על המחזה "קוראים לו מלך"

התבוננות פסיכואנליטית על המחזה "קוראים לו מלך" מאת קרן קפלן

"ההבדל לכאורה, בין פסיכולוגיה של קבוצה לפסיכולוגיה של הפרט, הוא אשליה הנוצרת כתוצאה מכך שהקבוצה מבליטה תופעות שנראות זרות בעיני מתבונן שאינו רגיל להשתמש בקבוצה״ (ביון 1968)

המחזה נפתח בסוד שחוזר מן המודחק (פרויד) והושתק במשך שנים.

בדומה למחזה הטרגי "אדיפוס המלך״ גם כאן ישנו מלך, בנם המאומץ של דבורה ואהרון. מלך כמו ״אדיפוס המלך״ של סופוקולס מבקש לחקור את האמת אך נתקל בהתנגדות לחקירה זו. מסכת ההשתקות מופרת וסודות מן העבר צפים ועולים. התנועה בין הרצון לדעת את האמת לרצון להשאיר את הקיים ולא לדעת פועלת לאורכו של כל המחזה. בתנועה בין עבר והווה פועלים שני כוחות מנוגדים – הדחף לדעת והדחף לא לדעת.

הקיבוץ מהווה כאן מטפורה לקבוצה באשר היא המרגישה הרמונית ומאוחדת, אבל במחיר של מחיקת ההבדלים האינדיבידואלים של חברי הקבוצה. הקבוצה מהווה בכך סוג של הבטחה, אשליה בפני החרדה של בדידות ופגיעות לכל אחד מחבריה.

ביון, אנליטיקאי בריטי שחקר את נושא הקבוצות מנקודת מבט פסיכואנליטית טען כי ״אנשים מתחברים יחד לקבוצה במטרה לשמר את הקבוצה״ ועוד אמר כי במשך זמן רב מרגישים כל חברי הקבוצה שעצם ההשתייכות לקבוצה הוא כל מה שדרוש. מה קורה כשלתוך הקבוצה מופיע זר, אחר, לא מוכר שמבקש להשתייך אליה? כיצד זה ישפיע על המערך הקבוצתי ועל כל אחד מחברי הקבוצה? ביון עסק רבות בשאלות אלו. הוא הציע את המונח valency, נטייה, כדי להסביר תופעה של מוכנות טבעית של אדם לקלוט ולהפנים את ההשלכות עליו מהקבוצה. הנטייה יכולה להיות על בסיס אישיותי, או סממנים חיצוניים כמו צבע עור, מנת משכל ועוד.

במחזה "קוראים לו מלך" הוא הזר שאוסף לתוכו את השלכות חברי הקבוצה. הוא מייצג את ההפרעה להרמוניה, בהיותו לא מוכר, ומאיים על שיווי המשקל המוכר של חברי הקבוצה. הזר, הדחוי, נושא עבור חברי הקבוצה את החלקים הדחויים בנפשם ומשמש השעיר לעזאזל. חוויית דחיה אישית בפני חלקים לא רצויים תוך נפשיים מושלכים החוצה לשעיר לעזאזל (דויד, במחזה של ליברכט) וכך נעשה הוא הדחוי, הלא רצוי עד הסוף הטרגי.

תהליך זה מתרחש בכל קבוצה ותפקידו של המנהיג, האנליטיקאי, להתבונן ולפרש תהליכים אלה כך שחלקים דחויים באופן אישי יושבו לכל אחד מחברי הקבוצה ובכך יוכל להתרחש תהליך מבריא ומצמיח. במונחים של פסיכולוגיה של היחיד ניתן לראות את המחזה שמתרחש בקבוצה, קיבוץ גם כתהליך שמתרחש כולו בנפש אחת של הפרט.

המחזה "קוראים לו מלך" מאת סביון ליבריכט – הועלה בתיאטרון בית לסין