פסיכואנליטקאים רבים עסקו בשאלה האם יש הבדל בין טיפול פסיכואנליטי ובין פסיכואנליזה. ישנם כאלה הרואים בפסיכואנליזה וטיפול פסיכואנליטי כנעים על רצף של טיפול מהאינטנסיבי יותר לקל יותר. פרויד עצמו התייחס לכך כבר בתחילת דרכו כשאמר שהפסיכואנליזה היא ה״ זהב״ הטהור בטיפול וכל צורת טיפול אחרת היא דילול של אותו זהב בסוגסטיות טיפוליות.
הטיפול הפסיכואנליטי נבדל מטיפולים פסיכולגיים אחרים כמו טיפול קוגניטיבי , טיפול התנהגותי, emdr ,בכך שהוא עושה מקום להקשבה לתהליכים המודעים והלא מודעים בשעה הטיפולית. ההנחה שעומדת בבסיס הקשבה זו היא שאנחנו מונעים על יד תהליכים לא מודעים ולא רציונליים כפי שמתבטאים בחלומות , פליטות פה , אסוציאציות חופשיות. בכדי להבין טוב יותר את העולם הפנימי של המטופל , המטפל שם דגש בהקשבה והבנה שלו בתהליכים לא מודעים אלה. דרך ההבנה ניתן להשיג שליטה טובה בעולמנו הרגשי ולהשיג חופש רב יותר בבחירות ואפשרויות התמודדות בהווה. טיפול פסיכואנליטי ופסיכואנליזה הינם כלים רבי ערך למציאת ויצירת משמעות ואיכות חיים נפשית טובה יותר.
נהוג להבחין בין טיפול פסיכואנליטי לפסיכואנליזה בכמה פרמטרים:
עמדת המטפל/ האנליטקאי: בפסיכואנליזה העמדה של האנליטקאי היא עמדה ניטרלית ,מפרשת ולא מתערבת. בטיפול הפסיכואנליטי עמדת המטפל פחות ניטרלית ויותר אינטר אקטיבית.
טיפול פסיכואנליטי יעיל לאנשים שרוצים להבין את עצמם טוב יותר ואת המתרחש בעולמם הפנימי בין אם מתוך רצון להתמודד טוב יותר עם בעיות ספיציפיות ובין אם מתוך רצון להבין את עצמם טוב יותר ואת האופן שבו הם מתנהלים בחייהם. בטיפול נוצרת הזדמנות ומרחב לגדילה והתפתחות אישית. במרחב הטיפולי המטפל והמטופל מתחילים אט אט למצוא מילים, לתאר ולהבין את אותן חוויות שקודם לכן לא ניתן היה לתארן ולהבינן.מתן המשמעות ומובן למצוקה הנפשית , לחוויות ולרגשות המטופל מאפשרות הקלה במצוקה , כמו גם התחלה של יכולת לארגן ולחשוב את הבעיות מנקודות מבט שונות . מצב שנחשב היה ״תקוע ״קודם לכן, יכול להיפתח למחשבות נוספות ומתוך כך להשתנות למצב שמאפשר תנועה וזרימה .
בפסיכואנליזה, האינטנסיביות הגדולה יותר של המפגשים, השכיבה על הספה , עמדת האנליטקאי ומוכנותו של האנליזנט לשתף פעולה עם התהליך האנליטי, מאפשרים העמקה, הרחבה ושינוי גדול יותר בעולמו הפנימי ובחייו של האנליזנט .
כאמור, ישנם הבדלים בין שיטות הטיפול אך גם הרבה דברים משותפים. הטיפול הפסיכואנליטי ״ נולד ״ למעשה מתוך הפסיכואנליזה וינק ממנה דברים רבים כפי שהם מוכרים היום בטיפול .
ההתייחסות להלן היא לגבי האפקטיביות של טיפול פסיכואנליטי ופסיכואנליזה גם יחד :
טיפול פסיכואנליטי מתאים ויכול לעזור למגוון של בעיות רגשיות ונפשיות כמו גם לבעיות פסיכוסומטיות שנוגעות לחיבור בין גוף ונפש.
בין השאר טיפול פסיכואנליטי יכול לעזור ב:
חרדה, מתח , הפרעת חרדה.
אובדן ,צער,פרידה .
בעיות משפחתיות
הפרעות אישיות
דימוי עצמי נמוך
הפרעות אכילה ( אנורקסיה , בולימיה )
בעיות מיניות
שאלות בנוגע למיניות , זהות מינית, הומסקוסאליות ולסביות
קשיים ביחסים בין אישיים ויחסים זוגיים
בעיות פסיכוסומטיות
בטיפול הפסיכואנליטי יש כלל בסיסי אחד עוד מימיו של פרויד והוא כלל האסוציאציות החופשיות. המטופל מתבקש לדבר באופן חופשי , כנה ופתוח ככל האפשר במהלך הפגישה וזהו תנאי בסיסי והכרחי להצלחת הטיפול. היכולת לתת אמון במטפל ובתהליך האנליטי משפיעה גם היא במידה רבה על הצלחת הטיפול.
אורך פגישה טיפולית קבוע ואוניברסלי ונע בין 45-50 דקות לפגישה . מועד הפגישה נקבע על ידי המטפל והמטופל בזמן שמתאים לשניהם.
מועד תחילת הפגישה מוסכם מראש ולכן אחור לפגישה יגרור זמן פגישה קצר יותר.
מינון הפגישות בטיפול הפסיכואנליטי נע בין פגישה חד שבועית עד 2-3 פגישות לשבוע .
בפסיכואנליזה, מינון הפגישות נע בין 4-5 פגישות בשבוע שמתקיימות על פי רוב על הספה .במידה והמטופל ירגיש נוח יותר על הכורסה הפגישות יתנהלו כך.
רבים תוהים על המינוח המקצועי פסיכואנליטקאי.
פסיכואנליטקאי הוא איש מקצוע טיפולי, פסיכאטר , עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני שעבר הכשרה מסודרת בפסיכואנליזה במכון מוכר כמו המכון הפסיכואנליטי בירושליים או המכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל אביב. ההכשרה היא ארוכת שנים ( כ-5 שנים) במהלכה המתמחה לומד ומעמיק בתאוריות הפסיכואנלטיות, עובר אנליזה לימודית ועושה אנליזות בהדרכת פסיכואנליטקאי בכיר. סיום ההכשרה כרוכה בהגשת עבודה ובאישורה על ידי ועדה של פסיכואנליטקאים מהמכון. בסיומה הפסיכואנליטקאי יכול לעשות אנליזות באופן עצמאי והוא מצטרף כחבר בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובעולם .
יש לציין שזוהי ההכשרה המעמיקה ביותר שקיימת בפסיכולוגיה ולכן האנליטקאי הוא בעל הידע והמקצועיות המעמיקים ביותר בתחום הפסיכולוגי ובטיפול נפשי.
לפניה באמצעות וואטסאפ לחצו כאן