התבוננות פסיכואנליטית על המחזה “מלך הכלבים” מאת קרן קפלן
באחד הרגעים המרגשים במחזה "מלך הכלבים" מוט'קה פונה אל חנה ושואל: "מאיזה גיל זוכרים? אתה חושב שאפשר לזכור בעצמות?… בפה?… אבל בראש? מה אתה זוכר? חלב… רעב".
האמנם הגוף זוכר? פרויד חשב שזיכרונות מוקדמים אכן נרשמים בגוף וטען שה"דחף" הוא המקום שבו הגוף והנפש נפגשים. חוויות ורגשות מתקיימים כבר מראשית החיים והם צרובים ברמה הגופנית. תפקידה של האם-סביבה לתת מילים לחוויות אלו. ללא עיבוד רגשי ומילולי החוויות-זיכרונות יישארו צרובים, מוקפאים עד לרגע מאוחר יותר בחיים שבו יווצרו תנאים שבהם הזיכרונות יוכלו להפשיר ולהתנסח מחדש לחוויות מילוליות של הזכרות ומחשבות שלא נחשבו קודם.
פרויד (1914) התייחס לסוגיה זו של היזכרות ואי הרצון לזכור (הדחקה). ההיזכרות כרוכה בכאב נפשי והאדם יעדיף להדחיק זיכרונות מכאיבים. עם זאת, יטען פרויד האדם זוכר בדרך אחרת – הוא יפעל ויחיה באופן לא מודע את מה שאינו רוצה לזכור. כך, האדם מנותק מלחוות את החוויה הרגשית המכאיבה או הלא רצויה שכרוכה בזיכרונות אלו.
מוט׳קה זוכר "בעצמות", "בפה", הוא שותה חלב לאורך כל המחזה וגם על סף חתונתו אך הוא אינו מקשר זאת לחסך הראשוני בחייו. זוהי חוויה מכאיבה מידי עבורו והוא נותר מנותק ממנה.
על סף חתונתו, מבקש מוט׳קה לאחות את הקרע שבנפשו. הוא מבקש להתוודע על ידי חנה – הפעם באמת ובתמים, ולא כפי שחי עד אז בשקר ובזהות שאולה.
אנו חוזרים יחד איתו לרגעי חייו הראשונים ומתוודעים לעובדה שאימו נאלצה למכור את חלבה עבור כסף לתינוק של אם אחרת. כמו האם שמוכרת בכסף את החלב שלה כך בהמשך מוט׳קה מסרסר בנשים שמוכרות את גופן בעבור כסף. הפעם הוא זה ששולט בגוף הנשי-אימהי ובכך הוא הופך מצב פסיבי בינקותו למצב אקטיבי בבגרותו. מוט׳קה מבקש לשלוט בחוויה המכאיבה שאינו יכול לזכור אלא רק לשחזר.
בתחילת המחזה אביו של מוט׳קה אומר לאם: "אם אין לו, שידאג שיהיה לו". בכך הוא קובע את גורלו כמי שנגזל ממנו וייעד אותו לקחת בכות את מה שמגיע לו בזכות – לגנוב ולרצוח.
וויניקוט, פסיכואנליטיקאי בריטי יטען שהמעשה האנטי חברתי, הגניבה, ההרסנות קשורים לחוויות של חסך ואובדן ראשוני. הילד החסוך יאלץ לתבוע את מה שנחסך ממנו מהסביבה ומהחברה. ילד הגונב חפץ אינו מחפש את החפץ שגנב אלא את האם שיש לו עליה זכויות. באופן פרדוקסלי יראה וויניקוט דווקא במעשים אלו של הרסנות וגניבה נטייה לריפוי עצמי ומשאלה לתיקון החוויה הראשונית. הסביבה נדרשת לעמוד בדחפים ההרסניים, לתת את מה שנחסך בעבר, ולספק את מה שנלקח מהילד בעבר.
מנקודת מבט זו אפשר לקרוא את המחזה כסיפור על חיפוש של אם ואולי אף אמונה, חיפוש שיש בו גם תקווה לסביבה אחרת שתאפשר לקבל את מה שנחסך ואת מה שאבד אי שם בתחילת החיים.
ההצגה "מלך הכלבים" הועלה בתיאטרון בית ליסין בבימויו של עירד רובינשטיין. ההצגה היא עיבוד חדש לרומן "מוטקה גנב" מאת שלום אש
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן