מאמר זה פורסם במקור במוסף ידיעות אחרונות לענייני סטודנטים.
ראו מאמרים מורחבים בנושאים הקשורים למאמר זה:
מאמר מורחב על חרדה
טיפול קצר מועד ממוקד
טיפול בעזרת היפנוזה
כמעט כל תלמיד או סטודנט חווה במהלך לימודיו לפחות מקרה אחד של חרדת בחינות. היא יכולה לבוא לביטוי למשל כמתח, התרגשות ואי שקט לפני בחינה. יש להדגיש עם זאת, שאין בהכרח קשר ישיר בין רמת הידע האובייקטיבי בבחינה לעוצמת החרדה. לעיתים הבחינה עצמה אינה קשה לפתרון אך התלמיד נכנס למצב של "בלק אאוט" – מעין הלם שמונע ממנו לענות על הבחינה בהתאם לידע וליכולת שלו. ננסה להבין ולהגדיר מהי חרדת בחינות ומתי רצוי לטפל בה כבעיה פסיכולוגית.
חרדת בחינות היא סוג של "חרדת ביצוע", כלומר, חשש מפני כישלון במשימה כלשהי. אלו מתרחשים כשאדם נדרש להוכיח ביצוע ויישום של יכולת, כמו במהלך בחינה, תחרות, משימה, הרצאה, הופעה בפני קהל וכדומה. הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות פסיכולוגיות הפוגעות במבוגרים וילדים, כולל אוכלוסיות בריאות ונורמטיביות. הן עלולות להתפתח ממספר גורמים ולא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה מושפעת מגורמי מצב שונים כגון בחינה, משימה או התמודדות כלשהי, מגורמים פסיכולוגיים כמו אישיות, אירועי חיים וסגנון חיים, כמו גם מגורמים פיזיולוגיים כגון תורשה, תהליכים כימיים במוח ועוד. מובן שישנה גם אינטראקציה בין הגורמים השונים, לדוגמא, ידוע שמצבי לחץ גורמים לתגובות פיזיולוגיות מסוימות.
למרות שכיום ישנם טיפולים יעילים למדי בתופעה, פחות משליש מהסובלים מחרדה פונים לטיפול. הדבר מושפע בעיקר מחוסר מודעות ודעות קדומות לגבי הטיפול הפסיכולוגי.
מאחר וחרדת בחינות וחרדות ביצוע הן סוג של הפרעת חרדה ומאופיינות כהתמודדות עם מצב לחץ ננסה לאפיין מהי חרדה באופן כללי ומהו מצב לחץ. לאחר מכן נתייחס באופן ספציפי לחרדת בחינות והתמודדות עם חרדות ביצוע.
מהי חרדה
חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. אדם שכלל אינו חווה חרדה לא ישרוד כיוון שלא ישכיל להיזהר מפני סכנות. זהו מנגנון קדום המצוי גם בקרב חיות ויצורים ירודים ששומר על ההישרדות בעולם. למשל, כאשר איילה בטבע מזהה רשרוש בשיחים היא נכנסת למצב חרדה מפני טורף שעלול לתקוף אותה. גופה נכנס למצב שמכונה "fight or flight" – "ברח או הילחם". קצב ליבה עולה וכל מערכות הגוף מוכנות להילחם על חייה. אחרי חלוף הסכנה המערכות הללו אמורות להירגע והגוף יחזור בסופו של דבר למצב שגרה. לפיכך, התלמיד שמרגיש דופק גבוה והתרגשות לפני בחינה, מצוי במצב טבעי לחלוטין של חרדה. כדי לשרוד בלימודיו עליו לעבור את הבחינה ויש בהחלט סכנה מציאותית של כישלון. כישלון כזה יגרום לעיכובי זמן בהתפתחות האישית אך יותר מכך ישפיע גם על דימויו העצמי והחברתי של התלמיד. מסתבר שמצב זה הוא גם גורם מוטיבציוני חשוב. תלמיד שלא חש כל חרדה מפני בחינות עלול לא להשקיע בלימודים מתוך אדישות ולגרום לעצמו בסופו של דבר כישלון. עד כה התייחסנו לצד החיובי והמועיל של החרדה כהגנה בפני כישלון ושיטת הישרדות בעולם. אולם כמו כל מנגנון ישנן גם תקלות. כמו גלאי עשן שמתחיל לצפצף ומתריע על שריפה בשל סיגריה אקראית שחלפה במסדרון, גם מנגנון החרדה עלול לתת התראות שווא. איילה שבורחת מכל שיח שנע ברוח תהפוך לחיהרדופת שדים ומותשת כיוון שתעסוק כל הזמן בבריחה מאויב שאינו קיים. חרדת הבחינות מתחילה להיות בעיה שצריך לטפל בה כאשר היא משבשת את איכות החיים של התלמיד (גם אם הוא מצליח בבחינות עצמן) וכמובן כאשר היא מתחילה לפגוע בביצועיו בפועל בבחינות. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסוימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים.
הסימפטומים של חרדת הבחינות באים לביטוי באופן רגשי, קוגניטיבי, גופני והתנהגותי.
רגשית – התלמיד חווה מתח פנימי, אי שקט ולעיתים אף תחושת ייאוש ודיכאון.
קוגניטיבית – נפוצים מצבי בלבול, שיכחה, מחשבות שליליות, אי התייחסות להוראות והסברים בבחינה, למידה לא מסודרת, הסחת הדעת ו"בלאק אאוט" (מעין תחושת ריקון ואי זכירה של החומר הנלמד).
גופנית – נפוצים האצה בדפיקות הלב, הזעה, כאבי בטן, סחרחורות, הפרעות בשינה ועוד.
התנהגותית – הימנעות למשל: אי הגעה לשיעורים ולבחינות, דחיינות ואי מסירת עבודות בזמן ובחירה במסלולי לימודים והתמחויות קלים רק כדי להימנע מהתמודדות. כמו כן נפוצות הפרעות הקשורות לאורח החיים כגון התבודדות חברתית, אכילה לא סדירה ומצבי רוח. כמובן שזו רשימה כללית ופעמים רבות מופיעים רק סימפטומים בודדים מתוך הרשימה האמורה.
מהו מצב לחץ או מתח נפשי ?
לחץ הוא מושג השאול מתוך הפיסיקה ואשר מתאר הפעלת כוח של גורם אחד על גורם אחר. הלחץ האנושי הוא אנלוגיה למצב הפיסיקלי האמור והוא מייצג מצב בו הסביבה או עולמו הפנימי של הפרט מפעילים עליו דרישות לפעולה כלשהי. בניגוד ללחץ הפיסיקלי שאותו ניתן למדוד באמצעים אובייקטיביים, הלחץ האנושי הוא סובייקטיבי ולכן יש קושי להתייחס אליו בכלים מדויקים.
המונח לחץ מופיע בהקשרים פסיכולוגיים שונים. לעיתים הוא מתואר ככוח שמפעילה הסביבה. לדוגמא, הורה דורש מילדו להתאמץ בלימודיו. נהוג לומר שהוא "מלחיץ" את הילד כדי שישתפר בהישגיו וישקיע יותר בבית הספר. לעיתים לחץ מתואר כתגובה של הפרט. לדוגמא, אנשים מדווחים על כך שהם "לחוצים", כלומר, מרגישים חסרי יכולת להתמודד עם המציאות ברמה כזו או אחרת. לחץ הוא גם תופעה פיזיולוגית אותה ניתן למדוד באמצעים מכאניים. לדוגמא, הפוליגרף – גלאי השקר, פועל על עקרונות של מדידת לחץ פיזיולוגי מתוך הנחה שאדם שמשקר מגיב בשינויים של דופק, לחץ דם, מוליכות חשמלית של העור, הזעה ועוד.
בשעת לחץ האדם תופס את המצב ככזה שדורש ממנו להגביר מאמץ ולגייס כוחות לפעולה, בצורה מוגברת יחסית למצבי שגרה. על פי רוב לחץ נתפס כדבר שלילי, אך יש להגיש שהוא אינו בהכרח כך, הוא עשוי להיחוות כאתגר ולהביא להישגים ומקור לגאווה. יש אנשים שנמשכים למצבי לחץ ותופסים אותם כמצבים "מעניינים" אשר נותנים טעם לחיים. עם זאת, לחץ המופעל בעוצמה גבוהה מידי יחסית ליכולתו של הפרט להתמודד איתו, או לחץ שמופעל באופן כרוני לאורך זמן ארוך מידי, נחווים בצורה שלילית ועלולים לגרום לנזקים נפשיים ואף גופניים.
אנשים שונים חסינים בצורה שונה מפני השפעותיו השליליות של הלחץ. הדבר תלוי במגוון רחב של גורמים. לדוגמא, גיל – ילדים וקשישים פגיעים יותר ממבוגרים למצבי לחץ, אנשים הסובלים מקשיים פסיכולוגיים שונים מתקשים גם להתמודד עם מצבי לחץ כיוון שיש להם פחות משאבים נפשיים זמינים, היסטורית התמודדות אישית עם מצב לחץ ספציפי עשויה גם היא להשפיע, לדוגמא, אדם שנכשל בעבר בבחינה במקצוע מסוים ירגיש לחוץ יותר בבחינה נוספת באותו תחום, לעומת בחינה במקצוע אחר בו הצליח בעברו. לבסוף, מקורות התמיכה המשפחתית, הסביבתית והתרבותית של הפרט הם גורם חשוב לתחושת הביטחון של הפרט וליכולתו להתמודד עם מצבי לחץ.
יש להדגיש שהתמודדות עם לחץ היא גם מיומנות נרכשת. מודעות עצמית, תרגול של מיומנויות להרגעה עצמית ודמיון מודרך, ספורט ועוד, עשויים לשמש ככלים להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ. במצבים קיצוניים ניתן להשתמש בתרופות שיוצרות הרגעה במערכת. הטיפול ב"לחץ" תלוי בגורמים רבים ואין טיפול אחד שמתאים לכל מצבי הלחץ. ראשית יש לאבחן את מקורות הלחץ, להבין אותם ולהיות מודע לכל ההיבטים של הלחץ עבור האדם הספציפי. לעיתים מדובר בהתמודדות עם מצב ספציפי כמו למשל ספורטאי שמתמודד עם תחרויות או סטודנט שמתמודד עם בחינות. קיומו של מצב הלחץ אינו מעיד בהכרח על בעיה להתמודד עם הלחץ או חרדה שנוצרת בעקבותיו. עם זאת, הוא משמש פוטנציאל להסתבכות של המצב וכישלון בהתמודדות עלול להביא לתגובה נפשית שלילית כמו חרדה, פוסט טראומה, דיכאון ועוד. לפיכך אדם שמכיר בכך שלפניו התמודדות עם לחץ משמעותי צריך לעבור הכנה נפשית כלשהי (לפחות בינו לבין עצמו) כדי לעבור בשלום את ההתמודדות הזו. עם זאת, לעיתים מצב הלחץ אינו אירוע אחד חזק ומזוהה. לעיתים הלחץ הוא דווקא אוסף של פרטים קטנים שכל אחד מהם נראה בלתי משמעותי. עם זאת, צירופם יחד של כל הגורמים גורם למצב לחץ חזק. לדוגמא, מנהל של עובדים רבים נאלץ להתמודד עם בקשות רבות של עובדיו שלרובם עליו לסרב. כל בקשה כזו בנפרד אינו מהווה עומס נפשי, אבל צירוף של כולם ביחד הופך את תפקידו לעול שמפעיל עליו מצב לחץ כרוני. כך גם תפקידו של מנהל בארגון שנמצא תמיד בהתמודד מול השעון ומול המשימות השוטפות של הארגון. הבעיה איננה לשרוד יום או שבוע בארגון אלא בהצטברות הכוללת של המתחים שאורח חיים כזה יוצר עבור אותו מנהל. במקרה כזה נדרש ניתוח מעמיק של התפקיד ושל ההתנהלות בתפקיד ומציאת שיווי משקל שיאזן בין דרישות הארגון והסביבה לבין יכולותיו המעשיות של הפרט להתמודד עם דרישות אלו. אנשים רבים, בעיקר בעולם המערבי רווי המתח וההישגיות, מוצאים עצמם מתנהלים בתוך אורח חיים לחוץ באופן כרוני ומחפשים שינוי שיפסיק את סגנון החיים הזה. זו אולי הסיבה בגללה הרבה אנשים נמשכים כיום לתרבות המזרח הרחוק, מדיטציה, יוגה, טאי צ'י ושיטות נוספות שמגיעות מעולמות רוחניים של המזרח, כיוון שאלו מכוונות לאיזון נפשי נכון והורדת תחושת הלחץ שמרגיש הפרט בהתמודדותו הקבועה עם חייו.
מחקרים זיהו דפוס אישיות של אנשים המכונים "סוג A" לעומת "סוג B". סוג A הם אנשים שאורח חייהם לחוץ יותר, הם הישגיים מאוד ומכניסים עצמם למצבי לחץ בצורה יזומה. מסתבר שאלו אנשים שחשופים יותר גם למחלות לב ולחץ דם לעומת אנשי סוג B שאמנם פחות הישגיים, ואולי גם מגיעים לפיכך להישגים פחותים בקריירה (בקריטריונים מערביים וחומרניים כמובן), אבל נהנים כנראה מאורח חיים בריא ורגוע יותר.
כיצד ניתן לטפל בלחץ? השיטות דומות מאוד לשיטות הטיפול בחרדה כפי שיוסברו בהמשך. ההבדל המשמעותי בין הטיפול בלחץ (שאינו מלווה בחרדה) לעומת הטיפול בחרדה (או לחץ וחרדה ביחד) הוא שבמקרה הראשון מדובר בטיפול מונע שמטרתו לוודא שהפרט יוכל להתמודד בהצלחה עם אתגריו מבלי לשלם על כך מחיר נפשי כבד, בעוד שבמקרה השני "המחיר" כבר שולם או משולם שכן האדם סובל מחרדה ופגיעה באיכות חייו ונדרש לעשות תיקון משמעותי יותר כדי לחזור לחיי השגרה.
סיבות נפוצות להתפתחות חרדת בחינות וחרדות ביצוע באופן כללי הן:
הטיפול בחרדת בחינות כולל מרכיבים משותפים לטיפול בחרדה באופן כללי, אך מכיל מספר רכיבים ייחודיים. לפני הטיפול בחרדה עצמה יש לברר מתי החלה חרדת הבחינות, האם היה אירוע משמעותי סביב פריצת הסימפטומים, כיצד התלמיד לומד במהלך הסמסטר ולקראת הבחינות, כיצד הוא קורא את הבחינה ועונה עליה ועוד מרכיבים הקשורים ללמידה ולבחינות עצמן. לעיתים ניתן לגלות שהבעיה היא טכנית לחלוטין ותיקון פשוט באסטרטגיות הלמידה עשוי לשפר משמעותית את המצב. לאחר אבחון מקיף ומקצועי ניתן לגשת לטיפול הפסיכולוגי. הבדיקה הראשונית צריכה להתמקד במספר דברים. ראשית, האם באמת מדובר בתופעה ייחודית לבחינות או שישנה בעיית חרדה כללית המשפיעה גם על תחום הלימודים. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סביר שטיפול קצר מועד וממוקד יעזור לפיתרון הבעיה. לעומת זאת, אם הבעיה רחבה ומתרחשת במצבי חיים רבים, סביר להניח שגם הטיפול יצטרך להיות נרחב יותר גם בנושאים בהם ייגע וגם באורך הזמן שיידרש לו. בנוסף, חשוב לאפיין את הסיבות לחרדה. כאמור, יש תלמידים שמגלים במסגרת הטיפול ששיטת הלימוד בה השתמשו אינה יעילה ולכן לא הצליחו לזכור את החומר בצורה טובה ולכן נלחצו בזמן הבחינה. במקרה כזה עבודה על אסטרטגיות למידה יכולה לפתור את הבעיה. אחרים לומדים מצוין אבל בגלל נטיות פרפקציוניזם שופטים את עצמם בחומרה ובעקבות זאת נכנסים לחרדה לפני כל בחינה. וכך הלאה, יש מגוון אפשרויות, כל אחד ומאפייניו האישיים, ויש כמובן אפשרות לשילוב בין מספר גורמים.
ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להגדיר באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות מובילות ואחת תרופתית. הגישה ה"דינמית" מניחה שחרדת הבחינות היא סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר שאינה מודעת בהכרח. לפיכך, אין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיההאמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה ייעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול.
גישה פסיכולוגית שונה טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדת הבחינות. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מהחרדה ולירידה בהסתברות להתרחשותה. גישה זו נעזרת לעיתים גם בטכניקות טיפוליות של שינוי תפיסה קוגניטיבית, חשיבה חיובית, הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, EMDR ועוד.
כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. אם חרדת הבחינות היא הבעיה היחידה בחייו של התלמיד מומלץ טיפול ממוקד. עם זאת, במידה וחרדת הבחינות היא חלק ממכלול של התמודדויות פסיכולוגיות בחייו של התלמיד עדיף אולי להתחיל מהגישה הדינמית. כאמור, ניתן ללא קושי לשלב בין מרכיבים של הגישות השונות.
הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות נוגדות חרדה בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך.
בכל תופעה פסיכולוגית חשובה מאוד גם התמיכה החברתית. במקרה של חרדת בחינות יש לכך חשיבות ייחודית. מפגש קבוצתי, טיפולי או תמיכתי, עם קבוצת תלמידים שסובלים מחרדת בחינות, עשוי לעזור ולתת לתלמיד, הן רעיונות להתמודדות, הן לגיטימציה למצבו והן תמיכה במהלך הטיפול והשינוי. היבט אחר של התמיכה החברתית הוא התייחסות המשפחה והחברים למצב החרדה וכן למידה בה גורמי הסביבה יוצרים את החרדה ע"י מסרים וציפיות ביצוע מסוימות. בתהליך הטיפול יש לשים לב לגורמים אלו ובמידת הצורך להביא למודעות רבה יותר הן בקרב המשפחה והן אצל המטופל עצמו לצורך באיזון בדרישות שמוקרנות כלפיו. כאשר הסביבה מגיבה ומשתפת פעולה ניתן ללמד את חבריה לשנות את התייחסותם הן ברמת הדרישות והציפיות שמועברות למטופל והן ברמת התמיכה שניתנת לו. במידה והסביבה אינה משתפת פעולה או אינה בעלת יכולת למודעות בנושאים אלו יש ללמד את המטופל להפחית את התלות שלו בחיזוקים מהסביבה תוך אמונה רבה יותר ביכולתו ובמיוחד ביכולת השיפוט שלו להבחין בין מה שבאמת חשוב למה שאינו כזה.
לבסוף, אין צורך להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי כולל כדי לטפל בחרדת בחינות. תלמיד שחש שאיכות חייו נפגמת בצורה כלשהי או שהצלחתו בלימודים אינו תואמת את יכולתו עשוי להיעזר בטיפול פסיכולוגי עוד בשלבים מוקדמים מאוד של הבעיה. לרוב מוסדות החינוך, הן ברמת בית הספר והן ברמת האקדמיה יש שירות פסיכולוגי פנימי או חיצוני שיכול לתת מענה מקצועי לפניותיהם של תלמידים עם חרדת בחינות. כאשר מדובר בחרדת ביצוע מסוג אחר יש צורך בדרך כלל לאתר טיפול פסיכולוגי באופן אישי בשירותים המצויים בקהילה בה מתגורר הפרט.
עזרה עצמית עשויה בהחלט לעזור. הדרך הפשוטה ביותר היא ללמוד תרגילי הרפיה ודמיון מודרך שעשויים לעזור במצבי לחץ וחרדה. תרגילים אלו ניתן ללמוד בעזרת ספרים וקלטות או בעזרת אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, בעיקר אלו שמתמחים בהיפנוזה, היפנוזה עצמית, ביו-פידבק, NLP, דמיון מודרך, מדיטציה ותחומים דומים.
ראו מאמרים מורחבים בנושאים שקשורים למאמר זה:
מאמר מורחב על חרדה
טיפול קצר מועד ממוקד
טיפול בעזרת היפנוזה
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן