מאמר זה הוא חלק ממקבץ מאמרים פסיכולוגיים בנושאי הריון, לידה ופוריות
תהליך ההריון יוצר פעמים רבות מצבי מתח וחרדה וחשוב להבין את מקורם ואת המאפיינים הייחודיים שיש להם בזמן הריון לעומת במצבים אחרים בחיים.
מספר גורמים מרכזיים נמצאו כמשפיעים על חרדות בהריון. ניתן לחלק אותם לשני סוגים, האחד קשור ישירות להריון: פחד מתהליך הלידה, פחד מהולדת ילד נכה או פגום, חששות לגבי המראה החיצוני במהלך ההיריון וכדומה. הסוג השני קשור לחיים שלאחר הלידה: חשש משינוי הסטטוס בחיים וההתמודדות עם ההורות, שינויים בחוויה האינדיבידואלית של נשיות ועוד.
רמות החרדה הגבוהות ביותר נמדדות בתחילת ובסיום ההיריון, ופחות באמצע תקופת ההיריון. תגובות אלו אינן תלויות במבנה אישיותי, אם כי, מטבע הדברים, מחקרים מצאו שנשים שסבלו מבעיות נפשיות וכן נשים שחוו הפלה בעבר, אופיינו ברמות חרדה גבוהות יותר למשתנים אלו.
מבחינה חברתית ותדמיתית, הריון נתפס מאז ומתמיד כאירוע חיובי בחיי האישה והמשפחה. זהו אירוע חיים מכונן המוביל לתפקיד חברתי חדש ורבים רואים לפיכך בהריון כתקופה אופטימית המביאה איתה רגשות נפלאים של רווחה וחוזק פסיכולוגי, או לפחות ניסיון התפתחותי נורמאלי וחיובי, בכללותו. התדמית החיובית הזו מנעה כנראה ביטוי של היבטים פחות נעימים של ההיריון. כיום ברור למדי שהריון הוא גם תקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים ושל מהפכים רגשיים. החוויה האישית בהריון עשויה לנוע בין קצוות של עוצמה פסיכולוגית חיובית כנ"ל לבין שפל. הכרה בכך חשובה כהכנה נפשית של נשים וגברים לקראת תקופת ההיריון ביצירת ציפיות ריאליות לבני הזוג, ובמיוחד לאישה ההרה. אך לדבר השפעות גם על רווחתו הפיזיולוגית והפסיכולוגית של התינוק לעתיד. מאחר והאישה ההרה משמשת כסביבתו ההתפתחותית של העובר, שינויים פסיכולוגיים אצל האם עלולים להשפיע על העובר. השפעות אלו באות ללא ספק לביטוי בכך שמצבה הפיזי של האם, המושפע בין היתר ממצבה הנפשי, משפיע בצורה ישירה על התפתחות העובר. אך מעבר לכך, קיימת סברה, שאמנם איננה מגובה מספיק מבחינה מחקרית אך היא סבירה למדי, שגם בריאותו הנפשית של העובר מושפעת מצבה הנפשי של האם.\
מוקד המחקר המרכזי במהלך השנים היה על השינויים בתגובותיה הרגשיות של האישה לאחר הלידה, יותר מאשר על מצבן הפסיכולוגי של נשים במהלך ההיריון. הדבר נבע בעיקר מתוך ממצאים סטטיסטיים שהצביעו על כך שהתקופה הסמוכה ללידה מאופיינת בפגיעות גבוהה להפרעות נפשיות חמורות כגון פסיכוזה ודיכאון חריף, בעוד ששכיחות הפרעות אלה במהלך ההיריון נמוך באופן יחסי. נראה, אם כך, שעוצמת התופעות הפסיכולוגיות החמורות אחרי לידה הסבו את תשומת הלב מתופעות פסיכולוגיות חלשות יותר, אך נפוצות מאוד, בקרב נשים הרות. ואכן, כאשר לוקחים בחשבון תופעות פסיכולוגיות בעוצמה קלה עד בינונית ניכר שיעור גבוה של נשים הסובלות מהן, לא פחות מאשר שיעור התופעות החריפות יותר שלאחר הלידה. למעשה קיימת סבירות גבוהה יותר לדיכאון במהלך ההיריון מאשר אחרי הלידה. עם זאת, מדובר בד"כ בדיכאון חלש יותר בעוצמתו, שמתואר יותר כדכדוך ונטייה לתנודות במצב הרוח מאשר דיכאון קליני.
נשים אשר חוו את תקופת ההיריון כבלתי נשלטת הפגינו חרדה מוגברת לגבי הולדת ילד פגום. הדבר קשור גם לתכונה שנקראת ייחוס מיקוד השליטה (פנימי או חיצוני). מסתבר שאישה בעלת מיקוד שליטה חיצוני, אשר מייחסת את מוקד השליטה באחרים, מראה פחות דאגה לגבי הופעתה החיצונית בהריון ומפגינה רמות נמוכות של חרדה בכל ההקשרים של ההיריון. יתכן שאישה כזו מסוגלת לייחס לצוות הרפואי ולאנשים אחרים בסביבתה יכולת גבוהה לדאוג לה ולרווחת הריונה. עם זאת, נשים עם מיקוד שליטה פנימי מצויות בממוצע בחרדה גבוה יותר במהלך ההיריון.
מאפיינים אישיותיים ופסיכולוגיים הקשורים לפרט לפני ההיריון כגון נטיות לחרדה ודיכאון, מגבירים כמובן הסתברות לקשיים פסיכולוגיים גם בתקופת ההיריון. עם זאת, מאפיינים שכאלה יכולים להסביר רק כ-20 אחוז מהחרדות שמתעוררות אצל נשים בהריון. כלומר, ניתן להסיק שחרדה מההיריון ובתקופת ההיריון הינה תופעה ייחודית ומצבית שיש להפרידה ממצבי חרדה אישיותיים או כלליים בחיים. תקופת אמצע ההיריון מאופיינת ברמות חרדה נמוכות יותר אצל רוב הנשים, וכאן יבואו לביטוי בד"כ נטיות קודמות. מחקרים מצאו שנשים שסבלו מהפרעות חרדה או דיכאון בחייהם נטו לתגובות חרדה גבוהות יותר באמצע ההיריון מנשים שלא אופיינו בתופעות אלה. עם זאת, תקופת תחילת וסיום ההיריון מאופיינות כנראה בחרדות ספציפיות ונורמטיביות לכל האוכלוסייה, כלומר מדובר בסימפטום מובחן הנבדל מתופעות חרדה ודיכאון אחרות. ממצאים אלו מורים שאין להתייחס להיריון כאירוע חיים פשוט. הוא כרוך בפחדים ספציפיים ויש להכין נשים ובני זוג העומדים להיכנס לתקופת הריון לקראת הקשיים האפשריים הללו.
מאמר זה הוא חלק ממקבץ מאמרים פסיכולוגיים בנושאי הריון, לידה ופוריות
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן