בעבודה. אז מה דעתכם? האם אני באמת מכור לעבודה? בהקשרים שאליהם התייחסתי עד כה כנראה שלא. מחברי המאמר היו מכנים את גישתי לעבודה עד כה "מעורבות". אך לא אוכל לצערי לצבוע באור כה חיובי את מלוא גישתי לעבודה כיוון שיש עוד כמה רכיבים שלא ציינתי. למשל את יחסי האמביוולנטי לדואר האלקטרוני. בעבר היה המייל ידיד חיובי ונחמד. שהרי מה יכול להיות יותר משובב נפש מאשר לפתוח את תיבת הדואר ולמצוא בה מכתב? אנשים בעבר היו ממתינים לדוור בקוצר רוח, ושולחים זה לזה מכתבים בכתב צפוף (הדואר בא היום באוטו האדום…). אני עדיין שייך לדור ששלח מכתבים וציפה לתגובה, ולכן לא שמתי לב איך לאט-לאט משתלט הדואר האלקטרוני על חיי. לא אאריך בהסברים, למי שמעוניין אני מצרף קישור למאמר קצר שפרסמתי בזמנו בנושא זה בטור השבועי שערכתי במדור השיווק של דה מרקר ואיגוד השיווק הישראלי. במאמר זה אני מתייחס לסוגיית הדואר האלקטרוני כהתמכרות, שללא ספק עוד הלכה והחריפה בשנתיים האחרונות מאז התפרסם המאמר. מבחינתי האישית המצב כיום כה גרוע עד כדי כך שאם ארצה באמת להתייחס לכל הודעות המייל שאני מקבל מידי יום שעומדות על כ-250 במספר, אצטרך להקדיש את כל זמני למייל במקום לחיות, לעבוד, להיות בקשר עם אנשים… ואכן לעיתים כך מתרחש – ישנם ימים שבהם אני פותח לרגע את הדואר האלקטרוני "רק כדי להסתכל" ואני מוצא עצמי יושב שעות לקרוא, למיין, למחוק, לענות (להתענות). אם אתם רוצים להתבונן על התופעה המייסרת הזאת בצורה רומנטית תוכל להתענג לרגע בטריילר של You've got mail, אבל אל תשכחו את השנה שבה הוא יצא לאקרנים – 1998. אם תחזרו למציאות הנוכחית 16 שנים מאוחר יותר ובמיוחד כאשר תקראו בעוד זמן קצר את התייחסותם של מחברי המאמר הנ"ל לוורקוהוליזם תוכלו להבחין בקלות שהתנהלות זו מצידי בנוגע לדואר האלקטרוני שונה באופן מובהק ומובחן מהתנהלותי מול קריאת המאמרים או כתיבתם. הטיפול שלי בדואר האלקטרוני הוא וורקוהוליזם מאחר שהוא מטרד קומפולסיבי עבורי, אני מרגיש נדרש לעשותו, אך הוא אינו מספק, הוא מרוקן משאבים ולא ממלא אותם, כפי שהיה קורה בעבודה שיש בה מעורבות. יתכן שאני כמו כל מכור שמנסה להיגמל, מאמין שהשלב הראשון מתחיל במודעות ובכמה הצהרות לסביבה עד כמה הוא מודע וכבר שונה ממה שהיה בעבר. ואתם… בסך הכל רציתם לקרוא קצת על זרימה ולא לשמוע את וידויי ליבי על ה-eתמכרות שלי. אז בואו נחזור לסוגיית המעורבות בעבודה של גורגייבסקי ובייקר, ובכך גם אנסה להמחיש את ההבדל בין התייחסותי האישית לעבודתי המחקרית או הניהולית שאליה אני מתייחס כ"מעורבות בעבודה" לבין רכיבים מטרידים ומפריעים כמו קריאת מיילים וביצוע עבודות אדמיניסטרטיביות אחרות שמעסיקות אותי ושאליהם אתייחס כ"וורקוהוליזם". חשוב להדגיש שהשאלה איננה יכולה להיוותר בשדה ה"תחושה" אלא חייבת לעסוק בסוגיית הביצועים ומדידתם: ארגונים שואפים להגיע לביצועים מעולים ומעוניינים למדוד את עובדיהם ואת מנהליהם על בסיס הביצועים שלהם. לפיכך השאלה היא האם עובד מעורב (Engaged) ו/או עובד וורקוהוליסט מפיקים ביצועים טובים יותר מעובדים שאינם כאלה, ובין שתי קטגוריות אלה, מי מצליח יותר, המעורב או המכור לעבודה?

הביטוי "תשוקה לעבודה" מגיע מתוך מחקרים איכותניים שמנסים לבחון את מקורות המוטיבציה של יזמים. תחום היזמות משתמש רבות בביטויים מתוך עולם הרומנטיקה והארוטיקה: היזם הסדרתי והעיקש אשר מצליח למרות כל הסיכויים נחשב לאדם בעל תשוקה שמשיכתו לפרויקט היזמי חזקה מההיגיון. חלק מהחוקרים הגדירו את התשוקה לעבודה כאהבה שמגיעה לא רק מתוך תשוקה אלא אף מתוך אנוכיות. כלומר, יש חשש מסוים שהעובד המעורב אשר מבצע את עבודתו מתוך מניעים פנימיים ונפשיים עמוקים עלול אולי לפעול לא רק לטובת הארגון וביצועיו, אלא בתשוקתו למימוש עצמי עלול לסטות מדרך הישר, כמו בן או בת זוג שמרוב אהבה הופכים לקנאים כפייתיים (לקריאה נוספת בנושא חפשו את מאמריו של סקוט שיין על יזמות ומעורבות). יתכן שמעילתו של ברנרד מיידוף ושערוריות הונאה כגון אנרון ודומיה הובלו על ידי אנשים שהתשוקה והחמדנות בערו בהם יותר מכפי שיכלו להכיל. מטרתם היתה כספית וחומרית, אולם הפסיכולוגיה היזמית לא מונעת מחומרנות, למרות שזו מהווה תירוץ ומניע מצוין עבורם. מדובר בחומר בערה עמוק ומשמעותי יותר שקשור לצורך במימוש עצמי והישגיות. את הביצועים והמוטיבציה בעבודה כיום קשה להסביר במונחים כלכליים, מדובר במשהו עמוק שקשור במעורבות, תחושת מסוגלות, רצון באוטונומיה ושליטה ועוד (ראו את הרצאת TED הבאה במידה ותרצו לדעת עוד על כך).

גורגייבסקי ובייקר כתבו את פרקם בכדי לייצר הבחנה והשוואה בין שני הקונספטים של"מעורבות בעבודה" מול "וורקוהוליזם", אשר מייצגים שניהם ביטוי של מוטיבציית עובדים אשר נראית למתבונן מהצד כתשוקה והישגיות לביצוע בעבודה, ללא הבדל מיוחד ביניהם. אגב, נושא התשוקה וההתמכרות בהקשרים שונים (ספורט, מערכות יחסים ועוד) נחקר רבות, למשל על ידי פרופ' וולרן (Robert J. Vallerand) שכיהן כנשיא השלישי של האיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית והרצאותיו מלאות בתשוקה והומור (בזמנכם החופשי…). וולרן הגדיר "תשוקה לפעילות" כנטייה חזקה לפעילות שאנשים אוהבים, תופסים כחשובה ובה הם משקיעים זמן ואנרגיה על בסיס קבוע. שתי צורות שונות ומבודלות של תשוקה מוגדרות על ידו כ"תשוקה הרמונית" לעומת "תשוקה אובססיבית". במקרה הראשון לפרט יש שליטה בפעילות הנחשקת אשר תופסת חלק משמעותי מזמנו או חייו אך לא משתלטת על מרחב המחייה הכולל של הפרט. לעומת זאת במקרה של תשוקה אובססיבית הפעילות הנחשקת משתלטת על מרחבי המחייה האחרים של הפרט ולמעשה גוזלת חלק לא פרופורציונאלי בזהותו של הפרט וגורמת לו קונפליקטים עם תחומי חיים אחרים. לא קשה לראות את היישום של הגדרות אלו להקשר תעסוקתי. מעורבות בעבודה מוגדרת על ידי החוקר ההולנדי מאוניברסיטת אוטרך פרופ' וילמר שאופלי כמצב תודעה שקשור לעבודה אשר מאופיין ברגשות חיוביים, בתחושה אנרגטית, התמסרות והעמקה. עובדים בעלי מעורבות גבוהה מרגישים חיבור רגשי לפעילויות העבודה, הם עובדים במרץ ובהתלהבות, זוכים לתחושת משמעות, השראה, גאווה, אתגר. הם דבקים במטרה וחשים מרותקים בצורה מאושרת ומעמיקה בעבודה. עובדים מעורבים נוטים להשפיע על אירועים שמשפיעים על חייהם, יש להם חוללות/מסוגלות עצמית.

לעומת המעורבות בעבודה, הרי שהסוג השני של המקבילה לתשוקה אובססיבית, הוא "וורקוהוליזם". גורגייבסקי ובייקר השתמשו במאמרם הנוכחי בהגדרה הדורשת שני רכיבים בזיהויו של וורקוהוליסט: 1. מימד התנהגותי – נוכחות זמן ממושכת בפעילויות של עבודה; 2. כולל שני תת-רכיבים: א. מימד טורדני (אובססיבי) – הוורקוהוליסט מתקשה להיפרד מהעבודה. הוא חושב על העבודה באופן עקבי ותדיר גם כשאינו נמצא בעבודה כולל במצבים שבעליל אינם מותאמים למחשבות כאלה, ב. מימד כפייתי (קומפולסיבי) – הוורוקוהוליסט פועל מתוך דחף פנימי שאינו נשלט, לדוגמה – לקרוא מיילים או הודעות טקסט בטלפון הנייד בזמן נהיגה ובנסיבות אחרות שאינן מותאמות לכך.

ההבדל המהותי בין וורקוהוליזם למעורבות בעבודה הינו שהראשון נעדר את הרכיב הרגשי-חיובי ("כיף") של ההתמסרות לעבודה בעוד שהשני כולל רגש חיובי או לפחות אינו כולל דחף כפייתי לבצע פעילויות תעסוקתיות.

עד כה עסקנו בחוויית העובד. אין ספק שלפחות לפי ההגדרה הנוכחית ההבדל העיקרי עד כה הוא פנימי, כלומר, ההתמכרות לעבודה כרוכה, לפחות בטווח הארוך, בסימפטומים שליליים בשל המצאות יתר בעבודה, בשל היעדר הנאה או סיפוק ברי קיימא מהעבודה, ובשל השתלטות של פעילות העבודה על האיזון של העבודה והחיים work-life balance. אך האם יש לדבר מחיר גם מבחינת המעסיק? אולי אפילו להיפך – האם עובד וורקוהוליסט הוא אפילו נכס לארגון? תשובת המחקר אינה חד משמעית, והדבר נובע כנראה משונות גדולה בין סוגי עבודות. עבודות הדורשות חשיבה ויצירתיות עלולות להיפגע קשות מסגנון עבודה וורקוהוליסטי, אך כנראה שעבודות טכניות המבוססות על "פס ייצור" יבוצעו ביעילות רבה יותר על ידי וורקוליסטים, ולו בשל האלמנט הכמותי שככל שמתג הפעולה מכוון ל "הפעל" הרי שהמכונה מייצרת יותר פריטים והביצועים בפועל גדלים. אך גם את היתרון האחרון כדאי לקחת בערבון מוגבל בשל רכיב השחיקה המוגבר הצפוי לוורקוליסטים לעומת חוסן ועמידות טובים יותר של עובדים מעורבים. האחרונים נהנים גם מבריאות פיזית ונפשית טובה לטווח הארוך, הם מפגינים סבלנות ויוצרים קשר בין-אישי טוב יותר, ומביאים בסופו של דבר לביצועים טובים יותר כולל במדדים פיננסיים כמו מחזור הכנסות. כאמור, הוורקוהוליסט מסור ומושקע בעבודה, ולכן פעמים רבות תפוקתו גבוהה, אולם הוא עלול ליצור סרבול מערכתי ולהיות לא גמיש בשינויים. לדוגמה, נמצא שוורקוהוליסטים נוטים להגדיל פרויקטים שבאחריותם ולעשותם מורכבים יותר מהנדרש. מאחר והם נוטים לסבול מפרפקציוניזם, נוקשות וחוסר גמישות, הם ממעטים לקיים שיח משתף בארגון ולפיכך מועדים פוטנציאלית ליצור קונפליקטים בין-אישיים וקשיים בעבודת הצוות עם חבריהם לעבודה. עם זאת, נושא זה דורש עוד מחקר מקיף, שכן לא נמצא עדיין מחקר מעמיק הבוחן את הקשר בין וורקוהוליזם לביצוע בעבודה, באופן מובחן ממעורבות בעבודה, שכאמור, למתבונן מהצד יכולה להיראות כתופעה זהה. אחד מההבדלים הברורים שנמצאו הוא בפונקציית ההתאוששות מעייפות ושחיקה. נראה שוורקוהוליסטים מתקשים לווסת את זמן, קצב, וסגנון עבודתם, ולכן מכלים את משאביהם בעבודה. לכן הם מועדים לסבול מאיכות קשרים נמוכה והיעדר איזון בין העבודה לחיים שמחוץ לעבודה. מערכות יחסים משפחתיות וחברתיות נחשבות לגורם חוסן ועמידות משמעותי באופן כללי, ולכן יתכן שהמחיר אותו משלמים הוורקוהוליסטים אינו בהכרח ישיר בעבודה, אלא נובע משחיקתם מהיעדר איזון עבודה-חיים, ויש כמובן מקרים שבהם העבודה מהווה בריחה ותוצאה של קשיים בחיים שמחוץ לעבודה, אשר לטווח הקצר והבינוני יכולה להיות יעילה, אך בטווח הארוך פוגעת ביכולתם של הוורקוהוליסטים להתמודד עם מתח והם פגיעים יותר מבחינת בריאות גופנית ונפשית.

אך לא נוכל להיפרד מהסקירה התיאורטית מבלי לחזור לדוגמה האישית שנתתי קודם לכן בהקשר של העבודה שלי, למשל בכתיבה או בקריאה המדעית שאליה ייחסתי מעורבות בעבודה, לעומת הטיפול בדואר האלקטרוני שאליו ייחסתי "וורקוהוליזם". בהבחנה הזו אני רומז כמובן שהפילוח הסוציולוגי בין מכורים לעבודה לאלו שאינם הוא רק היבט אחד, ולא בהכרח החשוב ביותר של התופעה. למעשה אני טוען, שבתוך תוכנו אנו, מצויים בעלי התפקיד השונים הללו, ואפילו בהקשר של אותו מקום עבודה או אותו עיסוק. תפקידי המקצועיים השונים כוללים בוודאי גם קריאת וכתיבת מאמרים וגם טיפול בדואר האלקטרוני. העובדה שאני מזהה בשעות הרבות והמיותרות שבהם אני בודק מיילים את שלושת הרכיבים הנדרשים כדי לאבחן את עצמי וורקוהוליסט בנוגע לסגנון הטיפול שלי במיילים, אינו מונע בעת ובעונה אחת להגדיר את תחום המחקר או ההוראה כמרחב שונה שבו ישנה מעורבות חיובית בעבודה, וסביר בהחלט לזהות גם אזורים שבהם אינני לא כזה ולא כזה. חשוב לציין שתופעת הזרימה מאפיינת במידה רבה גם את המעורבות בעבודה וגם את הוורקוהוליזם. אוכל להעיד על כך שלעיתים אני נאלץ או נגרר לעבוד עם הדואר האלקטרוני במשך יום שלם, וכמו כל התמכרות, הזמן חולף מהר וזרימה לכאורה קיימת. אולם מה שמבחין אותם מזרימה חיובית היא תחושת הלחץ לסיים את המשימה תוך כדי תנועה ותחושת התרוקנות מאנרגיה בשלב כלשהו או בסיום המשימה. לכן ניתן להשוות את הפעולה הקומפולסיבית של הוורקוהוליזם לזיפזופ חסר תוחלת בטלוויזיה, ששונה מהותית מבחירת סרט קולנוע בדיעבד והתמקדות מהנה בו במשך שעתיים.

עידן המידע שבו אנו נמצאים מציף אותנו באתגרים ופיתויים, בעבודה, בפנאי, במערכות יחסים. נראה שאנו נדרשים להקדיש תשומת לב רבה יותר לאיכות חלוף הזמן בהקשרים שונים של חיינו, וכדי להגיע לביצועים טובים בעבודה, כמו גם לאושר וסיפוק בחיים בכלל, עלינו לפתח חוויות "זרימה" המבוססות על מעורבות ובחירה אמיתיים, תוך הבחנה ברורה בינם לבין המעברים המהנים בין השלבים השונים של משחקי הקנדי קראש. לא אוכל לסכם את הדברים בצורה טובה יותר מאשר לצטט את כללי משחק הקנדי קראש מתוך ויקיפדיה:

"חיים"

"כל שחקן מקבל כברירת מחדל חמישה מחזורי חיים. שחקן זקוק למחזור חיים אחד לפחות כדי לשחק שלב של המשחק. אם השחקן אינו מצליח לסיים את השלב, הוא מאבד מחזור חיים. חיים נוצרים מחדש מדי 30 דקות. ניתן לחדש מחזורי חיים גם באמצעות עזרה מחברי פייסבוק, תשלום בנקודות פייסבוק או תשלום בכסף".

לסיכום, מדוע שנאבד כל כך הרבה מחזורי חיים? זה הזמן אולי למפות את עיסוקי העבודה והחיים שלנו, לאתר את אלו שבהם ישנם רכיבים משמעותיים של מעורבות, לבחון היכן קיים וורקוהוליזם שממנו רצוי להיגמל, והיכן קיימים איים של פוטנציאל למעורבות וביצועיים אופטימאליים, במונחי הזרימה של צ'יקסנטמיהאי, אשר נוכל לצרף לאוסף הפריטים האהובים שלנו.

וברוח שיר הילדים הנ"ל "הדואר בא היום" אדקלם לכם לסיום חמשיר עדכני שמתמצת את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית כמכלול:

מצאו תשוקה,
עשו ממנה תעסוקה,
ולעולם לא תצטרכו לעבוד…
אפילו דקה.

ואם לעומקים חפצה נפשכם, תוכלו לצטט בעת התלבטות את יהודה עמיחי ב"עצות האהבה הטובה – אל תאהב הרחוקות. קח לך מן הקרובות, כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום שסבלו בקוֹר ולהטו בשמש ונצרבו"… או בגרסה הוורקוהוליסטית של שירו של עמיחי: "ועצות האהבה הרעה: בעודף האהבה, שנשאר לך מן הקודמת, עשה לך אישה חדשה, ועם מה שנשאר ממנה, עשה לך אהבה חדשה, עד שלא יישאר לך כלום…"

*****

המאמר הנ"ל פורסם במקור בבלוג האקדמי של פרופ' אורן קפלן כמטלה לסטודנטים במסגרת קורס בלמידה מרחוק.
למאמרים וקישורים נוספים בנושא פסיכולוגיה חיובית באתר זה לחצו כאן

The post תשוקה ומעורבות בעבודה: יישומים של תיאורית הזרימה – Flow Passion & Engagement at workplace appeared first on PSY.