איך לבחור פסיכולוג? עובדות ומידע לגבי טיפול פסיכולוגי
אילו שיקולים כדאי להפעיל בבחירת הפסיכולוג ?
הגיע הרגע שהחלטתם לפנות לטיפול. משהו מציק או מעיק , יש איזו שאלה שלא מרפה מכם והייתם רוצים להיפגש עם פסיכולוג. אבל איך בוחרים ולמי פונים? בפנייה לטיפול ייתכן ונתקלתם בשאלות כגון: מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג חינוכי או רפואי , מה זה פסיכולאנליטקאי? מה ההבדל בגישות הטיפול השונות ואיך לבחור מביניהן מה מתאים לי? במאמר זה אנסה לענות בקצרה על שאלות אלה.
ראשית, כדאי למקד איזו סוג עזרה אתם מחפשים. לעיתים מדובר במשהו ממוקד,התייעצות,הדרכה או חיפוש אחר מישהו לדבר ולדון איתו על מה שמציק.לא תמיד רוצים לגעת במימידים הנפשיים ואז הפנייה יכולה להיות לאימון אישי או מנטור. הפנייה לפסיכולוג קליני או פסיכואנליטקאי קשורה במידה רבה במידת הרצון והעניין לדעת ולהבין עוד משהו על עצמנו מעבר לפתרון ״ הבעיה ״ לכן לעיתים ההתייעצות יכולה להפוך לטיפול.
כאן המקום להבחין בין ההתמחויות השונות בפסיכולוגיה. פסיכולוג קליני מומחה הוא פסיכולוג שלמד לימודי תואר שני בתחום הטיפול הנפשי,עשה התמחות ובעל רישיון ממשרד הבריאות לעסוק בטיפול נפשי. באופן טבעי, פסיכולוג שאינו קליני,עשה התמחות אחרת למשל בתחום החינוכי ולא הוכשר באופן ייעודי לטיפול נפשי. לכן,בבחירת הפסיכולוג יש לקחת בחשבון שיקול לאיזו מטרה רוצים להגיע. אם מדובר בהתייעצות על רקע חינוכי ברור שעדיף לפנות לפסיכולוג שזו המומחיות שלו.
הקשר עם הפסיכולוג מתחיל כבר במגע הראשוני. בין אם מדובר בשיחת הטלפון או בתקשורת דרך המייל. לעיתים, שיחת הטלפון נעשית לאחר היסוסים רבים וההרגשה המידית בשיחה חשובה. תחושה נעימה ומקבלת פנים כבר בשיחת הטלפון עשויה לעזור להכריע בקביעת הפגישה הראשונה.
השיקול הכספי הוא גם שיקול בבחירה כמו גם זמינותו של הפסיכולוג. במידה ושיקול כספי הוא מכריע ויש מגבלות כלכליות לגבי יכולת לממן התייעצות או טיפול,כדאי לפנות לקופת חולים או מרפאה שבה עלות הטיפול קטנה יותר מטיפול פרטי.
עם זאת,בקופת חולים אין שליטה על מי רוצים שיהיה המטפל שלנו כי במקרים רבים לפסיכולוג אין מקום למטופלים נוספים. גם מספר הטיפולים מוקצב מראש על ידי הקופה ואין את חופש הבחירה שיש בבחירה של מי יטפל בנו ואורך הטיפול. בנוסף , פסיכולוג מטעם קופת החולים מחויב לרשום במסמך של הקופה את קורות הפגישות והטיפול. הדברים אמנם חסויים אך יש כאלה שמעדיפים שגם פרטים אלו יהיו סודיים ופחות חשופים.
בבחירת הפסיכולוג כדאי לבדוק את ההכשרה ושנות ניסיון שלו וכן תחום מומחיות. היום כשהמידע על כך נגיש וחשוף באינטרנט , הפנייה דרך האינטרנט קלה ובעלת יתרון על פני פנייה דרך חבר או המלצה. יותר קל לדעת על הכשרתו של הפסיכולוג ושנות מומחיותו עוד בטרם הפנייה מאשר להגיע ולשאול בפגישה . הרבה פעמים זה מביך או לא נעים לשאול את הפסיכולוג באופן ישיר על ההכשרה שלו ותחום מומחיותו המקצועית ושאלות חשובות וקריטיות להצלחת הטיפול לא נענות . יתרון נוסף בפנייה דרך האינטרנט היא תחושת הפרטיות והסודיות. לא תמיד אנחנו רוצים שסביבתנו תדע על כך שאנחנו במצוקה ורוצים לפנות לעזרה ואנחנו רוצים להשאיר את הדבר יותר ברשות עצמנו ולא נחלת סביבתנו . שאלה נוספת שיכולה לעלות בשלב זה הוא מה ההבדל בין שיחה עם פסיכולוג מומחה לבין שיחה עם חבר ? לעיתים הפנייה לטיפול תיתעכב או אפילו ״תרד מהפרק״ כי אפשר לדבר על זה עם חבר ולחבר לא צריך גם לא צריך לשלם כסף. הדבר כמובן נכון. מצד שני, דווקא העובדה שלפסיכולוג משלמים כסף יכולה לשחרר מתחושה של חובה כלפי החבר. עיניין הסודיות גם הוא חשוב. על הפסיכולוג חלה מחויבות אתית לשמירת סודיות מה שאינו חל כמובן על חבר מכר. תחושת הבטחון שעינינו הפרטיים שמורים וחלה עליהם סודיות מאפשרת להיפתח יותר מאשר לחבר. ולבסוף ההקשבה של הפסיכולוג היא לעוד מימדים ורבדים ויש לו את המומחיות לטפל בדברים ואף לעזור.
להרגשה האישית בחדר ולקשר שנוצר עם המטפל יש משמעות רבה להצלחת הטיפול וזהו שיקול מרכזי בבחירה. כדאי ורצוי אפילו לשתף את הפסיכולוג בתחושות אלו, לעיתים קרובות ניתן יהיה להבין עוד משהו על עצמנו דווקא מתוך מה שמיתרחש ב״כאן ועכשיו״ עם המטפל בסיטואציה הטיפולית.
ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן
שיטות נפוצות לטיפול פסיכולוגי
קיימות שיטות טיפול שונות שנובעות מראייה שונה של טבע ונפש האדם. הגישה הבהוויורסטית רואה את נפש האדם ״כקופסה שחורה״ שלא ניתן לדעת עלייה דבר אלא רק להסיק מההתנהגות המודעת והגלויה. הטיפול יתמקד אם כך בשינוי ההתנהגותי. כדאי להזכיר כאן שהגישה הבהוויורסטית נשענת ברובה על מחקרים מדעיים שנעשים במעבדה על חולדות. מכאן, אפשר גם לשאול כיצד ניתן להסיק על נפש האדם ומורכבותה דרך מחקרים על חולדות? האם יש קשר בכלל בין ״ נפש ״ של חולדה במידה וישנה כזו לנפש האדם? כאמור, הבהוויורסטים אינם עוסקים בכך. הגישה הקוגניטיבית שיצאה מהגישה הבהוויורסטית רואה את האדם כיצור שכולו מחשבות ( קוגניציה פירושה מחשבה ) המצוקה על פי גישה זו נובעת מדפוס מחשבתי שגוי ובטיפול ניתן ללמוד לשנות דפוסי מחשבה אלה. גישות טיפול אלו אינן עוסקות במה שהוא מהות האדם שהוא הרגשות שלו המודעים והלא מודעים. בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות ממחקרים מדעיים בתחומים שונים החל מכלכלה (ריצארד ת׳אלר , זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2017) ועד לנוירופסיכואנליזה שמה שמניע את האדם ומפעיל אותו הם קודם כל שיקולים רגשיים שהם על פי רוב לא רציונליים ואינם פועלים לפי חוקי ההיגיון. מה שהיה ידוע כבר לפסקל , הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה- 19 שטען ש״ללב יש הגיון משלו״ , נתמך היום במאות מחקרים מדעיים.
גישת הטיפול הפסיכואנליטית היא הגישה היחידה שמתמקדת במהות הזו, והיא מכוונת להקשבה לתהליכים הלא רציונליים שהם הם אלו שבסופו של יום קובעים את התנהגותנו. לכן, מי שרוצה באמת לעשות שינוי, להבין את מניעיו הלא רציונליים ומתוך ידיעה מושכלת יותר לבחור באופן חופשי ולהשיג שליטה על חייו יבחר בגישת טיפול זו. זו הגישה היחידה שלוקחת בחשבון את מה שבאמת משפיע על חיינו ומתוך המקום הזה מנסה להשפיע ולשנות באופן מעמיק ואיכותי.
פסיכואנליטקאי הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכואנליזה, שיש לו את הידע, ההכשרה והמומחיות לגעת ולטפל בתהליכים הלא מודעים, לא רציונליים שבסופו של יום הם אלו שמנווטים את חיינו.
מכאן נובע שכל גישה טיפולית אחרת מטפלת ב״ קצף שעל פני המיים״ ולא יותר ולכן כשאתם באים לבחור למי לפנות כדאי לקחת את זה כשיקול. רק לפסיכואנליטקאי יש את הכלים המתאימים לטפל, להבין, לזהות ולאבחן את הדברים לעומקם וגם להשפיע ולעזור באופן המעמיק ביותר.
ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן
דוגמאות לסיבות לפניה לטיפול
בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא נעשה מקובל יותר, אלא גם נהיה מקור מבוקש לעזרה בעניינים יומיומיים, כגון ניהול לחצים, התמודדות עם בעיות ביחסים אישיים, ואף למידה עצמית ושיפור איכות החיים. להלן 3 סיבות עיקריות לכך שהטיפול הפסיכולוגי יכול לסייע לבריאות הנפשית ,להועיל ואף לשנות את איכות החיים של כל אדם בעל ראש פתוח ורצון ללמוד על עצמו דברים חדשים.
1) ניהול לחצים
כולנו רגישים להשפעותיו של הלחץ. לחץ נפשי הוא בהחלט לא משהו שצריך להילקח בקלות ראש במידה ואתם חווים חלק מסימני האזהרה המוקדמים שלו. לחץ נפשי מייצג את אחד האיומים המסוכנים ביותר לבריאות הפיזית (וגם הרגשית) ונחשב מזיק לבריאות, כמו עישון, אורח חיים בלתי פעיל, או תזונה לקויה.
לחץ נפשי תמיד ילווה בסימני אזהרה מקדימים, אשר ביניהם: אנרגיה נמוכה, חוסר מוטיבציה, הצפת רגשות תמידית, ועצבנות. זה המקום בו הטיפול יכול להועיל ואף להגן עליכם מפני תסמינים חמורים יותר של לחץ כרוני. בין אם אתם נמצאים בשלבים המוקדמים של לחץ כרוני או שהנכם כבר חווים חלק מההשפעות המזיקות, המטפל שלכם יוכל לספק לכם אסטרטגיות יעילות לשליטה ברמות הלחץ שלכם, לשיפור יכולתכם להתמקד, לניהול זמנכם וליצירת סיפוק רב יותר מחייכם.
2) מניעה
כשמדובר בבעיה רגשית או למעשה כמעט בכל בעיה בריאותית, מניעה היא המפתח. הטיפול הפסיכולוגי משמש כמקור קריטי למניעת הזנחת בעיות והחרפתן. טיפול פסיכולוגי יכול להיות שימושי במידה ואתם מתמודדים עם בעיות בחיי הנישואין/יחסים, עם לחץ הקשור בחינוך/קריירה, או אם אתם חווים שינוי משמעותי בחיים (כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, אובדן אישי, או שינוי עבודה). הפסיכולוג יוכל לעבוד אתכם על מנת לפתח מטרות להצלחה, אסטרטגיות לפתרון בעיות, מיומנויות התמודדות, ואף לאפשר תנאים להגברת המוטיבציה לה אתם זקוקים כדי להתגבר על משוכות או אתגרים בחיים.
3) פיתוח מודעות עצמית
העולם של היום הולך ונעשה יותר ויותר מהיר. אנו מחוברים באופן קבוע לטכנולוגיה באמצעות טלפונים חכמים, מחשבים ומכשירים אחרים, אשר יכולים לספק לנו נוחיות, אך עלולים גם למנוע מאיתנו זמן לעצמנו, עיסוק בטיפול עצמי רוחני/רגשי ויצירת קשרים איכותיים עם חברינו ויקירינו. חיי היומיום המהירים גורמים לרבים מאיתנו לאבד את תחושת הזמן ומשאירים אותנו מהרהרים אודות טיב ניצול זמננו ואודות המשמעות האמיתית במשימות ובפעילויות היומיומיות שלנו.
גורמים אלה מובילים רבים מאיתנו לרצות להגביר את המודעות שלנו כלפי עצמנו – מהן המטרות והתשוקות שלנו ומה ברצוננו לקבל מהחיים. פסיכולוג טוב יכול לשמש כמדריך ולעזור לכם לזהות או להעריך מחדש את מטרותיכם ולקבוע האם הפעילות היומיומית שלכם מובילה אתכם לדברים החשובים שברצונכם להשיג בחיים. אנשים אשר יותר מודעים לעצמם נוטים להיות בריאים יותר, מאושרים יותר, ולחיות חיים מספקים יותר. הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור לכוון אתכם למסע החיים שממלא אתכם ומביא לכם שמחה וסיפוק אמיתיים.
אינכם צריכים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים . הפנייה לטיפול הפסיכולוגי מתוארת לעיתים קרובות כעוצמתית, בעלת ערך רב וכיכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך חייכם.
״מורה מבוכים״ בשאלות על פסיכותרפיה, טיפול נפשי, סוגי מטפלים, סוגי טיפול ומה שבינהם
אחת המילים שמקובל להשתמש בהם כמילה מקבילה שמתארת טיפול פסיכולוגי היא פסיכותרפיה או טיפול פסיכותרפי . המילה ״פסיכותרפיה״ מורכבת משתי מילים בלטינית- פסיכו- נפשי ותרפיה- טיפול.
מי שיכול לתת טיפול נפשי בארץ הם רק אנשים שעברו את ההכשרה המתאימה לכך וקיבלו רישיון ממשרד הבריאות לעסוק במתן טיפול נפשי. אלו הם: פסיכיאטר ( שבדרך כלל מסתפק במתן תרופות) פסיכולוג קליני מורשה או עובד סוציאלי קליני.
בבואכם לחפש טיפול פסיכולוגי יתכן ונתקלתם בשימוש ״ פסיכותרפיסט ״. כדאי לברר היטב לפני פנייה לאיש מקצוע כזה שהוא אכן איש מקצוע מוסמך ונימנה על ידי אחד משלש המקצועות שרשמתי קודם. זאת משום שפסיכותרפיסט הוא לאו דווקא בעל ההכשרה המתאימה והמעמיקה לתת טיפול נפשי אלא לעיתים מדובר בכמה קורסים בסיסיים שאינם מספקים לתת מענה נפשי הולם.
בארץ קיימים גם : פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג שקיבל הכשרה לתת מענה נפשי וטיפול לליווי בהתמודדות במחלות או בעניינים שקשורים לגוף. בדרך כלל פסיכולוג רפואי יוצמד למחלקה בבית חולים ויעבוד בשיטות טיפול קצרות טווח כגון היפנוזה , טיפול קוגניטיבי , emdr.
ההכשרה של פסיכולוג רפואי אינה כוללת הבנה מעמיקה של נפש האדם וטיפול כפי שנדרש מפסיכולוג קליני שזו מומחיותו ולכך הוא הוכשר. למעשה, כל פסיכולוג קליני יכול ומוכשר לעבוד עם כל אספקט נפשי של תהליכים גופניים או מחלות. לכן, בבחירה בין פסיכולוג רפואי לבין פסיכולוג קליני כדאי להפעיל את השיקול של מהי רמת הידע , ההעמקה והמומחיות שיש לכל אחד מאנשי המקצוע .
פסיכולוג קוגניטיבי הוא בדרך כלל כינוי לפסיכולוג קליני שעובד בשיטות טיפול קוגניטיביות הווי אומר : שיטת טיפול שמכוונת לשינוי מחשבתי. בדרך כלל מדובר בטיפול קצר בן 12 פגישות והעבודה היא כאמור לגרום לשינוי המחשבות השליליות או המטרידות. מצד אחד יש הבטחה לטיפול ושינוי תוך זמן קצר ביותר אבל אליה וקוץ בה. כמו שהשינוי מושג בתקופת זמן קצרה כך גם השינוי מחזיק לפרק זמן קצר ביותר אם בכלל הושגו תוצאות. זאת משום שהיום ידוע שמה שמשפיע על החשיבה הם תהליכים לא מודעים ולא רציונליים של הנפש ולכן רק טיפול והקשבה לתהליכים הלא מודעים יכולה להשיג תוצאות עם טווח השפעה ועומק גדולים יותר. כמובן שזה לא מתאים לכל אחד . לעיתים יש רצון בשינוי קטן ואולי אפילו שלא יהיה שינוי אלא רק החזרת האיזון למצב הקיים ולכן תועדף פנייה לטיפול קוגניטיבי.
פסיכולוג שעובד בשיטת טיפול דינמי הוא על פי רוב מי שהוכשר לעבוד עם העולם הפנימי של האדם, הווי אומר פנטזיות לא מודעות, תהליכים לא מודעים של הנפש כולל חלומות ואסוציאציות חופשיות. למעשה , הטיפול הדינמי של היום של תדירות של פגישה חד שבועית או דו שבועית נבע והתפתח מתוך הפסיכואנליזה שהיא שיטת הטיפול המעמיקה והאפקטיבית ביותר לטיפול נפשי היום. הפסיכואנליזה הומצאה על ידי פרויד בתחילת המאה ה-20 מתוך מחקריו על חולות בהיסטריה. יחד עם עמיתו- יוזף ברויאר הוא גילה שתרפיה בדיבור משפיעה באופן ניכר על מצבן הנפשי של מטופלותיו. בתחילת דרכו טיפל פרויד במטופלות על הספה בהיפנוזה. בהמשך הבין פרויד את מגבלות השיטה ההיפנוטית בטיפול נפשי ופנה לייסד שיטת טיפול חדשה בשם הפסיכואנליזה .
פסיכואנליטקאי הוא פסיכולוג קליני מומחה , פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני שעבר הכשרה בפסיכואנליזה באחד מהמכונים המוכרים שרשאים לעשות הכשרה כזו. ( בארץ קיים :המכון הפסיכואנליטי בירושלים שמוכר על ידי הAPA העולמי. בנוסף קיימים: מכון פסיכואנליטי תל אביב, מכון פסיכואנליטי לקאניני, יונגיני ומכון פסיכואנליטי ברוח הבודהיזם שאינם מוכרים על ידי הAPA העולמי) . אחד המיתוסים המקובלים היא שפסיכואנליזה היא שיטה מיושנת שלא מטפלים בה יותר היום. ובכן, לא כך הוא הדבר. הפסיכואנליזה גם אם אינה מיועדת ומתאימה לכל אחד שרירה וקיימת. כיום כאשר מוצעות שיטות קצרות לטיפול ו/ או פתרונות תרופתיים הפנייה לטיפול פסיכואנליטי ירדה באופן משמעותי למרות שמחקרים מדעיים מוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי. ( אפשר לקרוא להלן את תת הפרק על ״מחקרים המוכיחים יעילות טיפול פסיכואנליטי״ ) .
בשיטת הטיפול הדינמית יש זרמים שונים שנשענים על הבנות שונות של תהליכים נפשיים והתפתחות נפשית.
המונח ״טיפול בשיחות״ הוא לעיתים שם נרדף לטיפול פסיכולוגי. ואמנם הטיפול הוא באמצעות דיבור ומתנהלת בפגישה שיחה בין המטפל למטופל. ובכל זאת יש מספר הבדלים בין שיחה עם חבר או מכר לבין שיחה עם איש מקצוע. אפשר למנות כאן מספר הבדלים כמו: בשיחה עם חבר אין חיסיון של סודיות רפואית על הדברים המדוברים, לחבר אין הכשרה וידע מקצועי שיש לפסיכולוג וההקשבה על כן אינה אותה הקשבה כמו גם היכולת לעזור במצבי נפש מורכבים. למרות השימוש באותה מילה שיחות אם כך אין המדובר באותה איכות של שיחה ובאותה אפשרות לעזור ולהיעזר.
שאלה נפוצה לגבי טיפול פסיכולוגי היא כמה זמן ימשך הטיפול . לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. זהו תהליך שמתחיל כבר עם שיחת הטלפון וממשיך לפגישה הראשונה בקליניקה. זהו תהליך שלוקח זמן ואורך הזמן תלוי באדם שפונה , בקשיים שעימם הוא מתמודד, ביכולות שלו להיעזר בטיפול ובקצב ההתקדמות שלו בטיפול. כל אלה הם פרמטרים אישיים שמשתנים מאדם לאדם לכן אין אפשרות ממשית לדעת מראש כמה זמן יקח הטיפול. גורם נוסף שמשפיע על אורך הטיפול הוא מהי מטרת המטופל, באם רצונו בשינוי תפקודי קצר טווח או העמקה ושינוי מעמיק יותר בחייו ארוך טווח. כדי להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש נדרש יותר זמן וגורם מכריע בבחירה בין הטיפולים ואורכם היא המוטיבציה והרצון של המטופל . במילים אחרות לשאלה כמה זמן ייקח הטיפול אוכל לענות: תלוי לאן רוצים להגיע. ישנם טיפולים ממוקדים שמסתיימים לאחר מספר שבועות וישנם טיפולים ארוכים יותר של שנה ויותר בהתאם למטרה אליה רוצים להגיע בטיפול.
זה המקום להתייחס לכמה מיתוסים שגויים שראוי להפריכם בדבר הטיפול הפסיכואנליטי-
אחד החששות מפנייה לטיפול היא שלוקח הרבה זמן עד שמרגישים שינוי בטיפול כזה לעומת טיפול קוגניטיבי או בהוויורסטי. ובכן, לא כך הוא הדבר! למעשה ,כבר בפנייה ובפגישה הראשונה אפשר וניתן להיעזר ולהרגיש שינוי והטבה ממשית.
מיתוס נוסף נוגע לכך שבטיפול דינמי ״ מדברים על העבר ועל אמא ואבא ולא מתעסקים בכאן ועכשיו של ההווה. גם כאן מדובר במיתוס ודעה קדומה על טיפול פסיכואנליטי שניתן לכנותה ״ פסיכולוגיה בגרוש״. הטיפול הפסיכואנליטי מטרתו לטפל בהווה של המטופל וההקשבה של המטפל היא לכאן ועכשיו בחדר הטיפולים. המטרה היא לעזור להשתחרר מדפוסי העבר הלא מודעים שתוקעים את ההתפתחות וגורמים סבל לאדם שפונה לטיפול.
לפעמים יש טיפול בפרקים ולאורך תקופות שונות בחיים. והדבר יכול להשתנות מאדם לאדם ובפרקי חיים שונים של אותו אדם עצמו.
החיים מורכבים ונפש האדם מורכבת . ככלל ניתן לומר, שהיכולת הנפשית לשאת מצבי נפש מורכבים יותר מאפשרת רווחה נפשית וחופש פנימי רב יותר ויכולת זו נרכשת ומתרחבת רק במהלך טיפול פסיכואנליטי.
חרדה משינוי בטיפול הפסיכואנליטי
במאמר זה אנסה לגעת בהיבטים שונים שקשורים בנושא החרדה משינוי בטיפול פסיכואנליטי ובפסיכואנליזה בכלל. הכמיהה לשינוי היא המניע המרכזי בפנייה לטיפול והחרדה מפני השינוי המיוחל היא העניין המרכזי בו.
הפנייה לטיפול מלווה במשאלה ליצור שינוי. משהו לא עובד, אנחנו לא מרוצים ממשהו. יחד עם התחושה של אי שביעות רצון ושל חוסר סיפוק אישי עולה גם רצון לשיפור בחיים. הפנייה הגלויה לטיפול מלווה אם כך לעיתים קרובות בבקשה להשפעה וליצירת שינוי בחיים.
באופן פרדוקסלי, עצם המשאלה ליצירת השינוי מעוררת את החרדה הגדולה ביותר ואת הרצון לדחות או לבטל כלל את הפנייה לטיפול או, במידה שפונים, להפסיק את הטיפול אחרי פגישה אחת או פגישות מספר.
אני מבקשת לדון כאן, אם כן, בפרדוקס הזה של הרצון לשינוי מחד גיסא ובפחד משינוי מאידך גיסא.
אני רוצה לטעון שבנפש האדם מתקיימת למעשה תנועה כפולה כלפי הרעיון של שינוי: משיכה מצד אחד וחרדה ורתיעה מצד אחר. ניתן לומר שמתקיימת תנועה נפשית של אמביוולנטיות והיחס הוא יחס דו ערכי כלפי המשאלה לשינוי. ברובד הגלוי האדם שפונה לטיפול מבקש שינוי בחייו , אך ברובד אחר , הרובד הלא מודע, הוא חרד משינוי ורוצה להישאר עם מה שהוא כבר מכיר ויודע על עצמו . מה שנקרא – ״ללכת על בטוח” . ההצעה להתחיל טיפול עשויה לעורר חרדה מעצם העובדה שהטיפול מערער על האמיתות שהאדם כבר יודע ולמד על עצמו והמטפל מציע מחשבות ונקודות מבט נוספות על אותו דבר עצמו, מה שיכול לעורר חרדה ואי נוחות. תחושות אלו עלולות לעורר רצון מיידי להפסיק את הטיפול. לא פעם יגויסו על ידי האדם שפנה לטיפול ורוצה להפסיקו נימוקים שונים, כגון: ״אין לי כסף לזה״, ״אין לי זמן לזה״, ״זה בין כה לא יעזור לי״, ״טיפול לוקח המון זמן״, ״בין כה זה יעבור לי, אז למה אני צריך טיפול״, ״אני כבר מודע לכל הבעיות שלי ואני לא רואה שזה מוסיף לי הרבה״, ״אני יכול לבד להבין את הבעיות שלי, אז בטח שאני לא צריך לשלם על זה גם כסף״ ועוד ועוד. חשוב לציין שכל אלה אמירות שגם אם יש להן תימוכין במציאות החיצונית, הן משקפות גם את החרדה ואי הנוחות שמתעוררות עם הפנייה לטיפול ומייצגות את החרדה מטיפול ובעיקר משינוי. האדם שמשתמש באמירות כגון אלה יגייס את מציאות חייו החיצונית כדי להסביר לעצמו מדוע כדאי לא להתחיל או להמשיך טיפול בהינתן העובדות המציאותיות ובלבד שלא להתעמת עם חרדותיו שלו מפני טיפול ושינוי .
בתחום הביולוגיה ידועים תהליכים שמטרתם שימור העצמי. איעזר להלן במונח אוטופואזיס Verala & Maturana (1984) . זהו תהליך של ייצור עצמי, בו יצורים חיים מעבירים מדור לדור את הכרומוזומים של התא המכילים מרכיב קבוע של דנ״א ומרכיב משתנה בדרך של התארגנות עצמית. מדובר בנטייה של היצור החי לחזור ולממש את המרכיבים שלו ללא הפרעה מבחוץ. השאיפה היא, אם כך, לשמר את המצב הקיים ולא להביא להתפתחות.
גם ברמה הנפשית, ולא רק ברמה הביולוגית, יש תנועה חזקה לשימור המצב הקיים, תנועה המתנגדת להתפתחות. חשוב לציין שזוהי תנועה הישרדותית חשובה שבלעדיה ההמשכיות והיציבות הביולוגית והנפשית לא יתקיימו. עם זאת, אין בתנועה הזו שום התפתחות אלא רק שימור של הקיים. באופן כללי ניתן לומר שלאדם יש נטייה ומשיכה חזקה יותר לשימור עצמי והישרדות והעדפה למצב מוכר וקיים על פני מצבים לא מוכרים. הלא ידוע, על אף פוטנציאל הצמיחה והגדילה שלו, נחווה גם כמעורר חרדה וכמסכן את הישרדותו הביולוגית ואת יציבותו הנפשית.
פרויד(1920) התייחס לנושא זה במאמרו ״מעבר לעקרון העונג״, כשטבע לראשונה את המונח דחף המוות. במאמרו זה, הוא מתאר את התופעה שבה האדם יעדיף לחזור על מצבים מתסכלים ואף מכאיבים שאין בצידם תחושת עונג. על פניו, נראה שזהו מצב הפוך למצב שפרויד תיאר קודם לכן, שהאדם מונע על ידי דחף העונג והרצון לקבל סיפוק לדחף זה. לאורך המאמר הוא מתמודד עם השאלה מדוע אם כך אנשים מונעים להתנהגויות שאינן מענגות או מספקות. בסוף המאמר הוא מסיק שבכדי להבין את תופעה הזו יש צורך בהגדרת דחף נוסף, דחף שהוא כינה ‘דחף המוות’. דחף המוות מונע לתנועה רגרסיבית ואנאורגנית, כלומר – כזו שמעדיפה מצב של שווי משקל ללא כל תנועה או תזוזה עד כדי משיכה לעבר מצב של אי חיים ( אנאורגני) . בהמשך פרויד ישתמש במונח דחף המוות כדי לתאר את הנטייה של ‘החזרה הכפייתית’. האדם חוזר בהתנהגותו שוב ושוב להתנהגויות מוכרות מהעבר ולדפוסים ישנים, גם אם הם אינם מתגמלים אותו או כרוכים בסיפוק או עונג . על ידי הגדרת ‘דחף המוות’, פרויד ניסה להסביר תופעות כמו מלחמה, ואכן את המאמר ״מעבר לעקרון העונג״, הוא כתב אחרי מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שתבעה מיליוני קורבנות.
החרדה משינוי ומטיפול נוכחת כבר מהפגישה הראשונה. החרדה היא ממפגש אינטנסיבי וקרוב עם המטפל ועם החרדות שהטיפול האנליטי יכול לעורר. חרדה זו עשויה להתבטא לא פעם ברצון לטיפול מקוצר של כמה מפגשים, בדילול הפגישות (רצון להיפגש פעם בשבועיים או פעם בשבוע כשהמינון ליעילות הטיפול היא פעמיים בשבוע או יותר), העדפה לטיפול התנהגותי ( שאינו מטפל ברגשותיו של האדם אלא רק לאספקט ההתנהגותי) או קוגניטיבי (טיפול שאינו מטפל ברגשות אלא רק בצדדים המחשבתיים של האדם) או טיפול קצר מועד שבו השינוי המובטח הוא מינימלי.
כיצד נחווה השינוי בטיפול ? שינוי עשוי להחוות כאובדן שליטה, אובדן זהות או נפרדות, אובדן של עצמאות ושלמות נפשית. לעיתים עולה חרדה מתוך המחשבה שדפוסים ישנים ומוכרים ״יילקחו״ בטיפול ללא יצירת דבר אחר במקומם. יכולה להתעורר חרדה מנזק, החמרה במצב הנפשי ועוד. המטופל שפונה לטיפול וחרד מטיפול ומשינוי, אינו מביא בחשבון שהוא עשוי להרוויח דווקא מן הטיפול כפי שהדבר יבוא לביטוי בחייו: בהתפתחות, בגדילה ובשקט נפשי.
לא פעם בפנייה לטיפול, מתעוררים ספקות ונשמעות אמירות סקפטיות בסגנון: ״אני לא חושב שטיפול יכול לעבוד עליי״, או ״אף פעם לא האמנתי באמת שיש בכלל דבר כזה נפש או לא מודע, זה נראה לי שטויות״ ועוד.
אמירות אלו מבטאות עוד פן של החרדה מטיפול ומשינוי, לעיתים אמירות אלה אף ״מגובות״ ב״הוכחות״ מדעיות . מחקרים מדעיים ( Leichsenring and Rabung, 2011,2008)מראים כי טיפול פסיכואנליטי ארוך טווח יעיל יותר בהשוואה לטיפול קצר מועד, לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהקשר של יציבות השינויים שהושגו בטיפול ארוך הטווח וכן במדד של שביעות רצון לאורך זמן לאחר סיום הטיפול וזאת גם בהשוואה לאנשים שלא טופלו כלל במצבי דיכאון, חרדה ובהפרעות אישיותיות קשות.
כיצד מתרחש שינוי בטיפול פסיכואנליטי ובפסיכואנליזה?
חשוב להדגיש שהדברים שנכתבים להלן בנוגע לאופן שבו שינוי יכול להתרחש בטיפול נוגעים אך ורק לשינוי בטיפול פסיכואנליטי או בפסיכואנליזה ולא בסוגי הטיפול האחרים, כמו טיפול קוגניטיבי- התנהגותי או טיפול בהיפנוזה. בסוגי טיפול אלה, השינוי המיוחל יהיה ברמת פני השטח בלבד. השינוי הוא מינימלי ואינו כרוך בשינויי מבני אישיות שיאפשרו לאדם התפתחות, צמיחה, גדילה ואושר נפשי. חשוב לציין שאין כאן המלצה לטיפול כזה או אחר וכל אחד רשאי לבחור את שיטת הטיפול המתאימה לו.
בטיפול הפסיכואנליטי או בפסיכואנליזה, שינוי מתרחש כאשר מבנים נפשיים חדשים נרכשים באופן הדרגתי והמבנים והדפוסים הישנים נזנחים. שני התהליכים האלו כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה. ליתר דיוק, המבנים הנפשיים הישנים אינם נזנחים, אלא מתפתחים באמצעות התהליך האנליטי ובעזרת המטפל למבנים נפשיים חדשים, גמישים יותר ורלוונטיים יותר להווה העכשווי של המטופל. נרכשות הזדהויות חדשות והגנות יעילות וגמישות יותר.
כל אלה תורמים לרווחה הנפשית של המטופל ומאפשרים לו לחיות ביתר שלמות ושקט נפשי עם עצמו ועם סביבתו. ההתנגדות לשינוי במצבים אלה נובעת מהיאחזות של המטופל בדפוסיו ובהרגליו הישנים, מה שמוביל אותו למצב של קיבעון והיתקעות בחייו.
בטיפול הפסיכואנליטי או בפסיכואנליזה נוצרים התנאים שמאפשרים בהדרגה למטופל להרפות מאחיזת היתר שלו במנגנונים ישנים ולא יעילים ולהפנים מבנים ומנגנוני התמודדות חדשים, גמישים ויעילים יותר. כל אלה יאפשרו לו לחיות את חייו ביתר סיפוק והנאה.
לעיתים קרובות אני נתקלת במיתוס השגוי שבטיפול פסיכואנליטי או בפסיכואנליזה ניתן לראות תוצאות רק לאחר זמן רב. זה המקום להדגיש את הטעות שביסוד מיתוס זה . בטיפול פסיכואנליטי ניתן להרגיש שינוי כבר מהפגישה הראשונה וכן לחוש שיפור לאחר כל פגישה נוספת. עם זאת ,כדי שהשינוי יתבסס ויתקבע בתוך המערכת הנפשית לרווחתו של האדם הפונה לטיפול יידרש זמן ארוך יותר.
ביביליוגרפיה
פרויד ז. מעבר לעיקרון העונג ומסות אחרות. תירגם:ח. איזק. הוצאת דביר. 1952.
Leichsenring,F.,Rabung,S.(2011) . Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: update of a meta-analysis.The british Journal of Psychiatry,199(1):15-22.
Leichsenring,F.,Rabung,S.(2008).Effectiveness of long-term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.
Maturana,H.&Varela F.(1980) Autopoesis and Cognition.Dordrecht:Reidel Publishing.
בעבר, הטיפול הפסיכולוגי נתפס ככלי טיפולי לאנשים בעלי הפרעות נפשיות חמורות או לכאלו שהבעיות או הלחצים שלהם יצאו משליטה, אך כיום כל רעיון הטיפול הפסיכולוגי השתנה. לא רק שהוא
מחקרים מדעיים תומכים ביעילות הטיפול הפסיכואנליטי
בעשור האחרון הצטברו יותר ויותר ממצאים ממחקרים מדעיים המוכיחים את יעילות הטיפול הפסיכואנליטי בכמה ממדים.
חוקרים הראו הוכחות להשפעות החיוביות של טיפול פסיכואנליטי למגוון הפרעות פסיכולוגיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעה פוסט טראומתית והפרעות אכילה. המחקרים שמובאים להלן פורסמו בירחונים (פסיכיאטריים ופסיכולוגים) מקצועיים יוקרתיים. החוקרים ערכו השוואה בין סוגי הטיפול השונים- טיפול פסיכודינמי קצר טווח וארוך טווח על מחלות והפרעות נפשיות ספציפיות לבין טיפול בהוויורסיטי קוגניטבי (CBT).
(Liechsenring,F, Rabung,S (2011 מצאו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח( לפחות 50 פגישות) נמצא כיעיל יותר במגוון הפרעות מורכבות כגון חרדה ודכאון וכן הפרעות אישיות וזאת בהשוואה לאופני טיפול אחרים פחות אינטנסיביים.
במחקר אחר (Liechsenring and Rabung, 2008) החוקרים השוו 23 מחקרים שנעשו על 1053 מטופלים והסיקו שטיפול פסיכואנליטי ארוך טווח היה יעיל יותר בטיפול בבעיות ממוקדות ובעיות אישיות של תפקוד חברתי ורגשי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי קצר טווח.
מחקר משנת 2010 ( Shedler,J)שמצוטט רבות בספרות הפסיכיאטרית המקצועית מסיק שמטופלים שעברו טיפול פסיכודינמי ארוך טווח לא רק שהראו שיפור בבעיות הפסיכולוגיות שלהם ובאיכות החיים שלהם אלא גם שהשיפור אצלם החזיק מעמד לאורך זמן ארוך יותר.
במאמר משנת 2008 מצאו החוקרים שטיפול פסיכואנליטי בדיכאון השיג תוצאות זהות לטיפול תרופתי בדיכאון ושטיפול בהוויורסטי קוגניטיבי השיג אף הוא תוצאות טובות לשיפור ברמת הדיכאון.
במאמר משנת 2007 בדקו החוקרים את השפעת הטיפול הפסיכואנליטי במטופלים שסבלו מתופעות חרדה כגון פניקה או אגורפוביה בהשוואה לטכניקות הרגעה שאינן פסיכולוגיות. המשתתפים שקיבלו טיפול פסיכואנליטי הראו שיפור גדול יותר בתפקוד הפסיכו-סוציאלי שלהם ובתחושת הרווחה האישית פסיכולוגית שלהם.
מחקרים בארץ ובחו״ל בדקו גם את היחס של מחיר- תועלת בטיפולים השונים הואיל וטיפול פסיכואנליטי נחשב ליקר ונמשך לאורך זמן ארוך יותר.
הממצאים הראו שלא רק שיש שיפור גדול יותר באיכות החיים ובתפקוד של המשתתפים במחקר אלא שגם נמצא שהם נטו לפנות פחות למרכזי בריאות נפש או לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי משום שהיעילות ארוכת הטווח של טיפול פסיכואנליטי ניכרה באיכות חייהם. הממצאים תמכו אם כך שלאורך זמן היחס של מחיר- תועלת הוכיח את עצמו משום שהשיפור נמשך לאורך זמן ארוך יותר ולכן חוסך כסף.
ביבליוגרפיה
1 . Liechsenring,F,Rabung,S(2011). Long-term psychodynamic psychotherapy in complex mental disorders: Update of meta-analysis. The british Journal of Psychiatry,
1991(1):15-22
- Leicherning F, and Rabung, S(2008) Effectivness of long term psychodynamic psychotherapy. Journal of the American Medical Association,300,1151-1565.
- Shedler,J.(2010)The efficacy of psychodynamic psychptherapy. American Psychologist 65(2):98-109.
- Taylor,D.(2008) Psychoanalyitic and psychodynamic therapies for depression: the
evedince base. Advances in Psychiatric Treatment,14,401-413.
- Town,J.M,Abbass, A, Hardy, G(2011). Short term psychodynamic psychotherapy for personality disorder: A critical review of randomized controlled trials. Journal of Personality Disorders,25(6):723-740.
- Guthrie, Moorey, Margison et al (1999), Cost effectiveness of brief psychodynamic interpersonal therapy in high utilizers of psychiatric services. .Archives of General Psychiatry, 56,519-526.
טיפול בהפרעות שינה
הפרעות שינה עלולות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – ולא רק בלילות, אלא גם בימים. האור בקצה המנהרה טמון בעובדה כי באמצעות אבחון מקצועי וטיפול מתאים, ניתן לשוב וליהנות משינה עמוקה וטובה, ולשפר פלאים את איכות החיים.
קשיים בהירדמות, סיוטים חוזרים ונשנים, יקיצות המתרחשות מספר פעמים בלילה ושינה טרופה – הם כולם מתארים מצב של הפרעות שינה. הפרעות שינה מהוות את נחלתם של אנשים רבים בשלב מסוים בחייהם, כאשר הן עלולות להופיע בכל לילה במשך תקופת זמן ארוכה או להופיע בצורה לא רציפה, אך לאורך זמן.
במידה וההפרעות נמשכות תקופה ארוכה של מספר שבועות, חשוב מאוד לפנות לאבחון מקצועי אשר יזהה את מקור הבעיה ואת הגורמים לה ועל ידי כך יהיה ניתן להתאים שיטת טיפול יעילה.
הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות רבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן: חרדה, דיכאון, צריכה מרובה של קפאין ו/או אלכוהול, מצבים בריאותיים, שינויים סביבתיים ועוד..
אבחון מקצועי נועד לאתר את מקור הבעיה ובהתאם לכך גם לסייע להתגבר עליה. ישנם מקרים בהם הטיפול המומלץ היחיד יהיה שינוי בהרגלי החיים אשר נמצאו כגורמים להפרעות השינה.
אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה ומעוניינים לחזור ולישון טוב, אבחון של מקור הבעיה יהווה ללא ספק צעד ראשון ומשמעותי בדרך לפתרון הבעיה. לקביעת פגישת אבחון אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.
טיפול בדיכאון
עצבות, ריקנות, איבוד עניין בפעולות שפעם נראו כמהנות, הפרעות שינה ואכילה, עייפות לא מוסברת וחוסר שקט. כל אלו בין היתר מהווים תסמינים של דיכאון.
החדשות הטובות הן, שבאמצעות אבחון וטיפול מתאים, ניתן להתגבר על התסמינים השונים, ובתוך זמן קצר יחסית להשיב את האופטימיות ואת חדוות החיים.
אם גם את או אתה סובלים מהסימפטומים הללו, ומרגישים שהם פוגעים בשגרת יומכם, חשוב שתדע שיש מה לעשות ויש לאן לפנות על מנת לסייע לכם להתגבר על התחושות השליליות.
אנשים הסובלים מדיכאון, מתקשים לעיתים לעשות את הצעד ולפנות לעזרה. במקרים החמורים יותר, כמו לדוגמא במצבי דיכאון קליני, הם מעדיפים אפילו שלא לצאת מהמיטה ולא לנקוט בשום פעולה. חשוב להבין כי פניה לקבלת ייעוץ מהווה צעד חשוב בדרך לאבחון הבעיה וטיפול בה.
עבור הסובלים מדיכאון, החיים על כל מרכיביהם עלולים להיראות חסרי טעם, אך באמצעות טיפול נכון, אשר מבוסס על אבחון פרטני של מצבים, החיוך והאופטימיות יכולים לחזור בתוך זמן קצר.
לקבלת אבחון פסיכולוגי מקצועי ומקיף, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.
טיפול פסיכולוגי
כל אחד מתמודד עם מצבים קשים במהלך החיים, כל אחד עלול לחוש אי שביעות רצון מהצורה בה תחומים מסוימים בחייו מתנהלים, כל אחד נזקק לעיתים לאוזן קשבת, ללא שיפוטיות וללא מעורבות רגשית. מהסיבות הללו טיפול פסיכולוגי נחשב כדרך טיפול אפקטיבית במצבים שונים עבור קשת רחבה של אנשים.
במהלך הטיפול הפסיכולוגי, המטופל משתף בתכנים מתוך עולמו הפנימי, בדילמות שהוא מתקשה להתמודד איתן, במערכות יחסים משפיעות או בעיתיות בחייו ובנושאים נוספים אשר פוגעים באיכות חייו, מפריעים לו או משפיעים עליו באופן שלילי.
החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי כמטפלת נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית.
ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית.
מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להתגבר על הקשיים איתם הוא מתמודד בחיי היום יום ולקבל כלים אשר יאפשרו לו לשנות ולשפר את מה שהוא מגדיר כגורם מעכב או שלילי בחיים
אם גם אתם מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ ולסיוע בכדי למצוא את הדרך לעבור מעל המהמורה בצורה יותר טובה, אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.
טיפול בחרדה
הקצב המהיר של החיים, הציפיות של אחרים מאתנו והציפיות שלנו מעצמנו, הם הגורמים השכיחים ביותר לעליה החדה בכמות האנשים הסובלים מחרדה. החדשות הטובות הן שבאמצעות אבחון מקיף וטיפול פרטני, ניתן להתגבר על התופעה כאילו לא הייתה.
הפרעת חרדה באה לידי ביטוי בתחושת פחד מוגזמת, חוסר אונים והתמודדות עם מתח נפשי כתגובה לאיום כלשהו – האיום יכול להיות ממשי או דמיוני.
הסיבות לעצם קיומה של חרדה יכולות להגיע מגורמים שונים כגון: אירועים שונים אותם האדם עבר, מבעיות הקשורות לאיזון הכימי וכתוצאה מגורמים פיסיולוגיים. המשותף בין כל האנשים אשר סובלים מחרדה, טמון בפגיעה באיכות החיים שלהם.
נהוג לחלק את הפרעות החרדה למספר אבחנות פרטניות: הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביה פשוטה והפרעה פוסט טראומתית.
לכל אחת מההפרעות הללו יש את התסמינים הפרטניים שלה ואת צורת הטיפול המומלצת עבורה. לכן, בכדי לטפל בהפרעה בצורה יעילה, חשוב לאבחן תחילה את סוג ההפרעה.
באמצעות טיפול, ניתן להתגבר על מגוון מצבי החרדה ולהשיב את השליטה בחיים לידיים של הסובלים ממנה. בכדי להשיג את התוצאה המבוקשת, חשוב בשלב הראשון לאבחן את מקור ההפרעה, את סוגה ואת הגורמים לה, ובהתאם לפנות לקבלת טיפול אפקטיבי. אתם מוזמנים להשאיר לי פרטים ואחזור אליכם בתוך זמן קצר.
ליצירת קשר וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן
קרן קפלן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית
קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה – טל. 050-5673641
רוב האנשים שסובלים מחרדה מנהלים חיים רגילים ואז זה תוקף אותם.
צפו בסרט הקצר שלנו כיצד "דויד" פונה לטיפול
מתי וכיצד פונים לטיפול?
ישנן תקופות בחיינו שבהן אנו מרגישים הצפה רגשית – בין אם מדובר בתחושות של אי-סיפוק, ובין אם בתחושות של חרדה או דיכאון. אנו עלולים להרגיש גם שהתפקוד היום-יומי שלנו נפגע. לעתים קרובות מלווה הפנייה לטיפול בתחושה של "מבוי סתום" ושל תקיעות – משהו "לא זז" כמו שהיינו רוצים בעבודה, בקשרי האהבה שלנו, ובתחושת מימוש העצמי. בזמנים כאלה מתעורר רצון להיעזר ולא להישאר לבד עם תחושות אלה.
הפנייה לטיפול או להתייעצות מתחילה מיצירת הקשר הראשוני בטלפון או במייל. בכדי להתרשם ולהבין יותר את הסיבות לפנייה נדרשת לאחר מכן פגישה פנים אל פנים בקליניקה. הפגישה הראשונה כרוכה לעתים בתחושת התרגשות וחרדה לקראת מה שיעלה בפגישה. זוהי תחושה מובנת וטבעית. המפגש עם עצמנו בנוכחות אדם זר ולא מוכר לנו, עשויה ליצור תחושות של אי-נוחות ומבוכה. שאלות כגון: "מה עושים?", "איך מתחילים?", "על מה מדברים?" נפוצות וטבעיות נוכח הסיטואציה הטיפולית הראשונה, ועצם הדיבור עליהם מפוגג תחושות אלה.
בפגישה ניתן להעלות את סיבת הפנייה, מחשבות, רגשות, שאלות וכל דבר אחר שרוצים. לעתים, יש משאלה שהמטפל ישאל שאלות מכוונות וידריך, ומתעורר צורך לעשות סדר ולארגן סוג של וודאות דרך יצירת יחסים בינאישיים סימטריים המוכרים מהמציאות החיצונית. עם זאת, דווקא עמימות מסויימת של הסיטואציה הטיפולית חשובה ועשויה לתרום להעלאת תכנים לא מודעים. באותו אופן, הכוונת המהלך על ידי שאלות ותשובות עלולה לחבל בהעלאת תכנים אלו תוך הבנה מעמיקה יותר של עולמו הנפשי של הפונה לטיפול והאפשרות לעזור לו.
החשיבה והתפיסה הטיפולית שלי נשענת על החשיבה והתיאוריה הפסיכואנליטית. ההקשבה שלי היא לתהליכים הלא מודעים והמודעים כפי שבאים לידי ביטוי בתוך השעה הטיפולית. מתוך הקשבה זו ניתן לנוע ולהתבונן על מצבים "תקועים" מזוויות מבט שונות ולאפשר תנועה במה ש"מרגיש תקוע", להפחית חרדה או דיכאון במצבים בהם עולות תחושות של חוסר אונים וייאוש. למרות דעות קדומות הקיימות לעיתים לגבי טיפול פסיכואנליטי, כטיפול ארוך שעוסק רק בעבר, הרי שבמציאות אין בכך ממש. הטיפול הפסיכואנליטי עוסק בהווה ובהרחבת היכולת לחיות בהווה "כאן ועכשיו" תוך ויתור על אחיזה בדפוסי העבר והתמקדות לא אפקטיבית בעבר או בעתיד. המטרה הינה לאפשר תנועה במה שמרגיש תקוע ולאפשר באמצעות הטיפול יכולת גבוהה יותר לשאת מצבי-חיים ורגשות מורכבים. תהליך שכזה עשוי לפיכך להימשך זמן ארוך אך בוא בעת הוא גם מאפשר שינויים עמוקים יותר וביסוסם בנפשו ובחיי המטופל.
מהו טיפול פסיכולוגי
מהו טיפול פסיכולוגי?
מפגש עם פסיכולוג מכונה טיפול פסיכולוגי. ביטויים נפוצים נוספים הם ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ועוד. מדובר על מפגש עם איש מקצוע שמתמחה בהבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, בהתבוננות ביחסים בינאישיים, בקשר בין גוף ונפש וכדומה.
הפסיכולוגיה עוסקת במכלול התחושות המחשבות והחוויה האנושית. הפסיכולוגיה הקלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או התלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.
איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?
איך לדעת האם צריך לפנות לטיפול?
אין תשובה חד משמעית לשאלה והיא אישית למדי. בעיקרון, כאשר איכות החיים נפגעת או אינה מגיעה לרמה המצופה בשל בעיה פסיכולוגית או בעיה אחרת במציאות החיצונית רצוי לפנות לטיפול.
כיצד בוחרים פסיכולוג
כיצד בוחרים פסיכולוג?
בחירת מטפל מתאים תלויה במספר גורמים. ראשית, האם לפנות למסגרת ציבורית או פרטית.
יתרונו העיקרי של הטיפול הציבורי הוא העלות הנמוכה. חסרונו העיקרי הוא רמת הגמישות בנושאים כגון תור המתנה עד קבלת הטיפול, חוסר אפשרות לבחור במטפל, מגבלה על שעות המפגש, תדירות המפגשים וכדומה.
הפניה לטיפול בשירות הציבורי נעשית בדרכים הבאות: ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בסניף קופת החולים באזור המגורים ולברר אילו שירותים פסיכולוגיים הם מאפשרים. בנוסף ניתן לפנות לכל מרפאה ציבורית באזור המגורים: מרפאות בריאות הנפש של משרד הבריאות או מחלקות חוץ בבתי החולים הכלליים והפסיכיאטרים ברחבי הארץ שנותנים בד"כ שירות לקהל הרחב. כמו כן יש גופים ספציפיים שנותנים טיפולים לאוכלוסיות יעודיות כגון שירותי ייעוץ לסטודנט באוניברסיטאות, "עמך" לניצולי שואה ודור שני, ועוד. אפשר גם לצלצל לאגף הרווחה בעיריה ולברר אילו אפשרויות יש במסגרת העיריה לטיפול, יש הבדלים בין רשות אחת למשניה.
הפניה לטיפול פרטי יכולה להיעשות במספר דרכים. פעמים רבות פונים באמצעות היכרות אישית והמלצה של אדם מוכר. במקרים אחרים ניתן לפנות בעזרת מדריכים שונים כגון דפי זהב וכמובן באמצעות האינטרנט. לפעמים ההתלבטות כיצד לבחור פסיכולוג גורמת לרפיון ידיים ודחיה של הפניה, וכמובן החרפת או הזנחת הטיפול. חשוב לזכור שהטיפול הוא בסופו של דבר מפגש אישי בין שני אנשים וכמו בכל מפגש כזה נדרש מצד אחד זמן כדי להכיר ולהעריך האם הקשר נכון ומתאים, אך במקביל חשוב להיות מודע לתחושות הפנימיות. אם הקשר נראה לא נכון ולא מתאים אפשר בהחלט להיפרד אחרי מספר פגישות היכרות ולבחור בפסיכולוג אחר.
אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים
אילו סוגי טיפולים פסיכולוגיים קיימים?
ישנם סוגים רבים של גישות לטיפולים פסיכולוגים אך ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בד"כ טיפול ארוך מועד, והטיפול הממוקד וקצר המועד. בעיות ממוקדות המשפיעות על תחום צר בחיים ניתנות לטיפול בגישה ממוקדת בטווח זמן קצר יחסית, למשל, חרדת טיסות, חרדת בחינות, פוביות שונות ועוד (ראו בעמוד הבית מאמרים על טיפולים קצרי מועד, EMDR, היפנוזה). לעומת זאת נושאים הקשורים לאישיות, נטיות ותחומי חיים באופן נרחב דורשים בד"כ מסע ארוך ומקיף שעשוי לקחת זמן רב יותר. לדוגמא, שאלות של זהות אישית, קשיים ביצירת קשר זוגי, דימוי עצמי וכדומה. קשה להגדיר בדיוק את אורך התהליך, הוא אינדיבידואלי ודורש היכרות אישית. (ראו בעמוד הבית מאמר על טיפול דינמי). באופן פורמלי טיפול קצר מועד מוגדר ככזה שאורך ממספר בודד של פגישות ועד חצי שנה. טיפול ארוך מועד נחשב לכזה שאורך מספר חודשים ויותר. רוב הפסיכולוגים הקליניים בישראל הוכשרו לטיפול דינמי אולם בשנים האחרונות גוברת המודעות גם לטיפולים קצרי מועד. יש להדגיש שההבנה לתהליכי עומק פסיכולוגיים חשובה לכל סוג של טיפול.
הטיפולים הפסיכולוגים גם מובחנים בפורמט המפגש: אישי, זוגי, משפחתי, קבוצתי, למבוגרים, לילדים, ועוד. הטיפול האישי הוא הנפוץ ביותר. במקרים של התמודדויות הקשורות לזוגיות ומשפחה נפוצים גם טיפולים זוגיים ומשפחתיים. הטיפול הקבוצתי יכול להשתלב עם או בלי טיפול אישי ונותן מינון מעניין של התמודדות פנים אישית ובין אישית. עם זאת, הוא אינו נפוץ וניתן למצוא עבודה קבוצתית בעיקר בארגונים ומקומות עבודה סביב תהליכים של ייעוץ ופיתוח ארגוני.
האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים
האם הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מזה במבוגרים?
הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית. טיפול זה דורש נסיון והתמחות ייחודיים. טיפול בילדים נעשה פעמים רבות באמצעות משחק-תרפיה. ככל שהילדים גדלים נעשה הטיפול דומה יותר לטיפול בשיחות במבוגרים. במקרה של ילדים קטנים מומלץ פעמים רבות לתת הדרכה להורים ולא בהכרח לטפל ישירות בילד עצמו. במקרה של תינוקות כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד. יש מספר מועט של מטפלים ומרפאות המתמחות בטיפול פסיכולוגי בגיל הקודם לגן. אין ספק שגם כשהילד נמצא בטיפול פסיכולוגי באופן אישי, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי כפי שמסוכם ב"חוזה הטיפולי" בין המטפל למשפחה.
לעיתים ניתן לשלב טיפול בילדים (ולעיתים גם במבוגרים) בשיטות אחרות, לדוגמא, טיפול בתנועה, באומנות, במוסיקה, באמצעות עבודה עם בעלי חיים, ריפוי בעיסוק ועוד. אלו מועברים ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום הספציפי בתיאום עם הפסיכולוג המטפל.
האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי
האם חשוב לדעת את הגישה התיאורטית של הפסיכולוג שלי?
לכאורה הגישה התיאורטית של המטפל אמורה להיות המקור המרכזי להצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי. היינו עשויים, למשל, לצפות שגישה דינאמית תתאים למערכת סימפטומים אחת וגישה ביהביוריסטית תתאים באופן מובהק למערכת סימפטומים אחרת. צפייה זו נובעת מהאופן בו עולם הרפואה בוחן סימפטומים ומתאים לכל אחד תרופה ייחודית. עם זאת, כנראה שהנפש והפסיכולוגיה אינן פועלות באותה צורה. עבור רוב הבעיות הפסיכולוגיות לא נמצא טיפול אחד עדיף על פני טיפולים אחרים. מטופל עשוי להגיע להישגים טיפוליים אצל שני פסיכולוגים שונים שמגיעים מגישות שונות ואף הפוכות זו לזו. הסיבה העיקרית לממצא מפתיע זה, אשר חוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים מדעיים שפורסמו ב-40 השנה האחרונות, היא שיעילות הטיפול תלוייה דווקא ב"כימיה" שנוצרת בקשר בין המטפל למטופל. מדובר בתחושה של המטופל שהוא חש אמון כלפי המטפל, שהוא מרגיש מובן, וכמובן שיש לו מוטיבציה משמעותית מספיק להצליח בטיפול. דוגמה עדכנית למחקר כזה פורסמה על ידנו בסקירה החודשית שלנו על מחקרים חדשים בפסיכולוגיה בדצמבר 2008 אשר הראתה שלא נמצא הבדל בין יעילותן של 7 שיטות שונות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון. המחקר המצטבר בפסיכולוגיה מראה שלגישה התיאורטית של המטפל רק 10% השפעה על הצלחת הטיפול. אישיותו של המטפל, רמת המוטיבציה של המטופל, וכמובן האינטראקציה בין המטפל למטופל, הם הגורמים המשמעותיים להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. לכן, פחות חשוב לדעת מה הגישה התיאורטית של הפסיכולוג המטפל, אלא יותר את תחושת ההתאמה שנוצרת עם הפסיכולוג ברמה של אמון, הקשבה, הבנה, ונכונות להיכנס למסע הטיפולי המשותף. פירוט על 7 השיטות הפסיכולוגיות שנבדקו במחקר האמור ניתן לקרוא במאמר שלנו על דיכאון תחת הכותרת "הטיפולים הפסיכולוגים בדיכאון".
אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי
אילו סוגי פסיכולוגים יש? מי עוסק בטיפול נפשי?
"פסיכולוג" הוא אדם שסיים תואר שני מוכר בפסיכולוגיה ונרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות. יש להדגיש שישנם סוגים רבים של לימודי פסיכולוגיה ולכל תחום לימוד ייעוד אחר, רובם אינם עוסקים כלל בתחום הטיפול הנפשי. לדוגמא, המגמה החינוכית מכשירה לעבודה בבתי ספר ובמערכת החינוך, המגמה המחקרית עוסקת במחקרים בתחום הפסיכולוגיה וכדומה. למעשה רק לימודי פסיכולוגיה קלינית מכשירים לעסוק בטיפול פסיכולוגי במובן הרחב של המילה. עם זאת, ההגדרה הפורמלית לעניין אינה חד משמעית שכן כל פסיכולוג רשאי לתת "ייעוץ" אך רק פסיכולוגים קליניים רשאי לעסוק ב"טיפול נפשי".
כמו כן, יש להדגיש שעצם סיום הלימודים באוניברסיטה אינו מתיר עבודה טיפולית. יש לעבור לאחר מכן התמחות ייעודית שרק לאחריה הופך הפסיכולוג ל"פסיכולוג מומחה". פסיכולוג קליני מומחה מסיים כ 4 שנים של עבודה טיפולית במוסד מוסמך, בד"כ בית חולים או מרפאה, ועובר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת בספר הפסיכולוגים. ניתן לראות אותה גם באינטרנט כאן. פסיכולוגים קליניים מומחים יופיעו בספר כאשר לצד מספר הרשיון שלהם יופיע סטטוס פעיל של המומחיות שלהם ולחיצה עליו תספק מידע על סוג המומחיות ומועד תחילתה.
פסיכותרפיה אינה ניתנת רק ע"י פסיכולוגים. עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, וכמובן רופאים פסיכיאטרים עוסקים בשיטות שונות של טיפול וייעוץ נפשי. כיום ישנם גם הרבה אנשים שנותנים ייעוץ וטיפול מתוך נסיון חייהם ובשיטות "אלטרנטיביות". לפני ובעת פניה לגורם מטפל כדאי לברר את תחום מומחיותו, נסיונו ואופן הכשרתו כדי לבחור את סוג המטפל המתאים ביותר לבעית הפניה. במקרה של שאלות זו לא בושה לבקש גם לראות תעודות הסמכה ורשיונות מקצועיים. בישראל הדבר אינו מקובל כל כך ופסיכולוגים אינם תולים בד"כ תעודות הסמכה על הקיר כפי שמקובל אצל עורכי דין או רופאים. עם זאת, במקומות רבים בעולם זהו נוהג מקובל וברור מאליו. כפי שצויין קודם, עדיף להתגבר על המבוכה הקיימת לעיתים בנושא ולברר את השאלות הללו באופן ישיר בפגישה הראשונה מאשר להתחבט בהן אח"כ. ככל שההיכרות תעמיק, הבירור הזה עלול להיות יותר מסובך ומביך.
מתי צריך טיפול תרופתי
מתי צריך טיפול תרופתי?
עולם הרפואה התקדם בעשרות השנים האחרונות וייצר תרופות גם למצבים נפשיים שונים. הפסיכולוג אינו משתמש בתרופות במהלך הטיפול אך עליו לדעת מתי יש צורך בכך ולהפנות בהתאם לרופא פסיכיאטר שיתאים את הטיפול התרופתי הנכון. רוב הפסיכולוגים מצויים בקשר עם פסיכיאטרים ורופאים אחרים שעשויים לייעץ בתחום זה. מחקרים מוכיחים שבמקרים שבהם צריך טיפול תרופתי, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיעה את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק. רצוי להתייעץ עם הפסיכולוג לגבי יעילותן של תרופות לגבי כל מקרה באופן אישי והצורך בפניה לפסיכיאטר.
האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול
האם נשמרת סודיות על התכנים שמובאים לטיפול?
הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על ויתורו על סודיות רפואית (לדוגמא, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית.
איך לדבר בפגישה הראשונה
איך לדבר בפגישה ראשונה?
בצורה הפתוחה והישירה ביותר. חשוב לתאר בקצרה את הסטורית החיים והסיבה המרכזית בגללה נוצרה הפניה. אין צורך לתכנן מראש את הדברים, אך כמובן הדבר אפשרי. לכל פסיכולוג סגנון אחר לפתיחת הדיאלוג בפגישה הראשונה. הגיעו עם מחשבותיכם ותנו למפגש להתנהל בצורה טבעית.
ואם זה לא מסתדר
ואם זה לא מסתדר?
לא כל מפגש בינאישי מצליח. מאחר והמפגש הטיפולי הוא ייחודי ודורש גם "כימיה" אישית בין המטפל למטופל ישנם מצבים בהם נוצרת תחושה שהטיפול לא עוזר. חשוב להיות מודע לתחושות כאלו ולהביא אותם בצורה פתוחה וגלויה למפגש הטיפולי. חשוב לבחון מה הסיבה האמיתית לתחושה, האם זה באמת מצב ניטראלי של תהליך שכדאי לסיימו, או אולי דווקא תחושת התקיעות היא הסיפור האמיתית מאחורי הטיפול (לדוגמא, מטופל שמרגיש תמיד תקוע במערכות יחסים מחוץ לטיפול, משחזר באופן טבעי את הבעיה גם בתוך הטיפול, או, מטופל עם צורך עצום בשליטה, חוסם את עצמו באופן לא מודע והופך את הטיפול לריק מתוכן). סביר להניח שהדיון המשותף בנושא יניב מסקנות מעשיות האם יש לסיים את הטיפול או להמשיכו. במידה ודיאלוג כזה לא נוצר מסיבה כלשהי וחולף זמן ללא כל תוצאות, רצוי לשקול סיום טיפול והחלפת מטפל. חשוב תמיד לזכור ששינוי תהליכים פסיכולוגיים אורך זמן ובא לידי ביטוי בדרכים שונות ומיוחדות. כדאי לשאול את עצמכם האם אתם במבוי סתום או שבעקבות הטיפול חלו שינויים, גם אם אלו לא השינויים שאותם תכננתם מראש. נפלאות דרכי הלא מודע באופן הובלתו לפתרונות.
למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג
למה לא לדבר עם חבר או חברה במקום ללכת לפסיכולוג?
כדאי מאוד לדבר עם חברים וקרובים. סביבה תומכת היא בסיס מצויין להתמודדות ושיפור במצב. עם זאת, החבר הקרוב שונה מפסיכולוג בכמה היבטים. ראשית, הפסיכולוג הוא אדם ניטראלי יותר ולעיתים נדרשת התבוננות כזו על הדברים כדי לעזור. בנוסף, לפסיכולוג ידע וכלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים, מודעים ושאינם מודעים, אותם רכש במהלך שנים ארוכות של הכשרה מקצועית, הדרכה והתנסות מקצועית. גורם נוסף הוא העובדה שהפסיכולוג רכש נסיון גם מתוך העבודה עצמה. אמנם כל אדם שונה וייחודי, אך בכל זאת יש אפשרות ללמוד מהנסיון ומהאופן בו אנשים עם בעיות דומות נעזרו (הן בעבודה הפרקטית והן בתיאורי המקרה בספרות המקצועית). לבסוף, המסגרת שמספק הטיפול הפסיכולוגי חשובה מאוד לצורך ההתמודדות. לנפש יש תכונה מעניינת לפיה כאשר יש יום ושעה קבועים סביבם המטופל מתארגן לצורך טיפול נפשי בעצמו, משהו חדש קורה, בדיוק כמו בכל מסגרת אחרת שגורמת לנו להתארגן סביב משימה.
מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי
מה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי?
אימון הוא שיטה לתהליך הנחיה ממוקד למען מטרות מוגדרות מראש. המונח אימון לקוח מעולם הספורט בו מאמן הספורט המומחה בתחום מסויים עוזר לספורטאי למצות את הכישרון הגלום בו בצורה המיטבית ביותר. ניתן לומר שהתשתית התיאורית של האימון מגיע מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ניתן לקרוא מאמר בתחום זה כאן באתר.
הבעיה העיקרית של תחום האימון, לפחות בישראל, הוא היעדר קריטריונים ברורים מי יכול להיקרא מאמן ומי לא. בהעדר חוק ופיקוח נוצר מצב בו אנשים רבים ובלתי מיומנים עוסקים כיום באימון. לדבר זה סיכונים לא מבוטלים, החל ממקרי שרלטנות, ובמקרים קיצוניים, בעיקר במקרי משבר – לסיכון ממשי של המאומן.
לא קל להגדיר היכן נגמר האימון והיכן מתחיל הטיפול הפסיכולוגי כיוון שבכל אחת מהשיטות יש רכיבים משתי השיטות. ניתן אולי לומר שהאימון נועד לאנשים המחפשים למממש מטרות מסוימות והטיפול הפסיכולוגי מיועד יותר להתמודדות ופתרון מכשולים שעולים במסע החיים.
במצב שנוצר בישראל ההבדל העקרוני באמת בין אימון לטיפול פסיכולוגי הוא לא בשיטה אלא בסוגי המטפלים. פסיכולוגים קיבלו הכשרה מקצועית ארוכת שנים ועברו תהליך רישוי של משרד הבריאות. בהעדר קריטריונים ברורים להכשרת מאמנים יש להקפיד בבחירת מאמן בבדיקת הרקע המקצועי והניסיון של המאמן.
ניתן לקרוא בקישור הבא כתבה עיתונאית על אימון שבה נכלל ראיון עם פרופ' אורן קפלן.
האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה
האם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי לחולשה?
אין אדם שלא יכול להנות מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה משמעותית שפוגעת באיכות החיים. בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ואיכות חיים חיצונית ופנימית הביאה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אידיאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ומשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן