רוחות רפאים בביה"ס למינהל עסקים – קישור

מודעות כנגד הטרדה מינית – קישור

מי מפחד משיווק בעמותות ? שיווק בעמותות ומוסדות ללא כוונות רווח – קישור

פסיכואנליזה ונהיגה: ממצאי מחקר – קישור

פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי – קישור

דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר: האבחנה: PTSD הפרעת דחק פוסט טראומתית – קישור

הסדרה "בטיפול" ועמדות הציבור בישראל על טיפול פסיכולוגי – קישור

קישורים מומלצים – קישור

חרדת בחינות, פחד קהל, חרדות ביצוע – קישור

היפנוזה ופרסום: ממצאי מחקר – קישור

היפנוזה ככלי טיפול פסיכולוגי – קישור

היבטים היפנוטיים בשיטת EMDR – קישור

The post יישומי חברה ומחקר בפסיכולוגיה appeared first on PSY.

מאמרי סקירה מחקריים של פרופ' אורן קפלן המתפרסמים מידי שבוע במדור השיווק של דה מרקר – קישור

הבלוג האקדמי של פרופ' אורן קפלן – קישור

אתר תוכנית ה-MBA המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית – קישור
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל הקדישה בכתב העת שלה פסיכואקטואליה גיליון לפסיכולוגיה עסקית בהשראת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית. בגיליון נכללו ארבעה מאמרים בעריכת פרופ' אורן קפלן ובכתיבתם של סגל התוכנית:
להורדת הגיליון המלא המוקדש לפסיכולוגיה עסקית – קישור
המאמר הראשון: פסיכולוגיה עסקית וניהולית: שפה חדשה בניהול – קישור
המאמר השני: טביסטוק-לונדון, ראשון-לציון: יומן מסע על למידה חווייתית וחווית למידה – קישור
המאמר השלישי: פסיכולוגיה עסקית וניהולית בתחום השיווק: מאפיינים פסיכולוגיים של הצרכן – קישור
המאמר הרביעי: ניהול והתנהלות במבנה ארגוני מטריציוני: היבטים פסיכולוגים וניהוליים – קישור

 מאמרים בנושאים נוספים:
רוחות רפאים בביה"ס למינהל עסקים – קישור
מודעות כנגד הטרדה מינית – קישור
מי מפחד משיווק בעמותות ? שיווק בעמותות ומוסדות ללא כוונות רווח – קישור
פסיכואנליזה ונהיגה: ממצאי מחקר – קישור
פרויד וגלובליזציה: התבוננות פסיכולוגית על תופעת הלאומיות בעידן הגלובלי – קישור
דו"ח פסיכולוגי – מדינה במשבר: האבחנה: PTSD הפרעת דחק פוסט טראומתית – קישור
היפנוזה ופרסום – קישור

The post מאמרים ומחקר בפסיכולוגיה עסקית וניהולית appeared first on PSY.

הכתבה פורסמה בשער האחורי של מעריב לסקירת המחקר עם פרסומו בכתב העת Contemporary Hypnosis של האגודה הבריטית להיפנוזה 

The post היפנוזה ופרסום – ממצאי מחקר appeared first on PSY.

השאלות והתשובות מסווגות לנושאים הבאים:
1. קשרי משפחה א', הורים שואלים על ילדים – התפתחות פסיכולוגית של ילדים, התנהגויות גן ובית ספר, סוגיות בחינוך וביחסי הורים-ילד וכדומה.
2. קשרי משפחה ב': ילדים שואלים לגבי הוריהם קרובי משפחה אחרים.
3. קשרים בין אישיים – חברויות ויחסים זוגיים: בעיות בזוגיות או בתקשורת זוגית או באינטימיות, אהבה ויחסי מין, קושי ליצור קשרים, קשיים במצבים חברתיים וכדומה.
4. התמודדות עם אירועי חיים שונים: כישלונות, פרידה מבן/בת זוג, הריון, לידה ואחרי הלידה.
5.  העולם הפנימי – רגשות, תחושות ושאר מצוקות: חרדה, לחץ, פחדים, דיכאון, הפרעות אכילה וכדומה.
6. הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי: סוגי מטפלים והכשרות טיפוליות שונות, גישות שונות בפסיכותרפיה, מתוך חדר הטיפולים – התחלת טיפול, סיום טיפול ומה שביניהם.
7. העמוד הנוכחי למטה – מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה: הגדרות של הפרעות נפשיות, חלומות, היפנוזה, מידע על תרופות פסיכיאטריות, מושגים תיאורטיים אחרים בפסיכולוגיה.

חלק שביעי: מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה

סכיזופרניה?
אני בן 24, ולדודתי מצד אימי יש סכיזופרניה.
שמעתי שסכיזופרניה עוברת בתורשה, האם נכון הדבר? מה הסיכוי להעברת המחלה?
תשובה
אכן יש מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, אם כי מדובר במחלה מורכבת בעלת שונות רבה ולא ברור כלל שמדובר בתופעה אחת בלבד.
במידה ורק דודתך חולה ואין מחלה אצל קרובים נוספים ההסתברות נמוכה למדי. ההסתברות של ילד להורה חולה סכיזופרניה לחלות במחלה הוא 10%. ההסתברות הכללית באוכלוסיה היא 1%.

 שאלה
שאלתי הראשונה היא מהו פסיכופט. ושאלתי השנייה, היא: הגעתי לטיפול כשהיו לי פנטזיות. אותן פנטזיות ממשיכות, רק שעכשיו הפסיכולוגית שלי מופיעה גם. האם אני משליך עליה? תוכל להסביר לי קצת על הנושא?
תשובה
פסיכופט הוא אדם שפועל בניגוד לכללי חברה מקובלים באופן שגולש להתנהגות פלילית ולא מוסרית מבלי להרגיש עכבות או חרדה בעקבות זאת. הוא ינצל כל אדם בסביבתו לטובתו האישית ולא יחוש על כך אשמה.
העובדה שהפסיכולוגית שלך נכנסת לפנטזיות איננה יוצאת דופן, השאלה מה את עושה עם המחשבות הללו וכן מה הרקע היותר רחב בגללו פנית לטיפול. נסה להעלות את הנושא בטיפול מאחר ולפי מה שאתה מתאר הנושא הזה הוא לב הטיפול וכל חומר גלם עשוי לעזור כדי להבין אותו טוב יותר. אינני יודע לומר אם זו השלכה או לא, אני מציע להביא את התמונה המלאה יותר לטיפול שם בוודאי אפשר יהיה להתבונן בה טוב יותר מאשר כאן במסגרת מצומצמת בהרבה.

מאניה דיפרסיה
רציתי לשאול האם ידוע עד כמה תורשתית המחלה מאניה-דיפרסיה? מאם לבן? או למשל האם יכולה לעבור גם בדילוג על דור אחד (מסבתא לנכד/ה?)כמו כן – האם ידוע בכלל מהו הגן/ים הפגועים ואם כן – האם קיימות כיום שיטות לאיתור גנטי מוקדם?
תשובה
לא בהכרח שלמחלה יש מרכיב תורשתי וגם אם כן ההסתברות אינה גבוהה ולא ניתן לאתר או לדעת זאת מראש.

 אבל
רציתי לדעת מה זה אבל כרוני ? מה הסימנים לכך שאדם לא מתגבר על האבדן, והאם זה סותר את העובדה שהוא טוען, כי קרוב למות יקירו הוא עבר את שלבי האבל "לפי הספר"? בהתייחסויות קודמות שלך, אמרת שמות אם/הורה הוא אירוע קשה שמלווה כל החיים. איך יודעים אם זה בצורה נורמאלית או לא? האם רק על סמך הצהרת האדם האבל? האם 4 שנים לאחר האבדן, אדם אמור לשים זאת מאחוריו? (מדובר באבדן אם כשהאדם היה בתחילת שנות העשרים לחייו).
תשובה
אבל כרוני או אבל פתולוגי הם מצב מתמשך של אבל שבו תפקודי החיים האחרים לא חוזרים לתקנם גם זמן רב לאחר פטירת האדם האהוב. אבל הוא תהליך בשלבים וממושך, יש בו ללא ספק מרכיב אישי ואי אפשר להכליל באופן מלא כמה זמן הוא אמור להימשך. את זיכרון האדם היקר אי אפשר לשים מאחור וכמובן שמות אדם צעיר הוא פחות טבעי ולכן יותר קשה לעיכול ממות אדם קשיש. השאלה המרכזית היא מה התפקוד בחיים של האדם האבל. עד כמה הוא פתוח לחיות או עד כמה הוא מרכז את כל חייו סביב המוות והאבל. זו האבחנה העיקרית שאפשר לעשות סביב נושא זה. בכל מקרה, גם אם לא מדובר באבל כרוני אלא בסבל שגורם לפגיעה חמור באיכות החיים, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ולנסות לבדוק כיצד להמשיך הלאה בחיים. שיטות כגון EMDR נועדו להתמודד עם חוויות טראומתיות כולל עיבוד אבל.

 GAD -מספר שאלות…
מה הקשר בין דיכאון והפרעת חרדה מסוג GAD ? האם יתכן שלאחר הטבה ראשונית בחרדה, (בהשפעת קלונקס +בשילוב SSRI ,) יופיע דיכאון…
האם החרדה עצמה גורמת לדיכאון או שזה "שניים במחיר של אחד"…? האם זו הפרעה כרונית לכל החיים? האם זו נטייה אישיותית, או משהו שקורה בעקבות חוויות החיים המסוימות (אבדן)? האם אפיזודה דיכאונית בעבר בגיל ההתבגרות,היא סימן מקדים או קשורה בדרך כלשהי להופעת הפרעה זו בשנות ה20 ? האם יוצאים מזה?
תשובה
דיכאון והפרעות חרדה יכולים להופיע ביחד, יכולים להשפיע זה על זה, אך לא בהכרח. זו לא הפרעה כרונית לחיים ואפשר לטפל בה, סיבותיה מגוונות ותלויות בהיסטוריה האישית שלך, אין לכך סיבות קבועות. לגבי התרופות תצטרך להתייעץ עם פסיכיאטר אך לגבי חרדה ודיכאון אני מצרף קישור למאמרים מקיפים בנושא
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm
http://www.psychologia.co.il/depres1.htm

 סכיזופרניה
מהי סכיזופרניה וכיצד מאבחנים אותה?
תשובה
סכיזופרניה היא מחלה כרונית שגורמת לפגיעה בבוחן המציאות ובתפקודים קוגניטיביים ורגשיים שונים. יש לה גלים כך שבזמן התפרצות צריך בד"כ להתאשפז או/ו לקבל טיפול אינטנסיבי אך במצבי רגיעה אפשר לתפקד, כל אחד לפי מאפייניו האישיים. המחלה דורשת גם טיפול פסיכיאטרי תרופתי קבוע, על פי רוב לכל החיים.
באינטרנט ובספרים יש חומר רב על המחלה ואני מציע לך להיכנס למנוע חיפוש ולהקליד את המילה כדי לקבל חומר רב לגבי סכיזופרניה.

 התפתחות שיגעון
אני מעוניינת לדעת האם ישנו מחקר, או כל טקסט שמנסה להגדיר (לפרט) מהם השלבים להתפתחות שיגעון.
תשובה
שיגעון היא מילה פופולארית אבל אין לה בסיס מדעי כלשהו. הפרעות ומחלות נפשיות מוגדרות ומקוטלגות בכל מיני דרכים וצורות. כל אחת שונה זו מזו ואי אפשר לקבוע שיש שלבים מסודרים וברורים להתפתחות של בעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. למשל, התפתחות של דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעת אישיות, כל אחת מהמילים הללו מייצגת בעיה פסיכולוגית מסוימת, נוצרת בצורה שונה והטיפול בה שונה.
במידה ויש לך שאלה ספציפית ודבר מה שמטריד אותך נסי להסביר במה מדובר ויתכן שאפשר יהיה לתת לך מענה יותר ממוקד.

 הפרעה בזהות האישית
האם יש קורלציה לוגית וברורה בין הפרעת אישיות גבולית(בורדרליין) לבין הפרעה בזהות האישית? (זהות מינית, מקצועית, אישיותית, הפרעה בתפיסת ה"אני העליון", "האגו",הפרעות נרקיסיסטיות-שיגעון גדלות, דימוי עצמי נמוך וכו'….). מדוע אנו הלוקים בהפרעת אישיות גבולית, לקינו בכפלים- אף בהפרעה סיסטמאתית בזהות העצמית שלנו?
זה הרי לא חלק אינטגראלי מההפרעה. כי אם נספח להפרעת האישיות.?!
תשובה
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בין היתר בבעיה סביב זהות.
בסופו של דבר צריך לבחון מה מטריד אותך באופן אישי. ההגדרה של הפרעת האישיות היא כותרת בלבד ואין לה כל משמעות בפני עצמה. לכן אין כך ליקוי כפול. לדעתי כדאי להתמקד במה מטריד ופוגע לך באיכות החיים ולטפל בזה מאשר להתמקד בכותרות ושמות ולתופעה שלא בהכרח משפרים במשהו את הדברים. חוץ מלדכדך ולייאש אותך אני לא רואה פונקציה אחרת לאבחנות הללו.

 אתה מאמין שאפשר לצאת מהפרעת חרדה מתי שהוא בחיים?
אתה מאמין שאפשר לצאת מהפרעת חרדה מתי שהוא בחיים או שהיא נשארת למשך כל החיים?
תשובה
אפשר בהחלט. זו לא מחלה כרונית. רצוי לשלב טיפול פסיכולוגי עם תרופות מתאימות.
אני מצרף קישור למאמר על חרדה:
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm

 התפתחות פסיכוזה
כתבת אתמול או שלשום על משהו שקשור להתפתחות פסיכוזה.
האם תוכל להסביר מה הסימנים המקדימים, או להפנות אותי לקרוא משהו בנושא – הנושא מסקרן מאוד.
תשובה
בד"כ הפרט עצמו אינו מצליח להבחין בזה. הסביבה היא זו שרואה. הסימפטומים קשורים בד"כ לבלבול רב, התנהגות וחשיבה משונים, אובדן בוחן מציאות, הלוצינציות ודלוזיות (מחשבות שווא ומראות שוא). אם תקלידי במנוע חיפוש את המונח פסיכוזה תקבלי קישורים רלוונטיים רבים.

שאלות
האם יש קשר בין פגיעה עצמית למזוכיזם? למה הכוונה כשאומרים להיות רדוף בפנטזיות? מתי זה דורש טיפול?
האם אופי הפנטזיה קובע גם הוא?
תשובה
פגיעה עצמית אינה תמיד כוללת הנאה מהכאב, פעמים רבות היא מפסיקה כאב אחר שמטריד עוד יותר, והוא כאב פנים נפשי. זה מעיד על בעיה שיש לטפל בה במסגרת פסיכולוגית.
רדוף פנטזיות זה ביטוי כללי מדי כדי להסביר למה הוא קשור. סביר להניח שמדובר בכך שיש דברים רבים שמטרידים ועוברים בדמיון.
אני מציע לא לעסוק בכותרות וכיצד הדברים נקראים, אלא לפנות לטיפול ולדבר ולעסוק במהות שמטרידה אותך. גם אם תדעי הגיונית איך הדברים נקראים זה לא יעזור לפתרון ולהתמודדות איתם.

 מאניה דיפרסיה והפרעות דו קוטביות
איפה אפשר למצוא מאמרים בנושא מאניה דיפרסיה והפרעות דו-קוטביות?? (עדיפות לאנגלית)
ומה המונחים הלועזיים המדוייקים לשתי המחלות??
תשובה
תוכלי לקרוא את המאמר הרצ"ב על הפרעות חרדה וביניהם גם הפרעה דו קוטבית.
http://www.psychologia.co.il/depres1.htm
באנגלית פשוט הקלידי בכל מנוע חיפוש (גוגל למשל) Bipolar Disorder

מה הם כאבים פסיכוסומאטיים מישהו שמע על כך
שלום אני בת 30. לפני כ 3 חודשים החלה לי הסתבכות נוראית של חיידק בגוף ומאז החיידק החלים ואני לא. יש לי כאבים חזקים ביותר בגוף. עשו לי עשרות בדיקות ולא נמצא מאומה. ברצוני לציין שהייתי מטופלת שנים בכדורים פסיכיאטרים עקב כאב לאחר ניתוח וזאת ע"י נוירולוג. כעת נתנה האבחנה של כאבים פסיכוסומאטיים והחלו לטפל בי בכדור נגד דיכאון. זה היום החמישי ואני עדיין מתעוררת מוקדם מקיאה כל הגוף רועד ודופק ממש סבל ממושך ונוראי.
שאלתי מהם כאבים פסיכוסומאטיים? האם זוהי בעיה נפשית קשה שחוזרת? אין לי רקע של בעיות נפשיות וגם לא במשפחה.
אני מאוד סובלת ומתוסכלת. האם אתה מכיר מקרים דומים? קשה לי לקבל את זה, כי הכאב כה עז ומורגש. דרך אגב התחלתי טיפול לפני כחודשים אצל פסיכולוגית קלינית אבל לדעתי זה דורש זמן לא מרגישה שינוי בתחושות.
תשובה
כאבים פסיכוסומאטיים הם כאבים אמיתיים וגופניים מאוד, עם זאת, יש להם מרכיב כלשהו שקשור להיבטים פסיכולוגיים. לפי מה שאת מתארת המערכת החיסונית שלך נחלשה וזה קשור לא פעם גם לחוסן הנפשי שנחלש. במצבים כאלה הגוף נוטה לחלות ביתר קלות ומחושים מקבלים העצמה וגורמים לעייפות וקושי רבים יותר.
לפי מה שאת מתארת את מטופלת כרגע גם תרופתית וגם בפסיכותרפיה ויש לקוות שהשילוב הזה יעזור.

 שאלה כללית
האם הפרעת אישיות תלותית יכולה להיות לצד הפרעת אישיות גבולית?
תשובה
בעיקרון הפרעות האישיות יכולות לחפוף זו את זו כי כל אחת מהן היא הכללה כל כך רחבה של תופעות שבטוח יש מישהו שמתאים להגדרה משותפת. עם זאת, אנשים שמתבוננים על הפרעות אישיות באופן פורמאלי יטענו שבכל זאת אבחנה אחת היא נכונה יותר והשנייה אולי משנית ופחות מתאימה.

 Introvert Personality Disorder
האם היית מגדיר אישיות אינטרוברטית כהפרעת אישיות? האם כך היא מובאת בספרות? אם לא, למה יש שבכל זאת מגדירים אותה כך? למיטב ידיעתי קיימות הפרעות אישיות שונות וזו שהבאתי לעיל אינה אחת מהן.
תשובה
הפרעות אישיות הן שם כולל וכוללני לסל רחב של מצבים ולא הייתי מנסה להסתמך עליהן יותר מידי. עדיף להתמקד בשאלה מה מטריד, מה פוגע באיכות החיים ואיך אפשר לטפל בזה. המונח הפרעות אישיות נעשה מאוד פופולארי ולמעשה כמעט כל אדם אפשר לשבץ לתוך ריבוע של הפרעת אישיות. לכן נוצרים שמות רבים, חלקם פורמאליים חלקם פשוט נוצרים דרך כתיבה של גורמים שונים. כאמור, עדיף לעזוב את האבחנה ולהתעסק עם המהות.

 האם זו הפרעה נפשית??
לפני כחצי שנה הכרתי גבר רווק. יצאנו במשך 4 חודשים והעניין לא הסתדר בינינו בגלל אי יכולתו למלא את צרכי הרגשיים כבן זוג. החלטנו להישאר כידידים. עלי לציין שהוא אדם נחמד ונעים לי לשתף אותו בחיי כידיד.
הבעיה מתחילה כאשר הוא מתחיל לספר לי סיפורים על עצמו. לפעמים יש לי תחושה שהוא ממציא דברים (ואין לי מושג למה) לדוגמא: הוא יכול לספר לי שהוא מוזמן הערב למסיבה וכאשר אני אשאל אותו למחרת איך היתה המסיבה הוא בכלל לא יזכור שהוא סיפר לי שהוא היה צריך ללכת למסיבה.
דוגמא נוספת: הוא יכול לספר לי שהוא הכיר מישהי והקשר ביניהם נפלא ואפילו הוא יציין מאיזה איזור היא בארץ וכאשר בשיחה הבאה אני יעלה את נושא "המישהי" הוא פשוט לא יזכור שהוא סיפר לי סיפור על אחת כזו שגרה אי שם בארץ…… ואז הופ… פתאום יש סיפור על מישהי אחרת וכאשר אני שואלת אותו על הראשונה הוא בכלל לא יודע על מה אני מדברת איתו. אפילו הוא סיפר לי שיש לו ילד אי שם בארץ וכאשר מספר ימים לאחר מכן שאלתי אותו על הילד הוא אמר לי "לא אמרתי לך דבר כזה"
שוחחתי איתו על הנושא ואמרתי לו שיש לי תחושה שהוא משקר לי או שהוא ממציא סיפורים. הוא נעלב ממני ואמר לי שאני לא צריכה לשפוט אותו ושאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא. זה נכון במקרים מסויימים, אבל במקרה זה, זה בלתי אפשרי.
יש לי תחושה שיש לו בעיה. זה לא יכול להיות שהוא ימציא דברים ואח"כ יעמיד אותי במצב כאילו אני זו שהמצאתי את הסיפור או לדבריו לא הבנתי נכון.
אני מאוד אשמח לקבל את חוות דעתך האם זה יתכן שיש כאן איזו שהיא הפרעה נפשית שהוא ממציא סיפור ומאמין בו? או, האם זה נובע מחיפוש תשומת לב מצידי ולעורר את קנאתי.
אודה לך אם תוכל להביע את דעתך בסיפור מוזר זה.
תשובה
אני לא יודע מהי "הפרעה נפשית", זהו שם קוד כללי מאוד ופופולארי לשימוש אבל מאחוריו אין הרבה תוכן.
אדם שמשקר באופן קבוע בוודאי נמצא בבעיה. זה יכול להיות מגוון של דברים וכל האפשרויות שציינת יכולות כמובן להיות מציאותיות ויש בוודאי גם עוד כמה פירושים נוספים. מאחר ונפרדתם ואת אינך רואה בו בן זוג פוטנציאלי אולי עדיף לא להיכנס יותר מידי לעובי הקורה. קבלי אותו עם התכונה הזו במידה ואת רוצה בידידותו, אולי תביני בהמשך "מה הסיפור". במידה ולא פשוט נתקי את הקשר.

 חלומות ודיכאון
לפני שנה חליתי בדיכאון וחרדה ,כיום אני מחלימה ובשלב תרופתי של איזון.
המשבר שקרה לי היה עקב פרידה מבן זוג שלא התאים לי והייתי תקופה קצרה בהמתנה בין הפטיש לסדן שגרמה לי לחרדות. נישאתי לפני כחודשיים וחצי,אני מאוד מאושרת והגשמתי את חלומי.
כשלושה חודשים לערך אני חולמת חלומות נוראים, מה שהכי מוזר שיש חלום שחוזר כל יום על עצמו וגם עוד כמה סיטואציות שמופיעות כמה פעמים בשבוע.
למשל כל יום אני חולמת שאני בנפרד מבעלי ובכלל לא זוכרת שאני נשואה,בתוך החלום אני אומרת לעצמי שהיה לי מישהו מקסים ואני לא מבינה למה אנחנו לא ביחד ,לא בשבתות לא בחגים והלבד הזה תמיד יוצא משהו כמו שבועיים. החלומות שלי לרוב הם חלום בתוך חלום ואני מרגישה במציאות. כאילו מתעוררת מהחלום ואני מאמינה שזו המציאות.וזה כל כך אמיתי.
כמו כן הסיטואציות שחוזרות על עצמם המון פעמים הן שאני לא יכולה ללכת,שיש לי בעיה ברגליים ,אני נופלת באמצע מעבר חציה ולא מצליחה לעבור ועוד המון מצבים שפתאום אני לא יכולה ללכת. יש עוד סיטואציה בחלום שגם חוזרת על עצמה זה שיש לי משהו דביק כמו עיסה בפה ואני לא מצליחה להוציא את כולה והיא לא נגמרת…
וכמובן חשה את הדיכאון בחלום -וההרגשה היא אמיתית , הרגשת דחייה, הרגשת בדידות והכי מפחיד שאני בחלום מאמינה ויודעת שזאת המציאות .ושזה לא חלום!!!
כשאני מתעוררת בבוקר לוקח לי זמן לעכל שאני במיטה בבית החדש שלי והחיים שלי נפלאים. מה דעתך?
תשובה
לפי מה שאת מתארת נרפאת מהחרדה ומהדיכאון במהלך היום ואת כל המשקעים שלהם את חווה במהלך הלילה. כנראה שהאושר הרב בחייך עקב הדברים החיוביים שקרו לך עדיין לא מבטלים את כל מה שהיה קודם וסוג של פוסט טראומה עדיין מטרידה אותך. זו הסיבה שזה יוצא דרך החלומות. אני מציע לך לא להשאיר את זה כך ולפנות לטיפול. תוכלי אולי להיעזר בשיטת EMDR שנועדה במקור לטיפול בפוסט טראומה. המצב החיצוני טוב אבל משהו בפנים עדיין לא רגוע ולא מקבל את המציאות החדשה. http://www.psychologia.co.il/emdr2.htm

יציאה מהגוף
רציתי לדעת אם מישהו מבין קצת בפירוש חלומות, מה זה אומר שחלמתי שאני מתה ואז יוצאת מהגוף שלי ורואה את הגוף שלי על הרצפה, אני פשוט כל היום מסתובבת עם תחושה לא טובה מזה.. תשובה
חלום הוא דבר מאוד אישי ואין פירוש אוניברסאלי לחלום שלך.
סוג החלום שאת מתארת קורה לא פעם, יש אנשים רבים שמדווחים עליו. מדובר בסוג של התבוננות חיצונית, הנפש מתבוננת על הגוף מבחוץ, משהו שיכול לעורר תהיות ואי שקט במיוחד כי נושא המוות מפחיד ומטריד תמיד. האופן שזה מתקשר לחיים שלך כיום אינו טריוויאלי ותצטרכי בעזרת האסוציאציות שלך לראות לאן זה מתחבר. נסי לחשוב מה זה מזכיר לך, בהקשר למה את חושבת שחלמת את זה, יתכן שזה ייתן לך את הכיוון.

אולי תוכלו לפרש לי את החלום הבא
חלמתי שאני בא לבית של ידידה שלי ומגלה שהיא מתה ואני נעשה נורא עצוב בשל עובדה זו. כשסיפרתי לידידה את החלום היא נורא נעלבה ואמרה שהיא מפרשת את זה כאילו זה מה שאני רוצה שיקרה בתת המודע שלי
האם אני אדם מעוות כל כך או שהפרוש לחלום יותר אופטימי מתחזיתה?
תשובה
מצד אחד אינני יכול לפרש את החלום כי הוא החלום שלך והפירוש חייב להיות מבוסס על האסוציאציות והפירושים שלך.
מצד שני, הפירוש הקונקרטי שנתנה לו ידידתך כנראה אינו נכון, במיוחד אם אתה אינך מתחבר לפירוש הזה. אני מתאר לעצמי שהיה לה קשה עם תוכן החלום ולכן הגיבה כך, אין לזה בהכרח קשר אליך ולמה שהחלום באמת אומר.

מחשבה שלא מפסיקה לרדוף אותי…
לפני כ-10 ימים חלמתי שני חלומות יום אחרי יום היו עוד הרבה אבל שני אלו לא מפסיקות לרדוף אותי כבר 10 ימים..
החלום הראשון: חלמתי שביקשתי מהמרצה בסיום הלימודים שאני רוצה לקחת איתה טרמפ הביתה לכיוון צפון למרות שאני לא גרה שם, כבר בחנייה פגשנו את בעלה שהיה מאוד מנומנם ואפאטי, היא ביקשה ממני לחכות לה בחניון מסוים וכך עשיתי, כשיצאה ממרכז קניות הבגדים, שאלתי אותה היי למה שיערך רטוב? והיא ענתה שהיה לה חם ולכן רחצה בחנות, ניגשנו יחדיו לחנייה בעלה חיכה לה, כשרציתי להיכנס לרכבה במושב האחורי, כי תיארתי לעצמי שבעלה ירצה לשבת מקדימה, והיא אמרה:" מה פתאום – את יושבת מקדימה והוא מאחורה"…..מה את לא רואה אייה ישנוני הוא , אי אפשר להעביר איתו מילה איתך לפחות אפשר לצחוק ולהשתעשע כל הדרך. בעלה ישב במושב האחורי חצי רדום, בהמשך הנסיעה הייתה ארוכה. פתאום אני רואה את אבי שאני רגילה לראות ולשמוע אותו בלי הרף עומד בתחנת האוטובוס. ביקשתי ממנה אם היא יכולה לעצור לו היא אמרה בטח. ואז היא עוצרת ואני שואלת "אבא מה קרה לך למה אתה כזה אדיש ונינוח מה לך ולתחנת אוטובוס" בוא עלה יחד איתנו. הדבר שרודף אותי בחלום זה שכל החלום אני צוחקת ומאושרת וכך גם המרצה שמאוד נהנתה בחברתי בעוד שאבי ובעלה אדישים, אפאטיים, מדוכאים וישנוניים דבר שלא מתאים ואפייני לאבי!!  וכך גם בעלה, אולי בגלל שמדברת עליו המון.
בכל אופן החלום הזה רודף אותי מאז ואני לא מפסיקה לשחזר אותו במוחי, למה?
תראה אני מאוד מעריכה את המרצה היא מדהימה, מצד שני אני בהתלבטות קשה בנוגע להמשך לימודיי אם בכלל, ומצד אחר אני לא "משתגעת על אבא שלי" – אנחנו כל הזמן בכאסחים! הוא אדם מאוד חרד ולחוץ ברמות על, כל דבר שואל שמונים אלף פעם, שאני משתגעת ומאבדת את סבלנותי , ניסיתי הכל אבל לא הולך?
למה החלום הזה לא מפסיק לרדוף אותי, אני חייבת לציין שקיבלתי פרספקטיבה שונה מאז בנוגע ללימודיי, אבל כל השאר מציק לי, למה לחלום על המרצה?
החלום השני נורא בייש אותי והגעיל אותי, אני אפילו מתביישת לספר אבל כל פעם שאני נזכרת בו בלי הרף אני חוטפת בחילה
החלום היה קצר , אבל שוב אני זוכרת את פרטיו: אני יושבת באסלת השירותיים כשצואה ניגרת בכמויות הן מהפה והן מהרקטום פשוט בצורה איומה ומגעילה. סליחה על התיאור, אבל גם זה רודף אותי בלי סוף
HELP- ME אני יודעת שאתה לא יכול לנתח אותי דרך המחשב, אבל מדוע אני חולמת כל כך הרבהחלומות ? ועוד זוכרת אותם.
אני חייבת לציין שאני קצת דיכאונית ועצובה לאחרונה, ובנוסף בוכה המון המון אני ממש דואגת
תשובה
החלומות שלך נשמעים מעניינים ועמוקים ובוודאי מספרים דבר מה חשוב עבורך. העובדה שהם רודפים אותך מספרת על כך שיש בהם משהו משמעותי שאת רוצה לפענח, אבל אולי קשה לך להתמודד איתו. יש בחלומות דברים רבים ואת מבינה בעצמך שאין אפשרות של ממש לנתח אותם מבלי להכיר אותך לעומק. חלומות הם דבר מאוד אישי ולעיתים נדירות יש פירוש אוניברסאלי לחלום.
את מוטרדת ממשהו, את נמצאת בצומת דרכים מקצועי, יש לך קשיים עם אביך אולי עם השייכות המשפחתית באופן כללי, את דיכאונית ועצובה לאחרונה. לאור כל הדברים המצטברים הללו האם אין מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי ולנסות לגעת בכל הדברים הללו באופן ישיר? נראה לי שחלק ממה שחלומות עושים במצב כזה הם להתריע שיש קושי ושאפשר ורצוי לקבל עזרה מקצועית. אין סיבה לחכות שהמצב יהיה גרוע יותר, אני מציע לך לפנות כעת ובתוך המפגש גם להביא את החלומות.

היפנוזה ונטייה מינית
בהנחה שנטייה מינית אינה גנטית אלא נרכשת , האם לדעתך אפשר לשנות נטייה חד מינית ע"י היפנוזה , כפי שנגמלים בעזרתה מעישון , או כפי שמטפלים בעזרתה בטראומות ילדות ? אם באופן קטגורי התשובה שלילית , אשמח אם תנמק.
האם ידוע לך על מחקרים או ניסיון כלשהו בנושא , אולי תקדימים , לינקים , מומחים ?
תשובה
נטייה מינית אינה שחור או לבן. היא נמצאת על רצף ויכולה להשתנות מתקופה לתקופה. יש אנשים שנטייתם המינית חד משמעית ולא ניתנת לשינוי, יש כאלה שנמצאים בתחום אפור דו מיני ולכן יכולים להימשך לשני המינים. במקרה כזה אני לא חושב שאפשר לבטל את המשיכה לאחד המינים, אבל אולי אפשר להגביר את המשיכה לכיוון שרוצים בו.
יש חילוקי דעות בנושא בין מטפלים, יש כאלה שסבורים שלא ניתן לשנות נטייה מינית ויש כאלה שסבורים שכן. נסה אולי להתייעץ בפורום סקסולוגיה כאן באתר, יתכן שיהיה ליועץ שם משהו לחדש או לתרום.
השימוש בהיפנוזה אפשרי אבל אין בו בהכרח יתרון על פני טיפול פסיכולוגי אחר. אין כאן פטנט מהיר שיעשה טרנספורמציה במגע קסם.

היפנוזה
שאלתי היכן אפשר לעשות היפנוזה והאם רופא המשפחה שולח ?
תשובה
רופא המשפחה לא מפנה להיפנוזה. יתכן שבחלק מקופות החולים יש אנשי מקצוע שמתמחים בהיפנוזה.
תוכל להגיע למטפל מהפנט באמצעות רשימת החברים של האגודה הישראלית להיפנוזה בקישור
www.hypno.org.il

הפחתה במינון סרוקסט
אני מאד מבוהלת וצריכה הרגעה. אני בת 29 ונוטלת סרוקסט מזה 4 וחצי שנים בעקבות משבר חמור שעברתי עם מחלה ופטירתה של אמי. כשהיא חלתה סבלתי ממשבר של דיכאון, חרדות איומות, חוסר תיאבון. בשנתיים האחרונות התחלתי בתהליך הפחתה הדרגתי של הסרוקסט. עד היום עברתי משני כדורים ליום לחצי כדור והרגשתי מצוין. אני במקביל גם בטיפול פסיכולוגי. בחודשים האחרונים הרגשתי ממש טוב והחלטנו לנסות לעבור לשלב הבא ולהוריד מחצי כדור לרבע כדור. פה נשברתי.
כבר שבוע מאד ההורדה ואני שבר כלי. אמנם לא סובלת מחרדות אבל סובלת מאד מהתקפי זעם עצומים, בכי בלתי נשלט ותחושה של אובדן שליטה. אני מוציאה המון מזה על בעלי אני מבוהלת מאד כיוון שבדרך כלל אני הילדה הטובה, המאופקת ואת כל מה שסבלתי עד היום סבלתי בשקט (חרדות, דיכאון).
אני לא יודעת מאיפה הזעם הזה מגיע ואני מבוהלת מאובדן השליטה. היום בבוקר הייתה לי התקפה איומה בגלל שבעלי לא אמר לי משהו שציפיתי שיגיד (משהו חסר משמעות) והתפרקתי לחלוטין. בכיתי וצרחתי והשתוללתי במשך שעות. עד עכשיו לא נרגעתי לחלוטין. אפילו כדורי הרגעה פתאום לא עוזרים לי. אני מבוהלת מאד בעיקר מהאלמנט של אובדן שליטה. אני חוששת להשתגע, להתפרק ליד אנשים, לפגוע בבעלי בצורה שלא אוכל להתנצל עליה מאוחר יותר. אני כל כך מבוהלת שלא מצליחה להירגע.
עלי לציין שכבר ניסיתי בעבר להוריד למינון זה של סרוקסט וגם אז זו הייתה נקודת משבר מבהילה ומהר מאד החזרתי לחצי כדור וחזרתי לעצמי. אני יודעת שאני יכולה לעשות זאת גם עכשיו אבל מנסה להיות חזקה ולהגיע למטרה שלי והיא להיות בלי כדורים, בעיקר כדי שאוכל כבר להיכנס להריון.
האם זה קורה לי בגלל ההורדה? האם אני באמת מאבדת שליטה? האם אני משתגעת? מאיפה כל הזעם הזה בא ולמה אני יוצאת מפרופורציות? האם זה הגיוני שבהפחתה במינונים כאלה קטנים קורים לי דברים בעוצמות כאלה חזקות? והשאלה שהכי מציקה לי – האם זה יעבור בקרוב או שאין מנוס ואאלץ להעלות חזרה את המינון?
תשובה
ראשית את הפחתת התרופה צריך לעשות תחת ייעוץ של פסיכיאטר איתו גם תוכלי לשוחח על התופעות שאת מתארת. התרופה תורמת לא רק בתכונותיה הכימיות אלא גם בידיעה שיש לך משהו ששומר עליך. הפחתת המינון גורמת לכן לא רק לירידה בהשפעת התרופה באופן ישיר אלא גם להרגשה שאת פחות מוגנת ושמורה. אני מציע לך להיעזר בשני המטפלים שלך, הן הפסיכולוגית והן הפסיכיאטר כדי לברר מה קורה וכדי לעשות תכנון שאכן מתאים לך. יש תרופות שאפשר לקחת בהריון, למרות שכמובן עדיף בלי. אם השפעת הורדת התרופה כל כך חריפה כדאי לבדוק את האפשרויות הקיימות.

 מהי שיטת ה EMDR?
האם היא מיועדת לסובלים מהפרעות חרדה, טראומות, הפרעה פוסט טראומטית ודכאון?
תשובה
רצ"ב קישור למאמר קצר בנושא:
http://www.psychologia.co.il/emdr2.htm

שאלה בנוגע ל"דיסוננס – קוגניטיבי"
הייתי רוצה לקבל הגדרה ברורה ומובנת למושג דיסוננס קוגניטיבי וכיצד אנו בחיי היום יום יכולים להיתקל בה אשמח לדוגמא מחיי היום יום. אם הבנתי נכון את המושג וארצה לבסס את תשובתי עם דוגמא מהחיים נניח
1)בחורה הבאה מביית דתי מחליטה כי היא עוזבת את עקרונות ואמונות משפחתה  והופכת לבחורה חילונית
2)או נניח שקניתי רכב מסוים ,לאחר כשבוע אומרים לי פראיירית יכולת לקנות ג'יפ באותו מחיר, ואז אני בעצם מנסה ליפות ולשכנע עצמי שעשיתי את הדבר הנכון
תשובה
התיאוריה מתייחסת לממצאיו של פסטינגר משנות החמישים. היא מתארת מצב של חוסר עקביות בין קוגניציות המעורר תחושת מתח. הפחתת הדיסוננס נעשית ע"י ניסיונות לבטל את תחושת המתח הלא נעימה, וזאת ע"י עיוות המציאות ויישור ההדורים.
אדם המחזיק באמונות, עמדות וערכים שאינם עקיבים או שאינם מתיישבים זה עם זה, מתנסה במתח נפשי ואי נוחות מהם הוא רוצה להשתחרר. למען שאיפתו להופיע כיצור הגיוני ונבון הוא מעוות את המציאות ע"י מנגנונים של "רציונליזציה" – טיעונים הגיוניים לכאורה שלמעשה מהווים תירוץ וסילוף של המציאות האמיתית. יתכן שלפני קבלת ההחלטה האדם באמת שואף לפעול בצורה הגיונית ואובייקטיבית, קונפליקט יקשה על קבלת ההחלטה, אבל לא בהכרח יעוות את המציאות. רק אחרי קבלת ההחלטה מתעוררת תחושת הדיסוננס ומתחיל עיוות המציאות. חלק מזה נובע מסוג של התאבלות על האופציות שנסגרו עם קבלת ההחלטה, גם אם זו טובה וחיובית. דיסוננס נוצר לאחר קבלת החלטה משמעותית שכרוכה בויתור על אלטרנטיבה אחרת וכן לאחר שמערך העמדות והאמונות של הפרט עלול לעמוד בסכנה. התיאוריה מפורטת בהרחבה בכל ספר של פסיכולוגיה חברתית.
לגבי המקרה השני עם האוטו זה אכן כך. תחפשי צידוקים מדוע קניית הרכב היתה מוצדקת ולא כדאי היה לקנות רכב אחר.
לגבי הבחורה שהופכת לחילונית, אני לא רואה מדוע זה דיסוננס קוגניטיבי. אולי אם בחורה כזו היתה נשארת בדת למרות שאינה מאמינה יותר אפשר היה לראות בזה דיסוננס קוגניטיבי אם היא היתה מסבירה מדוע כדאי להיות דתי בכל מיני תירוצים לא רלוונטיים. במידה וההסברים (תירוצים) כן רלוונטיים אז זה לא דיסוננס קוגניטיבי. העיקרון המרכזי הוא עיוות המציאות בשירות ההישארות בעמדה המקורית.

מבחנים השלכתיים כמבחני מיון לעבודה
אשמח אם תיתן לי דוגמא למקצועות בהם כדאי להשתמש במבחנים השלכתיים דוגמת רורשך TATובנדר למיון עובדים.
תשובה
במיון לכל מקצוע אפשר להשתמש במבחנים השלכתיים. במידה ורוצים להבין משהו על אישיותו של העובד זו הדרך המקובלת לעשות זאת. ככל שלהיבט האישיותי יש יותר משמעות בהצלחת התפקיד כך זה יהיה נפוץ יותר בתהליך המיון.

חרדה וריטואלים
אני מטפלת בנערים. רציתי לקבל הפניה לחומר מקצועי אודות טיפול בחרדה אצל נער אשר במשך הזמן פיתח מגוון ריטואלים כדי להתמודד עם החרדה (לדרוך רק על הפסים של המדרכה כי 'אם לא אעשה את זה יקרה משהו רע לי או לאחד מבני המשפחה). הבנתי שיש לו די הרבה ריטואלים – ב תחילה אמר 7 אח"כ אמר שהרבה יותר. בנוגע לשימוש בטכסים, מדובר בהרבה יותר מעשרים פעם ביום לדבריו. מדובר בתופעה שהתגלתה לאחרונה ולדבריו הוא משתמש באמצעים אלה בערך שנה. מקור החרדה די ברור ובמקביל אנו מנסים לעבוד גם על שיפור היחסים, יצירת סביבה הולמת וכו'.
האם אפשר לקבל הפניה לחומר מקצועי שאפשר לקנות או להוציא מן הספרייה, וגם לדעת כיצד לעבוד עם הילד, לעזור לו להפחית את ההתנהגויות האלה. האם ניתן להדריך אותי בכיוון הקוגניטיבי-התנהגותי כדי להביא להקלה בסימפטומים ובמקביל לעבודה על מקור החרדה?
תשובה
הריטואלים שאת מתארת מזכירים סימפטומים של OCD שהיא חלק מהפרעת חרדה. אני מצרף קישור למאמר בנושא:
http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm
אינני יכול לתת לך הדרכה בכמה שורות, אני מעריך שיש גורמים שנותנים הדרכה בסביבה המקצועית בה את נמצאת וחשוב שתקבלי הדרכה מסודרת וקבועה.
בנושא הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה יש חומר רב באינטרנט. עם זאת, במידה ואינך פסיכולוגית הייתי מציע להיזהר בשיטות בהן את משתמשת. אם מדובר בסוג של קשר הדומה לחניכה או הדרכה עדיף להישאר ברמת הקשר האישי ולהפנות במקביל את הנער לטיפול פסיכולוגי.

מורכבות התנהגותית ופירוש נכון
פעמים רבות אנשים טוענים שהם פועלים מסיבה מסוימת כאשר מתברר שההכרזה שלהם בנוגע לרגשות ותחושות ומחשבות אינה נובעת מהסיבה שהם חושבים שהיא המקור.
למשל:אדם מבוגר יוצא עם צעירה .הוא אומר שהוא מאוהב שעשה הכל חיצונית כדי שיראה לו שהוא מאוהב, סיים מנוי במשרד שידוכים וכו', אבל בד בבד מפגין רגשות של בושה ומבוכה מהקשר עם הצעירה, מפגין רמת ניבוי חלשה בנוגע להמשך..
האם ניתן לומר שמאחורי כל התנהגות מוחצנת עומדת גם סיבה מורכבת לבחירה בהצגת אותה התנהגות, מודעת או שלא מודעת?
האם בחיים האנושיים,בהוויה האנושית,ניתן לומר שכשאדם אומר שהוא מרגיש משהו או חושב משהו בהחלט יכול להיות בסיכוי גבוה ,וברוב המקרים,אם לא בכולם,שיש גורמים מורכבים אישיותיים הקשורים לאופיו לחוויות ילדות,לחינוך,לפחדים וחששות פנימיים וחיצוניים שמכתיבים את התנהלותו החיצונית?
תשובה
הפריצה של פרויד היתה בכך שהגדיר חלקים לא מודעים בהוויה האנושית אשר מצד אחד אינם נגישים אך מצד שני משפיעים על החיים ועל ההתנהגות של הפרט. אני מניח שגורמים כאלה פועלים גם במקרה שאתה מתאר. תמיד ישנם גורמים לא מודעים בשטח אך לעיתים הם מתגברים ועלולים להפריע למהלך החיים. אם זה המצב בסיפור בו אתה מתאר יש מקום לפנות לטיפול פסיכולוגי שאמור לגעת ולעסוק בדיוק בדברים הללו שאינם נגישים ביום יום.
תשובה
האם בכל התנהגות אנושית מוחצנת ניתן למצוא מורכבות המגיעה מהלא מודע והמייצגת את האינסטנציות הנפשיות?
אדם אומר משהו..ישננם אנשים החושבים כי מה שאמר זה מה שיש,פשוט וללא עומק..רק רוחב.
האם נכון יהיה לומר שכל התנהגות אנושית,תגובה אשר תנותח לעומק עי איש מקצוע תגלה גם מרכיבים סמויים אשר הניעו את התגובה הזו,לא מודעים ומודעים?
תשובה
בעיקרון בכל דבר יש לפחות את הפוטנציאל הלא מודע והסמוי. צריך לבחון האם הוא באמת רלוונטי או זניח.

 שינוי בסיס התקשרות
כנראה שבתור תינוקת עברתי התעללות או הזנחה רגשית ופיתחתי סוג התקשרות לא טוב עם ההורים שלי. נכון להיום (אני בת 28) אני סובלת מבעיות קשות מאוד בקרבה לאנשים אחרים ובזהות.
השאלה שלי היא – האם ניתן לשנות את סוג ההתקשרות בטיפול פסיכולוגי טוב? או שמא הנזק הוא בלתי הפיך…
האם ניתן לשנות את בסיס האטאצ'מנט במידה כזאת שתאפשר לי לחוות קשר זוגי יציב? (מבחינתי יציב = שאני לא אתחרפן טוטאלית בקשר)
תשובה
אני חושב שאפשר בהחלט לשנות את אופן ההתקשרות דרך טיפול פסיכולוגי. יש הבדל בין צלקת שנותרת ומזכירה תמיד שהיתה שם פגיעה לבין התפקוד בפועל שאותו אפשר לשפר, חזקה ככל שתהיה הפגיעה.

טיפול פרטני לילדה בת 6
אני מחפש בדחיפות חומר מקצועי הטוען כי טיפול בילדים בני 6 ומטה צריך להיות ראשית כל על ידי הדרכה הורית ויש חשיבות רבה לשמירת המסגרת והשגרה של הילד. אני זקוק לחוות דעת מפורסמות לצורך הגשת ערר לבית המשפט המחוזי, מאחר והשופטת והעובדים הסוציאליים חולקים על דעתי זו ואף מתנגדים לעמדות של פסיכולוגים.
אני טוען על סמך ניסיוני והיכרותי את הילדה כי שליחת הילדה לטיפול שבועי אצל פסיכולוג תוך שיבוש שגרת יומה לא מטיב עימה.
מדובר בילדה להורים גרושים שהוגדרו ככשירים והילדה נמצאת בקשר תקין ורציף עם שניהם. הילדה מוכשרת ונבונה מעל הממוצע וללא שום בעיה מוגדרת , אם כי בתקופות שהיו עימותים בין ההורים ניכר עליה כי היא במצוקה נפשית.
גם מאמר המורה כי יש חוסר תמימות דעים בקרב קהילת בעליי המקצוע יכול להועיל.
די לי בלעורר ספק בקרב המערכת בכדיי שדעתו של בעל מקצוע בכלל תשמע.
נכון להיום אני נתקל באטימות רבה והתנגדות לפסיכולוגים בכלל מצד בכירים במערכת הרווחה, אם לא אצליח לצור חשש סביר בקרב הגורמים השונים כי יתכן והם טועים אותקף ישירות כגורם המסכן ופוגע בילדה.
תשובה
אני מכיר את הגישה הזו ואף תומך בה במקרים רבים. יש חשיבות להדרכת ההורים, אם כי במקרים רבים יש בכל זאת צורך בטיפול ישיר גם בילד. הנושא נדון רבות בפורומים מקצועיים אבל אינני זוכר כרגע מקור ספציפי להמליץ לך. תוכל להיכנס לכל ספריה אוניברסיטאית למדעי החברה ולבקש עזרה מהספרנית כדי להיכנס למאגרי המידע בפסיכולוגיה. עשה חיפוש תחת מילות אינדקס מתאימות ואין לי ספק שתמצא חומר רלוונטי. עם זאת, ללא גיבוי של דעת מומחה אני בספק אם רשימה ביבליוגרפית תעזור במקרה הזה.
אינני מכיר מאמר שאומר שיש חוסר תמימות דעים, יש מאמרים שעוסקים בהדרכת הורים כחלק מתוך אסטרטגיה טיפולית.
אני חייב להביע את הספק שלי אם תצליח לשכנע ממסד מקצועי בכלים כאלה. התוצאה לא תהיה שחור או לבן, טיפול לילדה בת 6 אינו אמור לגרום לה נזק ולא תמצא מאמר שטוען כך. יש מאמרים שיאמרו שעדיף להתחיל בהדרכת הורים אבל במקרים שההורים גרושים ויש קושי ליצור קואליציה אחידה מקובל להפנות את הטיפול לכיוונו של הילד עצמו. יש לי הרגשה שהמקרה שאתה מתאר נופל לתוך הקטגוריה הזו. מאחר ויתכן שהמלחמה אבודה מראש היה עדיף למצוא את הדרך האופטימאלית לקיים טיפול בו אתה מעורב ומשפיע.

 IQ
מהם ערכי ה- IQ? טווח נורמאלי/בינוני/גבוה??
תשובה
הממוצע הוא 100 וטווח של 90 עד 110 נחשב ממוצע. כל עליה של 10 נקודות או ירידה של 10 נקודות מייצגת שלב נוסף בהגדרות.
עם זאת, צריך להיות מאוד זהיר בפירוש המספרים הללו. מבחני המשכל בנויים מסדרה של תת מבחנים ולמעשה לציון הכללי אין משמעות של ממש. חשוב להסתכל על ציוני תתי המבחנים ובמיוחד הפערים שביניהם כדי לספר את הסיפור האמיתי, וגם אותו לקחת בעירבון מוגבל.

The post חלק שביעי: מושגים מעולם הפסיכולוגיה – מושגים ותיאוריה appeared first on PSY.

א. התיאוריות הפסיכולוגיות

סדרה של תיאוריות פסיכולוגיות ניסו להסביר את התופעה ההיפנוטית. למעשה, אף אחת מהתיאוריות אינה מספקת הסבר מושלם. מקובל לחשוב כיום שהתשובה היא באינטגרציה מסויימת בין תיאוריות שונות.

1. תיאוריות של מצב מודעות שונה
תיאוריות אלו טוענות שהיפנוזה היא מצב ייחודי ושונה יחסית למצב התודעה הרגיל (למשל, טארט,1969; פרום 1992 Fromm).
תיאוריה דיסוציאטיבית: ג'אנה Janet 1889, פרינס Prince 1906, הילגרד במספר פרסומים: התנהגויות מסויימות הפועלות בד"כ בצורה הרמונית תחת בקרה קוגניטיבית מרכזית מופרדות במהלך ההיפנוזה מזרם התודעה המרכזי. לכן למשל, אדם מוכן לקבל סוגסטיה שהיד שלו "רוצה להרדם" (אנלגזיה; אל-חוש) למרות שהוא עצמו נשאר ער, תופעה שאינה קוראת במצב רגיל (ליד אין בדרך כלל "רצונות" משלה).
בגישה הדיסוציאטיבית משתלב היטב תיאורו של הילגרד (1977) את "הצופה הסמוי". מדובר בתיאור מקרה של הילגרד שבוצע עם סטודנט עיוור של הילגרד במהלך שיעור הדגמה לכיתה. בתהליך זה נתן הילגרד לסטודנט העיוור, ששיתף פעולה והיה מיומן בכניסה למצב היפנוטי, סוגסטיה היפנוטית לחרשות. כלומר, שהוא יפסיק לשמוע את המתרחש מסביב עד סימן מוסכם שיתן לו הילגרד. הוא נכנס בקלות למצב ההיפנוטי ונראה כאילו אינו שומע דבר מהמתרחש בחדר. עם זאת במהלך החרשות התבקש להרים אצבע במידה ו"חלק כלשהו שבו שומע" והוא הרים אצבע. הוא דיווח אח"כ שהיה מופתע מכך שכן לא הבין מדוע אצבעו מתרוממת. למעשה הוא לא היה מודע להוראות שנתן הילגרד. המסקנה של הילגרד מכך הינה שישנו חלק לא מודע בתודעתנו הצופה באופן סמוי בהתרחשויות. יתכן שחלק זה צופה תמיד במציאות, גם לא במצב ההיפנוטי, אולם בתוך המצב ההיפנוטי ניתן להיעזר בו ליצירת שינויים לטובתו של המטופל.
עם זאת, לא לכל המהופנטים יש גישה לצופה סמוי, וגם חוויה זו יכולה להיות שונה מאדם לאדם. לדוגמא, לורנס (1980) מצא הבדל בין קבוצה שלה היה צופה סמוי לקבוצה נעדרת צופה סמוי. תוך שימוש בטכניקה היפנוטית של נסיגה לגיל צעיר יותר חוותה הקבוצה השניה רגרסיה ממשית לגיל הצעיר, כלומר ממש חשו עצמם ילדים. לעומתם הקבוצה הראשונה דווחה על החוויה כהתבוננות של אדם מבוגר הצופה בעצמו כילד, כלומר תופעה דואלית. מחקר ידוע של הילגרדמתאר מהופנטים עם יד במי קרח שמצליחים להתגבר על הכאב, אולם כאשר נשאל הצופה הסמוי מה התחושה ביד היה דיווח על הכאב. הדבר מסביר מדוע ההיפנוזה אינה מנוטרלת ע"ינלקסון (ניתן לקרוא את המאמר על היפנוזה וכאב המצוי באתר ומפרט נושא זה). למעשה הכאב אינו מנוטרל אלא תשומת הלב ממנו מוסטת ורק חלק לא מודע, הצופה הסמוי, ממשיך לשים לב לקיומו.
רגרסיה, שחזור קשר אם-תינוק: תיאוריה זו טוענת שהיפנוזה גורמת למעבר לחשיבה ראשונית פרימיטיבית הכוללת בין היתר תהליכים מוגברים של העברה למטפל כדמות סמכות ארכיטיפית (פרום 1992 Fromm; נאש 1987 Nash).
מצב רלקסציה: גישה זו רואה בהיפנוזה מצב של הרפיה ולכן באופן טבעי גם מצב יותר סוגסטבילי(למשל, מילר, 1979; אדמונסטון 1977 1981 1991 Edmonston ). לכן מתרחשות בו רגרסיה ודיסוציאציה.
עיבוד אינפורמציה שונה: גישה זו טוענת שבהיפנוזה מתקיימים תהליכים קוגנטיביים של עיבוד, אחסון, ושליפה של אינפורמציה בצורה ייחודית. למשל, ריכוז קשב לגירויים מסויימים וניתוק מגירויים חיצוניים גורם למסר להיקלט בצורה חזקה יותר ממצב רגיל. כלומר, מצב של קשב מחודד יותר (שפיגל ושפיגל, 1987).
היבט "בוחן המציאות": אדם מגיב בד"כ בהתאם לבוחן המציאות (העולם מסביבו כפי שנתפס). בהיפנוזה יש ניתוק מהעולם החיצוני ומיקוד פנימה, ולכן בוחן המציאות הרגיל לא קיים. הסוגסטיות ההיפנוטיות הופכות למעשה למציאות, דבר שמאפשר למטופל לקבל את הצעותיו (סוגסטיות) של המטפל כאילו הן המציאות ביתר קלות (שור, 1959).

2. היפנוזה כתופעה סוציוקוגניטיבית
תיאוריה זו איננה רואה בהיפנוזה חוויה ייחודית אלא תופעה המוגדרת באמצעות הקונטקסט החברתי בו היא נמצאת. למשל, עדויות של מרגרט מיד מהאי באלי דיווחו על אנשים שהולכים לבקר חברים ומשפחה בתוך מצב טבעי של טראנס היפנוטי כחלק מהתרבות הטקסית באי (ספנוס 1991 Spanos).
תיאורית משחק התפקידים: משתלבת בגישה הסוציוקוגניטיבית. היפנוזה היא פונקציה של מוטיבציה ודמיון של המטופל בשאיפה להגיע למטרה מסויימת. התהליך כולל דמיון מודרך ופעילות בפנטזיה (בַּרְבֵּר Barber, ספנוס Spanos). תיאוריה נוספת שמשתלבת לגישה זו היא היפנוזה כמצב פרמיסיבי – מאפשר: המטופל נכנס למצב פאסיבי ומאפשר. מצופה ממנו לציית ואם הוא לא מציית הוא נחשב "מתנגד" (וייצנהופר 1989 Weitzenhoffer). במחקרים שבהם ביקשו ממשתתפים לשחק כאילו הם בהיפנוזה, מומחים לא הצליחו לזהות מי מהופנט באמת ומי משחק. עם זאת, גישה נגדית אומרת שמשחק של "כאילו היפנוט" היא למעשה כניסה להיפנוזה של ממש (למשל מילטון אריקסון).
היפנוזה כתוצר אינטראקטיבי בין המטפל למטופל: יש תלות הדדית בין שניהם ולכן דרושה הובלה הדדית כדי שהתהליך יצליח (אריקסון ורוסי 1976 Erickson, Rossi).

3. הגישה הנטורליסטית
הנטורליסטים כמו אריקסון ורוסי (למשל 1979) טוענים שמצב זה נוצר בצורה טבעית ויום יומית (ראו פירוט על אריקסון במאמר על ההסטוריה של ההיפנוזה המצוי באתר).

4. תיאוריות למידה – ההיפנוזה כהתניה
א) US – Unconditional stimulus גירוי בלתי מותנה: אדם יודע מילדותו שהוראה סמכותית הורית היא מוכחת ואין להתווכח עימה. לכן הסוגסטיה היא גירוי מותנה CS – Conditioned stimulus ותגובת הנבדק להיפנוזה היא CR – Conditioned response תגובה מותנית.
ב) הסימן שמושתל במהלך ההיפנוזה הוא US בשל המצב הסוגסטיבילי. הוא הופך לסימן פוסט היפנוטי CS שגורר תגובה פוסט היפנוטית CR. (אלכסנדר, 1968).

ב. תיאוריות פיזיולוגיות להיפנוזה

תיאוריות אלו מניחות פעילות פיזיולוגית ייחודית בזמן היפנוזה.
* אריקסון (1956) דיווח על מטופל שנותח בשילוב של הרדמה והיפנוזה ועקב נגיעה בהיפוקמפוס התעורר, והוחזר להרדמה עם הפסקת הנגיעה באזור זה.
* עמידות טיפול היפנוזה בפני נלוקסון, חומר המבטל פעולה של אופיאטים אנדוגניים (הן מורפין המוזרק והן אופיאטים אנדוגניים שמופעלים ע"י פלסבו או אוקופנטורה). מאחר והרגעת הכאב בהיפנוזה לא מושפעת מנלוקסון מסיק Carlson שפעולת ההיפנוזה לא נעשית ע"י אופיאטיםאנדוגניים (ברבר ומאייר, 1976).
* וצלביק 1978 Watzlawick טוען שהיפנוזה היא תוצאה של אסמטריה המיספרית כאשר המיספרה שמאל רציונלית והימנית יצירתית ואינטואטיבית והיא זו שמקשיבה לסוגסטיות.

תיאוריות פיזיולוגית שהוכחו כלא נכונות:
* תיאורית השינה: היפנוזה היא שינה, בשל הדמיון בין התופעות. הוצעה ע"י Puysegur (1784) ואח"כ ע"י Braid (1843), ואף ע"י פבלוב בתחילת המאה. ממצאים מודרניים הפריכו את התיאוריה שכן נמצא שיש דפוס גלי מוח EEG שונה בהיפנוזה מאשר בשינה. כמו כן בשינה ישנה נטייה מוחלשת יותר לסוגסטיביליות, יותר ערפול ופחות קשר עם הסביבה (רפורט). גלי מוח בהיפנוזה יותר דומים לעירות מאשר לשינה.
* תיאורית הפתולוגיה (פגם במערכת העצבים) של שרקו ותלמידיו Pere ו- Binet. התיאוריה הופרכה. עם זאת, אולי יכולה להסביר בעקיפין תופעות היסטריות כגון שיתוק יד היסטרי כתוצאה מסוגסטיות שליליות וטבעיות במשך שנים.

ג. תופעות מנטאליות המאפיינות מצב היפנוטי קוגניטיבית:

תהליכי חשיבה: חשיבה ראשונית, ירידה במנגנוני הגנה אינטלקטואלים ובחשיבה אנליטית, חשיבה אסוציאטיבית וסימבולית, חשיבה קונקרטית, דיסוציאציה, דפרסונליזציה, שינויים בתפיסת הגוף, אמנזיה, חידוד זיכרון.
תפיסה וחושים: ניתוק חושי מגירויים חיצוניים, מיקוד קשב פנימה, אנלגזיה (אל-חוש), נמנום אברים, שינוי בתפיסת זמן (רגרסיה), עיוות זמן (קצב הזמן), הלוצינציות חיוביות – לראות דברים שאינם, הלוצינציות שליליות – להתעלם מגירויים קיימים.

רגשית:

רגיעה ושקט פנימי, מגע עם רגשות עמוקים, אבראקציה, הנמכת ביקורתיות, הגברת הברית הטיפולית, הגברת הטרנספרנס (העברה).

פיזיולוגית:

פעילות של המיספרה ימנית, הופעת גלי אלפה, דיכוי המערכת הסימפטטית (ירידת דופק, לחץ דם, קצב נשימה), קטלפסיה, התכווצות לא רצונית של שרירים, שינוי טונוס שרירים.

התנהגותית:

פאסיביות וחוסר תנועתיות, התנהגות פוסט היפנוטית.

The post תיאוריות לפעולת ההיפנוזה appeared first on PSY.

הטיפול בכאב הוא אחד התחומים בהם להיפנוזה יש יתרון משמעותי וייחודי. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים באנשים שאינם יכולים להשתמש בחומרי הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, ילדים ועוד), בהכנה לקראת טיפולים רפואיים, או בהתמודדות עם כאבים כרוניים.
המדע לא גילה עדיין כיצד ההיפנוזה פועלת מבחינה פיזיולוגית. עם זאת מחקר רב נערך בתחום והממצאים מעניינים מאוד. אחד הממצאים החשובים שהתגלו הוא שהיפנוזה מביאה לשיכוך כאבים בשיטות אחרות מאשר תרופות אופיאטיות נגד כאבים, כפי שיוסבר בהמשך.
כאב הוא מנגנון התרעה של הגוף בפני נזקים. כשאדם חש כאב הוא יודע שעליו לטפל בבעיה גופנית כלשהי. הבעיה היא שאחרי שההתרעה ניתנה היינו מעדיפים להפסיק לכאוב, אבל לגוף מנגנוני פעולה משלו ולא תמיד הכאב נפסק לבד. בעיקרון יש בגוף חומרים כימיים לשיכוך כאבים שנקראים "אופיאטים אנדוגניים". תרופות רבות לשיכוך כאב מחקות את פעולת האופיאטים, לדוגמא "מורפין" המוזרק במצבים קיצוניים של כאב. זהו המנגנון המוכר ביותר לשיכוך כאב ומסתבר שחומר כימי בשל נלוקסון יכול לנגוד פעולה זו ולמנוע את שיכוך הכאב. נשמע בוודאי מוזר שמדענים מפתחים חומר המונע הפסקת כאב, אבל למעשה זו הדרך היחידה לוודא מה פועל דרך המנגנון הפיזיולוגי הזה (אופיאטים) לשיכוך כאב. באחד המחקרים בתחום ניסו לטפל בכאבם של אנשים בשיטות שונות. קבוצה אחת קיבלה טיפול ממשי בתרופות אופיאטיות אמיתיות כמו מורפין, ואכן יעילות הטיפול נגד הכאב היתה טובה אצל כולם. קבוצה אחרת קיבלה טיפול באמצעותאקופנטורה (דיקור סיני) וחלק ניכר מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בתחושת הכאב. תופעה מעניינת היא קבוצה שקיבלה טיפול בתרופות מדומות שתוארו למטופלים כמשככי כאב (תרופות שמכונות "פלסבו" ולמעשה אינן מכילות כל חומר רפואי). כ 70% מהמטופלים דיווחו על שיפור ניכר בכאב. אגב, מכאן ניתן להבין את חשיבותה הרבה של המוטיבציה ושל אפקט ה"פלסבו" על כל סוג של טיפול כיוון שהגוף מגביר את הפרשת האופיאטים באופן טבעי וכך משכך את הכאב. לבסוף, קבוצה רביעית קיבלה טיפול בכאב באמצעות היפנוזה. עד כה השלב הראשון של המחקר. כעת הוזרק החומר "נלקסון" לכל המשתתפים בניסוי ובאופן מיידי נפסק שיכוך הכאב אצל שלושת הקבוצות הראשונות (מקבלי הטיפול התרופתי האמיתי, מקבלי האקופנטורה, ומקבלי טיפול הדמה התרופתי), אולם הקבוצה שטופלה באמצעות היפנוזה המשיכה לדווח על שיכוך הכאבים – שיכוך הכאב פעל עם הנלקסון ובלעדיו. המסקנה המתבקשת היא ששיכוך כאב על ידי היפנוזה פועל בערוץ שונה מאשר שיכוך הכאב בכל שיטה אחרת, רפואית ושאינה רפואית, ומכאן חשיבותו הרבה, שכן הוא יכול להוות טיפול משלים למשככי כאבים או טיפול אלטרנטיבי כאשר לא ניתן לקחת משככי כאבים.
כיצד היפנוזה בכל זאת פועלת? יש השערות שונות והתשובה אינה ברורה לגמרי. אחת האפשרויות היא שתחת המצב ההיפנוטי אדם יכול להתרכז בצורה טובה יותר ממצב רגיל. בעת כאב אנשים לא מסוגלים להסב את תשומת הלב מתחושת הכאב. תחת היפנוזה ניתן אולי להטות את תשומת הלב מתחושת הכאב לדבר אחר. בשפה יום יומית נוכל לומר שכמו שלא ניתן באמת לחשוב על שני דברים לעומק בעת ובעונה אחת כך אם אדם מרוכז דרך ההיפנוזה בדבר כלשהו אין לו מספיק משאבים להפנות לתפיסת הכאב וכך הכאב פוחת. מחקרים של הילגרד תומכים בגישה זו ומראים שלמעשה היפנוזה מצליחה להסב את תשומת הלב מהכאב למרות שהסיגנלים לכאב ממשיכים לשדר למוח ולא מנוטרלים כמו בשימוש בתרופות (פירוט במאמר המצוי באתר על תיאוריות בהיפנוזה). באימון עצמי לאורך זמן ניתן ללמוד כיצד להרפות את הגוף ולהסיט את תשומת הלב מהכאב לא רק בתוך התהליך ההיפנוטי בטיפול אלא גם ביום יום. כיווץ והרפיה של שרירים, כמו גם כיווץ והרפיה של כלי דם, הם מקור בעיה ודרך פתרון לכאבים מסוגים רבים. בהיפנוזה ניתן להגביר שליטה בכיווץ והרפיה של שרירים וכלי דם באיברים שונים בגוף הרגישים לכאב או הדורשים טיפול רפואי מיוחד (שיניים, גניקולוגיה, אורולוגיה ועוד).

The post הטיפול בכאב באמצעות היפנוזה appeared first on PSY.

 למאמר רקע על היפנוזה

מאמר זה מהווה סיכום של מאמרים שפורסמו ע"י פרופ' אורן קפלן במקומות הבאים:
· Contemporary Hypnosis, כתב העת של האגודה הבריטית להיפנוזה, גליון 24, עמודים 53-63, 2007.
· "אותות" כתב העת של איגוד המפרסמים בישראל, גליון 4/2006, 306, 26-28.
· הרצאה באגודה הישראלית להיפנוזה, 6 בדצמבר, 2006
· מעריב – השער האחורי, 19 בדצמבר, 2006
· עם קצת הומור: תוכנית הרדיו של דרור ושי, 19 בדצמבר, 2006
· ערוץ 10 תוכנית הטלוויזיה לונדון וקירשנבאום, 19 בדצמבר, 2006
· Working Paper – המחקר בוצע ופורסם במימון יחידת המחקר של ביה"ס למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל.

תמצית
היפנוזה נחשבת לשיטת שכנוע אגרסיבית ולא פעם מוזכרת הצפייה בטלביזיה ובפרסומות כתהליך מהפנט. עם זאת, נושא זה לא נבדק מעולם בצורה אמפירית ומחקר זה בא לבחון באופן מדעי האם מסרים פרסומיים הבנויים תחת עקרונות תקשורת היפנוטית סוגסטיבית אכן יעילים יותר. לצורך זה נבנה שאלון בעזרת אנשי מקצוע להיפנוזה שהעריך את רמת ההיפנוטיות הסוגסטיבית של 12 פרסומות. במקביל נבחנה האפקטיביות הפרסומית של הפרסומות הללו ואת מידת השפעתן על עמדות נבדקים כלפי המותגים המפורסמים. הממצאים מורים שפרסומות בעלות רמה היפנוטית סוגסטיבית גבוהה הינם אפקטיביות יותר ומביאות לשיפור בעמדות כלפי המותג. לעומת זאת פרסומות בעלות רמת היפנוטית סוגסטיבית נמוכה אפקטיביות פחות, אך חשוב מכך גורמות להרעה בהערכת המותג המפורסם.

מבוא
מטרתו העיקרית של הפרסום הוא לשכנע ולשדל קונים וקהלי מטרה לטובתם של רעיונות, סחורות, שירותים ועוד, המצויים במוקד הפרסומת. הצלחתה של פרסומת תלויה במרכיבים רבים של מאפייני התקשורת השיווקית. אלו מתמקדים בשלושה משתנים מרכזיים: המקור, שעונה על השאלה "מי אומר?" המסר, שעונה על השאלה "מה נאמר?" והמקבל, שעונה לשאלה "למי נאמר?". המוקד המרכזי במאמר הנוכחי הינו אופיו של המסר הפרסומי. הלה מורכב מהיבטים רבים כמו למשל תוכנו של המסר, הקונטקסט בו הוא מופיע, היבטים אסתטיים ותפיסתיים סביב המסר ועוד. איכותו של המסר הפרסומי נמדדת בעיקר במידת השכנוע שהוא יוצר אצל הצרכן. הפסיכולוגיה החברתית חקרה את תחום השכנוע מזה עשרות שנים וקיימת הסכמה לגבי המשתנים המרכזיים שיוצרים שכנוע במסרים שונים (Myers 2005). למשל, הפסיכולוג החברתי Kelman, 1961 הציע מודל בסיס לשלושה תהליכים מרכזיים בשכנוע: התרצות, הזדהות והפנמה, אשר כל אחד מהם מייצג דרגה עמוקה יותר של רכישת עמדה ע"י הצרכן.
תיאוריות שונות בחנו את השאלה כיצד המסר משכנע את הצרכן. לדוגמא, "תיאורית תגובה קוגניטיבית" (Wright, 1973, 1980; Hastak and Olson, 1989) טוענת שהמסר אינו משכנע מכוח עצמו אלא מכוח המחשבות שהוא מעורר אצל המקבל. למעשה זהו תהליך של שכנוע עצמי המתנהל במוחו של המקבל במהלך החשיפה לתקשורת השיווקית.
הקושי המרכזי בעבודת השיכנוע היא ההתנגדות הטבעית של הפרט לשינוי. הדבר נובע מסיבות רבות, למשל, מכך שלפרט יש מערך עמדות וכל שינוי ברכיב אחד במערך זה עלול לדרוש שינוי במערך כולו. מחקריו המפורסמים של קורט לוין היו הראשונים לחקור תיאוריות של שינוי (Lewin, 1951). בספרות הניהולית חוזרים ומונים את הסיבות השונות לקושי בהחדרת שינויים, כמו למשל הצורך של בני האדם ביציבות, הפחד מן הלא נודע, החשש לאבד שליטה, והרתיעה מן ההפסדים הכרוכים בעצם השינוי (למשל, Schermerhorn 1993). ישנם מודלים רבים המסבירים כיצד נוצרות ומשתנות עמדות. למשל, אחד המודלים המסורתיים של McGuire, 1985 מבוסס על הטענה שעמדות נבנות ומשתנות בעקבות תהליך של עיבוד מידע אשר בסופו מתגבשת העמדה. כדי שפעולות שכנוע אכן יגרמו לשינוי עמדות אצל קהל המטרה עליהן לעבור שורה של שלבים כגון חשיפה, הקשבה, הבנה ועוד. כל גורם המעכב או מונע מעבר משלב לשלב עלול להפריע ביצירת השינוי. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי תהליך של שינוי עמדות יכול להתחולל גם כשאין קליטה ברורה ואין הבנה של המסרים המועברים. לדוגמא, מחקריהם של (Petty and Cacioppo 1981) מורים שיש שני מסלולים שונים של עיבוד מידע, המסלול המרכזי על פיו מעובד המידע שהאדם קולט באופן מורכב ויסודי, והמסלול הפריפריאלי בו מעובד המידע בדרך שונה כאשר העמדה עשויה להשתנות גם ללא חשיבה מסודרת וניתוח התקשורת. מומחי שיווק ומכירות ניסו מאז מתמיד למצוא את הנוסחאות לתקשורת שכנועית אפקטיבית ומודלים רבים התפתחו בתחום זה במטרה להגיע לליבו ולמוחו של הצרכן כדי לשכנעו לרכוש ולהשתמש במוצר או בשירותים מסויימים (למשל, Rackham, 1988).
בתודעה הציבורית קיימת סברה שאחת השיטות האגרסיביות ביותר לשכנוע היא ההיפנוזה. להיפנוזה מיוחסים סטראוטיפים ומיתוסים רבים כגון הסברה שהיפנוזה נגרמת באמצעות כוחו של המהפנט (בעזרת כישורי התקשורת והשכנוע שלו) גם בניגוד לרצון המטופל, שמרגע ההתהפנטות לא ניתן להתנגד יותר או שאדם בהיפנוזה עלול לעשות או לומר משהו בניגוד לרצונו ועוד רבים אחרים. מיתוסים אלו שגויים לחלוטין (Yapko, 1995). עם זאת, ההיפנוזה אכן מציגה אפשרות למצב תקשורת ייחודי שהינו רלוונטי לטיפולים פסיכולוגים מחד אך גם למצבים רבים אחרים, כמו למשל בפרסומות. בספרות נכתב לא מעט על המרכיבים ההיפנוטיים בטלוויזיה ובפרסום ועל העובדה שהשכנוע הפרסומי נוקט בשיטות היפנוטיות (Waterfield 2002; Gould 1991; Kahn, S. 1945).
פול מקאנה, מהפנט ידוע, טען שצפייה בטלוויזיה הינה חווית טרנס היפנוטית: הצופה שוכח מהסביבה בה הוא נמצא, מהשטיח והוילונות אשר מסביבו, הוא שוקע לתוך חווית הצפייה במסך, כך שכל מה שמתרחש שם נדמה כאמיתי וחי. הוא משהה לפיכך את שיפוט המציאות שלו ומשלה עצמו שמה שמתרחש ונאמר בטלוויזיה הוא אמת לאמיתה.
עם זאת, נושא ההיבט ההיפנוטי בפרסומות נותר עד כה כמיתוס ונדון באופן תיאורטי בלבד. הוא לא נבחן מעולם בצורה מדעית. מטרת המאמר הנוכחי להציג מחקר אמפירי שבחן את ההיבטים של התקשורת ההיפנוטית בפרסום.

מה היפנוזה?
היפנוזה הינה מצב תודעה מיוחד שניתן באמצעותו להאיץ או לשנות תהליכים קוגניטיביים, רגשיים וגופניים מסוימים. השימוש בהיפנוזה נפוץ כיום במיוחד בטיפולים פסיכולוגיים, למשל בטיפול במצבי לחץ והפרעות חרדה וכן לטיפול בבעיות פיזיולוגיות המושפעות מגורמים פסיכולוגיים כגון: כאב, יתר לחץ דם, בעיות בטן, מחלות עור וברפואת שיניים. ההיפנוזה מאופיינת בתופעות מנטאליות ייחודיות אשר יוצרות מצב תודעה ייחודי – Altered State of Consciousness. לדוגמא, מבחינה קוגניטיבית – חשיבה ראשונית, ירידה במנגנוני הגנה אינטלקטואלים ובחשיבה אנליטית, חשיבה אסוציאטיבית וסימבולית, חשיבה קונקרטית, דיסוציאציה, שינויים בתפיסת הגוף, אמנזיה, חידוד זיכרון; בתפיסה ובחושים – ניתוק גירויים חיצוניים, מיקוד קשב פנימה, אנלגזיה (אל-חוש), נמנום אברים, שינוי בתפיסת זמן, הלוצינציות חיוביות ושליליות; רגשית – רגיעה ושקט פנימי, מגע עם רגשות עמוקים, אבראקציה, הנמכת ביקורתיות, הגברת הברית הטיפולית, הגברת תהליכי העברה (טרנספרנס). פיזיולוגית – פעילות של המיספרה ימנית, הופעת גלי אלפא, דיכוי המערכת הסימפטטית, קטלפסיה, התכווצות ושינוי טונוס שרירים; התנהגותית – נטייה לפאסיביות וחוסר תנועתיות, התנהגות פוסט היפנוטית.
המונח היפנוזה ניתן ע"י הרופא הבריטי ג'יימס ברייד בשנת 1842 ומקורו מהמילה הלטינית "Hypnos" שמשמעותה שינה (למרות שכינוי זה מטעה ויוצר מיתוסים שגויים להיפנוזה עד היום). הדימוי המקובל להיפנוזה הוא מעין חלום בהקיץ או שקיעה במחשבות והרהור. התהליך ההיפנוטי הפורמאלי כולל כניסה למצב של רגיעה, בד"כ על ידי הרפיה ודמיון מודרך. עם זאת, התיאוריות המודרניות רואות בהיפנוזה תהליך טבעי ומחזורי ולא תופעה מיוחדת. אכן, פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי ובין מצב של רגיעה. נראה שאנשים נמצאים במצב היפנוטי פעמים רבות אך למעשה אינם מודעים לכך. לדוגמא, לעיתים בעת נהיגה ארוכה נוצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע כיצד בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. התופעה מכונה "היפנוזה של כבישים ראשיים" (highway hypnosis) והיא אכן אופיינית במיוחד לנסיעות בכבישים בין עירוניים כאשר ישנה שגרת נהיגה (Wertheim 1978). לכל אדם ישנם מצבים כאלה בהם הקשב מופנה למחשבות, דמיון והרהורים תוך התעלמות מסוימת לקורה מסביב. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי או כמו-היפנוטי. מכאן, שהיפנוזה אינה תופעה מיסטית או נדירה אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל. עם זאת עד היום אין הסכמה לגבי מקורותיה וסיבותיה של התופעה.
התהליך ההיפנוטי מאופיין במצב "סוגסטבילי" ואסוציאטיבי המושפע מאוד מהדמיון והחשיבה החופשית והזורמת. במצב זה אדם מוכן לקבל דברים בצורה שונה מהאופן בו היה מקבל עובדות בחיי היום יום, כפי שבמצב חלום אדם מוכן לקבל עובדות בלתי אפשריות שבזמן הערות היה מסרב לקבלן. באנלוגיה, אנשים צופים בסרט קולנוע ונכנסים לעלילה באופן משכנע ואמיתי עד כדי חווית פחד, התרגשות ושאר תחושות כאילו היה הסרט מציאות ממש. ההיפנוזה (כמו הסרט) נמצאת ב"מרחב ביניים" שכן קיים לרוב בוחן מציאות אשר מזכיר שמדובר רק בתהליך דמיוני, ועם זאת, הוא עשוי להחוות באופן מוחשי ואמיתי ביותר. ההיפנוזה מהווה סוג של הזמנה לסרט. בכניסה לאולם קורע הסדרן (האגו) את הביקורת ומאפשר לצופה להתמסר לעלילה בלי ביקורת המציאות הנוקבת והיומיומית. המונח "סוגסטיה" מתייחס לכך שבתהליך הטיפול ההיפנוטי המטפל עשוי "להציע" למטופל הצעות (סוגסטיות) שונות, והמטופל עשוי לקבלן ביתר קלות מאשר מחוץ למצב ההיפנוטי. למילה סוגסטיה (Suggestion) משמעות כפולה, מצד אחד "הצעה" ומצד שני "אשליה". כשאנו מתייחסים לכך שאדם מקבל או מפעיל סוגסטיה כוונתנו בד"כ שהוא משלה את עצמו בדבר מה שאינו אמיתי. עם זאת, משמעות ה"הצעה" הינה שמדובר בדיאלוג בו קיימת בחירה. ניתן לקבל את ההצעה אך באותה מידה ניתן גם לדחותה. רק הצעה שתהייה מקובלת תתקבל. מדובר עם כן במונח המצוי, כמו ההיפנוזה, במרחב ביניים של החוויה האנושית, עליו להיות מוחשי ואמיתי מחד אך נושא גם אופי אשלייתי מצד שני כדי שנשוא ההיפנוזה יפעל. לדוגמא, מהפנט מציע למטופל שהיד שלו כבדה וחסרת תחושה. במידה והמטופל מקבל את ההצעה/הסוגסטיה הוא יכנס לאשליה שהיד שלו מורדמת, תופעה שעשויה לאפשר לאחר מכן שימוש רפואי במצב זה כתחליף לחומרי הרדמה כימיים. השימוש בהיפנוזה לטיפול בכאב הוא יעיל וייחודי ומדגים את עוצמתה של ההיפנוזה ככלי טיפולי. יתרונה כמשכך כאבים בכך שאינה מנותבת על ידי אופיאטים אנדוגניים, הוכח שפעילותה כנגד כאב אינה מעוכבת ע"י נלוקסון כפי שקורה בטיפולים בכאב ע"י חומרים כגון מורפין וחומרי פלאסבו, טיפולי אקופונטורה ועוד (Carlson, 1985). נראה שפעולת ההיפנוזה נוגדת הכאב נובעת מסוג של דיסוציאציה של המודעות לכאב. תמיכה בהסבר זה נמצאה במחקרים הקלאסיים של הילגארד בהם גילה את תופעה הצופה הסמוי (Hilgard, 1977). ניתן להכליל ולומר שבכל טיפול בהיפנוזה יש מרכיב כלשהו של דיסוציאציה.
לסיכום, ההיפנוזה היא מצב תודעה ייחודי המאפשר להאיץ תהליכים טיפוליים מסוימים בשל מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים, פיזיולוגיים והתנהגותיים ייחודיים במצב זה.
שימוש נפוץ בהיפנוזה כיום מבוסס על גישתו של מילטון אריקסון השונה במהותה מהגישה הסמכותית-מסורתית של ההיפנוזה כפי שהיתה נהוגה בעבר. על פי הגדרתו של אריקסון, היפנוזה היא מצב תודעתי המופיע בחיי יום-יום, אך ייחודו טמון ביצירת מערך של קליטה והיענות אצל המהופנט. אריקסון פיתח ושכלל את הגישה של 'היפנוזה טבעית'. זהו מצב היפנוטי המתרחש באופן ספונטני, כשהאדם נכנס לרגיעה עמוקה, מנתק את זרם החשיבה ההכרתית המכוונת, הוזה או חולם בהקיץ. אריקסון מדמה את ההיפנוזה לצלילה למאגרים של כוחות נפשיים במטרה לשאוב פתרונות לבעיותיו של הפונה, להקלת כאבים, להפחתת פחדים ולשיפור התקשורת של האדם עם עצמו ועם אחרים. כאן מובעת אמונתו של אריקסון בכוחו של האדם עצמו לשפר את מצבו. כאמור, עמדה זו עומדת בניגוד בולט להפעלה סמכותית של היפנוזה, שמטרתה לשתול במוחו של האדם רעיונות ודרכי התנהגות זרים לו (Rosen,1982).

עקרונות לתקשורת סוגסטיבית היפנוטית
ליבו של הכלי ההיפנוטי מצוי ביצירתו של מצב תודעה ייחודי ע"י סוגסטיות. ספרו של האמונד (Hamond, 1990) שיצא מאת האגודה האמריקאית להיפנוזה קלינית מהווה התנ"ך של המטפלים בהיפנוזה. הספר כולל סקירה על עקרונות ההיפנוזה ושלל סוגסטיות לשימוש בסוגים שונים של טיפולים בהיפנוזה. בין היתר עורך האמונד סקירה על העקרונות לניסוח סוגסטיות היפנוטיות. יאפקו (Yapko, 1995) עורך גם הוא רשימה של עקרונות להבניית סוגסטיות וליצירת תקשורת היפנוטית. שתי הרשימות חופפות זו את זו ברכיבים מסויימים ומשלימות זו את זו באחרים.
בהמשך אציג בשלב השיטה כיצד עקרונות אלו תורגמו במחקר זה לשאלון המודד רמת סוגסטיביות היפנוטית בפרסומות. יש להדגיש שעקרונות המופיעים בספרות ההיפנוזה אך שאינן רלוונטיים לתחום הפרסום הושמטו, לדוגמא, דרישה לאינטראקציה עם המטופל, שאינה אפשרית במדיה חד סטרית שלא מאפשרת אינטראקציה מיידית עם הצופה, כמו טלוויזיה.
צור רפורט וקשר של שיתוף פעולה: האמונד (1990) מציין שמאחר והיפנוזה היא תהליך המחייב שיתוף פעולה, ולא משהו ש"עושים" למטופל, חשוב מאוד להקדיש זמן למימד הקשר האנושי ולא להתמקד רק בטכניקה כפי שניתן אולי היה לחשוב. לפיכך יש חשיבות רבה לרפורט שנוצר עם המטופל בטיפול בהיפנוזה. חשוב שהוא יהיה חם, מבין, איכפתי, ומכבד אשר יוצר אוירה של אמון שהכרחית לתהליך ההיפנוטי. בטיפולים בהיפנוזה קיימת לעיתים קרובות הימנעות וקושי להיכנס לטראנס. הראפורט הוא תנאי בסיסי ליצירת עבודה היפנוטית יעילה (Wagner 1956).יצירת ציפייה חיובית: עיקרון זה דורש דיבור ופעולה בטוחה מצידו של המהפנט. האמונד מציין שיש להיזהר בביטויים כגון אולי, יתכן, עשוי, עלול וכדומה. המהפנט צריך להקרין למטופל את ביטחונו בהצלחת הטיפול.
חוק האפקט ההפוך: חוק זה מתייחס לכך שככל שאדם מודע למה שהוא אמור לעשות כך יותר קשה לו לעשות את זה. למשל, לא ניתן להירדם בכוח או להפסיק לחשוב על משהו מטריד. לפיכך במתן הסוגסטיות ההיפנוטיות יש להדגיש יותר מרכיבי דמיון מאשר רצון מודע. למשל, האמונד סבור שבסוגסטיה ליצירת אנסתזיה לא כדאי להציע באופן מילולי וישיר שהיד נעשית רדומה אלא ניתן לתת למטופל סוגסטיה דמיונית ועקיפה של הכנסתה למי קרח.
חוק הקשב הממוקד – חזרה על הסוגסטיה: האמונד כותב שכאשר מתמקדים במטרה או רעיון הוא גם קורה ומשכנע. לכן חשוב לחזור על הסוגסטיה לפחות 3 או 4 פעמים.
עקרון ההתקרבות הרציפה: האמונד (1990) כותב שאין להשלות את המטופל ואת עצמנו שהיפנוזה היא סוג של טיפול קסם העובד מייד. לא ניתן לזרז תהליכים נפשיים ויש להתאים את קצב הטיפול לקצב המטופל. יאפקו (1995) כותב שכל אדם מגיב לפי הקצב האישי שלו. ניסיון להתאים את קצב המטופל לקצב המטפל נדון לכישלון.
חוק האפקט הדומיננטי: עקרון זה קובע שרגש חזק הינו דומיננטי ובולט על פני רגשות חלשים יותר ולכן יש לשים עליו דגש מרכזי בטיפול בהיפנוזה. זו גם הסיבה בגללה לא כדאי להתחבר לרצונות מודעים אלא לרגשות הדומיננטיים והעזים ביותר של המטופל, אזי הוא יקשיב לסוגסטיות בלי קשר לתוכן שלהם.
חוק הגזר: האמונד כותב שאין טעם לדחוף אנשים למקומות שאליהם אינם רוצים להגיע. צריך לעורר בהם מוטיבציה ע"י שימוש בחיזוקים חיוביים. למשל, סוגסטיה למניעת עישון תדגיש שהמטופל רוצה לחיות יותר שנים ולזכות לראות את ילדיו גדלים וכל זאת יקרה רק אם יפתח סגנון חיים חדש ובריא ללא עישון.
חוק הגזר משתלב היטב עם עקרון החיזוק החיובי. האמונד מגדיר זאת כמתן מחמאות וחיזוקים למטופל, בתוך ומחוץ להיפנוזה. לדוגמא, טוב, אתה עושה את זה מצוין, בדיוק כך, עבדת מאוד טוב וקשה היום וכדומה. המחמאות מחזקות את הקשר הטיפולי ואת הנכונות לקבל את הסוגסטיות.
עקרון הסוגסטיה החיובית: האמונד סבור שרצוי להפוך כל סוגסטיה שלילית לחיובית. למשל, במקום לומר "אתה לא תהייה רעב" בטיפול היפנוטי בהרזיה, עדיף לומר משהו כמו "…ואתה פשוט תשקע לדברים שאתה עושה… ופתאום, תגלה להפתעתך שהגיע הזמן לארוחה נוספת". גם יאפקו סבור שיש לנסח סוגסטיות חיוביות על מה שהפרט יכול לעשות ולא על מה שהוא אינו יכול. עיקרון זה תואם גם לדבריהם של אריקסון ורוסי (1979). למעשה אלו הסוגסטיות הנפוצות והפשוטות ביותר שיש בהיפנוזה. הן תומכות ומעודדות את המטופל ומנוסחות באופן שתינתן לו תחושה שהוא מסוגל ויכול להשיג משהו רצוי.
יצירת קבלה או yes-set: האמונד מדגיש את חשיבותו של ה"כן" הראשוני של האדם. נכונותו של אדם לאשר פרטים טריוויאליים ופשוטים בתחילה מכניסים אותו לסט חשיבה שמוכן גם לקבל בחיוב דברים מורכבים בהרבה בהמשך.
תזמון הסוגסטיות ועומק הטרנס: האמונד טוען שהמטופל מקבל סוגסטיות בצורה טובה יותר ככל שהוא עמוק יותר בטראנס. לפיכך הסוגסטיות הקלות תוצגנה בהתחלה והסוגסטיות המורכבות והקשות יותר צריכות לבוא בהמשך.
עקרונותיו של אריקסון לאינדיבידואליזציה ושימוש במאפייניים האישיים: האמונד כותב שלכל אדם עולם פנימי אישי ולכן צריך לתפור את הסוגסטיות באופן אישי ולא לתת קלטת אוניברסאלית לכולם. גם יאפקו מתייחס להיבט זה וסבור שעל המטפל להשתמש בשפתו של המטופל במהלך הטיפול. זאת מאחר שמילים מייצגות חוויה ולמרות שאנחנו משתמשים בשפה מדוברת הרי שחוויתנו הפנימית בהקשר למילים ולשפה היא אישית.
חוק החסכנות: האמונד ממליץ להשתמש בחסכנות במילים ובסוגסטיות.
שימוש בסוגסטיות ישירות ועקיפות: יאפקו כותב שישנם שני סגנונות מרכזיים לתקשורת היפנוטית: ישירה ועקיפה, והן משלימות זו את זו. סוגסטיות ישירות הן אלו אשר עוסקות בבעיה או בתגובה בצורה גלויה ובהירה ואילו סוגסטיות עקיפות פונות לבעיה ולמטופל בדרך עקיפה שאינה מובנת לו כאשר חלק כלשהו בתוכו קולט את המסר העקיף באופן לא מודע. סוגסטיות עקיפות יכולות לבוא דרך סיפורים, אנלוגיות, בדיחות, מטלות, משחקי מילים וכדומה.
סוגסטיות שליליות: מדובר בסוגסטיה שמציעה למטופל לא לעשות משהו מסוים, מתוך כוונה שדווקא כן יעשה אותו. למשל, אל תחשוב על הצבע האהוב עליך, אל תאפשר לעצמך לתהות מה השעה כעת, הייתי מציע שלא תשים לב לתחושה ברגל שלך וכדומה. הסוגסטיות השליליות מובאות בד"כ באופן נאיבי וספונטני.
סוגסטיות תוכן: אלו סוגסטיות הכוללות פרטים ספציפיים המתארים רגשות, זיכרונות, מחשבות, או פנטזיות שהמטופל עומד לחוות בהיפנוזה. מטרתם להפוך את הסוגסטיה למוחשית ולכן גם שימושית ואפקטיבית יותר.
סוגסטיות תהליך: אלו סוגסטיות פתוחות ומועטות בפרטים אשר מאפשרות למטופל למלא את הסיטואציה בפרטים כאוות רצונו לפי ניסיונו וחווייתו האישית. למשל: תוכל להיזכר למשל בזיכרון מסוים מהילדות שלך, כזה שמזמן לא נזכרת או חשבת עליו… למעשה, אין כל תוכן בסוגסטיות הללו למעט כיוון המטופל לזמן מסוים.
סוגסטיות פוסט-היפנוטיות: מדובר בסוגסטיות שניתנות במהלך ההיפנוזה ואמורות להפעיל את המטופל לאחר מכן. הן אמורות לפתוח אפשרויות חדשות לשינוי בעתיד לאחר היציאה מחדר הטיפולים.
סוגסטיות המכסות את כל האפשרויות או יצירת "ספסיפיקציה כללית": יאפקו והאמונד סבורים שככל שהמטפל מוסיף פרטים ספציפיים כך יהיה אפשר להתנגד לסוגסטיה ביתר קלות. לפיכך עדיף לתת סוגסטיות המכסות את כל האפשרויות בהן עשוי להיות המטופל. לדוגמא, "תוכל להיזכר באירוע, אולי מהילדות המוקדמת, אולי מתקופת ההתבגרות, אולי מגיל הבגרות, אולי מהזמן האחרון או אפילו מהיום…".
סוגסטיות קישוריות: מדובר ביצירת רצף הגיוני בין רכיבים והתנהגויות, גם אם אין ביניהם קשר ממשי, ללא הפעלת בקרה של ההיגיון. זהו מרכיב יסוד של סוגסטיות היפנוטיות ליצירת לוגיקת טראנס Trance logic אשר מקשרת בין מה שהמטופל עושה כרגע לבין מה שיקרה בהמשך. למשל, "אתה יושב עכשיו על הכיסא ומרגיש את כובד הגוף על הכיסא, וככל שהגוף כבד יותר אתה שוקע עמוק יותר לתוך הכיסא ולתוך הטראנס…" ככל שיהיה רצף ולא קטיעה בין מצב נוכחי להמשך כך התהליך יזרום יותר טוב.
שמירת הסוגסטיות פשוטות וקלות למעקב: יאפקו (1995) סבור שככל שמערך ההוראות בסוגסטיה מורכב יותר כך נאלץ הפרט להפעיל יותר שיקול דעת ומודעות כדי להבין אותם ולפעול לפיהם. המחיר לכך יהיה שפחות חלקים לא-מודעים יהיה נגישים ומופעלים, וכך ההיפנוזה תהיה פחות יעילה. שמירה על סוגסטיות פשוטות מאפשרת למטופל לזרום עם התהליך מבלי להפעיל ביקורתיות, מודעות, ניתוח, פירוש ושיפוט של הסוגסטיה.
נסה שהמטופל יגדיר כל דבר במונחים חווייתיים: יאפקו כותב שמאחר ומילים הם סמלים של חוויה, שימוש באותן מילים אינה אומרת בהכרח שאתה מתאר את אותה החוויה. לכן חשוב שהמטופל יסביר את החוויה טוב ככל האפשר ולא יסתפק רק במילה או שתיים לתארה. לעולם לא ניתן להבין באופן מלא את החוויה הפרטית, אך ככל שהתיאור שלה יהיה מפורט יותר ומוסבר יותר כך תגבר ההסתברות שהסוגסטיה תהיה יעילה יותר.
שימוש בזמן הווה: יאפקו כותב שסוגסטיות צריכות להתנסח בזמן הווה ובמונחים של מה שהפרט חווה כעת. כמובן שרוב הסוגסטיות ההיפנוטיות הטיפוליות מתייחסות לעבר ומיועדות לשינוי בעתיד בחייו של הפרט, אבל המפגש ההיפנותרפי הינו גשר המצוי בהווה בין העבר לעתיד.
לקיחת בעלות על הבעיה: יאפקו טוען שרכיב חשוב בתהליך הטיפול בהיפנוזה הוא לעזור לאנשים לגלות שיש להם כוח לשלוט באירועים בחייהם או לפחות בתגובותיהם לאירועים בחייהם.
דגש על המימד החושי המתאים ביותר לחוויה ההיפנוטית: יאפקו מציין שאחד היישומים החשובים מתוך עבודתם של (Bandler and Grinder 1981) על NLP קשור לסגנון המועדף על ידי פרטים כדי לאסוף מידע, לאחסן אותו, לשלוף אותו ולתקשר לגביו. חשוב להכיר בכך שאנשים מעבדים מידע בשימוש כל החושים כל הזמן. חשוב לנסות ולהבין אילו חושים ומימדי (modalities) עיבוד חושי הינם דומיננטיים אצל המטופל הספציפי בהקשר הרלוונטי. ככל שהמטפל ממקד יותר את המטופל בהיבטי החוויה להם הוא אינו מודע, כך התהליך יהיה משמעותי יותר עבורו. למשל, עבור מטופל עם דגש ויזואלי ניתן לנסח סוגסטיות כגון "תוכל בוודאי לראות את התמונה הברורה של…"; באודיטורי: "זה היה יכול להיות נחמד אם תשמע את עצמך אומר לעצמך דברים חיוביים כגון.."; תנועה ומגע: "בוודאי יכולת לחוש את החוויה הנפלאה שבה כל שפת הגוף שלך השתנתה".
שימוש בקול והתנהגות התואמים את המטרה: יאפקו מציין שקול ושפת גוף הם קריטיים בכל סוג של תקשורת. למשל, מתח בקול או בגוף המטפל בזמן שהוא מציע למטופל להיות רגוע גורם חוסר תואמות בין התוכן לתהליך. מתבקש לפיכך להשתמש בתהליך ההיפנוזה בקול רך וזורם שמעודד את התהליך.

מטרת המחקר הנוכחי
המחקר הנוכחי בא לבחון האם הכללים לניסוח סוגסטיות היפנוטיות אפקטיביות בטיפול פסיכולוגי עשויים לשמש גם קו מנחה לבחינת סוגסטיות כאלו בפרסום. בשלב ראשון יוצג שאלון המבוסס על הכללים האמורים של האמונד (1990) ויאפקו (1995) שמודד את רמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בפרסומת. שאלון זה נבנה באמצעות מומחים להיפנוזה ולאחר מכן שימש למדידת רמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בסדרה של 12 פרסומות. גם מדידה זו נערכה באמצעות מומחים להיפנוזה. בעזרת הערכת המומחים סווגו הפרסומות ל-2 רמות של רמת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית, נמוכה וגבוהה. בשלב האחרון הוקרנו הפרסומות הנ"ל למדגם של סטודנטים אשר העריכו אותן באמצעות שאלון למדידת אפקטיביות פרסומית.
השערת המחקר המרכזית הינה שרמת התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית של הפרסומת כפי שהוגדרה ע"י מומחים להיפנוזה תנבא את האפקטיביות הפרסומית כפי שנמדדה ע"י מדגם הסטודנטים.

שיטה
חלק א': בניית שאלון למדידת רמת תקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
רשימת הפריטים הנ"ל של האמונד (1990) ויאפקו (1995) שימשו כבסיס לניסוח טיוטא ראשונית לשאלון. בוצעה התאמה של נוסח הפריטים כך שיהיו רלוונטיים עבור הערכת פרסומות. לאחר מכן הועבר נוסח השאלון לשיפוטם של שני מומחים בכירים להיפנוזה בעלי רשיון משרד הבריאות הישראלי לטיפול ומחקר מדעי בהיפנוזה. בנוסף, למומחים אלו גם רישיון להוראה מדעית של היפנוזה (מתוך כ-20 מומחים בכירים בלבד בעלי רשיון שכזה בישראל). כל אחד מהשופטים הביע באופן עצמאי את דעתו על השאלון ועל השינויים הנדרשים בו בשישה סבבים של תיקונים והתאמות. השאלון הסופי על פריטיו השונים הוסכמו בקונסנזוס מלא בין שני השופטים האמורים ובין כותב מאמר זה שגם הוא מורשה לטיפול ולמחקר מדעי בהיפנוזה. להלן פריטי השאלון הסופי. הסולם שעוצב לשאלון הוא דיפרנציאל סמנטי בן 7 דרגות הנע בין "בהחלט לא" (1) ל "בהחלט כן" (7), כאשר המשיבים על השאלון מתבקשים להעריך באיזו מידה פרסומת שראו מקיימת כל אחד מהפריטים הללו.

השאלון הסופי להערכת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
שאלון להערכת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות – ד"ר אורן קפלן
שאלון זה בא לברר את סוג התקשורת ההיפנוטית-סוגסטיבית והמידה בה משתמשים בסוג תקשורת זה בפרסומות.
השאלון נבנה על בסיס עקרונותיהם של האמונד (1990) ויאפקו (1995) לתקשורת היפנוטית-סוגסטיבית.

אנא התיחס/' לכל שאלה בנפרד וענה/י באופן המשקף ביותר את הערכה שלך כלפי כל פרסומת שראית.
באיזו מידה לדעתך משתמשת הפרסומת בעקרונות ההיפנוטיים הבאים?
1. הפרסומת יוצרת "רפורט" עם הצופה (אוירה של חום, איכפתיות, כבוד ואמון).
2. הדמויות, הדובר או/ו המסר בפרסומת משתמשים בסגנון דיבור סוגסטיבי – דיבור ברור ומלא בטחון.
3. "חוק הגזר" – הפרסומת יוצרת אצל הצופה ציפייה חיובית לגבי התועלות שתצמחנה לו בעקבות השימוש והקנייה של המוצר שמפורסם, זאת על ידי הבטחת גמול ושימוש בחיזוקים ("כדאי לך לעשות כי…")
4. "חוק האפקט ההפוך" – הפרסומת נמנעת מדרישות לא אפשריות וישירות מהצופה (למשל, אמירה כגון "אל תעשה תאונות דרכים" אינה יעילה אלא רק מגבירה לחץ לעומת אמירה כגון "שים חגורת בטיחות" שמהווה הוראה פשוטה ומעשית.)
5. "חוק החזרתיות" – בפרסומת ישנה חזרה על המסר העיקרי מספר פעמים. (החזרה יכולה להיות פשוטה או תוך שימוש במילים שונות או ערוצים לא מילוליים שונים.)
6. "חוק הקשב הממוקד" – הפרסומת מעבירה מסרים בשיטות מגוונות ותוך שימוש בערוצים חושיים שונים, כך שנוצרים מימדים שונים בהם מופנה הקשב של הצופה למסר העיקרי (לדוגמא אמירה של הקריין "תראו את המוצר X" תוך התמקדות ויזואלית של המצלמה במוצר.)
7. "עקרון successive approximations" – קיימת הסלמה הדרגתית של הסוגסטיות בפרסומת. (למשל, מעבר מהקל להבנה ולביצוע, אל הקשה והמורכב, הסוגסטיות החזקות בסוף הפרסומת וכו'.)
8. "חוק האפקט הדומיננטי" – הפרסומת משתמשת ברגש בולט של הצופה לשם העברת מסר. (לדוגמא: אתה מרגיש עצוב? משועמם? אז תתחיל…)
9. "עקרון הסוגסטיה החיובית" – בפרסומת אין שימוש במילים שמעוררות אסוציאציות שליליות (לדוגמא, במקום "אל תשמין" – נעשה שימוש ב"מעכשיו תהיה יותר רזה".)
10. "עקרון החיזוק החיובי" – מתן מחמאות ועידוד לצופה אשר פועל על בסיס הסוגסטיות שנתנו כבר (למשל, תביט בעיגול הכחול על המסך…יופי ועכשיו תראה מה עושה הבחור…טוב מאוד וכו'.)
11. הפרסומת יוצרת אוירת הסכמה – yes-set (למשל, נכון שיש לך א'… ונכון שיש לך ב'. ברור שגם נכון שיהיה לך גם ג'.)
12. "עקרון של שיבוץ והטמעה של סוגסטיות לתוך סיפור שלם ואינטגרטיבי" – במהלך הפרסומת מצאת את עצמך שקוע/ה ומעוניין/ת בעלילת הפרסומת.
13. "עקרון של שימוש בשפתו של הלקוח" – באיזו מידה הפרסומת מבחינה בפלח ייעודי של האוכלוסיה ופונה ספציפית אליו בשפתו תוך שימוש בביטויים מיוחדים ו/או סלנג.
14. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות ישירות (דירקטיביות) שמציעות פתרונות עם הוראות מפורטות כיצד לנהוג. (לדוגמא, עכשיו לך למכולת ותקנה את המוצר.)
15. בפרסומת נעשה שימוש בסוגסטיות עקיפות – שימוש בסיפורים, אנלוגיות, בדיחות, משחקי מילים וכדומה כדי להעביר את המסר בצורה עקיפה אך משכנעת.
16. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תומכות ומעודדות פעולה במטרה להגביר את תחושת היכולת העצמית (self efficacy) של הצופה דרך המוצר. (למשל, אתה יכול, אתה מסוגל, איש כמוך יעשה זאת וכו'.)
17. הפרסומת משתמשת בסוגסטיה שלילית כדרך פרדוקסלית ומניפולטיבית להנעה ולהפעלת התנגדות (למשל: "cancer cures smoking", "אל תקנה כרטיס לוטו כי אתה עלול לזכות במליונים", או הצגת אנשים מגוחכים כדוגמא למי שלא היית רוצה להיות.)
18. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תוכן: קיימים פרטים ספציפיים המתארים את המוצר/השירות בצורה ברורה ומפורשת שממחישה לצופה במה מדובר.
19. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות תהליך: מעבירה מסרים פתוחים שמאפשרים לצופה לקחת את הדברים באופן אסוציאטיבי למקום שמתאים לו.(לדוגמא, "ועכשיו כשתלך לקניות מעניין לאיזה חנות תיכנס ומה תקנה בה".)
20. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות פוסט-היפנוטיות שאמורות להפעיל את הצופה בגמר הצפיה בסרט (למשל, "כשתיכנס למכונית תזכור אותנו ותנהג אחרת", או "כשתעבור בסופרמרקט ותראה את חבילות התה תזכור את המוצר שלנו".)
21. הפרסומת עושה שימוש בשפה ובסוגסטיות פשוטות וקלות למעקב.
22. "עקרון הרצף" – הפרסומת משתמשת בזמן הווה או לחליפין מתחילה מזמן עבר או עתיד ומסיימת בזמן הווה (לדוגמא: "אתה צריך את זה עכשיו".)
23. "עקרון הפעלת ה- Modalities" – הפרסומת פונה לחושים שונים עם דגש מיוחד על החוש המתאים ביותר לנושא המרכזי של הפרסומת (שמיעה, מראה, מגע וכדומה.)
24. הפרסומת עושה שימוש בקול והתנהגות התואמים את המטרה (לדוגמא: מוסיקה רומנטית ומרגשת אם המטרה לעורר אוירה ואסוציאציות של משפחה וקשר; מוסיקה מפחידה אם מדובר באיום.)
25. הפרסומת כוללת סוגסטיות קישוריות שיוצרות Trance-Logic ורצף הגיוני לכאורה בין דברים והתנהגויות שאין ביניהם קשר טבעי, זאת ללא הפעלת בקרה של ההגיון (למשל, ככל שאתה אוכל יותר מהמעדן הזה אתה יותר נהנה ממנו, וככל שאתה יותר נהנה ממנו אתה רוצה ממנו עוד.)
26. הפרסומת משתמשת בסוגסטיה המכסה את כל האפשרויות שיכולות לקרות לצרכן, כאשר בכולן הפתרון הוא באמצעות רכישת המוצר/השירות המפורסם (כדי למנוע כישלון במקרה של אי התאמה ללקוח מסוים במצב מסוים.)
27. הפרסומת שואלת שאלות שמעוררות חיפוש אקטיבי של תשובות ע"י הצופה.
28. שימוש בטכניקה בילבולית – הצופה לא מבין מה קורה על המסך ולכן המתח עולה ואח"כ יותר קל להעביר אליו מסר ברור שמוריד את המתח. מאחר והגנותיו יורדות הוא קולט את המסר כדרך לפתור את הבלבול והמתח.
29. הפרסומת יוצרת איזון בין חוויות מנוגדות – Apposition of Opposites (למשל, "ככל שהיין יותר קר, החום בליבך הולך ומתלהט; ככל שהריהוט יותר כבד הבית שלך נראה יותר קליל, אתה יכול לקחת את כל הזמן שבעולם בדקות הבאות.)
30. עקרון של Permissive Involuntarism – הפרסומת משתמשת בבחירה כפויה שהינה בחירה לכאורה של מרכיב שולי כאשר הלקוח חייב לבחור את המוצר עצמו (תקנה את המוצר במכולת או בסופרמרקט?)
31. עקרון של Presupposition – הפרסומת משתמשת בהנחות כעובדות ברורות מראש (למשל, "השאלה היא כמובן מתי תקנה לא האם תקנה".)
32. עקרון של Truism – הפרסומת משתמשת באמיתות נכונות ומוסכמות וממשיכה עם מסר שיווקי – (למשל, ידוע שהכי איכותי זה הכי טוב. לכן המוצר שלנו הוא הכי טוב.)
33. הפרסומת משתמשת בפקודות סמויות (למשל, "ואתה שוקל האם … תקנה! את המוצר … הזה.)
34. הפרסומת משתמשת בסוגסטיות לא-וורבאליות (טון, תנועות גוף וכו'.)
35. הפרסומת יוצרת תגובות אידאו-דינאמיות לדוגמא: "תראה את הפשטידה – תרגיש את הרוק בפה שלך…"
36. לסיכום, לאור כל האמור לעיל והערכתך המקצועית, עד כמה הפרסומת "מהפנטת"?

חלק ב': מדידת רמת תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית בפרסומות
נבדקים
שמונה מומחים לטיפול בהיפנוזה השתתפו כשופטים למדידת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית בפרסומת. המומחים שהתנדבו לשמש כשופטים גוייסו למשימה בכנס האגודה הישראלית להיפנוזה. כל השופטים היו פסיכולוגים מורשים שהינם גם בעלי רשיון משרד הבריאות הישראלי להיפנוט וחברי האגודה הישראלית להיפנוזה. כל מומחה קיבל בתמורה להשתתפותו במחקר, תלושים לרכישת ספרים.
כלים
הפרסומות
מספרית קמפוס נלקחו מספר קלטות עם סרטי פרסומת אשר שודרו בטלוויזיה הישראלית בשנה האחרונה. הקלטות נרכשו ממאגר מידע המספק שירות שכזה למכללה לצרכים אקדמיים. בסך הכל היו בקלטות כ-100 סרטי פרסומת מקטגוריות שונות. בעזרת כיתה של סטודנטים ללימודי MBA ששימשו כשופטים סווגו הפרסומות ל-6 קטגוריות תוכן לפי ענפי המותגים והחברות המופיעים בפרסומת: ענף המזון, משקה, ביגוד, תקשורת, פיננסים, וטואלטיקה. כמו כן הוגדרה קטגורית "אחר" בה שובצו סרטי פרסומת בודדים מתחומים אחרים ואשר הושמטו מהמחקר. כדי לשמור על רשימת פרסומות מאוזנת נבחרו באופן אקראי מכל אחת מהקטגוריות המרכזיות 2 סרטי פרסומת כך שבסופו של דבר עמדו לרשות המחקר 12 סרטי פרסומת לשידור. כמו כן, נבחרו באופן אקראי 2 סרטי פרסומת נוספים מכל קטגוריה ענפית שלא ישודרו אך כותרת המותג שלהם תשמש לשאלון מותגים שיוסבר בהמשך בחלק ג' של השיטה.
הליך.
עוזר מחקר הגיע לקליניקה של כל מומחה בנפרד והקרין להם את 12 הפרסומות זו אחר זו. סדר הפרסומות היה אקראי וכל מומחה צפה בהם בסדר אחר לצורך איזון ובקרה פנימיים של המחקר. לאחר כל פרסומת מילא המומחה את השאלון למדידת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית בפרסומת. לאחר מכן הוקרנה הפרסומת הבאה אחריה. הממצאים עובדו מבחינה סטטיסטית ובעזרתם חולקו הפרסומות ל-2 קבוצות שוות גודל בנות 6 פרסומות כל אחת, שהוגדרו כפרסומות בעלות רמת תקשורת היפנוטית סוגסטיבית נמוכה וגבוהה, בהתאמה.

חלק ג': מדידת אפקטיביות פרסומית
נבדקים
מאה שמונים ואחת סטודנטים למינהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשל"צ ישראל השתתפו בהתנדבות כנבדקים בניסוי במסגרת כיתות הלימוד שלהם בקורס יסודות השיווק בקבוצות של 10 עד 30 סטודנטים בכיתה. שמונה שאלונים נמצאו ריקים או כמעט ריקים לחלוטין והושמטו מבסיס הנתונים. בפועל נותרו 173 רשומות תקפות שעל בסיסם ידווחו התוצאות במחקר זה. הגיל הממוצע היה 27.38 עם סטית תקן 5.47 מהם 97 גברים ו 76 נשים.
 כלים
הפרסומות
אותן 12 פרסומות שהוערכו ע"י המומחים בשלב ב'.

שאלון נבדקים למדידת אפקטיביות פרסום
השאלון כלל ארבעה חלקים:
החלק הראשון כלל שאלון המודד עד כמה הנבדק אוהד את המותג שיופיע לאחר מכן בסרטי הפרסומת וכן עבור מדידה חוזרת בתום התהליך. בנוסף לרשימת 12 המותגים שהופיעו בפרסומות הופיעה גם רשימה של 12 המותגים הנוספים שנבחרו (2 מכל קטגוריות תוכן) אשר לא הופיעו בפרסומות ואשר תואמים באופיים לאלו שכן הופיעו (לדוגמא, פרסומת למוצר מזון א' נלווה בשאלון המותגים גם בפריט השואל על מוצר מזון ב'). סדר הצגת המותגים היה אקראי כאשר המותגים המשתתפים במחקר ואלו שאינם, מופיעים בשאלון לסירוגין. השאלון כלל את רשימת 24 המותגים כשליד כל אחד מהם סולם דיפרנציאל סמנטי בן דרגות הנע בין "שונא" (1) ל "אוהב" (7).
החלק השני כלל שאלון למדידת אפקטיביות הפרסום. הוא הכיל 12 עמודים, עמוד לכל פרסומת, כשבכל אחד 4 שאלות לגבי סרט הפרסומת. הנבדקים התבקשו לציין את עמדתם כלפי הפרסומת בארבעה מימדים מקובלים בספרות (למשל, Batra and Ray 1986; Edell and Burke 1987). עמדות אלו נמדדו ע"י סולם דיפרנציאל סמנטי כנ"ל בעל 7 דרגות: עד כמה הפרסומת משכנעת/לא משכנעת; אהובה/לא אהובה; טובה/גרועה; ועד כמה בסך הכל אני בעדה/נגדה. בנוסף, הנבדקים התבקשו לסמן עבור כל פרסומת האם ראו אותה בעבר: כן, אולי, או לא.
החלק השלישי כלל שאלון דמוגרפי וסגנון חיים. הוא כלל שאלות לגבי מגדר, גיל, תדירות ציפיה בטלוויזיה, עמדה כלפי פרסומות טלוויזיה, העדפה של ז'אנרים של תוכניות טלוויזיה (תוכניות אירוח, סרטים עלילתיים, תוכניות דקומנטריות, חדשות, בידור, אומנות ואחרים). כמו כן נשאלו הנבדקים באילו ערוצי טלוויזיה וכבלים הם נוהגים לצפות.
החלק הרביעי והאחרון כלל שוב את השאלון הראשון למדידת אהדה למותגים.

הליך.
עוזר מחקר הגיע לכיתת הלימוד של הסטודנטים. ניתן הסבר שהם יתבקשו להשתתף במחקר הבוחן אפקטיביות פרסום וכי לא ניתן מידע נוסף כרגע כדי למנוע הטייה של התשובות. עם זאת הובטח לתת הסבר מקיף יותר בתום הניסוי. כמו כן הובהר שההשתתפות היא בהתנדבות וסטודנט שאינו חפץ להשתתף יכול לסרב או פשוט לא למלא את השאלון. בשלב זה חולקו השאלונים לסטודנטים והם התבקשו למלא את החלק הראשון לגבי המותגים. בתום המילוי החלה הקרנת הפרסומות בעזרת מחשב ומקרן ברקו המוצב בכיתות. בתום הקרנתה של כל פרסומת התבקשו הסטודנטים למלא את עמוד השאלות עבור אותה פרסומת, וכך הלאה עד הפרסומת האחרונה. סדר הקרנת הפרסומות היה אקראי ושונה בין קבוצה אחת לרעותה לצורך איזון ובקרה פנימיים של המחקר. בתום שאלון הפרסומות התבקשו הסטודנטים למלא את החלק השלישי הדמוגרפי והחלק הרביעי המהווה מדידה חוזרת של שאלון המותגים. בסיום נאספו השאלונים. עוזר המחקר הודה לכיתה וחילק עלון הסבר על מטרת המחקר ומקורותיו התיאורטיים.
תוצאות
עבור כל אחת מ-12 הפרסומות חושב מדד אלפא של קרונבך למהימנות הפנימית של ארבעת מימדי האפקטיביות הפרסומית (עד כמה הפרסומת משכנעת/לא משכנעת; אהובה/לא אהובה; טובה/גרועה; ועד כמה בסך הכל אני בעדה/נגדה). אלפא של קרונבך עבור כל הפרסומות נע בין 0.91 ל- 0.97. לפיכך חושב משתנה חדש "ציון אפקטיביות כללי של הפרסומת" שהוא ממוצע ארבעת המימדים הנ"ל עבור כל אחת מהפרסומות בנפרד.
כדי לבחון האם קיימת השפעה של מוכרות קודמת עם הפרסומת על הערכת הפרסומת בוצעו 12 מבחני שונות עבור כל אחת מהפרסומות אשר בחנו את ההבדלים בין ממוצעי הערכת הפרסומת של נבדקים על פי רמות מוכרות שונות: מכיר בוודאות, אולי מכיר, ולא מכיר. מתוך 12 הבדיקות הללו רק שתיים נמצאו מובהקות, p<.05, כל אחת עם מגמת תוצאות שונה. במקרה אחד נמצא שמי ש"אולי מכיר" את הפרסומת תפס אותה כאפקטיביות יותר משאלו שמכירים בוודאות וכן מאלו שאינם מכירים. במקרה השני אלו שהכירו את הפרסומת תפסו אותה כאפקטיבית יותר מאלו שלא הכירו אותה וכן מאלו שאולי הכירו אותה. בנוסף, שאר עשרת הפרסומות (שלגביהן לא נמצאה מובהקות) לא הראו מגמה ברורה, כלומר, רמת המוכרות לא השפיעה לכיוון חיובי או שלילי של אפקטיביות פרסומית באופן עקבי. לפיכך הוחלט להשמיט את משתנה המוכרות מהמחקר הנוכחי ולבחון את כל הנבדקים על פני כל הפרסומות ללא התייחסות למשתנה זה. דבר זה תואם גם למצב המציאות בו צופים בפרסומות בטלוויזיה מהווים קבוצה הטרוגנית ברמת ההיכרות שלהם עם הפרסומות השונות.

השפעת רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת על האפקטיביות הפרסומית
שנים עשר הפרסומות חולקו לשתי תת-קבוצות שוות גודל באמצעות הציון החציוני שלהן בהתאם לציון הסוגסטיביות ההיפנוטית שניתן לכל פרסומת לאור הערכת המומחים. לכל תת קבוצה חושב הציון הממוצע של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של 6 הפרסומות שהרכיבו את תת הקבוצה.
כדי לבדוק את האפקט של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית על האפקטיביות הפרסומית חושב מבחן t למדגמים מזווגים, t(172) = 12.02, p < .001. התוצאות מודגמות בתרשים מספר 1. כפי שניתן לראות פרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה נמצאו אפקטיביות יותר מפרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה.

תרשים מספר 1
ציון אפקטיביות פרסומית כפונקציה של רמת סוגסטיביות היפנוטית

 השפעת רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית על הערכת המותג
לצורך ניתוח זה נעשה שימוש בחלקים 1 ו-4 של השאלון: הראשון מייצג הערכה נאיווית של המותגים לפני החשיפה לפרסומות. השני מייצג הערכת המותגים לאחר חשיפה לפרסומות. מטבע הדברים הדבר יוצר שני תתי קבוצות. באחת נמצאים 12 מותגים שעברו פרסום ובשנייה 12 מותגים שלא פורסמו כלל ולכן אין סיבה לצפות לשינוי בהערכתם בעקבות הפרסום. את הקבוצה הראשונה שפורסמה אפשר לחלק לשתי תת קבוצות נוספות: הפרסומות שקובצו לרמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה והפרסומות שקובצו לרמת סוגסטיביות נמוכה, לפי העיקרון בו בוצעה החלוקה בניתוח הקודם. תרשים 2 מדגים את דפוס התוצאות שהתקבל.

תרשים 2 

ציוני הערכת מותג כפונקציה של תזמון המדידה ושל רמת סוגסטיביות היפנוטית
כדי לבחון מבחינה סטטיסטית את המגמות שנמצאו בתרשים 2 נערך ניתוח שונות בעיצוב 3X2 עם מדידות חוזרות. המשתנה התלוי היה ציון הערכת המותג. המשתנה הבלתי תלוי הראשון היה רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת (גבוהה, נמוכה, או לא היה כלל פרסום). המשתנה הבלתי תלוי השני היה תיזמון המדידה (לפני או אחרי שידור הפרסומות). האפקטים העיקריים של רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית ושל תיזמון הבדיקה לא היו מובהקים, p < .10, בהתאמה. עם זאת, האינטראקציה בין שני משתנים אלו היתה מובהקת, F(2,342) = 13.21, p < .001. כדי לבחון את משמעות האינטראקציה בוצעו סידרה של קונטרסטים, כולם עם תיקון בונפרוני.
סדרת הקונטרסטים הראשונה נוצרה כדי לבדוק הבדלים בהערכת המותג בין שלושת מצבי הפרסום (רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה, נמוכה וללא פרסום), לפני הפרסום. כצפוי וכפי שניתן לראות בתרשים 2, לא היו הבדלים מובהקים בין קבוצות הפרסומות השונות בשלב זה, באף אחד משלושת הקונטרסטים, p > .05.
סדרה נוספת של שלושה קונטרסטים בוצעה עבור המצב אחרי החשיפה לפרסום. נמצא שהקונטרסט בין רמות סוגסטיביות היפנוטית גבוהה ונמוכה וכן בין גבוהה לאי-חשיפה הוא מובהק, t(171) = 3.94, t(171) = 3.12, ps < .05, בהתאמה. הקונטרסט בין רמה נמוכה לאי חשיפה היה לא מובהק, p > .10.
נראה לפיכך מדפוס הממצאים שרמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה יוצרת ציון הערכת מותג גבוה יותר מאשר רמת סוגסטיביות נמוכה וכן יותר ממצב בו אין חשיפה פרסומית כלל.
סידרת הקונטרסטים השלישית השוותה את כל אחת מתת קבוצות הפרסומת אחרי החשיפה לפרסומת לעומת המצב לפני החשיפה. הקונטרסט עבור קבוצת הפרסומות בעלת רמת סוגסטיביות גבוהה, וכן עבור הנמוכה, נמצא מובהק, t(171) = 4.23, t(171) = -4.59, ps < .05, בהתאמה. כצפוי, לא נמצאה השפעה לחשיפת הפרסומות עבור קבוצת המותגים שלא עברו חשיפה פרסומית, p > .05.
דפוס הממצאים מורה שחשיפה פרסומית בעלת רמת סוגסטיביות היפנוטית גבוהה משפיעה לחיוב על הערכת המותג. לעומת זאת, חשיפה פרסומית בעלת רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה, לא רק שאיננה משפרת את הערכת המותג אלא היא מזיקה להערכתו על ידי הצרכן. כצפוי, העדר חשיפה פרסומית אינו משפיע, לטובה או לרעה, על הערכת המותג.
לבסוף, בוצעה בדיקה סטטיסטית של המשתנים הדמוגרפיים והאינטראקציה שלהם עם המגמות האמורות. באופן כללי לא נמצאו ממצאים משמעותיים למעט נטייה של נבדקים שהצהירו על עצמם כ"שונאי" פרסומות להיות מושפעים פחות מפרסומות מכל סוג, לעומת נטייה של נבדקים שהצהירו על עצמם כ"אוהבי" פרסומות לגלות אפקטים חזקים עוד יותר לממצאים האמורים.

דיון
המחקר הנוכחי בא לבחון את השפעת מידת הסוגסטיביות ההיפנוטית בפרסומות על האפקטיביות של הפרסומות. ההשערה המרכזית היתה שרמת סוגסטיביות היפנוטית כפי שמוערכת ע"י מומחים לטיפול פסיכולוגי בהיפנוזה בשאלון ייעודי לכך, תנבא את רמת האפקטיביות הפרסומית, כלומר, שפרסומות בעלות רמה גבוהה של סוגסטיביות היפנוטית תגרומנה להערכה חיובית יותר של אפקטיביות אותן פרסומות וכן שמותגי המטרה שהן מפרסמות יקבלו הערכות חיוביות יותר, וכמובן להיפך לגבי פרסומות בעלות רמת סוגסטיביות היפנוטית נמוכה.
לצורך המחקר פותח שאלון ייעודי למומחים לטיפול בהיפנוזה הכולל 36 פריטים הלקוחים מתוך הספרות המקצועית בהיפנוזה ואשר מעריכים את רמת התקשורת ההיפנוטית במסרים פרסומיים. למרות דיון בספרות השיווקית לגבי הקשר בין היפנוזה לפרסום לא פורסם עד כה מחקר שבחן נושא זה בצורה אמפירית. השאלון האמור מהווה רכיב חדשנות בפני עצמו ויכול בוודאי לשמש עוד למחקר עתידי בתחומים מגוונים בפרסום ושיווק. שאלון נוסף עוצב לצורך בחינת אפקטיביות פרסומית ואהדת מותגים על בסיס השיטות המקובלות בספרות לבחינת נושא זה, עליו השיבו נבדקים שנחשפו לסרטי פרסומת שנבחרו באופן אקראי.
השערת המחקר המרכזית אוששה. אכן נמצא באופן מובהק שפרסומות בעלות רמת תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית גבוהה הינן יותר יעילות מפרסומות בעלות רמת תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית נמוכה. עם זאת, סביב התופעה נמצאו דפוסים מורכבים וחשובים נוספים.
אפקטיביות פרסומית במדידה ישירה: נמצא שפרסומות בעלות תקשורת סוגסטיבית גבוהה מנבאות אפקטיביות פרסומית גבוהה יותר מאשר פרסומות בעלות תקשורת סוגסטיבית נמוכה. האפקטיביות נמדדה באמצעות התייחסות ישירה של הנבדקים לפרסומת במספר מימדים הכוללים עד כמה הפרסומת היתה אהובה/לא אהובה, טובה/גרועה, משכנעת/לא משכנעת ועמדה כוללנית האם הנבדק בעדה או לא.
עקרונות הפסיכולוגיה החברתית אשר מתייחסים לאופן היווצרותן ושינוין של עמדות קובעים, מטבע הדברים, שמסר משכנע יעיל יותר לשינוי עמדות מאשר מסר פחות משכנע (למשל, Petty and Cacioppo, 1981). בספרות המקצועית נבחנו עד כה שלל של משתנים אשר משפיעים על יכולתו של המסר להיות משכנע, לדוגמא האם הוא חד צדדי או דו צדדי באופיו (למשל, McGuire, 1964) או עד כמה המסר נמצא בטווח הקבלה או הדחייה של הנבדק (Sherif and Hovland, 1961). עם זאת, מעולם לא נבדקה עד כה בצורה אמפירית השפעת הסוגסטיבית-היפנוטית של פרסומת, שהיא חלק מעולם התקשורת השכנועית, על עמדותיו של הפרט. ממצאי המחקר הנוכחי מראים לפיכך שעקרונות ההיפנוזה רלוונטיים ומשפיעים על עולם הפרסום והתנהגות הצרכן, וסביר להניח שהם עשויים לפעול באופן דומה על כל ערוץ שכנוע אחר בנוסף לפרסומות.
אפקטיביות פרסומית במדידה עקיפה: הספרות המדעית מניחה שפרסומת שנתפסת כאפקטיבית תביא לאהדה רבה יותר כלפי המותג ובסופו של דבר לקניה ושימוש רב יותר בו. יש קושי למדוד אפקטיביות של פרסומות בטווח הארוך בשל העובדה שיש גורמים משפיעים רבים אשר פועלים על הצרכן חוץ מהפרסומת ולפיכך יש קושי לבודד את השפעת הפרסומת משאר המרכיבים הסביבתיים. הדרך היחידה לבחון את ההשפעה הישירה של פרסומת באופן מיידי היא מדידה חוזרת של עמדות הצרכנים כלפי המותג המתפרסם לפני החשיפה לפרסומת ואחריה, מתוך הנחה שפרסומות יעילות תבאנה לשיפור עמדות כלפי המותג ופרסומות שאינן יעילות לא תגרומנה לכל שינוי. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בגישה זו. התוצאות שהתקבלו היו מפתיעות. המשתנה התלוי המרכזי במחקר היה רמת הסוגסטיביות ההיפנוטית של הפרסומת שכללה שלושה ערכים אפשריים: נמוך גבוה או ללא חשיפה. ניתן היה לצפות שמותגים שלא פורסמו כלל לא יושפעו, ואכן דבר זה קרה. לגבי המותגים שפורסמו, ניתן היה לצפות שרמה סוגסטיבית היפנוטית גבוהה תשפר את עמדות הצרכן כלפי המותג ואילו שרמה נמוכה תשפיע פחות או לא תשפיע כלל. התוצאה שהתקבלה היתה אכן שרמה גבוהה של תקשורת סוגסטיבית היפנוטית מביאה לשיפור עמדות הצרכן כלפי המותג, כמצופה, אולם התקבלה גם תוצאה בלתי צפויה והיא שפרסומת ברמה נמוכה של תקשורת סוגסטיבית-היפנוטית הרעה את עמדות הצרכן באופן מובהק. הפער בעמדות כלפי מותגים נוצר אם כן בשל אפקט כפול, שיפור העמדות כלפי מותגים שקיבלו חשיפה ברמה גבוהה אל מול הרעת העמדות כלפי מותגים שקיבלו חשיפה ברמה נמוכה. החלק המפתיע הוא כמובן העבודה שפרסום גרוע (כזה המשתמש במסר ברמת שכנוע נמוכה) עלול להזיק למותג יותר מאשר חוסר פרסום מוחלט. ממצא זה סותר ממצאי מחקרים שונים שגורסים שגם מסר לא משכנע במיוחד עשוי לשפר עמדות או לפחות לא להזיק להם (למשל,Petty and Cacioppo, 1981; Zajonc, 2001 ). הממצאים עשויים להתאים לממצאיו של קפלן (1992) אשר מצא הרעה של עמדות כלפי מוצרים שקיבלו חשיפה בתנאים לא קשובים בהם נתפס המוצר כלא רלוונטי לצרכן. המשמעות של ממצא זה היא מרחיקת לכת שכן אנשי פרסום רבים נוטים לחשוב לפי המיתוס של "לא משנה מה תכתוב עלי כל עוד תאיית את שמי כראוי". ממצאי מחקר זה קובעים שבהחלט חשוב גם "מה נכתב עליך" ונראה שעדיף שלא ייכתב דבר מאשר שיכתב בצורה לא טובה.
כיצד ניתן להסביר את התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי אלו מול ממצאים של מחקרים רבים בעבר שהראו שמסרים פריפריאליים ובלתי משכנעים עשויים לתרום למותג (או לפחות לא להזיק לו)? יתכן שהמשתנה העיקרי שרלוונטי לדיון זה הוא העובדה שהפרסומת הבלתי משכנעת לא הופיעה לבדה במבנה בין-נבדקי (between subject design) אלא הופיעה באופן שאיפשר להשוות אותה למסרים אחרים ויעילים יותר במבנה תוך-נבדקי (within subject design). רוב המחקרים שהראו שמסר פריפריאלי עשוי לשכנע חשפו את הנבדקים למסר זה במבנה בין נבדקי. במצב הראשון הנבדק מקצה קשב רק לגירוי הזה ואכן מתייחס אליו בצורה כזו או אחרת מבחינת "עדיף מלא כלום". אולם, במחקר הנוכחי כאשר הנבדק מקבל סדרה של מסרים ברמות שכנוע שונות הוא מושפע מהקונטקסט הכללי וההטרוגני של הפרסומות השונות. למעשה, זהו גם המצב המציאותי בעולם השיווק שכן אנשים נחשפים על פי רוב לסדרה של פרסומות ולא לפרסומת אחת בודדת. השפעות הדדיות של פרסומות בתוך רצף פרסומות נמצאו גם בעבר. לדוגמא, השפעת ראשונות ואחרונות, (Terry, 2005; Burke & Srull, 1988; Stewart et al., 1985).
מובן שהפרסומת מקבלת הבלטה לא רק בגלל היותה ראשונה אלא גם בגלל היותן של האחרות במקום האחר, אולם גם כאן, השפעתה השלילית של הפרסומת בעלת הרמה הנמוכה נובעת מהיותה נוכחת ברצף שבו ישנן פרסומות מוצלחות יותר.
ביטוי אחר לתופעה הינו אפקט הפרעה שגורם לכך שיהיה יותר קשר לזכור פרסומת ככל שיש יותר מותגים מתחרים מאותה קטגורית מוצר שמתפרסמים במקביל Keller 1987; Burke and Srull 1988). Keller 1991) טוען שהתאמתו הכללית של המותג חשובה גם כן – מותגים בעלי איכות דומה יזכרו אסוציאטיבית כבעלי איכות נמוכה או גבוהה. באותו אופן, פרסומות בעלות איכות דומה תזכרנה כפרסומות טובות או גרועות, ובעקבות זאת גם מותגיהן יקוטלגו כטובים או גרועים. לפיכך יש משמעות לאיכות הפרסומות שמופיעות בתוך רצף הפרסומות במקטע. פרסומות טובות במיוחד, כאלו שהן גם בעלות תכונה היפנוטית-סוגסטיבית חזקה, יאפילו על פרסומות חלשות יותר מבחינת טיב התקשורת הסוגסטיבית שהן יוצרות. מכאן שלא ניתן לבחון פרסומות באופן בדיד ויש לבדוק אפקטיביות פרסומית בתוך רצף פרסומות כך שפרסומת המטרה נמדדת יחסית לאיכותן של פרסומות אחרות.
יש לציין שהמחקר הנוכחי בחן אפקטיביות פרסומית בטווח קצר מייד אחרי שידור הפרסומת. יש מקום לבדיקה של מחקר עתידי בו תיבחן האפקטיביות הפרסומית בטווח ארוך יותר.

מסקנות
המסקנה העיקרית שנובעת מממצאי מחקר זה היא שהמיתוס לגבי היותן של הפרסומות מהפנטות אכן נכון, לפחות בצורה חלקית. נראה שפרסומות שמצליחות לייצר מסר שעומד בקריטריונים של תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית זוכות לאפקטיביות רבה יותר ומביאות לשינוי עמדות כלפי המותגים אותן הן מפרסמות. אולם, אליה וקוץ בה, פרסומות שפועלות באופן הפוך, שאינן מוקפדות באיכות תקשורת היפנוטית סוגסטיבית גבוהה, עלולות להיתפס כפחות אפקטיביות אך חמור מכך, לגרום לירידה בהערכת המותג אותן הן מפרסמות, לפחות בטווח המיידי כפי שנבחן במחקר הנוכחי.
ממצא ה post hoc שעלה בחיתוך הדמוגרפי הראה שאנשים שאוהבים פרסומות רגישים במיוחד לאפקטים שנמצאו במחקר זה, בעוד אנשים שלא אוהבים פרסומות לא מראים הבדלים משמעותיים בין פרסומות משכנעות ושאינן משכנעות. נדרש לפיכך מחקר עתידי במיוחד כדי לבחון כיצד פלחים ואוכלוסיות שונות מגיבים לתקשורת היפנוטית-סוגסטיבית ברמה גבוהה ונמוכה.
מבחינה יישומית מחקר זה מותיר כלי יעיל ושימושי למשרדי פרסום כדי לעצב פרסומות וכדי לבחון אפקטיביות של פרסומות. השאלון שעוצב במחקר הנוכחי למומחי טיפול בהיפנוזה עשוי לשמש ככלי אבחוני לטיבה של פרסומות או להשוואה בין פרסומות חליפיות.

ביבליוגרפיה

Batra, R., and Ray M.L. (1986), "Situational Effects of Advertising Repetition: the Moderating Influence of Motivation, Ability, and Opportunity to Respond," Journal of Consumer Research, 12 (March), 432-445.
Burke, R.R., and Srull T.K. (1988), "Competitive Interference and Consumer Memory for Advertising," Journal of Consumer Research, 15 (June), 55-68.
Edell, J.A., and Burke M.C. (1987), "The Power of Feelings in Understanding Advertising Effects," Journal of Consumer Research, 14 (December), 421-433.
Erickson, M.H., and Rosi E.L. (1979), Hypnotherapy: an Exploratory Casebook. New York: Irvington.
Gould, S.J. (1991), "Advertising and Hypnotic Suggestion: The Construct of Advertising Suggestion," In Human Suggestibility: Advances in Theory, Research, and Application, Schumaker, J.F., Ed., Florence KY : Taylor & Francis/Routledge.
Grinder, J., and Bandler R. (1981), Trance-Formations: Neuro Linguistic Programming and the Structure of Hypnosis. Moab, Utah: Real People Press.
Hammond, D.C. (1990), Handbook of Hypnotic Suggestions and Metaphors. New York: W.W. Norton & Company.
Hastak, M., and Olson J.C. (1989), "Assessing the Role of Brand-Related Cognitive Responses as Mediators of Communication Effects on Cognitive Structure," Journal of Consumer Research, 15 (March), 444-456.
Kahn, S. (1945), Suggestion and Hypnosis Made Practical; How to Get What You Want. Oxford, England: Meador.
Kaplan, O. (1992), "The Context Effect: Application of Latent Inhibition and Perceptual Learning Paradigms on Consumer Attitudes to Products," M.B.A Thesis, Tel Aviv University.
Keller, K.L. (1987), "Memory Factors in Advertising: the Effect of Advertising Retrieval Cues on Brand Evaluations," Journal of Consumer Research, 14 (December), 316-324.
Keller, K.L. (1991), "Memory and Evaluation Effects in Competitive Advertising Environments," Journal of Consumer Research, 17 (March), 463-476.
Kelman, H.C. (1961), "Process of Opinion Change," Public Opinion Quarterly, 25 (Winter), 57-78.
Lewin, K. (1951), Field Theory in Social Sciences. New York: Harper & Row.
McGuire, W.J. (1964), "Inducing Resistance to Persuasion: Some Contemporary Approaches," In Advances in Experimental Social Psychology, 1,191-229, Berkowitz Leonard, Ed., New York: Academic Press.
McGuire, W.J. (1985), "Attitude and Attitude Change," In Handbook of Social Psychology, Lindsey Gardner and Aronson Elliot, Eds., New York: Random House.
Myers, D.G. (2005), Social Psychology. New York: McGraw-Hill.
Petty, R.E., and Cacioppo J.T. (1981), Attitudes and Persuasion: Classic and Contemporary Approaches. Dubuque, IA: Wm.C. Brown.
Rackham, N. (1988), SPIN Selling: Situation, Problem, Implication, Need-Payoff. New York: McGraw-Hill Inc.
Rosen, S. (1982), My Voice Will Go With You: The Teaching Tales of Milton Erickson. New York: W.W. Norton & Company Inc.
Schermerhorn, J.R.Jr. (1993), Management for Productivity. New York: Wiley.
Sherif, M., and Hovland C.I. (1961), Social Judgment: Assimilation and Contrast Effects in Communication and Attitude Change. New Haven, CT: Yale University Press.
Stewart, D.W., Pechmann C., Ratneshwar S., Stroud J., and Bryant B. (1985), "Methodological and Theoretical Foundations of Advertising Copytesting: AReview," Current Issues and Research in Advertising, 8, 1-74.
Terry, W.S. (2005), "Serial Position Effects in Recall of Television Commercials," The Journal of General Psychology, 132 (April), 151-164.
Wagner, F. (1956), "A Dynamic Approach to the Problem of Hypnotic Induction," Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 4, 93-98.
Waterfield, R. (2002), Hidden Depths: The Story of Hypnosis. New York: Brunner-Routledge.
Wertheim, A. (1978), "Explaining Highway Hypnosis: Experimental Evidence for the Role of Eye Movements," Accident Analysis and Prevention, 10, 111-129.
Wright, P.L. (1973), "Use of Consumer Judgment Models in Promotion Planning," Journal of Marketing, 37, 27-33.
Wright, P.L. (1980), "Message-Evoked-Thoughts: Persuasion Research Using Thought Verbalizations," Journal of Consumer Research, 7 (September), 151-175.
Yapko, M.D. (1995), Essentials of Hypnosis. Philadelphia: Brunner/Mazel.
Zajonc, R.B. (1968), "Attitudinal Effects of Mere Exposure," Journal of Personality and Social Psychology, Monograph Supplement, 9 (February), 1-27.
Zajonc, R.B. (2001), "Mere Exposure: a Gateway to the Subliminal," Current Directions in Psychological Science, 10 (December), 225-228.

למאמר רקע על היפנוזה

The post היפנוזה ופרסום: ממצאי מחקר appeared first on PSY.

מדוע קיימת לעיתים הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד ?

הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו.

מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד

הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד.

אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית.

קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים עד חצי שנה.

טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה

מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט ולהפסיק את המחשבות החודרניות.

לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של המטופל והיסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן שלא במתכוון):

אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם מראש ולהתכונן אליהם.

ובקצת הומור: תפיסת החרדה, מציאות או דמיון?

להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו EMDRמשתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר.

לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: היפנוזה ו- EMDR.

 היפנוזה

היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא לזה בשם).

בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים בגללם פנה לטיפול.

חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, ילדים) או בכאבים כרוניים.

בהרחבה על השיטה בקישור: http://www.psychologia.co.il/hypnosis1a.htm

EMDR

מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד.

בהרחבה על השיטה בקישור: http://www.psychologia.co.il/emdr2.htm

מה ההבדל בין אימון Coaching לטיפול פסיכולוגי?
קראו כאן 

The post טיפול קצר מועד וממוקד appeared first on PSY.

ראו מאמרים מורחבים בנושאים הקשורים למאמר זה:
מאמר מורחב על חרדה
טיפול קצר מועד ממוקד
טיפול בעזרת היפנוזה

כמעט כל תלמיד או סטודנט חווה במהלך לימודיו לפחות מקרה אחד של חרדת בחינות. היא יכולה לבוא לביטוי למשל כמתח, התרגשות ואי שקט לפני בחינה. יש להדגיש עם זאת, שאין בהכרח קשר ישיר בין רמת הידע האובייקטיבי בבחינה לעוצמת החרדה. לעיתים הבחינה עצמה אינה קשה לפתרון אך התלמיד נכנס למצב של "בלק אאוט" – מעין הלם שמונע ממנו לענות על הבחינה בהתאם לידע וליכולת שלו.  ננסה להבין ולהגדיר מהי חרדת בחינות ומתי רצוי לטפל בה כבעיה פסיכולוגית.
חרדת בחינות היא סוג של "חרדת ביצוע", כלומר, חשש מפני כישלון במשימה כלשהי. אלו מתרחשים כשאדם נדרש להוכיח ביצוע ויישום של יכולת, כמו במהלך בחינה, תחרות, משימה, הרצאה, הופעה בפני קהל וכדומה. הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות פסיכולוגיות הפוגעות במבוגרים וילדים, כולל אוכלוסיות בריאות ונורמטיביות. הן עלולות להתפתח ממספר גורמים ולא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה מושפעת מגורמי מצב שונים כגון בחינה, משימה או התמודדות כלשהי, מגורמים פסיכולוגיים כמו אישיות, אירועי חיים וסגנון חיים, כמו גם מגורמים פיזיולוגיים כגון תורשה, תהליכים כימיים במוח ועוד. מובן שישנה גם אינטראקציה בין הגורמים השונים, לדוגמא, ידוע שמצבי לחץ גורמים לתגובות פיזיולוגיות מסוימות.
למרות שכיום ישנם טיפולים יעילים למדי בתופעה, פחות משליש מהסובלים מחרדה פונים לטיפול. הדבר מושפע בעיקר מחוסר מודעות ודעות קדומות לגבי הטיפול הפסיכולוגי.
מאחר וחרדת בחינות וחרדות ביצוע הן סוג של הפרעת חרדה ומאופיינות כהתמודדות עם מצב לחץ ננסה לאפיין מהי חרדה באופן כללי ומהו מצב לחץ. לאחר מכן נתייחס באופן ספציפי לחרדת בחינות והתמודדות עם חרדות ביצוע.

מהי חרדה
חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. אדם שכלל אינו חווה חרדה לא ישרוד כיוון שלא ישכיל להיזהר מפני סכנות. זהו מנגנון קדום המצוי גם בקרב חיות ויצורים ירודים ששומר על ההישרדות בעולם. למשל, כאשר איילה בטבע מזהה רשרוש בשיחים היא נכנסת למצב חרדה מפני טורף שעלול לתקוף אותה. גופה נכנס למצב שמכונה "fight or flight" – "ברח או הילחם". קצב ליבה עולה וכל מערכות הגוף מוכנות להילחם על חייה. אחרי חלוף הסכנה המערכות הללו אמורות להירגע והגוף יחזור בסופו של דבר למצב שגרה. לפיכך, התלמיד שמרגיש דופק גבוה והתרגשות לפני בחינה, מצוי במצב טבעי לחלוטין של חרדה. כדי לשרוד בלימודיו עליו לעבור את הבחינה ויש בהחלט סכנה מציאותית של כישלון. כישלון כזה יגרום לעיכובי זמן בהתפתחות האישית אך יותר מכך ישפיע גם על דימויו העצמי והחברתי של התלמיד. מסתבר שמצב זה הוא גם גורם מוטיבציוני חשוב. תלמיד שלא חש כל חרדה מפני בחינות עלול לא להשקיע בלימודים מתוך אדישות ולגרום לעצמו בסופו של דבר כישלון. עד כה התייחסנו לצד החיובי והמועיל של החרדה כהגנה בפני כישלון ושיטת הישרדות בעולם. אולם כמו כל מנגנון ישנן גם תקלות. כמו גלאי עשן שמתחיל לצפצף ומתריע על שריפה בשל סיגריה אקראית שחלפה במסדרון, גם מנגנון החרדה עלול לתת התראות שווא. איילה שבורחת מכל שיח שנע ברוח תהפוך לחיהרדופת שדים ומותשת כיוון שתעסוק כל הזמן בבריחה מאויב שאינו קיים. חרדת הבחינות מתחילה להיות בעיה שצריך לטפל בה כאשר היא משבשת את איכות החיים של התלמיד (גם אם הוא מצליח בבחינות עצמן) וכמובן כאשר היא מתחילה לפגוע בביצועיו בפועל בבחינות. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסוימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים.
הסימפטומים של חרדת הבחינות באים לביטוי באופן רגשי, קוגניטיבי, גופני והתנהגותי.
רגשית – התלמיד חווה מתח פנימי, אי שקט ולעיתים אף תחושת ייאוש ודיכאון.
קוגניטיבית – נפוצים מצבי בלבול, שיכחה, מחשבות שליליות, אי התייחסות להוראות והסברים בבחינה, למידה לא מסודרת, הסחת הדעת ו"בלאק אאוט" (מעין תחושת ריקון ואי זכירה של החומר הנלמד).
גופנית – נפוצים האצה בדפיקות הלב, הזעה, כאבי בטן, סחרחורות, הפרעות בשינה ועוד.
התנהגותית – הימנעות למשל: אי הגעה לשיעורים ולבחינות, דחיינות ואי מסירת עבודות בזמן ובחירה במסלולי לימודים והתמחויות קלים רק כדי להימנע מהתמודדות. כמו כן נפוצות הפרעות הקשורות לאורח החיים כגון התבודדות חברתית, אכילה לא סדירה ומצבי רוח. כמובן שזו רשימה כללית ופעמים רבות מופיעים רק סימפטומים בודדים מתוך הרשימה האמורה.

מהו מצב לחץ או מתח נפשי ?
לחץ הוא מושג השאול מתוך הפיסיקה ואשר מתאר הפעלת כוח של גורם אחד על גורם אחר. הלחץ האנושי הוא אנלוגיה למצב הפיסיקלי האמור והוא מייצג מצב בו הסביבה או עולמו הפנימי של הפרט מפעילים עליו דרישות לפעולה כלשהי. בניגוד ללחץ הפיסיקלי שאותו ניתן למדוד באמצעים אובייקטיביים, הלחץ האנושי הוא סובייקטיבי ולכן יש קושי להתייחס אליו בכלים מדויקים.
המונח לחץ מופיע בהקשרים פסיכולוגיים שונים. לעיתים הוא מתואר ככוח שמפעילה הסביבה. לדוגמא, הורה דורש מילדו להתאמץ בלימודיו. נהוג לומר שהוא "מלחיץ" את הילד כדי שישתפר בהישגיו וישקיע יותר בבית הספר. לעיתים לחץ מתואר כתגובה של הפרט. לדוגמא, אנשים מדווחים על כך שהם "לחוצים", כלומר, מרגישים חסרי יכולת להתמודד עם המציאות ברמה כזו או אחרת. לחץ הוא גם תופעה פיזיולוגית אותה ניתן למדוד באמצעים מכאניים. לדוגמא, הפוליגרף – גלאי השקר, פועל על עקרונות של מדידת לחץ פיזיולוגי מתוך הנחה שאדם שמשקר מגיב בשינויים של דופק, לחץ דם, מוליכות חשמלית של העור, הזעה ועוד.
בשעת לחץ האדם תופס את המצב ככזה שדורש ממנו להגביר מאמץ ולגייס כוחות לפעולה, בצורה מוגברת יחסית למצבי שגרה. על פי רוב לחץ נתפס כדבר שלילי, אך יש להגיש שהוא אינו בהכרח כך, הוא עשוי להיחוות כאתגר ולהביא להישגים ומקור לגאווה. יש אנשים שנמשכים למצבי לחץ ותופסים אותם כמצבים "מעניינים" אשר נותנים טעם לחיים. עם זאת, לחץ המופעל בעוצמה גבוהה מידי יחסית ליכולתו של הפרט להתמודד איתו, או לחץ שמופעל באופן כרוני לאורך זמן ארוך מידי, נחווים בצורה שלילית ועלולים לגרום לנזקים נפשיים ואף גופניים.
אנשים שונים חסינים בצורה שונה מפני השפעותיו השליליות של הלחץ. הדבר תלוי במגוון רחב של גורמים. לדוגמא, גיל – ילדים וקשישים פגיעים יותר ממבוגרים למצבי לחץ, אנשים הסובלים מקשיים פסיכולוגיים שונים מתקשים גם להתמודד עם מצבי לחץ כיוון שיש להם פחות משאבים נפשיים זמינים, היסטורית התמודדות אישית עם מצב לחץ ספציפי עשויה גם היא להשפיע, לדוגמא, אדם שנכשל בעבר בבחינה במקצוע מסוים ירגיש לחוץ יותר בבחינה נוספת באותו תחום, לעומת בחינה במקצוע אחר בו הצליח בעברו. לבסוף, מקורות התמיכה המשפחתית, הסביבתית והתרבותית של הפרט הם גורם חשוב לתחושת הביטחון של הפרט וליכולתו להתמודד עם מצבי לחץ.
יש להדגיש שהתמודדות עם לחץ היא גם מיומנות נרכשת. מודעות עצמית, תרגול של מיומנויות להרגעה עצמית ודמיון מודרך, ספורט ועוד, עשויים לשמש ככלים להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ. במצבים קיצוניים ניתן להשתמש בתרופות שיוצרות הרגעה במערכת. הטיפול ב"לחץ" תלוי בגורמים רבים ואין טיפול אחד שמתאים לכל מצבי הלחץ. ראשית יש לאבחן את מקורות הלחץ, להבין אותם ולהיות מודע לכל ההיבטים של הלחץ עבור האדם הספציפי. לעיתים מדובר בהתמודדות עם מצב ספציפי כמו למשל ספורטאי שמתמודד עם תחרויות או סטודנט שמתמודד עם בחינות. קיומו של מצב הלחץ אינו מעיד בהכרח על בעיה להתמודד עם הלחץ או חרדה שנוצרת בעקבותיו. עם זאת, הוא משמש פוטנציאל להסתבכות של המצב וכישלון בהתמודדות עלול להביא לתגובה נפשית שלילית כמו חרדה, פוסט טראומה, דיכאון ועוד. לפיכך אדם שמכיר בכך שלפניו התמודדות עם לחץ משמעותי צריך לעבור הכנה נפשית כלשהי (לפחות בינו לבין עצמו) כדי לעבור בשלום את ההתמודדות הזו. עם זאת, לעיתים מצב הלחץ אינו אירוע אחד חזק ומזוהה. לעיתים הלחץ הוא דווקא אוסף של פרטים קטנים שכל אחד מהם נראה בלתי משמעותי. עם זאת, צירופם יחד של כל הגורמים גורם למצב לחץ חזק. לדוגמא, מנהל של עובדים רבים נאלץ להתמודד עם בקשות רבות של עובדיו שלרובם עליו לסרב. כל בקשה כזו בנפרד אינו מהווה עומס נפשי, אבל צירוף של כולם ביחד הופך את תפקידו לעול שמפעיל עליו מצב לחץ כרוני. כך גם תפקידו של מנהל בארגון שנמצא תמיד בהתמודד מול השעון ומול המשימות השוטפות של הארגון. הבעיה איננה לשרוד יום או שבוע בארגון אלא בהצטברות הכוללת של המתחים שאורח חיים כזה יוצר עבור אותו מנהל. במקרה כזה נדרש ניתוח מעמיק של התפקיד ושל ההתנהלות בתפקיד ומציאת שיווי משקל שיאזן בין דרישות הארגון והסביבה לבין יכולותיו המעשיות של הפרט להתמודד עם דרישות אלו. אנשים רבים, בעיקר בעולם המערבי רווי המתח וההישגיות, מוצאים עצמם מתנהלים בתוך אורח חיים לחוץ באופן כרוני ומחפשים שינוי שיפסיק את סגנון החיים הזה. זו אולי הסיבה בגללה הרבה אנשים נמשכים כיום לתרבות המזרח הרחוק, מדיטציה, יוגה, טאי צ'י ושיטות נוספות שמגיעות מעולמות רוחניים של המזרח, כיוון שאלו מכוונות לאיזון נפשי נכון והורדת תחושת הלחץ שמרגיש הפרט בהתמודדותו הקבועה עם חייו.
מחקרים זיהו דפוס אישיות של אנשים המכונים "סוג A" לעומת "סוג B". סוג A הם אנשים שאורח חייהם לחוץ יותר, הם הישגיים מאוד ומכניסים עצמם למצבי לחץ בצורה יזומה. מסתבר שאלו אנשים שחשופים יותר גם למחלות לב ולחץ דם לעומת אנשי סוג B שאמנם פחות הישגיים, ואולי גם מגיעים לפיכך להישגים פחותים בקריירה (בקריטריונים מערביים וחומרניים כמובן), אבל נהנים כנראה מאורח חיים בריא ורגוע יותר.
כיצד ניתן לטפל בלחץ? השיטות דומות מאוד לשיטות הטיפול בחרדה כפי שיוסברו בהמשך. ההבדל המשמעותי בין הטיפול בלחץ (שאינו מלווה בחרדה) לעומת הטיפול בחרדה (או לחץ וחרדה ביחד) הוא שבמקרה הראשון מדובר בטיפול מונע שמטרתו לוודא שהפרט יוכל להתמודד בהצלחה עם אתגריו מבלי לשלם על כך מחיר נפשי כבד, בעוד שבמקרה השני "המחיר" כבר שולם או משולם שכן האדם סובל מחרדה ופגיעה באיכות חייו ונדרש לעשות תיקון משמעותי יותר כדי לחזור לחיי השגרה.

• סיבות נפוצות להתפתחות חרדת בחינות וחרדות ביצוע באופן כללי הן:

  • נטייה לפרפקציוניזם (מה, קיבלתי רק 85? – אני חייב לקבל רק 100 !!! לאן הלכו לאיבוד ה-15 נקודות שחסרות? – אני חייב להגיש ערעור)
  • לחץ חברתי ומשפחתי להצלחה
  • אקלים כיתתי ומוסדי מלחיץ ותחרותי
  • העדר אסטרטגיות למידה נכונות שגורמות לקושי אובייקטיבי בהתכוננות לבחינה
  • העדר אסטרטגיות נכונות לפתרון בחינות שגורם לבזבוז זמן וביצוע לא מיטבי של הבחינה
  • קשיים עם מקצועות מסוימים (למשל עם מקצועות מתמטיים או מקצועות בהם יש צורך בזכירה של פרטים קטנים ורבים)
  • יחסים בינאישיים עם המרצה או המורה (מרכיב זה משפיע יותר בתקופת בית הספר, אך גם באקדמיה יש לו חשיבות רבה).
  • גורמים שאינם קשורים ללימודים עצמם, למשל, מצבי משבר בחיים, נטייה אישיותית

הטיפול בחרדת בחינות כולל מרכיבים משותפים לטיפול בחרדה באופן כללי, אך מכיל מספר רכיבים ייחודיים. לפני הטיפול בחרדה עצמה יש לברר מתי החלה חרדת הבחינות, האם היה אירוע משמעותי סביב פריצת הסימפטומים, כיצד התלמיד לומד במהלך הסמסטר ולקראת הבחינות, כיצד הוא קורא את הבחינה ועונה עליה ועוד מרכיבים הקשורים ללמידה ולבחינות עצמן. לעיתים ניתן לגלות שהבעיה היא טכנית לחלוטין ותיקון פשוט באסטרטגיות הלמידה עשוי לשפר משמעותית את המצב. לאחר אבחון מקיף ומקצועי ניתן לגשת לטיפול הפסיכולוגי. הבדיקה הראשונית צריכה להתמקד במספר דברים. ראשית, האם באמת מדובר בתופעה ייחודית לבחינות או שישנה בעיית חרדה כללית המשפיעה גם על תחום הלימודים. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סביר שטיפול קצר מועד וממוקד יעזור לפיתרון הבעיה. לעומת זאת, אם הבעיה רחבה ומתרחשת במצבי חיים רבים, סביר להניח שגם הטיפול יצטרך להיות נרחב יותר גם בנושאים בהם ייגע וגם באורך הזמן שיידרש לו. בנוסף, חשוב לאפיין את הסיבות לחרדה. כאמור, יש תלמידים שמגלים במסגרת הטיפול ששיטת הלימוד בה השתמשו אינה יעילה ולכן לא הצליחו לזכור את החומר בצורה טובה ולכן נלחצו בזמן הבחינה. במקרה כזה עבודה על אסטרטגיות למידה יכולה לפתור את הבעיה. אחרים לומדים מצוין אבל בגלל נטיות פרפקציוניזם שופטים את עצמם בחומרה ובעקבות זאת נכנסים לחרדה לפני כל בחינה. וכך הלאה, יש מגוון אפשרויות, כל אחד ומאפייניו האישיים, ויש כמובן אפשרות לשילוב בין מספר גורמים.
ישנן  גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להגדיר באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות מובילות ואחת תרופתית. הגישה ה"דינמית" מניחה שחרדת הבחינות היא סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר שאינה מודעת בהכרח. לפיכך, אין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיההאמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה ייעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול.
גישה פסיכולוגית שונה טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדת הבחינות. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מהחרדה ולירידה בהסתברות להתרחשותה. גישה זו נעזרת לעיתים גם בטכניקות טיפוליות של שינוי תפיסה קוגניטיבית, חשיבה חיובית, הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, EMDR ועוד.
כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. אם חרדת הבחינות היא הבעיה היחידה בחייו של התלמיד מומלץ טיפול ממוקד. עם זאת, במידה וחרדת הבחינות היא חלק ממכלול של התמודדויות פסיכולוגיות בחייו של התלמיד עדיף אולי להתחיל מהגישה הדינמית. כאמור, ניתן ללא קושי לשלב בין מרכיבים של הגישות השונות.
הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות נוגדות חרדה בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך.
בכל תופעה פסיכולוגית חשובה מאוד גם התמיכה החברתית. במקרה של חרדת בחינות יש לכך חשיבות ייחודית. מפגש קבוצתי, טיפולי או תמיכתי, עם קבוצת תלמידים שסובלים מחרדת בחינות, עשוי לעזור ולתת לתלמיד, הן רעיונות להתמודדות, הן לגיטימציה למצבו והן תמיכה במהלך הטיפול והשינוי. היבט אחר של התמיכה החברתית הוא התייחסות המשפחה והחברים למצב החרדה וכן למידה בה גורמי הסביבה יוצרים את החרדה ע"י מסרים וציפיות ביצוע מסוימות. בתהליך הטיפול יש לשים לב לגורמים אלו ובמידת הצורך להביא למודעות רבה יותר הן בקרב המשפחה והן אצל המטופל עצמו לצורך באיזון בדרישות שמוקרנות כלפיו. כאשר הסביבה מגיבה ומשתפת פעולה ניתן ללמד את חבריה לשנות את התייחסותם הן ברמת הדרישות והציפיות שמועברות למטופל והן ברמת התמיכה שניתנת לו. במידה והסביבה אינה משתפת פעולה או אינה בעלת יכולת למודעות בנושאים אלו יש ללמד את המטופל להפחית את התלות שלו בחיזוקים מהסביבה תוך אמונה רבה יותר ביכולתו ובמיוחד ביכולת השיפוט שלו להבחין בין מה שבאמת חשוב למה שאינו כזה.
לבסוף, אין צורך להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי כולל כדי לטפל בחרדת בחינות. תלמיד שחש שאיכות חייו נפגמת בצורה כלשהי או שהצלחתו בלימודים אינו תואמת את יכולתו עשוי להיעזר בטיפול פסיכולוגי עוד בשלבים מוקדמים מאוד של הבעיה. לרוב מוסדות החינוך, הן ברמת בית הספר והן ברמת האקדמיה יש שירות פסיכולוגי פנימי או חיצוני שיכול לתת מענה מקצועי לפניותיהם של תלמידים עם חרדת בחינות. כאשר מדובר בחרדת ביצוע מסוג אחר יש צורך בדרך כלל לאתר טיפול פסיכולוגי באופן אישי בשירותים המצויים בקהילה בה מתגורר הפרט.
עזרה עצמית עשויה בהחלט לעזור. הדרך הפשוטה ביותר היא ללמוד תרגילי הרפיה ודמיון מודרך שעשויים לעזור במצבי לחץ וחרדה. תרגילים אלו ניתן ללמוד בעזרת ספרים וקלטות או בעזרת אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, בעיקר אלו שמתמחים בהיפנוזה, היפנוזה עצמית, ביו-פידבק, NLP, דמיון מודרך, מדיטציה ותחומים דומים.

ראו מאמרים מורחבים בנושאים שקשורים למאמר זה:
מאמר מורחב על חרדה
טיפול קצר מועד ממוקד
טיפול בעזרת היפנוזה

The post חרדת בחינות, פחד קהל ושאר חרדות ביצוע appeared first on PSY.

קישורים מומלצים – קישור

היפנוזה ככלי טיפולי בפסיכולוגיה – קישור

היבטים היפנוטיים בשיטת EMDR- קישור

The post מאמרים נוספים בפסיכולוגיה קלינית וטיפול appeared first on PSY.